שותפין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''כמה בני אדם יחד בעלים על נכס אחד.''' | '''כמה בני אדם יחד בעלים על נכס אחד.''' | ||
'''לדוגמא''', שני בני אדם קנו שדה ביחד {{מקור| | '''לדוגמא''', שני בני אדם קנו שדה ביחד {{מקור|מעין מקרה זה בגיטין מז.|כן}}. | ||
'''דינים דומים''': יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד {{מקור| | '''דינים דומים''': יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד {{מקור|ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים|כן}}<ref>בחילוקים ביניהם נדון לקמן בסעיף "דינים דומים".</ref>: | ||
@ שותפין, ובזה נדון בערך זה. | @ שותפין, ובזה נדון בערך זה. | ||
@ תפוסת הבית<ref>ע"ע [[תפוסת הבית]].</ref> (ירושה). | @ תפוסת הבית<ref>ע"ע [[תפוסת הבית]].</ref> (ירושה). | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במהותה''' חקרו ראשי הישיבות, ויש בזה ארבע דעות {{מקור| | '''במהותה''' חקרו ראשי הישיבות, ויש בזה ארבע דעות {{מקור|שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר|כן}}: | ||
@ זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס) {{מקור|(גר"ח הלכות בכורות (היחיד). והמידות לחקר ההלכה כב-צו חקר האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים על חלק)}}. | @ זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס) {{מקור|(גר"ח הלכות בכורות (היחיד). והמידות לחקר ההלכה כב-צו חקר האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים על חלק)}}. | ||
@ כל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, גרנ"ט קצב, אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא, דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא (ד"ה אולם) בדעת התוס', קהילות יעקב גיטין ל בתחילתו בדעת תוס')}}. | @ כל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, גרנ"ט קצב, אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא, דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא (ד"ה אולם) בדעת התוס', קהילות יעקב גיטין ל בתחילתו בדעת תוס')}}. | ||
@ כל משהו ומשהו מהנכס נחלק לשני חצאים, וכל אחד מהם בעלים על חציו (כלומר: ראובן הוא הבעלים על הנקודה הראשונה, שמעון על השנייה, ראובן על השלישית, שמעון על הרביעית, וכן הלאה) {{מקור|(משמע מהקובץ שיעורים ביצה לט בדעת רש"י. ומלשון הקהילות יעקב גיטין ל (בתחילתו ובד"ה וכבר) בדעת רש"י אפשר להבין שזו כוונתו, ואפשר להבין שכוונתו שהיא בעלות כוללת)}}. | @ כל משהו ומשהו מהנכס נחלק לשני חצאים, וכל אחד מהם בעלים על חציו (כלומר: ראובן הוא הבעלים על הנקודה הראשונה, שמעון על השנייה, ראובן על השלישית, שמעון על הרביעית, וכן הלאה) {{מקור|(משמע מהקובץ שיעורים ביצה לט בדעת רש"י. ומלשון הקהילות יעקב גיטין ל (בתחילתו ובד"ה וכבר) בדעת רש"י אפשר להבין שזו כוונתו, ואפשר להבין שכוונתו שהיא בעלות כוללת)}}. | ||
@ היא בעלות חדשה (ושונה מבעלות בלי שותף) {{מקור| | @ היא בעלות חדשה (ושונה מבעלות בלי שותף) {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים כו-ג הביא את הצד הזה|כן}}.ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהשותפין רוצה להסתלק מהשותפות: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר השותפין שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר השותפין את חלקו {{מקור|אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה|כן}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור|}}. | ||
'''וכל החקירה הזו''' שייכת רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - כאשר יחלקו בעתיד יתברר למפרע מה היה חלקו של כל אחד, וא"כ פשוט שכל אחד בעלים רק על חלק מהנכס (כצד ב לעיל) {{מקור| | '''וכל החקירה הזו''' שייכת רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - כאשר יחלקו בעתיד יתברר למפרע מה היה חלקו של כל אחד, וא"כ פשוט שכל אחד בעלים רק על חלק מהנכס (כצד ב לעיל) {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו|כן}}. | ||
==דינים דומים== | ==דינים דומים== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
