הרב משה כלפון הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב משה כלפון הכהן היה רבו של האי ג'רבה ומגדולי רבני תוניס בדור הקודם. נודע בחיבתו הגדולה לציונות ולמדינת ישראל.

תולדות חייו

נולד בי"ב בשבט תרל"ד באי ג'רבה שבדרום תוניס, לאביו הרב שלום הכהן. למד בילדותו אצל הרב יוסף ברבי, וכבר מגיל צעיר ניכרו כשרונותיו. בהמשך, למד הלכות שחיטה ובדיקה בעיר זרזיס, וקיבל הסמכה לשוחט מרבני ג'רבה. בגיל 25, ביקשו ממנו להיות חבר בבית הדין בג'רבה, ולקבל משרות רבניות שונות, אך הוא סרב לכולן, בין השאר, מפני שרצה להנות מיגיע כפיו. בשנת התרס"ד, היה הרב בין מקימי חברת 'ברית ותורה', שמטרתה להוציא כתבי יד של גדולי ישראל לאור. בשנת תרע"ה, כשנפטר הרב משה זקן מאזוז, נאלץ הרב לקבל על עצמו משרת חבר בבית דין של ג'רבה, יחד עם הרבנים מרדכי אמייס הכהן וציון כהן יהונתן. הוא היא ממונה על תחום האישות והירושות. בתקופה זו, פנו אליו בשאלות הלכתיות מכל רחבי תוניסיה, ובשנת תרפ"ד, הוציא לאור שני ספרים, האחד "ישיב משה" ובו קובץ מתשובותיו של הרב משה שתרוג, שהיה אב בית הדין של תוניס, וביניהן גם תשובות רבות לרב משה כלפון הכהן, ואת הספר "שבת אחים" על הלכות טרפות ומליחה ומנהגי תוניס בתחומים הללו. פעל לשינוי שיטת הלימד הרווחת, שזנחה את לימוד ההלכה והותירה אותו כתחום לרבנים בלבד. בין פעולותיו, היה מכנס בשבתות בביתו קבוצה של תלמידים מובחרים, והיה מציג בפניהם שאלה הלכתית, ונותן להם מקורות למציאת התשובה, ולשבת הבאה היו דנים בה עד שמגיעים למסקנה. בין תלמידיו במסגרת זו היה הרב רחמים חי חויתה הכהן, שהיה אז בן 15 בלבד, וכבר שנתיים לאחר מכן החל לפסוק הלכות ולכתוב תשובות. בשנת תרצ"א נפטר בנו הבכור הרב אברהם מגוץ הכהן, בגיל 33, וכן נפטר חברו לבית הדין, הרב ציון כהן יהונתן, ובמקומו נכנס הרב רחמים חי חויתא הכהן. בשנת התרצ"ה (כנראה), הפסיק הרב מרדכי אמייס הכהן לכהן כאב בית הדין, ואז נכנס הרב כלפון הכהן במקומו, וכיהן בתפקיד זה עד יום מותו. פלישת הנאצים לג'רבה בשנת תש"ג, אף שהסתיימה בתבוסת הנאצים מול בעלות הברית, דרדרה את מצבו הבריאותי של הרב. אהב מאד את ארץ ישראל, והוא תכנן לעלות אליה, וכתב על זה מאמרים רבים. בשנת תרע"ט, הוקמה בג'רבה תנועת "עטרת ציון" הציונית, והרב היה חבר בה עם עוד רבנים נוספים. שמח מאד על הקמת המדינה, וקבע שיש לנהוג ביום זה יום חג ^[1]. בשנת תש"ט, נסע לעיר הבירה תוניס כדי לסדר מסמכים לעלות לארץ, אך נפטר שם, ביום י"ח בטבת תש"י, בגיל 76, בטרם הספיק לעלות ארצה. נקבר בתוניס, ומאוחר יותר הועלו עצמותיו ארצה, ונקברו בהר המנוחות לצידו של הרב שלום משאש זצ"ל, רבה של ירושלים.

ספריו

חיבר כשלושים ספרים^[2]ביניהם:

• שו"ת שואל ונשאל
• דרש משה
• שבת אחים- על הלכות טרפות ובדיקה.
• הלכה למשה- כללי הוראה ותקנות מבני ג'רבה.
• ברית כהונה- על השולחן ערוך ומנהגי תוניס וג'רבה.
• חוקת משה- על כללי ההוראה ותקנות רבני ג'רבה.

לקריאה נוספת

• "מלכי תרשיש- תולדות רבני תוניסיה וחיבוריהם" מאת הרב בנימין רפאל כהן תשמ"ו עמ' שז-שי.
• אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה" חלק א מאת הרב יצחק דדון.
• ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 251.

קישורים חיצוניים

8"רב האי" ר' יואל יעקובי, אתר ישיבה.

הערות שוליים