אהוד בן גרא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''אהוד בן גרא''' ההי השני מבין השופטים. אהוד היה מבני שבט בנימין, והיה איטר. קיבל תורה מ[[עתניאל ב...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
{{שופטים}} | {{שופטים}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[עתניאל בן קנז]]|הבא=[[שמגר בן ענת]]|רישמה=מעתיקי השמועה}} | |||
[[קטגוריה:שופטים]] | [[קטגוריה:שופטים]] |
גרסה מ־19:08, 3 במאי 2012
|
אהוד בן גרא ההי השני מבין השופטים.
אהוד היה מבני שבט בנימין, והיה איטר. קיבל תורה מעתניאל בן קנז. בימיו, בני ישראל היו משועבדים לעגלון מלך מואב. לאחר שמונה עשרה שנות שעבוד, נשלח אהוד על ידי ה' להושיע את ישראל. הוא נשלח על ידי העם להביא מנחה לעגלון. הוא הכין חרב בעלת שתי פיות באורך גומד (אמה), וחגר אותה תחת בגדיו על ירכו הימנית. שומריו של עגלון, לא בדקו את הרגל הזו, מפני שלא ידוע כי אהוד היה איטר יד. כאשר ניגש לעלגון, שהיה איש שמן ("איש בריא מאד" (שופטים ג יז)), אמר לו: "דבר סתר לי אליך המלך", ולכן יצאו כל שומרי המלך. כאשר נשארו שניהם לבדם, אמר לו אהוד: "דבר אלקים לי אליך", ועגלון נעמד לשמוע את דבר האלקים. כאשר עגלון נעמד, הוד תקע את החרב בבטנו, עד שנבלעה בתוכה בעזרת הפה הכפול שלה. לאחר שהרגו, יצא אהוד מהחדר ונעל את הדלת אחרי צאתו. כשעבדי עגלון באו וראו את הדלת נעולה, חשבו כי המלך עושה את צרכיו, ולכן לא פתחו, אלא רק לאחר זמן רב, בו אהוד הספיק להמלט להר אפרים. הוא תקע בשופר וכינס את ישראל, וקרא להם להלחם במואב. ישראל חסמו את מעברות הירדן, והרגו למואב כעשרת אלפים איש. לאחר מכן, שפט אהוד את ישראל במשך שמונים שנה.
תקופת השופטים | ||
---|---|---|
השופטים | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • אבימלך בן גדעון • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון בן מנוח • עלי הכהן | |
דמויות נוספות | ברק בן אבינועם • יעל • סיסרא • יותם בן גדעון • בת יפתח • עגלון מלך מואב • רות המואביה • נעמי • בועז • אלקנה בן ירוחם • חנה • פנינה • שמואל • חפני ופינחס | |
אירועים | מגילת רות • שירת דבורה • פילגש בגבעה • פסל מיכה • משל יותם |
הקודם: עתניאל בן קנז |
{{{רשימה}}} | הבא: שמגר בן ענת |