'''החילוק בין שותפין לתפוסת הבית''' - יש בזה שלוש דעות {{מקור|(יש להעיר שהחילוקים דלקמן הם רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - פשוט שאין חילוק בין שותפין לתפוסת הבית, שהרי בשניהם כאשר חולקים החלוקה מבררת למפרע מה היה חלקו של כל אחד (קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו))}}: | '''החילוק בין שותפין לתפוסת הבית''' - יש בזה שלוש דעות {{מקור|(יש להעיר שהחילוקים דלקמן הם רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - פשוט שאין חילוק בין שותפין לתפוסת הבית, שהרי בשניהם כאשר חולקים החלוקה מבררת למפרע מה היה חלקו של כל אחד (קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו))}}: | ||
@ אבן האזל {{מקור| | @ אבן האזל {{מקור|שכנים ב-י סוף ד"ה איברא|כן}} לא חילק ביניהם וכתב שבין בשותפין ובין בתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק. | ||
@ הקובץ שיעורים {{מקור| | @ הקובץ שיעורים {{מקור|בבא בתרא תד וביצה לט, וכן גרנ"ט קצב בדעת הרשב"ם|כן}} חילק שבשותפות כל אחד בעלים רק על חלק ובירושה היא בעלות כוללת, והוכיח {{מקור|בבבא בתרא שם|כן}} שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקות בדין מעשר בהמה. ואת טעם החילוק ביאר הגרמ"א עמיאל {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא ד"ה וההבדל|כן}} שבירושה הסיבה שהוא יורש - שהוא בנו של המת - לא התקטנה ע"י שאר האחים, אולם בשותפות, הסיבה שהוא קונה - שהמקנה הקנה לו ושעשה מעשה קניין - התקטנה ע"י שאר הקונים, שהרי המקנה הקנה לשניים, ושניים יחד עשו את מעשה הקניין. | ||
@ הקהילות יעקב {{מקור|(גיטין ל (ד"ה וכבר) בדעת רש"י)}} חילק להיפך, שבתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק, ובירושה כולם שותפים בכל משהו (אפשר להבין שכוונתו שכל משהו ומשהו מהנכס נחלק לשני חצאים, ואפשר להבין שהיא בעלות כוללת). ומעין זה כתב הגר"ח {{מקור|(הלכות בכורות (היחיד))}} שבשותפין היא בעלות כוללת, ובתפוסת הבית הסתפק האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים רק על חלק. | @ הקהילות יעקב {{מקור|(גיטין ל (ד"ה וכבר) בדעת רש"י)}} חילק להיפך, שבתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק, ובירושה כולם שותפים בכל משהו (אפשר להבין שכוונתו שכל משהו ומשהו מהנכס נחלק לשני חצאים, ואפשר להבין שהיא בעלות כוללת). ומעין זה כתב הגר"ח {{מקור|(הלכות בכורות (היחיד))}} שבשותפין היא בעלות כוללת, ובתפוסת הבית הסתפק האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים רק על חלק. | ||
'''החילוק בין שותפין לקניין ציבורי''' - יש בזה שתי דעות: | '''החילוק בין שותפין לקניין ציבורי''' - יש בזה שתי דעות: | ||
@ הקובץ שיעורים {{מקור| | @ הקובץ שיעורים {{מקור|בבא בתרא תד וביצה לט, וכן אבן האזל שכנים ב-י סוף ד"ה איברא|כן}} חילק שבשותפין כל אחד בעלים רק על חלק ובציבור היא בעלות כוללת, והוכיח {{מקור|בבבא בתרא שם|כן}} שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקים בדיני הקורבנות, שיש חילוק בין קרבן שותפין לקרבן ציבור. | ||
@ רש"י והרמב"ן {{מקור| | @ רש"י והרמב"ן {{מקור|כך הבינם הקובץ שיעורים שם|כן}} לא חילקו ביניהם וסוברים שבין בשותפין ובין בקניין ציבורי כל אחד בעלים רק על חלק. | ||
'''החילוק בין שותפין לחצי עבד וחצי בן חורין''': | '''החילוק בין שותפין לחצי עבד וחצי בן חורין''': | ||
כתב הקובץ הערות {{מקור| | כתב הקובץ הערות {{מקור|מו-ה|כן}} שאפילו הדעות הסוברות שבשותפין כל אחד בעלים על חלק מהנכס {{מקור|זוהי שיטתו של הגר"א וסרמן עצמו שם ובקובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט|כן}}, יכולות לומר שבחצי עבד וחצי בן חורין הוא כולו עבד וכולו בן חורין (ואפילו אם קודם לכן היה עבד של שני שותפין). משום שבעבד של שני שותפין ע"כ כל אחד מהשותפין בעלים על כולו, כי כל אברי גופו יונקים זה מזה, ולא שייך לחלק את גוף העבד לשניים. שלא כשאר הנכסים שאפשר לחלקם לשני חצאים. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''קניין לכמה בני אדם יחד''' - דנו האם מקנה לכל אחד חלק מהנכס, או שמקנה לכל אחד הכל, וממילא צריכים לחלק ביניהם {{מקור| | '''קניין לכמה בני אדם יחד''' - דנו האם מקנה לכל אחד חלק מהנכס, או שמקנה לכל אחד הכל, וממילא צריכים לחלק ביניהם {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא תקא|כן}}. | ||
