שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י/ארכיון 1: הבדלים בין גרסאות בדף

דף זה הוא דף ארכיון של דיון שהסתיים. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

שלום אריאל,

לידיעתך. ישנו דף הנחיות למפעילי מערכת. הוא מסביר על המשמעות והיכולות של התפקיד. לכל שאלה ניתן לפנות אלי.

מאירי, חבר בהנהלת האתר 21:42, כ"ז באלול ה'תש"ע (UTC)

הערות שוליים[עריכה]

שלום,

שים לב בבקשה שהרבה מהתוכן שאתה מוסיף מכיל הערות ביבליוגרפיות שצריכות להופיע בתחתית העמוד ולא בתוכן הדברים. חשוב לשמור על רצף מחשבתי ולהרחיב או להפנות לספרים הרלוונטיים בנפרד.

רבי יוסף חיים בעל הבן איש חי[עריכה]

הערך רבי יוסף חיים בעל הבן איש חי נמחק עקב הפרת זכויות יוצרים והוא ישמח לקבל עריכה מחדש

תודה רבה. שנה טובה! כתיבה וחתימה טובה!

מאירי, חבר בהנהלת האתר 10:13, כ"ח באלול ה'תש"ע (UTC)

קטגוריה[עריכה]

אין מזרזים אלא למזורזים...

1) כשאתה מוסיף קטגוריה לערך, אנא בדוק אם קיימת קטגוריה בעלת אותה משמעות ברשימת קטגוריות או בויקישיבה:עץ קטגוריות, אם הקטגוריה לא קיימת אנא צור אותה ותתייג אותה מתחת לאחת (או יותר) הקטגוריות הראשיות בעמוד הראשי. אם יש קטגוריה אך היא צבועה באדום, כנראה היא קטגוריה כפולה, לכן מומלץ לחפש את הקטגוריה הראשונה ולהעביר את הכפולה לראשונה.

2) אם יצרת / ערכת ערך, אנא תייג אותו בקטגוריה אחת (או יותר) ואל תשאיר את הערך ללא קטגוריה. תיוג ערכים בקטגוריות נכונות, עוזר מאוד לשימוש בויקישיבה ונותן לה מראה אינצקלופדי יותר, בהערת אגב אני אומר: כי רצוני הוא שכל הערכים בויקישיבה יהיו מתויגים תחת קטגוריה וכל הקטגוריות יהיו תחת הקטגוריות הראשיות שבעמוד הראשי, אומנם החלום הזה נראה רחוק, אבל בכל זאת אשמח אם תעזור לי להגשים אותו.

תודה רבה. שנה טובה! כתיבה וחתימה טובה!

מאירי, חבר בהנהלת האתר 10:13, כ"ח באלול ה'תש"ע (UTC)

הערה בענייני עריכתך[עריכה]

שלום ומועדים לשמחה,

שמח אני לפגוש בך, ידיד יקר מפורום הישיבות, באנציקלופדיית ויקישיבה. אשמח מאד אם תתרום את תרומתך לשכלול האתר ולקידומו מעל לרמת ויקיפדיה.

[אגב, לעניות דעתי, עיקר הקידום של ויקישיבה יבוא ע"י הרחבת הערכים ההלכתיים-גמרתיים שלו ברמה שמעבר לאנציקלופדיה תלמודית, ולהוסיף לזה את הצדדים האמוניים של ערכים אלו מתוך ספרי מחשבת היהדות לסוגיה השונים. לאחר מכן, יחסית בקלות תיווצר הרחבה על דמויות שונות וספרים שונים].

אבקש ממך שתתייחס להערות שהעירו על עריכתך בערכים אמונה ובטחון ורבי מאיר שמחה כהן, ואם תמצא לנכון - תקן את הערך על פיהם.

בברכת יישר כח,למאי נ"מ? 12:37, כ' בתשרי ה'תשע"א (UTC)

לידידי למאי נ"מ.[עריכה]

נעים מאד גם לי לפגוש אותך גם פה!

1. אני מבין את הערתך, ואפילו מעט מסכים איתה, ובאמת, אפשר לשים לב שלאחרונה אני פחות ופחות כותב ערכים על גדולים וספרים (הערך הגדול ששידרגתי לאחרונה היה דווקא "פילוסופיה"). אולם, לצערי אני לא ממש בקיא במושגים תלמודיים מורכבים, ודאי שלא להעמיק ולהרחיב בהם, (ישנם אולי כמה מושגים שאני מכיר קצת לעומק, אבל לא יותר מזה...)

לעומת זאת, תחום הענין העיקרי שלי הוא ביגורפיות וכיו"ב, ומטבע הדברים אני כותב בנושאים שיותר קרובים לליבי. (חוץ מזה, הביאו אותי לויקי בשביל זה- כשכתבתי בפורום על ר' אברהם יעלין, כתב לי אז מנהל ויקי שאבוא לכתוב כאן ערך על ר' אברהם יעלין, ומאז המשכתי לכתוב בנושאים האלו עוד ועוד...)

דרך אגב, המשימה ש"הוטלה" עלי ע"י הנהלת האתר היא בעיקר לערוך את כל נושא הקטגוריות הצורה מסודרת . אשמח תמיד לעזור במידת היכולת, ואם יש בקשה או הערה ספציפית, אנא כתוב זאת כאן.

פתקא טבא וחג שמח, אריאל ביגל.

עריכתך בערך "אמר ה' ליעקב"[עריכה]

למה הורדתי לי את כל קישורי המקורות של הפסוקים בשיר? עבדתי על זה קשה...--דרור 17:17, כ"א בכסלו ה'תשע"א (UTC)

סליחה[עריכה]

לא רציתי למחוק אותם, רציתי להעביר אותם להערות שוליים, שלא יופיעו בגוף הפיוט. אנסה לתקן.

חידושים[עריכה]

להנהלת האתר,

האם יש שינויים או דברים שכדאי לדעת ביחס לעריכה בעקבות השינויים שנעשו באתר?

כרגע העריכה היא במתכונת הרגילה,

בעז"ה נעדכן יותר לקראת בין הזמנים.

תודה. מאירי 20:25, 13 במרץ 2011 (IST).

