רבי יוסי בן קיסמא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי יוסי בן קיסמא''' היה תנא בדור השלישי. היה מגדולי דורו, ואף על פי כן שמו לא מוזכר במשניות ו...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (רבי יוסי קיסמא הועבר לרבי יוסי בן קיסמא) |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יוסי בן קיסמא''' היה [[תנא]] בדור השלישי. היה מגדולי דורו, ואף על פי כן שמו לא מוזכר ב[[משנה|משניות]] וב[[תוספתא]], ומוזכר בגמרא רק פעמים אחדות. | '''רבי יוסי בן קיסמא''' היה [[תנא]] בדור השלישי. היה מגדולי דורו, ואף על פי כן שמו לא מוזכר ב[[משנה|משניות]] (למעט פעם אחת) וב[[תוספתא]], ומוזכר בגמרא רק פעמים אחדות. | ||
בסוף ימיו, כאשר גזרו הרומאים שלא ללמוד תורה, היה מן החכמים שהורו שלא למרוד במלכות. מסופר כי כשחלה רבי יוסי בן קיסמא, נכנס [[רבי חנינא בן תרדיון]] (שהיה מהחכמים שלימדו תורה למרות הגזירה) ל[[ביקור חולים|בקרו]]. אמר לו רבי יוסי: "חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה? שהחריבה את ביתו, ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו, ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקביל קהילות ברבים ו[[ספר תורה]] מונח לך בחיקך. אמר לו: מן השמים ירחמו. אמר לו: אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ריחמו? תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש... אמרו: לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו, והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים, וס"ת מונח לו בחיקו, הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור" {{מקור|בבלי עבודה זרה יח א|כן}}. | |||
פעם שאלוהו תלמידיו מתי יבוא ה[[משיח]]. אמר להם רבי יוסי: מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות; אמרו לו: אין אנו מבקשים מך אות; אמר להם: לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה ויפול ואין אנו מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא. אמרו לו: רבנו, תן לנו אות; אמר להם ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות? אמרו לו: אף על פי כן; אמר להם: אם כך, יהפכו מי מערת פמייס לדם, ונהפכו לדם. בשעת פטירתו אמר להן: העמיקו לי ארוני שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של [[פרס]]יים נקשר בו, ואין לך כל ארון וארון שבארץ ישראל שאין סוס [[מדי]] אוכל בו תבן {{מקור|בבלי סנהדרין צח|כן}}. | |||
מעשה נוסף המסופר בגמרא {{מקור|בבלי יבמות צו ב|כן}} הוא אודות [[בית כנסת]] שב[[טבריה]] שנחלקו בו [[רבי יוסי]] ו[[רבי אלעזר]], עד שנקרע ספר התורה בעקבות המחלוקת. משראה זאת רבי יוסי בן קיסמא אמר: "תמיה אני אם לא יהיה בית כנסת זה בית עבודה זרה", ואכן כך היה. | |||
ידוע ביותר המעשה המסופר עליו {{מקור|משנה אבות ו ט|כן}}: "אמר רבי יוסי בן קיסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי, מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי, רצונך שתדור עמנו במקומנו, ואני אתן אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו: בני, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה, לפי שבשעת פטירתו אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד". | |||
מאמר שאמר: "טוב שתיים משלוש, ווי לה לאחת שהלכה ולא תשוב", שמשמעותו: עדיפה הבחרות, בה הולכים על שתי רגליים, מהזקנה, בה הולכים על רגל אחת, ווי על הנערות שהלכה ולא תשוב {{מקור|בבלי שבת קנב ב|כן}}. | |||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
גרסה אחרונה מ־13:58, 1 ביולי 2012
|
|
רבי יוסי בן קיסמא היה תנא בדור השלישי. היה מגדולי דורו, ואף על פי כן שמו לא מוזכר במשניות (למעט פעם אחת) ובתוספתא, ומוזכר בגמרא רק פעמים אחדות.
בסוף ימיו, כאשר גזרו הרומאים שלא ללמוד תורה, היה מן החכמים שהורו שלא למרוד במלכות. מסופר כי כשחלה רבי יוסי בן קיסמא, נכנס רבי חנינא בן תרדיון (שהיה מהחכמים שלימדו תורה למרות הגזירה) לבקרו. אמר לו רבי יוסי: "חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה? שהחריבה את ביתו, ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו, ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקביל קהילות ברבים וספר תורה מונח לך בחיקך. אמר לו: מן השמים ירחמו. אמר לו: אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ריחמו? תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש... אמרו: לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו, והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים, וס"ת מונח לו בחיקו, הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור" (בבלי עבודה זרה יח א).
פעם שאלוהו תלמידיו מתי יבוא המשיח. אמר להם רבי יוסי: מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות; אמרו לו: אין אנו מבקשים מך אות; אמר להם: לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה ויפול ואין אנו מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא. אמרו לו: רבנו, תן לנו אות; אמר להם ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות? אמרו לו: אף על פי כן; אמר להם: אם כך, יהפכו מי מערת פמייס לדם, ונהפכו לדם. בשעת פטירתו אמר להן: העמיקו לי ארוני שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו, ואין לך כל ארון וארון שבארץ ישראל שאין סוס מדי אוכל בו תבן (בבלי סנהדרין צח).
מעשה נוסף המסופר בגמרא (בבלי יבמות צו ב) הוא אודות בית כנסת שבטבריה שנחלקו בו רבי יוסי ורבי אלעזר, עד שנקרע ספר התורה בעקבות המחלוקת. משראה זאת רבי יוסי בן קיסמא אמר: "תמיה אני אם לא יהיה בית כנסת זה בית עבודה זרה", ואכן כך היה.
ידוע ביותר המעשה המסופר עליו (משנה אבות ו ט): "אמר רבי יוסי בן קיסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי, מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי, רצונך שתדור עמנו במקומנו, ואני אתן אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו: בני, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה, לפי שבשעת פטירתו אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד".
מאמר שאמר: "טוב שתיים משלוש, ווי לה לאחת שהלכה ולא תשוב", שמשמעותו: עדיפה הבחרות, בה הולכים על שתי רגליים, מהזקנה, בה הולכים על רגל אחת, ווי על הנערות שהלכה ולא תשוב (בבלי שבת קנב ב).