משנה ברורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 42: שורה 42:
== התקבלות הספר בעם ==
== התקבלות הספר בעם ==
רבים מ[[גדולי ישראל]]<ref>ר' בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 - (מצוטט ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 תגובת "למאי נ"מ?" פורום הישיבות]) שהובאו דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור|(באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא)}}, רבי מנחם מנדל זקס {{מקור|(חתן החפץ חיים)}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור|(עולת ראי"ה ח"א עמ' ט)}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]]. בדומה לזה, ר' בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] לספר "וזאת הברכה", וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור|ציץ אליעזר יז ד א$יז ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד|כן}}. ר' גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת] [[הרב יעקב אריאל]], וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור|מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג והנה כי כן|כן}}.</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]], בין מתנגדים ובין [[החסידות|חסידים]] <ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור|משנה הלכות ט שיא$ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד|כן}}.</ref>(אם כי בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידם על פי "נוסח ספרד" ולא על פי פסקי המ"ב, שנהג על פי נוסח אשכנז). מאידך, פעמים שחורגים הפוסקים מכלל זה, ופוסקים שלא כדברי המשנה ברורה<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור|ציץ אלעזר כ לו$ח"כ סי' לו סוף ס"ק א|כן}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש המשנ"ב כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ור' בספר מקראי קודש לרב משה הררי, הלכות יום הכיפורים, (עמ' תרלו-תרלז)  ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת {{מקור|בצל החכמה ד קי|כן}}. וע"ע בשו"ת {{מקור|משנה הלכות ז קס}} ו{{מקור|משנה הלכות ח קמא$ח"ח סי' קמא}} שהאריך שבמקום שהמ"ב החמיר ומנהג העולם להקל עפ"ד פוסקים אחרים, אין למחות ביד המקלין.</ref>.  
רבים מ[[גדולי ישראל]]<ref>ר' בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 - (מצוטט ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 תגובת "למאי נ"מ?" פורום הישיבות]) שהובאו דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור|(באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא)}}, רבי מנחם מנדל זקס {{מקור|(חתן החפץ חיים)}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור|(עולת ראי"ה ח"א עמ' ט)}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]]. בדומה לזה, ר' בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] לספר "וזאת הברכה", וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור|ציץ אליעזר יז ד א$יז ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד|כן}}. ר' גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת] [[הרב יעקב אריאל]], וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור|מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג והנה כי כן|כן}}.</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]], בין מתנגדים ובין [[החסידות|חסידים]] <ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור|משנה הלכות ט שיא$ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד|כן}}.</ref>(אם כי בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידם על פי "נוסח ספרד" ולא על פי פסקי המ"ב, שנהג על פי נוסח אשכנז). מאידך, פעמים שחורגים הפוסקים מכלל זה, ופוסקים שלא כדברי המשנה ברורה<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור|ציץ אלעזר כ לו$ח"כ סי' לו סוף ס"ק א|כן}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש המשנ"ב כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ור' בספר מקראי קודש לרב משה הררי, הלכות יום הכיפורים, (עמ' תרלו-תרלז)  ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת {{מקור|בצל החכמה ד קי|כן}}. וע"ע בשו"ת {{מקור|משנה הלכות ז קס}} ו{{מקור|משנה הלכות ח קמא$ח"ח סי' קמא}} שהאריך שבמקום שהמ"ב החמיר ומנהג העולם להקל עפ"ד פוסקים אחרים, אין למחות ביד המקלין.</ref>.  
[[הרב קוק]] התבטא פעם על פסקו של המ"ב כי אשה צריכה לכסות רגלה עד הברך בלבד ללא השוק, כי אמנם אנו לא מסכימים עם פסק זה, שמנוגד לדברי שאר הפוסקים, אך למרות זאת כיוון שהמ"ב פסק, אנו מקבלים אותו{{דרוש מקור}}.


יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת{{מקור|משנה הלכות ח קנה}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>עי' בס' גן נעול שם; ור' תשובת [[הרב חיים קניבסקי]] בספר "מקראי קודש" (הררי), הל' ליל הסדר (עמ' תקעו-תקעז); הל' יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט); הל' חנוכה (עמ' קלו-קלז).</ref>.
יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת{{מקור|משנה הלכות ח קנה}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>עי' בס' גן נעול שם; ור' תשובת [[הרב חיים קניבסקי]] בספר "מקראי קודש" (הררי), הל' ליל הסדר (עמ' תקעו-תקעז); הל' יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט); הל' חנוכה (עמ' קלו-קלז).</ref>.

גרסה מ־18:43, 27 באוקטובר 2011

משנה ברורה הוא פירוש על השולחן ערוך אורח חיים המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי כל קודמיו בנושאים שבהם דן השו"ע, ופוסק בין הדעות. נכתב על ידי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים. הספר נחשב לאחד מספרי הסיקה הבסיסיים ביותר, ובדרך כלל יהודי אשכנז הולכים לפי פסקיו.