תוכל לתקן משהו?[עריכה]

ראיתי שאתה רשום כמפעיל מערכת ואתה די פעיל, אולי תוכל לתקן את דף השינויים האחרונים שתהיינה יותר אופציות? שדה צופים 15:21, 26 באפריל 2011 (IDT)

תגובה[עריכה]

לא מכיר את הדף הזה. נא לכתוב כאן פירוט, אשמח לעזור.

ראה שיחת משתמש:שדה צופים/שינויים אחרונים פירטתי שם, אם עדיין לא מובן תוכל לשאול בדף שיחה שלי, בברכה שדה צופים 20:28, 26 באפריל 2011 (IDT)

תסתכל בצד ימין יש לך: ניווט: מתחתיו "עמוד ראשי" מתחתיו "שינויים אחרונים" בדף זה יש אפשרות לעקוב אחר כל שינוי שנעשה באתר ואם תשנה את הדף תוסיף אופציות שדה צופים 12:28, 27 באפריל 2011 (IDT)

למה אתה לא מגיב?[עריכה]

???

אני מקווה שהבנתי, בקרוב בעז"ה אבדוק את הנושא...[עריכה]

ראיתי[עריכה]

א. אין לי מושג מה הבעיה שלך עם הדף הזה... אנא פרט. ב. לא ראיתי אפשרות לערוך את האתר הזה, גם למפעילי מערכת.

לאריאל ולשדה צופים,

א. יישר כח על פעילות באתר והרצון לשפר אותו :-)

ב. להבא, בבקשה תקפידו על שיחה רציפה (ז"א - ":::תגובה" ולא ככותרות - "==תגובה=="), תודה.

ג. לגבי הנושא עצמו: כל שינוי בדפי מערכת, שמעלה את רמת האתר ובהתאם לרוח האתר - יתקבל בברכה,

אבל, בבקשה, שיעבור דרכי (או דרך wikiboss) קודם...

בברכה, מאירי, חבר בהנהלת האתר 22:09, 11 במאי 2011 (IDT)

להנהלת האתר: תבנית חדשה[עריכה]

ב"ה הצלחתי ליצור תבנית חדשה, שדרה, כפי שאפשר לראות למשל בערך הרב קוק למטה. שימוש בתבנית:

{{סדרה| הקודם=|הבא=|רשימה=}}

למשל, אם הייתי עורך את הערך על יצחק רבין נניח, והייתי רוצה לעשות סדרה של ראיש ממשלות, הייתי כותב כך:

{{סדרה| הקודם=[[יצחק שמיר]]|הבא=[[שמעון פרס]]|רשימה=[[ראשי ממשלת ישראל]]}} וזה יצא כך:

מקוה שהבנת איך משתמשים.

עשיתי את התבנית בכל הערכים של הרבנים הראשיים לישראל וראשי ישיבת מרכז הרב.

אפשר להודיע לעורכים (או למפעילי מערכת) על התבנית החדשה ו/או להכניס אותה לדפי העזרה.

לדעתי היא מקדמת את האתר, וכדאי להשתמש בה.

יפה מאוד! יישר כח! רק צריך לשים לב, שאם מעתיקים משהו מגורם חיצוני לאתר (כמו ויקיפדיה), יש לעשות זאת ע"פ מדיניות שני האתרים (ויקיפדיה & ויקישיבה), בכדי למנוע אי נעימויות... --מאירי, חבר בהנהלת האתר 22:09, 11 במאי 2011 (IDT)

תבנית הערות שוליים?[עריכה]

מה קרה שפתאום כשכובים {{הערות שוליים}} זה לא עושה הערות שוליים כמו תמיד? זה מאד מקשה על העריכה!!

הבעיה עדיין קיימת? --מאירי, חבר בהנהלת האתר 22:09, 11 במאי 2011 (IDT)

עוד יומיים לתחרות ויקישיבה![עריכה]

• תחרות ויקישיבה 3 לקראת סיום
• ואיך אומרים... "הכל פתוח"!
• כתבו ואימצו

ובעז"ה גם תזכו בפרסים!

• תזכורת לפרסים: כאן
• לעמוד הניקוד: כאן
• חילכם לאורייתא!
• בהצלחה!

מאירי, חבר בהנהלת האתר 23:40, 2 במאי 2011 (IDT)

זכית בתחרות[עריכה]

שלום אריאל ביגל נ"י/ארכיון 1, ברכות לרגל זכייתך בתחרות העריכה השלישית של ויקישיבה!
בעמוד הניקוד תוכל לראות את דירוג הזכייה שלך.
לשם העברת הפרס אליך, נבקשך לשלוח את פרטיך למערכת האתר דרך קישור זה.
תודה על השתתפותך בתחרות ותרומתך לויקישיבה.
נשמח, כמובן, לראות אותך ממשיך להשתתף בפרוייקט, להגדלת תורה ולהאדירה.

חילך לאורייתא! בשם מערכת האתר כולה, מאירי, חבר בהנהלת האתר 00:46, 6 במאי 2011 (IDT)

מה הבעיה בדוא"ל שלי?[עריכה]

הזנתי דוא"ל, הכתובת נוכנה ותקפה, למה זה אומר שהוא לא יכול לשלוח?

הייתה בעיה עם מערכת שליחת הדואר מאתר והיא תוקנה, יישר כח! מאירי, חבר בהנהלת האתר 22:09, 11 במאי 2011 (IDT)

ציונות בחב"דפדיה[עריכה]

שלום אריאל. ראיתי את תגובתך בדף השיחה על הערך "ציונות" בחב"דפדיה. לידיעתך, המידע החסר בערך אינו נובע ממניע עקרוני, אלא מהתמקדות בבעיית הציונות בזווית החב"דית. תוכל להוסיף את המידע הידוע לך. אם תירשם לחב"דפדיה יהיה נחמד יותר ונוכל לזהותך (גם אני רשום כאן..). תודה בהצלחה! --חיים נהר 16:22, 23 ביוני 2011 (IDT)

הגבתי בדף שיחתי. --חיים נהר 01:09, 24 ביוני 2011 (IDT)

שלום אריאל! אני מקבל את הערתך. אך עם זאת אני חושב שאפשר דוקא להוסיף תארים כאלה, אם כי אולי עדיף שלא. אך מכל מקום אני חושב שאפשר להוסיף תואר כמו "הגאון" או "הרה"ג" וכדו'. תודה רבה.