'''בעלות שאינה מסוימת''' - נחלקו הפוסקים האם יש בעלות שאינה שייכת לאדם מסוים או לבני אדם מסוימים, אלא היא רשות ממונית בפני עצמה, כגון בנק, חברה בע"מ או קיבוץ: לדעות שיש בעלות כזו אם כן הבנק וכד' אינו שייך לשום אדם, וגם האחראים עליו אינם בעלים, אלא הוא רשות ממונית בפני עצמה, ולדעות שאין בעלות כזו אם כן הבנק וכד' הוא שותפות כשאר שותפין, אלא שיש בה תנאים מסוימים. | '''בעלות שאינה מסוימת''' - נחלקו הפוסקים האם יש בעלות שאינה שייכת לאדם מסוים או לבני אדם מסוימים, אלא היא רשות ממונית בפני עצמה, כגון בנק, חברה בע"מ או קיבוץ: לדעות שיש בעלות כזו אם כן הבנק וכד' אינו שייך לשום אדם, וגם האחראים עליו אינם בעלים, אלא הוא רשות ממונית בפני עצמה, ולדעות שאין בעלות כזו אם כן הבנק וכד' הוא שותפות כשאר שותפין, אלא שיש בה תנאים מסוימים. | ||
גרסה מ־09:27, 5 בספטמבר 2012
|
|
==הגדרה== כמה בני אדם יחד בעלים על נכס אחד.
לדוגמא, שני בני אדם קנו שדה ביחד (מעין מקרה זה בגיטין מז.).
דינים דומים: יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד (ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים)[1]:
מקור וטעם
במהותה חקרו ראשי הישיבות, ויש בזה ארבע דעות (שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר):
- זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס) (גר"ח הלכות בכורות (היחיד). והמידות לחקר ההלכה כב-צו חקר האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים על חלק).
- כל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס (קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, גרנ"ט קצב, אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא, דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא (ד"ה אולם) בדעת התוס', קהילות יעקב גיטין ל בתחילתו בדעת תוס').
- כל משהו ומשהו מהנכס נחלק לשני חצאים, וכל אחד מהם בעלים על חציו (כלומר: ראובן הוא הבעלים על הנקודה הראשונה, שמעון על השנייה, ראובן על השלישית, שמעון על הרביעית, וכן הלאה) (משמע מהקובץ שיעורים ביצה לט בדעת רש"י. ומלשון הקהילות יעקב גיטין ל (בתחילתו ובד"ה וכבר) בדעת רש"י אפשר להבין שזו כוונתו, ואפשר להבין שכוונתו שהיא בעלות כוללת).
- היא בעלות חדשה (ושונה מבעלות בלי שותף) (קונטרסי שיעורים נדרים כו-ג הביא את הצד הזה).ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהשותפין רוצה להסתלק מהשותפות: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר השותפין שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר השותפין את חלקו (אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה)[5].
וכל החקירה הזו שייכת רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - כאשר יחלקו בעתיד יתברר למפרע מה היה חלקו של כל אחד, וא"כ פשוט שכל אחד בעלים רק על חלק מהנכס (כצד ב לעיל) (קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו).
דינים דומים
כאמור[6], ישנן עוד בעלויות שמשותפות לכמה בעלים יחד - תפוסת הבית (ירושה), קניין ציבורי, וחצי עבד וחצי בן חורין. ובחילוקים ביניהן דנו המפרשים:
החילוק בין שותפין לתפוסת הבית - יש בזה שלוש דעות (יש להעיר שהחילוקים דלקמן הם רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - פשוט שאין חילוק בין שותפין לתפוסת הבית, שהרי בשניהם כאשר חולקים החלוקה מבררת למפרע מה היה חלקו של כל אחד (קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו)):
- אבן האזל (שכנים ב-י סוף ד"ה איברא) לא חילק ביניהם וכתב שבין בשותפין ובין בתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק.
- הקובץ שיעורים (בבא בתרא תד וביצה לט, וכן גרנ"ט קצב בדעת הרשב"ם) חילק שבשותפות כל אחד בעלים רק על חלק ובירושה היא בעלות כוללת, והוכיח (בבבא בתרא שם) שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקות בדין מעשר בהמה. ואת טעם החילוק ביאר הגרמ"א עמיאל (דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא ד"ה וההבדל) שבירושה הסיבה שהוא יורש - שהוא בנו של המת - לא התקטנה ע"י שאר האחים, אולם בשותפות, הסיבה שהוא קונה - שהמקנה הקנה לו ושעשה מעשה קניין - התקטנה ע"י שאר הקונים, שהרי המקנה הקנה לשניים, ושניים יחד עשו את מעשה הקניין.
