אתחלתא דגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור המושג והבנתו== | ==מקור המושג והבנתו== | ||
בגמרא {{מקור|בבלי | בגמרא {{מקור|בבלי מגילה יז ב$מגילה יז:|כן}} מובא: "והאמר מר בששית קולות, ב[[שביעית]] [[מחלמה|מלחמות]], במוצאי שביעית [[משיח בן דוד|בן דוד]] בא? מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא". | ||
בספרות [[חז"ל]] ישנן התייחסויות רבות לתקופה שלפני הגאולה, ומהמפורסמות שבהן {{מקור|בבלי:סוטה מט ב$סוטה מט:|כן}}: "בעקבות דמשיחא חוצפא יסגא" (החוצפה תגדל). כמו כן נמצאות קביעות לזיהוי [[קץ הגאולה]] {{מקור|בבלי:סנהדרין צח א$סנהדרין צח.|כן}}: "אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם ערי ישראל ענפכם תתנו" וכו', מאידך הזהירו חז"ל {{מקור|בבלי:סנהדרין צז ב$סנהדרין צז:|כן}}: "תיפח עצמן של [[מחשבי קיצין]]". | בספרות [[חז"ל]] ישנן התייחסויות רבות לתקופה שלפני הגאולה, ומהמפורסמות שבהן {{מקור|בבלי:סוטה מט ב$סוטה מט:|כן}}: "בעקבות דמשיחא חוצפא יסגא" (החוצפה תגדל). כמו כן נמצאות קביעות לזיהוי [[קץ הגאולה]] {{מקור|בבלי:סנהדרין צח א$סנהדרין צח.|כן}}: "אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם ערי ישראל ענפכם תתנו" וכו', מאידך הזהירו חז"ל {{מקור|בבלי:סנהדרין צז ב$סנהדרין צז:|כן}}: "תיפח עצמן של [[מחשבי קיצין]]". |
גרסה מ־22:56, 2 ביולי 2012
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
אתחלתא דגאולה הוא ביטוי בארמית שמשמעו "התחלת הגאולה". מושג זה, מבטא תקופה או זמן של ראשית הגאולה. הציונות הדתית רואה בשיבת עם ישראל לארצו, הקמת מדינת ישראל וכינון צה"ל אתחלתא דגאולה.
מקור המושג והבנתו
בגמרא (מגילה יז:) מובא: "והאמר מר בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא? מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא".
בספרות חז"ל ישנן התייחסויות רבות לתקופה שלפני הגאולה, ומהמפורסמות שבהן (סוטה מט:): "בעקבות דמשיחא חוצפא יסגא" (החוצפה תגדל). כמו כן נמצאות קביעות לזיהוי קץ הגאולה (סנהדרין צח.): "אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם ערי ישראל ענפכם תתנו" וכו', מאידך הזהירו חז"ל (סנהדרין צז:): "תיפח עצמן של מחשבי קיצין".
אתחלתא דגאולה בתקופות קדומות
השימוש הראשון במושג של התחלת הגאולה בצורה מעשית, נמצא בספר קול התור המיוחס לרבי הלל משקלוב, תלמיד הגר"א, שהצביע על שנת ת"ר כשנת התחלת הגאולה ועל כן הורה לתלמידיו לעלות לארץ ישראל ולבנותה לקראת תאריך זה.
גישת הציונות הדתית לאתחלתא דגאולה
השקפת הוגי הציונות הדתית רואה בפיתוח בנין הארץ שהחל בימי הציונות, בהצהרת בלפור, בהקמת מדינת ישראל (ויש שרואים אפילו בשואה) סממנים של "אתלחתא דגאולה", בעיקר על פי דברי רבי אבא (מסכת סנהדרין דף צ"ח ע"ב) האומר כי: "אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: (יחזקאל לו ח) "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל", כפי שמתאר זאת הרב קוק באגרתו:
"כן, אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו. אמנם לא מהיום התחילה הופעה זו, רק מאז התחיל הקץ המגולה להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא, התחילה אתחלתא זו" (אגרות הראי"ה ג' עמ' קנה).
בעקבות ביטוי זה השתרש הביטוי (שמקורו בתפילה לשלום המדינה) "ראשית צמיחת גאולתנו".
הרב מנחם מנדל כשר, מרבני חסידות גור ובעל השקפה ציונית מובהקת, כתב ספר בסיסי ויסודי בשם "התקופה הגדולה" העוסק בהסברת גישת הציונות הדתית לנושא "אתחלתא דגאולה".
הרב יצחק דדון, מרבני ישיבת מרכז הרב, קיבץ את שיטות גדולי הדורות הקודמים שראו בציונות ובהקמת מדינת ישראל "אתחלתא דגאולה", בשני ספריו "אתחלתא היא".
השקפת היהדות החרדית על המושג
רוב רבני היהדות החרדית שמתנגדים להגדרת הקץ המגולה כ"אתחלתא דגאולה". על פי גישתם, יש להבדיל בין "אתחלתא דגאולה", שזוהי, כאמור, תחילת הגאולה, לבין "עקבתא דמשיחא" שאלו הם ימי סוף הגלות, "עקבותיו של המשיח", אבל אינם חלק מהגאולה עצמה (כי אם מבשרים על בואה הקרב).
אחד מגדולי מנהיגי היהדות החרדית באירופה, הרב אלחנן וסרמן, כתב מאמר בספרו "קובץ מאמרים" בשם "עקבתא דמשיחא" בו הוא דן בכל צדדי המושג, ומסיק כי מדובר בתקופה של מצב רוחני ירוד. הוא תוקף את השקפת הציונות הדתית והמזרחי, שדוגלים בגישה הרואה את מאורעות התקופה כאתחלתא דגאולה.
גם שיטת חב"ד שוללת מכל וכל את הגדרת המדינה כ"אתחלתא דגאולה". הרבי מליובאוויטש התנגד לתפיסה זו, כיון שמדינת ישראל לא הוקמה על בסיס תורה ומצוות, ולכן היא אינה יכולה להוות התחלה לגאולה. הרבי ציין מספר רב של פעמים שהתחלת הגאולה על פי הלכה היא אך ורק בסדר אותו קבע הרמב"ם, שתהיה תחילה על ידי מלך המשיח. על פיו, לא ניתן על סמך דברי אגדה של "אין לך קץ מגולה מזה" להורות השקפה כללית.
תלמידו של הרבי מליובאוויטש, הרב לשום דובער הלוי וולפא, כתב ספר בו הוא מסדר את שיטתו של הרבי בענין, בשם "בין אור לחושך".
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב מנחם מנדל כשר, "התקופה הגדולה".
- הרב שלום דובער הלוי וולפא, "בין אור לחושך".
- הרב יצחק דדון, "אתחלתא היא".
- הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, "קול דודי דופק" ו"חמש דרשות".
- הרב ישכר שלמה טייכטל, "אם הבנים שמחה".
- הרב יעקב משה ברגמן, "המדינה היהודית- האם מדינת ישראל של היום יכולה להיות אתחלתא דגאולה?"
- רבי יואל טייטלבוים, "ויואל משה".
- הרב אלחנן וסרמן, "קובץ מאמרים".
קישורים חציוניים
- הערך דגאולה אתחלתא דגאולה, באתר "ויקיפדיה"
- שיטת חב"ד בענין אתחלתא דגאולה - חב"דפדיה
- הרב משה צוריאל, האמנם זו היא ראשית צמיחת גאולתנו? האם הרב קוק טעה? - אתר ישיבה