הערה[עריכה]

לענ"ד, כדאי שתסיר את כתובת הדוא"ל שלך מדף המשתמש שלך. אא"כ אתה ממש מעוניין לקבל דואר זבל מכל מאן דבעי. --טישיו 06:29, 22 ביולי 2011 (IDT)

שגיאת בסיס נתונים[עריכה]

האם ידוע לך על עוד קטגוריה שכותבים אותה עם גרש (')?
מאירי, חבר בהנהלת האתר. 12:34, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

שלום אריאל ותודה על כל העזרה

לא מדובר חלילה בקילקול מכוון של הערך,

הבעיה נגרמה עקב שילוב תו הגרש (') בכותרת,

הבעיה טופלה,

כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, מאירי, חבר בהנהלת האתר. 14:20, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

בית התנ"ך העולמי[עריכה]

אם זה לא מתאים לאתרא הזה אתה יכול למחוק. למרות שלפי דעתי זה ראוי שהוא יהיה כאן. Shaharmos 16:23, 21 באוקטובר 2011 (IST)

יש נכון להרגע 2,958 ערכים יותר קצרים מהערך השגחה[עריכה]

אולי תטפל בהם קודם לפני שאתה מתחיל להעלות רעיונות והגיגים על ערכים שאני מעלה שיותר קרובים לערכים שבחצי הגדול של ויקישיבה מאשר החצי הקצר? רצוא ושוב 00:12, 28 באוקטובר 2011 (IST)

כתבת בדף השיחה שלי:[עריכה]

תפילת רבי נחוניא בן הקנה[עריכה]

לפני שכותבים ערך חדש יש לוודא כי הוא לא קיים תחת שם אחר. במקרה הנ"ל הערך קיים בשם תפילת בית המדרש. אפשר ורצוי להפנות את הכותרת "תפילת רבי נחוניא בן הקנה" לדף הישן, אבל לא לכתוב חדש. לאור זאת, מחקתי את הערך החדש (שאתה כתבת) והפנתי אותו לערך הישן (שאני כתבתי).

בברכה, אריאל ביגל נ"י 13:23, 27 בנובמבר 2011 (IST)

הוספתי את הקטע ששכחת לאחד (הלכה למעשה). --טישיו 02:34, 28 בנובמבר 2011 (IST)

למה אתה לא בדקת אם הערך קיים קודם? תפילת בית המדרש שאתה כתבת היה אחרי תפילת נחוניא בן הקנה (שנמחק בינתיים) ממנו לקחתי את תפילת רבי נחוניא בן הקנה, חוץ מזה שלא אני כתבתי אותו אלא הוכנס על ידי אנצקילופדיה תורנית ובגלל שבניגוד אליך אין לי אפשרות להעביר ערכים העברתי אותו לערך הנכון, לא הסברת כלל למה להעדיף את הערך הזה על הערך הזה ולמה להעביר לערך שאתה כתבת ולא לערך שהיה קודם, נוסף לכל אני לא כל כך לא נמצא כאן עד שלא יכולת לחכות ולשאול והזדרזת למחוק עבודה של אחר בלי לטרוח כלל לראות מה נוסף בעבודה האחרת על הדברים שלך וגרמת לאיבוד מידע חוץ מזה שיש כאן טעם לפגם כאשר מדובר בערך שאתה יצרת, ולטישיו לא הבנתי למה כתבת את זה בדף שיחה שלי לא אני העברתי רק שיניתי את תיפלה לתפילה רצוא ושוב 13:17, 1 בדצמבר 2011 (IST)

קיבוץ גלויות[עריכה]

עשיתי ככל שכתבת לי, ואין צורך למחוק את הערך "קיבוץ גליות" כיון שהפכתי אותו לדף הפניה לערך קיבוץ גלויות.--Mishehu 09:10, 11 בדצמבר 2011 (IST)

הדרת נשים[עריכה]

ביצעתי שינוי סגנון בערך הדרת נשים שפתחתי, עפ"י בקשת שיכתוב שהוספתם. נא לבדוק. תודה. --Mishehu 19:02, 31 בדצמבר 2011 (IST)

אם הסגנון עדיין לא מספק, אמשח אם תוכל להודיע לי בדף שיחה שלי, ואם הסגנון כבר מספק, אז אפשר להוציא את בקשת השיכתוב. תודה.--Mishehu 21:50, 31 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה בענין החיפוש בגוגל[עריכה]

לפי מה תלוי היחס בין גולגל לויקישיבה? לדוגמא, אם כותבים בדפדפן של גוגל את המילים "תורה ומדע", תמיד הראשון שמופיע זה ויקישיבה (עוד לפני ויקיפדיה), אם כותבים "מוות קליני" אז ויקישיבה הוא החמישי או השישי ברשימה, ואם כותבים "גיוס בני הישיבות" (או אפילו אם כותבים מפורש: "גיוס בני הישיבות - ויקישיבה") לא מופיע בכלל בחיפוש.--Mishehu 18:42, 1 בינואר 2012 (IST)

שלום Mishehu ושלום אריאל.

תוצאות החיפוש בגוגל תלויות באלגוריתמים של גוגל ואין להם קשר להגדרות בויקישיבה, ההבדל שהבאת בין הערכים נובע לכאורה בגלל הזמן שבו השרתים של גוגל סרקו את ויקישיבה, לכן לערך חדש לוקח זמן להיכנס לתוצאות בגוגל, כמו כן שאר ההבדלים נובעים לכאורה בגלל פופולריות של דפים מסוימים ו/או בגלל דירוג בחשבון גוגל האישי שלך, למשל חשבון גוגל שמרבה להיכנס לויקישיבה (ואשריו שכך...), יקבל בראש תוצאות החיפוש את ויקישיבה, כנ"ל לגבי שאר האתרים, אגב, גם דירוג של 1+ משפיע על תוצאות החיפוש.

לאריאל, אני לא יודע מה הבעיה בתבנית מקור, העברתי הלאה.