מבנה הספר ונושאיו

הספר מורכב משישה חלקים[1].

ברוב הספר דברי המשנה ברורה מוסבים על מילים מסוימות מלשון השולחן ערוך (דיבור המתחיל) אך בכמה מקומות חרג מהרגלו וכתב בנפרד מהשולחן ערוך. למשל בהלכות תפילין לאחר סימן לו הביא קונטרס שלו על צורת האותיות הנקרא משנת סופרים. וכן בסוף חלק ג' כתב על אבות המלאכות שלא הזכירם השולחן ערוך. ובכמה מקומות עשה הקדמה לסימן.

זמן כתיבת הספר

בסוף הספר כותב המחבר: "סימתי בחסד השי"ת ביום י"ט לחודש מרחשון תרס"ז".

בספרי תולדות חייו כתוב שעבד על המשנה ברורה 28 שנה, וכן מסופר שהשקיע בכתיבת חלק ג' חמש שנים והוא מעיד על עצמו שכמעט לא למד שום דבר אחר בתקופה זו.

ספרים על המשנה ברורה

  • משנה ברורה המבואר בהוצאת "עוז והדר", עם ביאורים, הוספות והרחבות.
  • משנה ברורה מהדורת "איש מצליח" עם הערות לפי פוסקי הספרדים.
  • פסקי תשובות- ליקוט על פי סדר המשנה ברורה מספרות השו"ת, וספרי הפוסקים האחרונים.

שיטת הפסיקה של המשנה ברורה

המחבר בפסיקתו נוטה אחרי דעת הפוסקים האשכנזים. מחשיב מאוד את דעת הגר"א והמגן אברהם [2].

בענין הפסיקה על פי הקבלה הוא סובר שיש ללכת אחרי הקבלה רק כאשר היא לא סותרת את הכתוב בגמרא. אמנם, גם בדברים שלא סותרים את הגמרא לא מביא את כל ההנהגות שעל פי הקבלה, אלא במקומות מסוימים, מכיוון שברוב המקומות לא נהגו על פיהם במדינות אשכנז.

הוא לא מרבה לחדש אלא בעיקר לאסוף וללקט (ויש אומרים כי בגלל סיבה זו הוא נפוץ כל כך בישראל[3].

התקבלות הספר בעם

רבים מגדולי ישראל[4] כתבו שעם ישראל קיבל את המשנה ברורה כפוסק אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל האשכנזים, בין מתנגדים ובין חסידים [5](אם כי בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידם על פי "נוסח ספרד" ולא על פי פסקי המ"ב, שנהג על פי נוסח אשכנז). מאידך, פעמים שחורגים הפוסקים מכלל זה, ופוסקים שלא כדברי המשנה ברורה[6].

יש אומרים שבמקום שחולק החזון איש על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי[7]. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר[8].


רבים קובעים בו לימוד יומי- לרוב עמוד אחד ביום. בישיבות רבות מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. במהדורה המקורית אלו היו ששה כרכים אך כיום קיימות מהדורות של למעלה מעשרה כרכים (כיוון שיש בהם תוספות וביאורים), ומאידך גם בשלשה כרכים ובכרך אחד.
  2. (עיין הקדמה לספר ביאור הלכה של הרב דוד יוסף).
  3. ע|פ הרב אליעזר מלמד(דרוש מקור).
  4. ר' בספר "גן נעול" מאת הרב שלמה אבינר, ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 - (מצוטט בתגובת "למאי נ"מ?" פורום הישיבות) שהובאו דברי רבי חיים עוזר גרוז'נסקי, רבי אלחנן וסרמן, החזון איש (באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא), רבי מנחם מנדל זקס (חתן החפץ חיים), הרב צבי יהודה הכהן קוק (עולת ראי"ה ח"א עמ' ט), הרב שלמה זלמן מן ההר והרב שמואל דוד מונק. בדומה לזה, ר' בהסכמת הרב משה שטרנבוך לספר "וזאת הברכה", וכן בשו"ת ציץ אליעזר (יז ד ס"ק א). ר' גם את תשובת הרב יעקב אריאל, וכן את תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה". וע"ע שו"ת מנחת יצחק (מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג והנה כי כן).
  5. שו"ת משנה הלכות (ח"ט סי' שיא).
  6. הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר (ח"כ סי' לו סוף ס"ק א): "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש המשנ"ב כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ור' בספר מקראי קודש לרב משה הררי, הלכות יום הכיפורים, (עמ' תרלו-תרלז) ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת (בצל החכמה ד קי). וע"ע בשו"ת משנה הלכות ז קס וח"ח סי' קמא שהאריך שבמקום שהמ"ב החמיר ומנהג העולם להקל עפ"ד פוסקים אחרים, אין למחות ביד המקלין.
  7. שו"תמשנה הלכות ח קנה.
  8. עי' בס' גן נעול שם; ור' תשובת הרב חיים קניבסקי בספר "מקראי קודש" (הררי), הל' ליל הסדר (עמ' תקעו-תקעז); הל' יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט); הל' חנוכה (עמ' קלו-קלז).