רבי דוד בן זמרא: הבדלים בין גרסאות בדף
(שימוש בתבנית מקור) |
(שימוש בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
'''רבי דוד בן זמרא''' ('''רדב"ז'''), היה מחשובי ה[[פוסק]]ים, בדור שבין תקופת ה[[ראשונים]] לתקופת ה[[אחרונים]]. | '''רבי דוד בן זמרא''' ('''רדב"ז'''), היה מחשובי ה[[פוסק]]ים, בדור שבין תקופת ה[[ראשונים]] לתקופת ה[[אחרונים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1479|מספר שנים=94}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1479|מספר שנים=94}} | ||
נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ר"מ. בשנת רנ"ב, בזמן [[גירוש ספרד]], גורש עם משפחתו, והתיישב ב[[צפת]]. למד מפיו של [[רבי יוסף טאייטצאק]] | נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ה'ר"מ. בשנת ה'רנ"ב, בזמן [[גירוש ספרד]], גורש עם משפחתו, והתיישב ב[[צפת]]. למד מפיו של [[רבי יוסף טאייטצאק]]<ref>מאבותיו של [[בנימין זאב הרצל]], מייסד הציונות.</ref>, מ[[רבי לוי בן חביב]] (המהרלב"ח) ומרבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי. | ||
כנראה שהתיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים, ובשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג התיישב ב[[מצרים]], תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות [[דיין]] ב[[בית דין|בית דינו]] של [[רבי שמואל הנגיד]]. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". [[רבי אברהם הלוי]] (ה'ת"י-ה'תע"ב) כותב, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהר"י קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת ה[[רמב"ם]] {{מקור|גינת ורדים חו"מ ג|כן}}. בקהיר ייסד [[ישיבה]] גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם: [[האר"י]], [[רבי יוסף קאשטרו]] (קסטרו)- מהריק"ש, [[רבי בצלאל אשכנזי]] (בעל [[שיטה מקובצת]]) ועוד. | |||
רדב"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק ב[[מסחר]] עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות. | |||
בשנת שי"ג עזב את מצרים ועלה ל[[ירושלים]]. המצב הכלכלי בירושלים היה אז רע מאד, ורדב"ז תיקן [[תקנות]] ופעל לתיקונו. למשל, ביטל את התקנה לפיה תלמידי חכמים פטורים משלמים רק מחצית מה[[מס|מסים]], והטיל עליהם לשלם את שכר שומרי השכונה במלואו ככל אנשי העיר {{מקור|שו"ת רדב"ז ב תשנב$שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשנב|כן}}. | |||
המושל הע'תמאני של ירושלים קינא בעושרו הרב של הרדב"ז, והטיל עליו מס כבד מאד. בשל כך, עזב הרדב"ז את ירושלים, וחזר לצפת. כשחזר לצפת, בגיל שבעים, התקבל בכבוד רב אצל רבני העיר [[רבי יוסף קארו]] וה[[מבי"ט]]. | |||
הרדב"ז היה מגדולי הפוסקים בדורו, וענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם: [[ארץ ישראל]], סוריה, רודוס ויוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד. בספר תשובותיו מצויים למעלה מעשרת אלפים (10,000) תשובות. מכתביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו<ref>ר' {{מקור|רדב"ז ג תקיג$שו"ת הרדב"ז (סי' תתקמח - ח"ג סי' תקיג|כן}}: "האי מלתא עבידנא בה עובדא בנפשאי דלפעמים יתנו לי בשוק שאלה או ענין שיש בו תורה ואני מניח אותו בתוך המצנפת או בפאלדיקיר"א עד אשר אבוא אל הבית לעיין בה..."</ref>. שאלות כבדות משקל ובעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל הועברו אליו. למשל, בתקופה שישב במצרים הועברה אליו השאלה אודות הפולמוס הגדול בעניין חידוש ה[[סמיכה]] ע"י [[רבי יוסף בירב|מהר"י בירב]] ושאר חכמי צפת, שאליו התנגד רבה של ירושלים - המהרלב"ח. הרדב"ז צידד והכריע שאין לחדש את הסמיכה {{מקור|רדב"ז סנהדרין ד, יא$בפירושו לרמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א|כן}}, כדעת רבו המהרלב"ח. | |||