יישר כח על תרומותיכם לויקישיבה, מאירי, חבר בהנהלת האתר. 20:22, 3 בינואר 2012 (IST)

חלק מהבעיה היא שאתה לא כותב "בבלי" לפני הגמרות שאתה מביא... את שאר הבעיות נשתדל בעז"ה לפתור בהמשך. --מאירי, חבר בהנהלת האתר. 22:47, 3 בינואר 2012 (IST)

בית מדרש[עריכה]

כתבתי שתי הצעות חדשות ב"בית מדרש". אשמח לדעת חוות דעתך (שם).--Mishehu 16:17, 17 בינואר 2012 (IST)

בשר אדם[עריכה]

לידידי הנכבד נר"ו,

יישר כח על עבודך הנכבדה על שדה ויקישיבה, לפתח, לגדל, לפקח ולעדור עשבים שוטים.

היות וביקשת שאערוך את 'בשר אדם', נתתי לערך איזו צורה ראשונית, כפי שכתבתי בשיחה:בשר אדם

תודה רבה ויישר כח,למאי נ"מ? 18:20, 19 בינואר 2012 (IST)

תקלה טכנית בערך חנוכה[עריכה]

שלום ויישר כח על כל המפעל הגדול של ויקישיבה.

אשמח אם תוכל לסדר תקלה תכנית בערך חנוכה, ציינתי אותה בדף השיחה של הערך.

רוב ברכה והצלחה,למאי נ"מ? 18:37, 19 בינואר 2012 (IST)

אשמח לשמוע מכבודו[עריכה]

שלום.

 יישר כח על פעלך הנכבד במיזמנו.

הנך מוזמן להשתתף בדיון כאן. שבוע טוב! למאי נ"מ? 03:34, 22 בינואר 2012 (IST)

שיחה:רבי ישבב הסופר[עריכה]

מה פשר הערתך בדף זה? וכי כל מה שאתה לא מבין תמחוק? אסור לויקישיבה לעבור את הרמה התורנית שלך? אחרת תמחק? יש לך שאלה אתה לא צריך למחוק דברים נכונים רק בגלל שאתה לא מבין אותם! שום שורה לא ברורה בשום מקום באתר למי שלא בקיא בענינים איזה מין טענה זו?? רצוא-ושוב 11:30, 22 בינואר 2012 (IST)

שמתי את זה בינתיים בדף השיחה ע"מ שמי שיוכל להבהיר את הענין יבהיר ויחזיר את השורות לגוף הערך. למה לתקוף בלי שאתה מברר? אריאל ביגל נ"י 16:15, 29 בינואר 2012 (IST)

עריכך בערך רבי דוד פארדו[עריכה]

תוכל להסביר מה כוונתך בעריכה זו? מה פתאום חסדי דוד הוא הפירוש התוספתא היחיד המקיף מה עם חזון יחזקאל? ומה זה "שלשה מאמרים על סוגיות תלמודיות" שכתבת לגבי הספר "למנצח לדוד" אתה מכיר בכלל את הספר? רצוא-ושוב 11:36, 22 בינואר 2012 (IST)

הסתמכתי בנושא הזה על ויקיפדיה. את הספר למנצח לדוד לא ראיתי ואני השתמשתי בניסוח של מי שכתב את הערך. אריאל ביגל נ"י 16:24, 22 בינואר 2012 (IST)

חפשת אותי?[עריכה]

נהוג לעקוב אחרי דף שיחה שמשאירים בו הודעה, ממילא שיחה נעשית במקום אחד בלי קפיצות בין דפים שונים. יוסף שמח 14:42, 23 בינואר 2012 (IST)

ספאם[עריכה]

1. האם ויקישיבה מתעתדת למצוא פיתרון לבעיית הספאם הנוכחית? 2. כשאתה מוחק ערך כזה, כדאי לדאוג שבתקציר העריכה לא יופיע תוכן הערך, על ידי מחיקת הטקסט ב"תוכן היה". טישיו 21:36, 7 בפברואר 2012 (IST)

אכן, פניתי להנהלת האתר מספר פעמים בנדון, וכפי הנראה יש תוצאות ב"ה.

קבלתי את הערכתך בענין מחיקת תוכן הטקסט. שבת שלום, אריאל ביגל נ"י 11:13, 17 בפברואר 2012 (IST)

האם אתה מוכן להסביר מה הן התוצאות מהפניות להנהלת האתר? טישיו 06:31, 19 בפברואר 2012 (IST)

התוצאות הן שכבר למעלה משבוע לא נתקלתי בבעיה הנ"ל. תוצאה מספיק טובה? אריאל ביגל נ"י 10:39, 19 בפברואר 2012 (IST)

האם אתה עוקב אחרי השינויים אחרונים? השבוע האחרון היה איום ונורא. מה אתה מציע לעשות בנידון? טישיו 21:09, 29 בפברואר 2012 (IST)

בקשת מעקב[עריכה]

כידוע לכבודו, אני מאד אוהב לקרוא את עריכותיו והגהותיו, ואני מעריך מאד את הישרות, הכנות, המקצועיות והחכמה שאני מוצא בהן. לאחרונה נוכחתי כמה פעמים בטיב עבודתך כמפעיל מערכת, והיות וכן, רציתי לבקש ממך בקשה קטנה.

הערך פאה נכרית זקוק לשיפוץ רציני, שכן הוא כתוב כהבעת עמדה בפולמוס ולא בסגנון אנציקלופדי. הערתי על כך בדף השיחה שם, וכן אצל המשתמש שעסוק כעת בעריכתו.

אשמח מאד אם תעקוב אחרי הערך בעוד כמה ימים (נניח כשבוע +-), ותִבחן אם אכן הערך מְקוּדָם או שצריך לערוך אותו מחדש. אתה מוזמן ג"כ להעיר עוד הערות עריכה בדף השיחה הנ"ל.

