שיטת בריסק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''שיטת בריסק''' היא שיטה ללימוד ה[[גמרא]] בצורה עיונית, מיסודו של [[רבי חיים מבריסק]].
'''שיטת בריסק''' היא שיטה ללימוד ה[[גמרא]] בצורה עיונית, מיסודו של [[רבי חיים מבריסק]].


 
== דרך הניתוח של שיטת בריסק ==
{{להשלים}}
בשיטת בריסק ניתוח הסוגיה יתמקד ביסודות הגדרת הדין ולא בנושאים אחרים{{דרושה הבהרה}}. פרטי הדין והלכותיו משמשים כאמצעי לבירור גדרו העיקרי.


לומדים את הסוגיה ונתקלים בקושיה, מנסים לתרץ אותה. אם מצליחים,עדיין
ניתן להסביר את הדבר בעזרת דוגמאות:
לא שבעי רצון וממשיכים ללמוד את הסוגיה. אם נתקלים בקושיה שניה מנסים
* [[מצות עשה]] מן התורה להשבית את ה[[חמץ]] ב[[פסח]]. יש שעוסקים בדיונים מתי צריך להשבית את החמץ, איזה חמץ צריך להשבית, איך משביתים את החמץ, שאלות כעין אלו. לעומת זאת, [[רבי חיים מבריסק]] {{מקור|פ"א מהל' חמץ ומצה ה"ג|כן}} עוסק בשאלה האם עיקר המצווה לדאוג שלא יהיה חמץ ברשותו או שהמצווה היא לעשות את פעולת הכיליון שלו. לשאלה זו ישנן כמה השלכות<ref>דוגמאות להשלכות: האם על האדם לדאוג שיהיה חמץ ברשותו כדי שיוכל לבערו, או שבעצם העובדה שאין חמץ ברשותו הוא מקיים את המצוה; האם [[בל יראה]] נוא '[[לאו הניתק לעשה|ניתק לעשה]]'; ועוד.</ref>, אך בשיטת בריסק העיקר הוא הגדרת המצוה, וההשלכות מהוות כלי לברר את גדריה.
לתרץ אותה, אם מצליחים בודקים אם שני התרוצים באים מאותה שיטה, אם לא,
* [[תקנת חכמים]] [[הסבה|להסב]] בשעת [[אכילת מצה]] ב[[ליל הסדר]]. יש שעסוקים בשאלות שונות בדיני הסבה<ref>מי חייב להסב ומי פטור? מתי צריך להסב? כיצד מסבים? מה הדין במי שלא הסב?</ref>, אך [[הרב מבריסק]] דן בשאלה האם חובת ההסבה היא דין באכילת מצה או שהיא מצווה עצמאית שיש לקיימה בשעת אכילת מצה. הוא מוכיח את דבריו מפרטי הלכות הסבה.
טוענים ששני התירוצים מקומיים ולא מבוססים,ומחפשים שני תרוצים הבאים משיטה אחת, אם מוצאים ממשיכים בלימוד הסוגיה.


== שיטת בריסק והכרעת ההלכה ==
== השתלשלות היסטורית ==
== השתלשלות היסטורית ==


שורה 15: שורה 18:
* [[הרב שלמה יוסף זווין]], '''רבי חיים סולובייצ'יק''', מתוך: אישים ושיטות, הוצאת 'קול מבשר' ירושלים תשס"ז, עמ' כט-עב
* [[הרב שלמה יוסף זווין]], '''רבי חיים סולובייצ'יק''', מתוך: אישים ושיטות, הוצאת 'קול מבשר' ירושלים תשס"ז, עמ' כט-עב


[[קטגוריה:דרכים ושיטות בלימוד תורה]]
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה: דרכים ושיטות בלימוד תורה]]
[[קטגוריה: שושלת בריסק]]

גרסה מ־17:40, 6 ביוני 2012

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: מלא אי דיוקים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שיטת בריסק היא שיטה ללימוד הגמרא בצורה עיונית, מיסודו של רבי חיים מבריסק.

דרך הניתוח של שיטת בריסק

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בשיטת בריסק ניתוח הסוגיה יתמקד ביסודות הגדרת הדין ולא בנושאים אחרים[דרושה הבהרה]. פרטי הדין והלכותיו משמשים כאמצעי לבירור גדרו העיקרי.

ניתן להסביר את הדבר בעזרת דוגמאות:

  • מצות עשה מן התורה להשבית את החמץ בפסח. יש שעוסקים בדיונים מתי צריך להשבית את החמץ, איזה חמץ צריך להשבית, איך משביתים את החמץ, שאלות כעין אלו. לעומת זאת, רבי חיים מבריסק (פ"א מהל' חמץ ומצה ה"ג) עוסק בשאלה האם עיקר המצווה לדאוג שלא יהיה חמץ ברשותו או שהמצווה היא לעשות את פעולת הכיליון שלו. לשאלה זו ישנן כמה השלכות[1], אך בשיטת בריסק העיקר הוא הגדרת המצוה, וההשלכות מהוות כלי לברר את גדריה.
  • תקנת חכמים להסב בשעת אכילת מצה בליל הסדר. יש שעסוקים בשאלות שונות בדיני הסבה[2], אך הרב מבריסק דן בשאלה האם חובת ההסבה היא דין באכילת מצה או שהיא מצווה עצמאית שיש לקיימה בשעת אכילת מצה. הוא מוכיח את דבריו מפרטי הלכות הסבה.


שיטת בריסק והכרעת ההלכה

השתלשלות היסטורית

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. דוגמאות להשלכות: האם על האדם לדאוג שיהיה חמץ ברשותו כדי שיוכל לבערו, או שבעצם העובדה שאין חמץ ברשותו הוא מקיים את המצוה; האם בל יראה נוא 'ניתק לעשה'; ועוד.
  2. מי חייב להסב ומי פטור? מתי צריך להסב? כיצד מסבים? מה הדין במי שלא הסב?