הרב צבי ישראל טאו: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב צבי ישראל טאו הוא נשיא ישיבת הר המור.

תולדות חייו

נולד באוסטריה בשנת תרצ"ז. בזמן השואה התחבא עם משפחתו בהולנד. לאחר השואה, עלה לארץ ישראל.

בארץ החל ללמוד בישיבת הדרום (רבו היה הרב יהודה עמיטל).לאחר מכן עבר לישיבת מרכז הרב שם למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, והתקרב אליו מאד, עד שהרצי"ה העריכו מאד ואמר עליו^[1]: "ברוך ה' שיש לנו את הרב צבי טאו, גאון וצדיק, ובעל שכר רחב וישר, ומסור לישיבה, ומסור לקונטרה, ואל הכל" (מתוך התורה הגואלת ח"ב עמ' קסו). הוא תפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת הרב קוק, והחל להעביר שיעורים בישיבה.

הרב טאו תפס מקום מרכזי בישיבת מרכז הרב, הוא היה מקורב מאד לרצי"ה, ותלמידים רבים היו באים לשאול אותו שאלות שונות (ולעמים אפילו הרצי"ה היה מפנה אליו תלמידים לשאלות).

לאחר פטיתר הרצי"ה, היו שרצו למנות את הרב טאו לראש ישיבה לצד שני ראשי הישיבה הנוספים, הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, אולם לבסוף הוא לא קיבל את התפקיד.

בשנת תשנ"ז, עקב מחלוקת חריפה עם ראשי הישיבה, פרש הרב טאו עם רבנים המקורבים אליו (הרבנים מרדכי שטרנברג, עמיאל שטרנברג, יהושע צוקרמן, עודד וולנסקי ועוד) ממרכז הרב והקים את ישיבת הר המור. הדעה המקובלת היא שהקרע לפרישה היה הרצון להקים בסמוך למרכז הרב מכון הוראה שיהווה חלק ממוסדותיה, דבר שהרב טאו התנגד לו בתוקף (אולם, יש מכיחישים וטוענים יכ היו סיבות אחרות^[2]. מאז קיים קרע עמוק בין ישיבת מרכז הרב לישיבת הר המור.

מאז ועד היום משמש הרב טאו כנשיא ישיבת הר המור, והישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר, ישיבת מדברה כעדן ועוד.

בי' בניסן תשס"ה נפטרה רעייתו חנה, שהיתה אשת חינוך ותלמידת חכם ידועה. בשנת תשס"ח התחתן בשנית עם בתיה כהן מהרובע היהודי בירושלים. עד לנישואיו השניים התגורר בשכונת קרית משה בירושלים, ולאחריהם עבר הלתגורר ברובע היהודי.

ממשנתו

עיקר מצות יישוב הארץ ע"י האומה כולה

עיקר מצות יישוב ארץ ישראל^[3] הוא כיבוש הארץ ושלטון עם ישראל עליה. ואף שגם היחיד חייב לעלות לארץ ולדור בה^[4], מ"מ אין זה עיקר המצוה אלא רק ענף של המצוה הכללית של האומה כגוף לאומי. בתקופת הגלות, בעדר שלטון של עם ישראל בארצו, לא היייתה יכולת לקיים את את הצד הכללי (שהוא הצד העקרי) של המצוה. בתקומת מדינת ישראל חוזר עם ישראל לקיים את המצוה (סולו המסילה עמ' ט; כי עין בעין יראו עמ' קכז).

ממילא מובן שההתייחסות למאבק תנועת 'גוש אמונים' על שלמות כמאבק על מצוה פרטית בלבד - מחטיאה את המטרה העקרית של המאבק, משום שמטרתו המרכזית היא להבליט ולחזק את מצות יישוב ארץ ישראל הציבורית-הממלכתית (סולו המסילה עמ' מג).

לאור זאת יש לנהל את כל המאבקים במדיניות כושלת של הממשלה. תמיד לחזק את היסוד הלאומי, וכשם שאין גודעים את העץ כולו בשביל לקטוף ממנו פירות - כך יש להמנע מלהשיג השיגים פרטיים על חשבון הפסד כללי (סולו המסילה עמ' נט-סא).