בברכת חזק וברוך ובתודה מרובה מראש,למאי נ"מ? 01:50, 10 בפברואר 2012 (IST)

מצטער שבשבוע האחרון לא הייתי באתר, הייתי במקום שבו לא כ"כ יכולתי לעבוד. בעז"ה, לכשאפנה (אני מקוהה בתחילת השבוע הקרוב) אבדוק את הענין, היום ובמוצ"ש כנראה שלא אספיק... שבת שלום, אריאל ביגל נ"י 11:16, 17 בפברואר 2012 (IST)

בינתיים נוספה בקשה נוספת: תעבור בבקשה על הערך הגר"א. בתודה רבה מראש,למאי נ"מ? 20:49, 19 בפברואר 2012 (IST)

אעבור. באופן כללי אני מתכננן בקרוב בעז"ה לעשות "מתקפת איכות" בקטגוריה גדולי וחכמי ישראל, ותכננתי גם לסדר את הערך הגר"א ואת הערך כתבי הגר"א. בכל אופן, אעבור. אריאל ביגל נ"י 12:59, 20 בפברואר 2012 (IST)

הערות על הערך הגר"א, חלק א'[עריכה]

ראה בדף השיחה של הערך. אריאל ביגל נ"י 13:35, 20 בפברואר 2012 (IST)

לידידי הנכבד והמוערך,

1. שמחתי מאד בעבודתך (אתה יסודי, בעל ניסיון ולא מחפף).
2. הגבתי בדף השיחה הנ"ל, ויש שם ג"כ בקשה מיוחדת מכבודו.
3. אשמח אם תמשיך להגיה את הערך, כי יתכן וארצה להמשיך ולשפץ אותו בקרוב. בכל אופן תודה רבה מאד.

תודה רבה מאד וברכות יישר כוח גדול,למאי נ"מ? 04:16, 21 בפברואר 2012 (IST)

תודה רבה מאד.

עניתי לך שם.

אשמח אם תמולא את הבקשה המיוחדת שכתבתי שם.

יישר כח גדול ורוב ברכה,למאי נ"מ? 17:57, 22 בפברואר 2012 (IST)

חסימת טרולים[עריכה]

חסימת טרולים וכתובת האי פי שלהם, שהיא לרוב משרתי פרקוסי צריכה להיות לצמיתות, אלא אם כן אתה אוהב טרולים :) טישיו 21:32, 21 בפברואר 2012 (IST)

אני לא מבין בנושא הזה, לכן חסמתי לזמן מוגבל. אם אתה אומר שאלו טרולים, מעתה אחסום לצמיתות. אריאל ביגל נ"י 11:19, 22 בפברואר 2012 (IST)

ר' ישראל מסלאנט[עריכה]

לא מצאתי אודותיו ערך. האמנם? א"כ מדוע חסר מויקישיבה:מיזמים/ערכים מבוקשים? האם אני סתם טועה? (כדאי לעשות דפי הפניה מכל הערכים השייכים: רבי ישראל מסלנט, רבי ישראל מסלאנט, רבי ישראל סלאנטר, רבי ישראל סלאנטר, רבי ישראל ליפקין מסלאנט, רבי ישראל ליפקין מסלנט וכן הלאה).

אגב, אם תוכל לעבור על שקר ומדבר שקר תרחק - אשמח. מה קורה עם הגר"א?

יישר כח גדול,למאי נ"מ? 12:02, 28 בפברואר 2012 (IST)

הערך קיים, רבי ישראל סלנטר (כך שמו ברוב המקומות) אתה מוזמן ליצור הפניות כפי ראות עיניך.

כרגע אני עמוס מאד, לכן לא נראה לי שאעבור כרגע על שקר ומדבר שקר תרחק. עם זאת, על הגר"א אני מקווה להמשיך לעבור בהמשך (איני יודע מתי...). אני רוצה להתחיל לעבוד בקרוב על ניסוח כללים חדשים בנושא סגנון הכתיבה (כפי שכתבתי בביהמ"ד בסוף הדיון) ולהעלותו לדיון בסנהדרין, לכן אני חושב שלא יהיה לי זמן בקרוב.

בברכת העם, התורה והארץ, אריאל ביגל נ"י 12:08, 28 בפברואר 2012 (IST)

ברכות!!!

אשמח אם תכניס לערך רבי יונתן אייבשיץ את הקישור הבא. תודה רבה, למאי נ"מ? 12:25, 28 בפברואר 2012 (IST)

עדכונים קטנים ממני[עריכה]

• אשמח אם תסתכל על שיחה:רבי אליהו מוילנא. לילה טוב, למאי נ"מ? 03:26, 1 במרץ 2012 (IST)
• תודה רבה על הכנסת הערך מוויקיפדיה לארגז החול שלי.
  אני מבין שאתה מרשה לי להמשיך לערוך בערך הגר"א.
  רוב ברכה ותודה ויישר כוח, למאי נ"מ? 02:05, 2 במרץ 2012 (IST)
• עקב תקלות במחשב שלי, אני מצליח להכניס את הפרק על התנגדותו לחסידות, אך לא הצלחתי למחוק את הפרק התנגדותו לתנועת החסידות. אבקשך שתמחק את הפרק השני הנ"ל, שהוא סתם העתקה מוויקיפדיה בתוספת "^{(דרוש מקור)}" שוב ושוב.
  כמו כן, אינני מצליח לתקן את מה ששלחתי. בפרק הנ"ל (שלא מיועד למחיקה) הערה 50 המילה "פרקי" מיותרת. כמו כן, בהערה 51 מופיע הסימן "<ref>", וזו טעות חמורה!!! וצ"ל: </ref>
  בברכה,למאי נ"מ? 22:38, 6 במרץ 2012 (IST)
• אחד מהתיקונים שלך (לערך הגר"א) לא מובן לי (נוסח הכרוז: "ומילין לצד עילאה ימללו: אלה אלהיך ישראל כל עץ וכל אבן"), אשמח אם תתקן אותו או שתסביר את נימוקיך. בכל אופן, תודה רבה מאד!!! למאי נ"מ? 14:44, 12 במרץ 2012 (IST)

לא ידוע לי על מה אתה מדבר... אריאל ביגל נ"י 16:18, 14 במרץ 2012 (IST)

אשמח אם תוכל להסתכל בלינק הנ"ל בשורה השניה מקטע הצהוב/הירקרק, ולהגיב בשנית. בתודה רבה, למאי נ"מ? 04:51, 15 במרץ 2012 (IST)

אם כוונתך לשאול מדוע המילה "עפ"י" היא מחוץ להערת השוליים, זו טעות שנפלה לי ואתה מוזמן לתקנה. אריאל ביגל נ"י 22:19, 15 במרץ 2012 (IST)

• היות והערך הרב דוב ליאור חסום לעריכה אשמח אם תוסיף לו את הקטע הבא:
  ממאמריו של הרב דוב ליאור שליט"א:
  *העלייה להר הבית בזמננו
  *מינוי טוען רבני במקום הנתבע לאור דיני שליחות והרשאה בהלכה
  *נשים ותלמוד תורה - האסור והמותר
  *היתר המכירה בזמננו
  *קווים לפרשנות הנצי"ב על התורה
  *בעקבות המלחמה בעזה
  תודה רבה ויישר כח, למאי נ"מ? 04:51, 15 במרץ 2012 (IST)

אשמח להוסיף. יישר כחאריאל ביגל נ"י 22:19, 15 במרץ 2012 (IST)

תודה רבה מאד.