הרדב"ז עסק אף ב[[קבלה]], וכתב חיבורים בתחום זה. | |||
הרדב"ז נפטר בכ"א ב[[חשוון]] ה'של"ג בגיל 110, ונטמן במערה ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. יחד עמו נטמן [[המבי"ט]]. | |||
==שיטתו בפסיקת הלכה== | ==שיטתו בפסיקת הלכה== | ||
על אף שהיה בקיא ב[[קבלה]], סבר שכאשר חכמי הקבלה חולקים על חכמי הנגלה- הלכה נפסקת כדברי החכמים הנגלים: "בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה | על אף שהיה בקיא ב[[קבלה]], סבר שכאשר חכמי הקבלה חולקים על חכמי הנגלה - הלכה נפסקת כדברי החכמים הנגלים {{מקור|רדב"ז ד לו$שו"ת הרדב"ז סי' אלף קיא - ח"ד סי' לו|כן}}. ובמקום אחר כתב: "...ועמדתי על הדבר לפי שיש בידי כלל גדול בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה, אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים. ולעצמי, אם הוא חומרא - אני נוהג אותו, ואם קולא - לא אחוש לה" {{מקור|רדב"ז ד פ$שם סי' אלף קנא - ח"ד סי' פ|כן}}. ובמקום אחר כתב: "ולכן זאת עצתי אם תאבה שמוע חזור בך מזה הדעת ואל תאשימני ותחשדני שאני פוסק הלכות ומורה הוראה על דרך הקבלה אלא אני מחזיק את האמת בדרך אמת" {{מקור|רדב"ז ד קח$|שם סי' אלף קפ - ח"ד סי' קח, בתו"ד|כן}}. | ||
הוא נקט בשיטה כי בדרך כלל יש להקל ולא להחמיר: "איני רואה לחדש חומרות על ישראל מה שלא החמירו הראשונים, והלוואי שישמרו מה שהוטל עליהם שתפסת מרובה לא תפסת ולא ישאר בידם לא זה ולא זה". | הוא נקט בשיטה כי בדרך כלל יש להקל ולא להחמיר: "איני רואה לחדש חומרות על ישראל מה שלא החמירו הראשונים, והלוואי שישמרו מה שהוטל עליהם שתפסת מרובה לא תפסת ולא ישאר בידם לא זה ולא זה" {{מקור|רדב"ז א קסג$שם ח"א סי' קסג|כן}}. | ||
==מפסקיו== | ==מפסקיו== | ||
*לגבי [[הפלאשים מאתיופיה|יהדות אתיופיה]], פסק כי הם בני [[שבט דן]] {{מקור|רדב"ז ב ריט$שו"ת רדב"ז תשובה אלף רצ - ח"ב סי' ריט|כן}}. | *לגבי [[הפלאשים מאתיופיה|יהדות אתיופיה]], פסק כי הם בני [[שבט דן]] {{מקור|רדב"ז ב ריט$שו"ת רדב"ז תשובה אלף רצ - ח"ב סי' ריט|כן}}. | ||
| שורה 15: | שורה 31: | ||
*הוא דן במיקום המקדש והעזרות על [[הר הבית]], וכתב כי "כיפת הסלע" היא מקום [[קודש הקדשים]] {{מקור|שו"ת הרדב"ז ב תרצא$שם ח"ב סי' תרצא|כן}}. | *הוא דן במיקום המקדש והעזרות על [[הר הבית]], וכתב כי "כיפת הסלע" היא מקום [[קודש הקדשים]] {{מקור|שו"ת הרדב"ז ב תרצא$שם ח"ב סי' תרצא|כן}}. | ||
*במצרים פרץ סכסוך בין הקהילה המערבית לקהילת המסתערבים, האם יש לנהוג כפי פסק הרמב"ם שלא לומר [[חזרת הש"ץ]] או לא, ופסק כנגד הרמב"ם שיש לנהוג לומר חזרת הש"ץ {{מקור|רדב"ז ד צד$שם סי' אלף קסה - ח"ד סי' צד|כן}}. | *במצרים פרץ סכסוך בין הקהילה המערבית לקהילת המסתערבים, האם יש לנהוג כפי פסק הרמב"ם שלא לומר [[חזרת הש"ץ]] או לא, ופסק כנגד הרמב"ם שיש לנהוג לומר חזרת הש"ץ {{מקור|רדב"ז ד צד$שם סי' אלף קסה - ח"ד סי' צד|כן}}. | ||
==ספריו== | |||
*'''[[שו"ת]] רדב"ז''' - שמונה חלקים הכוללים למעלה מעשרת אלפים תשובות. נדפס במהדורות רבות בליוורנו, ונציה, סדילוקוב, ורשה, פרוידה, ירושלים ועוד. ספר זה נחשב לאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה, ומובא פעמים רבות ב[[בית יוסף]] ובשאר ספרי הפוסקים. | |||