התודעה הלאומית

בבסיס כל תנועה חברתית, וכל שכן תנועת עם, עומדת תודעה חיונית, כלומר: אידאולוגיה שממלאת את לבבות הציבור ע"י הסברה הגיונית פשוטה המסוגלת לחדור ללבבות^[5] (סולו המסילה עמ' יד הערה ב). בלי תודעה - אין אפשרות לשום תנועה ציבורית להתקיים^[6].

בגלות פסקה התודעה הלאומית, ועם ישראל ראה את עצמו כאוסף של יחידים או קהלות, אך לא כאומה^[7] (סולו המסילה עמ' יג). כל השאיפות והרצונות שלנו היו במישור האישי הפרטי או הקהילתי בלבד^[8].

בהגיעה עת התחיה, הופיעה מצב נפשי שהביא לתחושה שלא תתכן עוד גלות. הלבבות התמלאו בשאיפה לקום ולפעול לתקומתה של האומה בארצה, לבנין מדינתה וממלכתה. התעוררות התודעה הלאומית היא המהוה את ההבדל הברור שבין גלות לגאולה. והעובדה שהתעוררות זו התפשטה בכל רבדי האומה (צדיקים, בינוניים ורשעים; ספרדים ואשכנזים; עניים ועשירים) היא סימן הסימנים של הקץ המגולה^[9] (סולו המסילה עמ' יד-טז).

לכן, כוונתו ומגמתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בכל מאמריו וכרוזיו ובכל הפעולות המעשיות אותן דחף, הייתה לחזק ולעורר את התודעה הלאומית, שחולשתה גורמת לחוסר יכולת עמידה בפני לחצים ותכתיבים של גויים ביחס לשלטוננו על ארץ ישראל, ובניינה נותן עז, כח וגבורה הן בקרב והן במאבק פוליטי מול אומות העולם. ותודעה זו היא המכשירה את הופעת הכח הלאומי-רוחני-קדוש-אלקי של עם ישראל (סולו המסילה עמ' נג).

קודש וחול

הדור

אחת המבוכות הגדולות של עוסקי תורת הרב קוק זצ"ל הוא היחס לדורנו לאור דברי הרב קוק זצ"ל על דורו. במאמר הדור ([[עקבי הצאן]] )

מתלמידיו

• הרב עמיאל שטרנברג- ראש ישיבת הר המור
• הרב מרדכי שטרנברג- ראש ישיבת הר המור
• הרב עודד וולנסקי- ר"מ בישיבת הר המור
• הרב שלמה אבינר- ראש ישיבת עטרת ירושלים
• הרב בנימין אייזנר- ר"מ, משגיח ואיש חינוך
• הרב משה בלייכר- ראש ישיבת שבי חברון
• הרב פנחס מונדשיין- ר"מ בישיבת מרכז הרב
• הרב שמעון רוזנצוויג- רב הישוב כפר תפוח

מספריו

הרב טאו איננו כותב ספרים, אולם תלמידיו מוציאים ספרים משיעוריו. הרב טאו עצמו איננו עובר על ספריו, אך הוא סומך את ידיו על אישורו של הרב עמיאל שטרנברג שליט"א העובר על הספרים.

כמה מהספרים שיצאו:

• לאמונת עתנו - סידרה המקיפה חלקים נרחבים במשנתו של הרב טאו, והיא נחשבת לספרו היסודי. סידרה זו נכתבה ע"י הרב יאיר דיאמנט שליט"א, והוגהה ע"י הרב זאב נוימן שליט"א. בעריכת הכרכים הראשונים השתתף גם הרב מרדכי (מוטי) הס שליט"א.

א. בעניני הדור והתקופה.

ב. כנ"ל.

ג. בעניני תלמוד תורה - המאמרים בכרך זה מהוים מערכה שלמה על הגישה היחס ללימוד תורה בדורנו. כרך כולל את מאמרים בנושאים: מסירות נפש ללימוד תורה; הבנת המושג "כלל ישראל", ומתוכו הבנת ערכה של תורה^[10]; תפקידם של תלמידי חכמים ורבנים בבניין האומה; העיסוק בחכמת הקבלה; ועוד.

בכרך זה נוסף גם המאמר "זכרו ראשונות" שיצא קודם לכן בחוברת נפרדת, והוא עוסק בגישה למאבקים על שלימות הארץ.

ד. בענייני מלחמות ישראל.

ה. פירוש לעקידה בסידור עולת ראי"ה.