אגב, עניתי לך בפורום הישיבות, וכן בארגז החול שלך ובדף השיחה שם.
גם התקדמתי בנושא הגר"א והחסידות, אלא שיש לי בעיה לערוך כרגע (כנראה זה נוגע לאינרנט רימון, או למהירות הגלישה שלי בו, ואנסה בלנ"ד לברר זאת).
לילה טוב ובהצלחה!

המשך[עריכה]

• אשמח אם תכניס בערך על הגר"א להערה על הפִלפול את המשפטים הבאים:
  וכך כתב הרב רפאל קצנלבוגן (במאמרו הנדפס בסוף ספר 'מקורי הרמב"ם לרש"ש):
  "...הופיע אור הגר"א, אשר החזיר העטרה ליושנה, והראה שבכח תיבה אחת לחדש חידושים מופלאים, מה שאין בכחס של הפלפול והחידוד לחדשם בעמודים שלמים. הגר״א חידש את ספירת האותיות שבחורה: במקרא, במשנה, בגמרא, ברש"י ובתוספות, וגם — נוסף על אלו — בשולחן ערוך - בארבעה חלקיו, בלשון המחבר, בעל המפה ונו"כ: מנן אברהם וט"ז באו"ח, ש"ך וסמ"ע בחו"מ, בית שמואל וחלקת מחוקק באה"ע."
  בתודה רבה,למאי נ"מ? 05:45, 18 במרץ 2012 (IST)

איני מבין למה הערה זו חשובה, לא כל מקור שמדבר על דרך לימודו של הגר"א צריך להכניסו לערך אריאל ביגל נ"י 08:47, 18 במרץ 2012 (IST)

• ידידי,
  א. אשמח לראות את תגובתך בפורום הישיבות (וגם על נושא אחר).
  ב. לא נעים לי לכתוב, אך יש בינינו מחלוקת מי נקרא "מגדולי הדור", ולענ"ד אין בציונות הדתית כיום (לאחר פטירת הרב ישראלי, הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו ושאר זקני מופלגי הת"ח) שום ת"ח שראוי להגדרה 'גדול דור'. (הדבר נוגע לערך הרב יעקב אריאל). (המעניין, שבערך הרב דוב ליאור לא כתבו הגדרה זו, ולא נעריך כאן בהשוואות ביניהם, רק אציין שדעתי האישית שונה - בנושא זה - מהמקובל בקרב רבנים רבים בציונות הדתית התורנית). כל זה משיק לדיון שלנו בבית המדרש. ישנן דוגמאות נוספות שאני לא מסכים עמך ביחס לתארים שונים על אישים מסויימים, אתה יותר 'מפרגן' ממני...
  כדאי להיזהר מאד מדיונים כאלה (ולכן פתחתי אותו בדף השיחה האישי שלך, ולא בשיחה:הרב יעקב אריאל), ואולי כדאי בגמר הדיון להשמיט אותו. עשה כחכמתך, למאי נ"מ? 05:43, 22 במרץ 2012 (IST)
• אשמח שתעזור לי בבקשתי בשיחה:הרב שלמה עמאר. בתודה,למאי נ"מ? 06:19, 22 במרץ 2012 (IST)

1. הייתה לי תקלה במחשב ולכן בימים האחרונים לא הגבתי לך לפורום. מקווה שאעשה זאת בקרוב.

2. לגבי גדול הדור ותארים כאלו: גדול דור זו לא הגדרה סובייקטיבית כלל! אני יכול להחליט שהרב ישראלי לא היה גדול דור, האם בכך אני הופך את זה להיות נכון? ההגדרה של גדול דור תלויה בכלל הציבור, וכלל הציבור התורני-לאומי (וגם חלק נכבד מאד מהחרדי, ראה בויקיפדיה) רואים ברב אריאל שליט"א אחד מגדולי הדור. הגדרה זו הִנָה גם הגדרה מציאותית: שאלות כבדות משקל בציונות הדתית - לרוב מפנים אליו (ופחות לרב ליאור...), ואנו רואים שהוא נחשב לפוסק בשורה הראשונה בדורנו. אם זה לא גדול דור אז מה כן? בוא לא נשכח שהוא אף היה מועמד להיות הרב הראשי לישראל (לא שיש בעובדה זו בפני עצמה להורות על כך וד"ל, אבל היה מדגימה את היחס של הציבור התורני והנהגתו כלפיו).

לגבי הרב ליאור. לענ"ד גם לגביו ראוי לחול מה שכתבתי לעיל, פחות או יותר. אמנם, באמת, מבחינה ציבורית, הוא נחשב פחות מהרב אריאל.

3. לגבי תארים נוספים, אני מניח שכוונתך לתואר "מבכירי מלמדי האמונה" שכתבתי בערך על מו"ר הרב בני ז"ל, אני בהחלט מודע לענין שהתואר לא כ"כ במקום, ואני מחפש הגדרה מתאימה כבר זמן מה, אתה מוזמן לעזור... לגבי תארים אחרים - הראה לי ואומר לך את גישתי לעניין.

4. בכל מקרה, לענ"ד למעשה, יש לשאול בזה את הנהלת האתר מהי המדיניות שלהם בענין. (לדעתי יש להם למנות דמות תרונית שתהווה סמכות תורנית לאתר [אולי הרב זלמן מלמד?] שלו תהיה את זכות "המילה האחרונה" בתחומים אלו [יש לי כמה עניינים שבהם אני מתלבט וחושב שזה נצרך])

5. לגבי הרב עמאר. האם התמונה חופשית? אם כן, אשתדל לראות מה באפשרותי לעשות.