*'''יקר תפארת''' - פירוש על ספרי קדושה, הפלאה, זרעים ושופטים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. פירוש מהוה השלמה ל[[מגיד משנה]] שלא כתב פירוש על אותם החלקים. | |||
*'''כללי הגמרא''' - הודפסו בספר "מהררי נמרים" ל[[רבי אברהם עקרה]]. | |||
*'''דברי דוד''' - שו"ת ופסקי דינים. | |||
* '''מצודות דוד''' - באור ל[[תרי"ג מצוות]]<ref>להבדיל מ[[מצודת דוד]] על הנ"ך.</ref> בדרך הדרש, הפשט והסוד. | |||
* '''מגן דוד''' - ספר [[קבלה]] אשר מבאר את אותיות ה[[אלפבית עברי|א"ב]]. | |||
* '''מכתב לדוד''' - פירוש על [[שיר השירים]] | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| שורה 20: | שורה 45: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:דוד בן זמרא}} | {{מיון רגיל:דוד בן זמרא}} | ||
גרסה מ־10:47, 17 באפריל 2012
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי דוד בן זמרא (רדב"ז), היה מחשובי הפוסקים, בדור שבין תקופת הראשונים לתקופת האחרונים.
תולדות חייו
| תקופת חייו של רבי דוד בן זמרא על ציר הזמן |
|---|
 |
נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ה'ר"מ. בשנת ה'רנ"ב, בזמן גירוש ספרד, גורש עם משפחתו, והתיישב בצפת. למד מפיו של רבי יוסף טאייטצאק[1], מרבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) ומרבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי.
כנראה שהתיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים, ובשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג התיישב במצרים, תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות דיין בבית דינו של רבי שמואל הנגיד. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". רבי אברהם הלוי (ה'ת"י-ה'תע"ב) כותב, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהר"י קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת הרמב"ם (גינת ורדים חו"מ ג). בקהיר ייסד ישיבה גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם: האר"י, רבי יוסף קאשטרו (קסטרו)- מהריק"ש, רבי בצלאל אשכנזי (בעל שיטה מקובצת) ועוד.
רדב"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק במסחר עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות.
בשנת שי"ג עזב את מצרים ועלה לירושלים. המצב הכלכלי בירושלים היה אז רע מאד, ורדב"ז תיקן תקנות ופעל לתיקונו. למשל, ביטל את התקנה לפיה תלמידי חכמים פטורים משלמים רק מחצית מהמסים, והטיל עליהם לשלם את שכר שומרי השכונה במלואו ככל אנשי העיר (שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשנב).
המושל הע'תמאני של ירושלים קינא בעושרו הרב של הרדב"ז, והטיל עליו מס כבד מאד. בשל כך, עזב הרדב"ז את ירושלים, וחזר לצפת. כשחזר לצפת, בגיל שבעים, התקבל בכבוד רב אצל רבני העיר רבי יוסף קארו והמבי"ט.
הרדב"ז היה מגדולי הפוסקים בדורו, וענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם: ארץ ישראל, סוריה, רודוס ויוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד. בספר תשובותיו מצויים למעלה מעשרת אלפים (10,000) תשובות. מכתביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו[2]. שאלות כבדות משקל ובעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל הועברו אליו. למשל, בתקופה שישב במצרים הועברה אליו השאלה אודות הפולמוס הגדול בעניין חידוש הסמיכה ע"י מהר"י בירב ושאר חכמי צפת, שאליו התנגד רבה של ירושלים - המהרלב"ח. הרדב"ז צידד והכריע שאין לחדש את הסמיכה (בפירושו לרמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א), כדעת רבו המהרלב"ח.