ו. סידרת שיעורים בעין אי"ה על סוגית "כל האומר... חטא אינו אלא טועה" (שבת נה:-נו.) המבררת את ענקיותם של גדולי האומה, ואת הסדר הנכון בלימוד תורה שבכתב.

ז. סדרת שיעורים בעין אי"ה על סוגית "יען כי גבהו בנות ציון" (שבת סב:), המהוים ניתוח מוסרי של מידת הגאוה - הערכה חיצונית של האדם את עצמו - והשלכותיה על היחיד, על החברה ועל האומה.

ח. הסבר תהליכי הגאולה שנמשלה ליקיצה מתרדמה עפ"י סדרי היקיצה של האדם.

ט.

• סולו המסילה - התודעה הלאומית הישראלית כיסוד בהלכות ציבור. ספר זה הוא ליקוטי פסקאות משיעוריו (בעיקר מהספר 'לאמונת עתנו' אך גם ממקומות אחרים^[11]) שנערכו ע"י הרב יאיר דיאמנט שליט"א.

• צדיק באמונתו יחיה - נכתב ונערך ע"י הרב נתנאל אלישיב שליט"א. הספר מטפל בגישה ללימוד תורה עפ"י המסורת של עם ישראל (לעומת גישות נוכריות כביקורת המקרא ו"תנ"ך בגובה בעינים") ואת הערך של תקופת הילדות האישית והלאומית וטהרתה.

(חלקים מספר זה יצאו לראשונה בחוברת "צדיק באמונתו יחיה"^[12]. חוברת זו עוררה פולמוס ציבורי רחב^[13] בענין הגישה ללימוד תורה שבכתב וסיפורי המקרא).

• נשמה לעם עליה – שיעורים של הרב טאו בימי ההתנתקות שנערכו ע"י הרב חנן אידלשטיין שליט"א^[14].

מאמרים נוספים

עשרות משיחותיו של הרב טאו, יוצאות לאחר עריכה מינימאלית בחוברות (בהוצאת מכון 'שירת ישראל').

בנוסף, ניתן למצא מאמרים המכילים סיכומי שיעורים של הרב טאו במקומות נוספים:

• בסדרת ספרים על המועדים (הכוללת את הספרים: "כי עין בעין יראו"^[15], "לתשובת השנה"^[16], "אל מול פני המנורה"^[17] ועוד.

• בחוברות "ערוגות הבושם" (בטאון ישיבת הר המור) ניתן למצא כמה משיעורי הרב טאו בנושאים שונים^[18]:

1. אשר ילמדון ליראה אותי^[19] - על לימוד תורה כמחנך ליראת שמים^[20] (גליון א עמ' קפז-קצח);
2. וזהב הארץ ההיא טוב^[21] - בעניין תורת ארץ ישראל (גליון ב עמ' קצז-ריא);
3. לְבִינת עתנו - עניינו של יום שיחרור ירושלים^[22] (גליון ג עמ' קפט-קצט);
4. אפילו נוטל את נפשך - בענין אהבת ה' ודבקות עליונה עד כדי מסירות נפש (גליון ד עמ' קסא-קעז);
5. לכו נא ונִוָכְחָה^[23] - דרך התוכחה המתאימה לדור בלימוד עניינם של אבות האומה (גליון ה עמ' קעא-קפא);
6. על הקודש והמקדש - עניינו של בית המקדש והאבלות עליו (גליון ו עמ' רלז-רסה).

כמו כן, ניתן למצא מאמרים שלו במקומות נוספים:

• על ממלכתיות, ממשלה ומדינה - בעקבות אירועי ה"מחתרת", בתוך ארצי ה' חורף תשנ"א.

קישורים חיצוניים

מאמרי הרב טאו שליט"א

• דברי הספד לרב אלי הורוביץ ורעיתו דינה הי"ד, שנאמרו במהלך הלויה
• שכתוב קצר משיעור על הרצון "להתחבר" לעבודת ה'
• מתוך דברים שאמר לזכר הרצי"ה

מכתבים ציבוריים שפרסם^[24]:

• מכתב ברכה לכולל העוסק בלימוד סדר קודשים
• מכתב תמיכה ברב שלמה אבינר
• מכתבו הראשון של הרב טאו לנשיא המדינה לשעבר, משה קצב
• תגובה להכנסתו בטעות לרשימת רבנים הבוחרת מועמד לרב ראשי לירושלים
• מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנחתם ע"י הרב טאו

הערות שוליים