בברכת העם, התורה והארץ, אריאל ביגל נ"י 09:29, 22 במרץ 2012 (IST)

לידידי היקר ונכבד,

2. על אף הערכתי הרבה למר (בכנות), אינני מסכים. ראשית - מבחינה מציאותית, אכן ישנו פלג גדול בציונות הדתית וברבניה (ובראשם הארגון 'צוהר') המפנה שאלות כבדות משקל לרב יעקב אריאל, אך הפלג התורני יותר (לפי התיוג הציבורי המקובל, וכוונתי לחוגי מרכז הרב והר המור), רואה ברב ליאור סמכות נכבדת יותר (בעקבות הרצי"ה, וכפי הנראה גם הרב אברהם שפירא). אגב, ההבדלים בין המגזרים הללו נוגעים לוויכוח שיש לנו בפורום הישיבות, שם טענתי (נקודה יג) שבציונות הדתית נותנים משקל מרכזי לרחבות אופקים, התהלכות עם הציבור ותכונות דומות, משקל מרכזי בהערכת הדמות (ביחס לגלות בידיעת ש"ס ופוסקים נטו), מה שמתחזק יותר בקרב חוגים מסויימים ודו"ק. לי, באופן אישי, יש דעות אחרות מהמקובל (ביחס לשתי דמויות אלו), אך זה לא רלוונטי.

לעצם העניין, 'גדול דור' איננו מבטא רק מנהיגות, אף שזו תכונה מרכזית, אלא הם מבטאים גם גדלות תורנית. כלומר, האר"י הקדוש מוגדר מגדולי הדורות, אע"פ שלא ברור (אינני בקי בתולדות האר"י וייתכן שאני טועה) שבדורו הפנו אליו שאלות מרכזיות. וכן הוא ביחס לגדולי תורה נוספים במהלך הדורות. האמירה 'פלוני הוא מגדולי הדור' - יש בה משמעות הוא מהשורה הראשונה של חכמי התורה בגדלותו התורנית (ולא בפרסומו). ביחס לנקודה זו כתבתי לעיל, שלפחות מאז פטירת הרב אליהו זצ"ל, לא נותר בציונות הדתית ת"ח הנחשב בציבור הת"ח מהשורה הראשונה של גדולי הדור (לדוגמה, אל מי מפנים שאלות בענייני עגונות?).

בנוסף, צריך לשאול האם 'גדול דור' תלוי בכמות הציבור שמקבל את מרותו, או שמא בכמות תלמידי החכמים שמקבלים את מרותו. במידה והאפשרות השנייה נכונה, יש לזכור שישנם יותר ת"ח חרדים המקבלים את מרותו של הרב יצחק זילברשטיין מאשר ת"ח דת"ל המקבלים את מרותם של שני הרבנים הנ"ל יחדיו. ואעפ"כ, ברור שהרב יצחק זילברשטיין איננו גדול הדור, שכן הוא מקבל את מרות הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א (שיהיה בריא), והוא אף איננו נחשב ב'שורה של' רבו הנ"ל וחכמים נוספים.

4. לדעתי כדאי לגבש בעצמנו קריטריונים (כמקובל בוויקיפדיה ודומותיה), ורק בשאלות תורניות (כדוגמת איזו דעה נחשבת 'מחוץ לגדר'? או: האם הרב פלוני ראוי לתואר...?) לפנות לת"ח המקובל על הנהלת האתר והמשתמשים.

אגב, הייתי שמח אם מישהו רציני (כמר...) יעבור ויתקן את הערכים שאני עורך (למשל הרדב"ז), אך אני מודע שזה טורח גדול. לצערי, המערכת שמה אותי בקריטריון של מי שאין צריך לבדוק את עריכותיו וחבל.

יום טוב!!! --למאי נ"מ? 12:36, 17 באפריל 2012 (IDT)

אוסיף עוד דוגמאות לחדד את דבריי: הרב שלמה אבינר - איש איננו חושב שהוא כפוף בפסיקותיו לשני הרבנים הנ"ל, אף שרבים סברו שעליו להיות כפוף לרב שפירא זצ"ל. אגב, הוא עצמו דוגמא לת"ח שמעמדו הציבורי רחב בהרבה משל רבותיו (הרב טאו). אגב, אפילו אינני יודע אם להרצי"ה היו כפופים יותר אנשים מאשר לרב שלמה אבינר או לרב יעקב אריאל, מה שבטוח שפחות מעשירית מכמות האנשים (וכאחוז מכמות הרבנים והת"ח) שהייתה כפופה לרב שך זצ"ל למשל. האם ברור - לפי הקריטריונים של מר - שהרצי"ה איננו מגדולי הדור?

אגב, מה שכתבת ברמיזה לגבי יחס הציבור החרדי לרב יעקב אריאל (אינני יודע מה כתוב בוויקיפדיה, אני חסום), איננו נכון למיטב ידיעתי, כפי ששמעתי מאנשים יודעים.

בהערכה רבה וכנה, למאי נ"מ? 12:49, 17 באפריל 2012 (IDT)

שלום וכט"ס.

2. יש לך טעות עקרונית. אתה מוזמן להסתובב בישיבת מרכז הרב או בישיבת הר המור (ואפילו בישיבת תורת החיים ודומותיה) ולשאול את אנשי המקום (תלמידים ורבנים) מיהם גדולי הדור הדתיים לאומיים - ואני בטוח שרוב מוחלט של התשובות ימנו את הרב אריאל כאחד מהם. אדרבה, בישיבות אלו הרואות ערך לא רק בגדלות ההלכתית אלא גם בלמדנות, ודאי שגדלה ההערכה לרב אריאל, שמעביר שיעורים כללים ואף הוציאו ספר מהם, על פני הרב ליאור (ולא שחלילה אני אומר שהוא לא למדן, אבל הוא פחות מסמל למדנות מהרב אריאל). אפשר גם לראות זאת מסוג ספרי השו"ת ששניהם הוציאו, וד"ל.