הרדב"ז עסק אף בקבלה, וכתב חיבורים בתחום זה.
הרדב"ז נפטר בכ"א בחשוון ה'של"ג בגיל 110, ונטמן במערה בבית העלמין העתיק בצפת. יחד עמו נטמן המבי"ט.
שיטתו בפסיקת הלכה
על אף שהיה בקיא בקבלה, סבר שכאשר חכמי הקבלה חולקים על חכמי הנגלה - הלכה נפסקת כדברי החכמים הנגלים (שו"ת הרדב"ז סי' אלף קיא - ח"ד סי' לו). ובמקום אחר כתב: "...ועמדתי על הדבר לפי שיש בידי כלל גדול בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה, אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים. ולעצמי, אם הוא חומרא - אני נוהג אותו, ואם קולא - לא אחוש לה" (שם סי' אלף קנא - ח"ד סי' פ). ובמקום אחר כתב: "ולכן זאת עצתי אם תאבה שמוע חזור בך מזה הדעת ואל תאשימני ותחשדני שאני פוסק הלכות ומורה הוראה על דרך הקבלה אלא אני מחזיק את האמת בדרך אמת" .
הוא נקט בשיטה כי בדרך כלל יש להקל ולא להחמיר: "איני רואה לחדש חומרות על ישראל מה שלא החמירו הראשונים, והלוואי שישמרו מה שהוטל עליהם שתפסת מרובה לא תפסת ולא ישאר בידם לא זה ולא זה" (שם ח"א סי' קסג).
מפסקיו
- לגבי יהדות אתיופיה, פסק כי הם בני שבט דן (שו"ת רדב"ז תשובה אלף רצ - ח"ב סי' ריט).
- מותר לקראים לבוא בקהל עאם יחזרו בתושבה ויקבלו את כל אמונותינו והלכותינו (שם).
- כהן אבל צריך לשאת את כפיו ולברך ברכת כהנים (שם ח"א סי' א).
- הוא דן במיקום המקדש והעזרות על הר הבית, וכתב כי "כיפת הסלע" היא מקום קודש הקדשים (שם ח"ב סי' תרצא).
- במצרים פרץ סכסוך בין הקהילה המערבית לקהילת המסתערבים, האם יש לנהוג כפי פסק הרמב"ם שלא לומר חזרת הש"ץ או לא, ופסק כנגד הרמב"ם שיש לנהוג לומר חזרת הש"ץ (שם סי' אלף קסה - ח"ד סי' צד).
ספריו
- שו"ת רדב"ז - שמונה חלקים הכוללים למעלה מעשרת אלפים תשובות. נדפס במהדורות רבות בליוורנו, ונציה, סדילוקוב, ורשה, פרוידה, ירושלים ועוד. ספר זה נחשב לאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה, ומובא פעמים רבות בבית יוסף ובשאר ספרי הפוסקים.
- יקר תפארת - פירוש על ספרי קדושה, הפלאה, זרעים ושופטים במשנה תורה לרמב"ם. פירוש מהוה השלמה למגיד משנה שלא כתב פירוש על אותם החלקים.
- כללי הגמרא - הודפסו בספר "מהררי נמרים" לרבי אברהם עקרה.
- דברי דוד - שו"ת ופסקי דינים.
- מצודות דוד - באור לתרי"ג מצוות[3] בדרך הדרש, הפשט והסוד.
- מגן דוד - ספר קבלה אשר מבאר את אותיות הא"ב.
- מכתב לדוד - פירוש על שיר השירים
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ מאבותיו של בנימין זאב הרצל, מייסד הציונות.
- ↑ ר' (שו"ת הרדב"ז (סי' תתקמח - ח"ג סי' תקיג): "האי מלתא עבידנא בה עובדא בנפשאי דלפעמים יתנו לי בשוק שאלה או ענין שיש בו תורה ואני מניח אותו בתוך המצנפת או בפאלדיקיר"א עד אשר אבוא אל הבית לעיין בה..."
- ↑ להבדיל ממצודת דוד על הנ"ך.