- הקהילות יעקב (גיטין ל (ד"ה וכבר) בדעת רש"י) חילק להיפך, שבתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק, ובירושה כולם שותפים בכל משהו (אפשר להבין שכוונתו שכל משהו ומשהו מהנכס נחלק לשני חצאים, ואפשר להבין שהיא בעלות כוללת). ומעין זה כתב הגר"ח (הלכות בכורות (היחיד)) שבשותפין היא בעלות כוללת, ובתפוסת הבית הסתפק האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים רק על חלק.
החילוק בין שותפין לקניין ציבורי - יש בזה שתי דעות:
- הקובץ שיעורים (בבא בתרא תד וביצה לט, וכן אבן האזל שכנים ב-י סוף ד"ה איברא) חילק שבשותפין כל אחד בעלים רק על חלק ובציבור היא בעלות כוללת, והוכיח (בבבא בתרא שם) שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקים בדיני הקורבנות, שיש חילוק בין קרבן שותפין לקרבן ציבור.
- רש"י והרמב"ן (כך הבינם הקובץ שיעורים שם) לא חילקו ביניהם וסוברים שבין בשותפין ובין בקניין ציבורי כל אחד בעלים רק על חלק.
החילוק בין שותפין לחצי עבד וחצי בן חורין:
כתב הקובץ הערות (מו-ה) שאפילו הדעות הסוברות שבשותפין כל אחד בעלים על חלק מהנכס (זוהי שיטתו של הגר"א וסרמן עצמו שם ובקובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט), יכולות לומר שבחצי עבד וחצי בן חורין הוא כולו עבד וכולו בן חורין (ואפילו אם קודם לכן היה עבד של שני שותפין). משום שבעבד של שני שותפין ע"כ כל אחד מהשותפין בעלים על כולו, כי כל אברי גופו יונקים זה מזה, ולא שייך לחלק את גוף העבד לשניים. שלא כשאר הנכסים שאפשר לחלקם לשני חצאים.
פרטי הדין
קניין לכמה בני אדם יחד - דנו האם מקנה לכל אחד חלק מהנכס, או שמקנה לכל אחד הכל, וממילא צריכים לחלק ביניהם (קובץ שיעורים בבא בתרא תקא).
בעלות שאינה מסוימת - נחלקו הפוסקים האם יש בעלות שאינה שייכת לאדם מסוים או לבני אדם מסוימים, אלא היא רשות ממונית בפני עצמה, כגון בנק, חברה בע"מ או קיבוץ: לדעות שיש בעלות כזו אם כן הבנק וכד' אינו שייך לשום אדם, וגם האחראים עליו אינם בעלים, אלא הוא רשות ממונית בפני עצמה, ולדעות שאין בעלות כזו אם כן הבנק וכד' הוא שותפות כשאר שותפין, אלא שיש בה תנאים מסוימים.
ונפק"מ האם בנק וכד' חייב בדינים התלויים בבעלות, כגון בדיקת חמץ, תרומות ומעשרות ועוד - אם הוא רשות ממונית בפני עצמה - פטור, שהרי אין בעלים שיתחייב, אך אם הוא שותפות - השותפין חייבים, ככל בעלים (הקיבוץ בהלכה עמוד 189 הביא בזה מחלוקת הפוסקים, וכתב שלרוב הפוסקים אין בעלות כזו. מפענח צפונות א-יג-ג: יש בעלות כזו (לגבי בנק). ומעין זה נחלקו המפרשים לגבי רשויות ממוניות נוספות: האם הקדש הוא בעלות (אתוון דאורייתא ג), האם הפקר הוא בעלות (קצוה"ח רעג-א: לרמב"ם ורש"י אינו קניין ולתוס' כן), והאם יש קניין למת (קובץ שיעורים בבא בתרא תסג: לרשב"א ורא"ש מת קונה, לרמ"ה לא קונה)).
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ בחילוקים ביניהם נדון לקמן בסעיף "דינים דומים".
- ↑ ע"ע תפוסת הבית.
- ↑ ע"ע קניין ציבורי.
- ↑ ע"ע חצי עבד וחצי בן חורין.
- ↑ הארכנו בדעתו בערך דעת לקניין#מקור_וטעם ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.
- ↑ לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה דינים דומים.