גדול דור זהו תואר שמכוון כלפי הדמויות התורניות המרכזיות שבדור. נכון שהאר"י לא היה פוסק ובכ"ז הוא מוגדר כאחד מגדולי הדורות, משום שהיתה לו גדלות תורנית מהשורה הראשונה, בתחומו. אולם, המדד הכי קרוב לאמת לענ"ד לראות מיהו גדול הדור (ודאי בזמננו)- הוא לראות למי מפנים את השאלות הכבדות, בהן לא כל רב יכול להכריע. זה מעיד על סמכות תורנית עליונה. נכון שזהו לא התנאי המחייב ע"מ להיות גדול הדור (כפי שהסכמנו לגבי האר"י ועוד רבים הדומים), אך ודאי שמי שעומד בקריטריון הזה הוא גדול דור. במילים אחרות- אפשר להיות גדול דור בלי להיות גדול פוסקי ההלכה, אבל גדול פוסקי ההלכה הוא ודאי גדול דור. ודאי שהפרסום הוא לא מה שקובע, אך האם יתכן שישנו גאון עצום בכל חלקי התורה, ש"מכניס" את גדולי התורה בדורו "בכיס הקטן" אך איש אינו מכירו חוץ מהרבנים, ששמעו אינו ידוע? אז במה מתבטא זה שהוא "גדול דור"?

ועוד קוריוז קטן שמחזק את דברי בנקודה אחת ואת דבריך בנקודה אחרת: פעם אחת שוחחתי עם ת"ח אחד המכהן כרב עיר שנים רבות, ובמהלך השיחה הוא שאל אותי (או שאני עוררתי את זה, אינני זוכר את זה בדיוק, אך אין זה משנה) 'מי היה גדול הדור הגרמניה לפני כמאה שנה?' עניתי לו שלדעתי היו אלה רבי דוד צבי הופמן, הרב עזריאל הילדסהיימר ורבי שמשון רפאל הירש. אותו ת"ח תיקן אותי ואמר: הרב הילדסהיימר והרב הופמן אכן היו גדולי הדור, אך הרב הירש- לא! תמהתי בפניו, כי הרי הוא נשב כסמל למנהיג יהדות גרמניה בדורו, לוחם, פרשן ומחנך, שרבים מאד מה'יקים' הולכים לאורו ולאור תורתו ואין כמעט בימ"ד שאין בו את פירושיו לתורה?! והוא ענה לי: אכן, הרב הירש היה מפורסם והיה פרשן דגול ובעל שיטות מהפכניות וגאוניות, אך גדולי הדור, הרבנים שאליהם היו מפנים את השאלחות כבדות המשקל, הרבנים ששימשו כשמכות תורנית לעיונה בתחום פסיקת ההלכה היו הרב הילדסהיימר, הרב הופמן והרב יצחק דב במברגר (אציין כי אז בושתי כי לא הכרתי את הרב במברגר, אך היום אני ודאי מודה לדברי אותו רב).

כאשר אנו מדברים על גדול הדור הדתי לאומי, יש לקחת בחשבון שהצבור הדת"ל קטן מהציבור החרדי, ולכן א"א למדוד מספרית ולעשות השוואה בין הרב זילברשטיין לרב אריאל, ובכל מקרה, הם לא "מתמודדים" על אותה משבצת, כיוון שגם אם נקבל את העובדה שהרב זילברשטיין הוא גדול הדור, לשני המגזרים ישנם גדולים אחרים (אם אינך מקבל זאת אז גם הרב שפירא, הרב ישראלי והרב גורן לא היו גדולי הדור).

4. עקרונית אני מסכים עם דבריך- אך מכיוון שכמו שאני מכיר את שנינו מימים ימימה אני יודע שהויכוח הזה לא יסתיים ונמשיך לטחון מים עד ביאת גואל צדק, ולכן אני מציע שנעשה חאת מהשתיים- או שנפנה את זה להנהלת האתר, או שנעלה את זה להצבעת המשתמשים (לדעתי האפשרות הראשונה עדפיה מכמה סיבות ואכמ"ל). דרך אגב- כשאמרתי שיפנו את זה להכרעת "הרב של האתר" התכוונתי לשאלה הספיציפית הזו, אותה כתבת בסוגריים (האם רב פלוני ראוי לתואר...)- זוהי בדיוק השאלה אליה התכוונתי...

אתה מתכוון לערך על הרדב"ז? זהו ערך שאני כתבתי, אז מה ברצונך שאבדוק שם? אני מציע אליך לפנות בדף השיחה למאירי, ותבקש ממנו להסיר אותך מהקבוצה הזו (כפי שעשה לי...)

לגבי הרב אבינר והרצי"ה. אם למרות מה שכתבתי הדוגמה עדיין רלוונטית לדעתך- ציין זאת.

לגבי הרב אריאל, שוב ראיתי כי מה שראיתי לגבי הרב אריאל כבר נמחק על ידי אחד העורכים בטענה זהה לשלך ובטענה כי התואר הזה לא אנציקלופדי (אמנם אני חולק עליו בשתי הטענות ואכמ"ל), ולכן לא אצטט לך משם. בכל מקרה- יש לי עדויות מאנשים חרדים המכירים את הרב אריאל מקרוב ולא ניזונים משמועות או מדעות קדומות וסטיגמות שסיפרו כמה פעמים כי הרב אריאל הוא אחד מענקי התוה שבדור.

בברכת העם התורה והארץ ,ידידך אריאל ביגל נ"י 17:37, 17 באפריל 2012 (IDT)

לידידי היקר והנכבד,

אני עובר למִספור חדש.

1. לגבי הצעתך לשאול תלמידים בישיבות הנ"ל - אני שוחחתי בעבר כמה פעמים עם רבנים שונים בישיבות הנ"ל (מרכז והר המור), ואני מכיר את דעתם. כעת לא אזכיר שמות, אך אם תדרוש אציין לך.
2. הערכתי האישית לרב יעקב אריאל שליט"א גדולה מאד, ורמזתי לזה לעיל. מ"מ דעת רוב הרבנים איננה כדעתי, ולכן, ערך בוויקישיבה אמור לשקף יותר את דעתם מאשר את דעתי.
3. לא הבנתי מה שכתבת: "ודאי שהפרסום הוא לא מה שקובע, אך האם יתכן שישנו גאון עצום בכל חלקי התורה, ש'מכניס' את גדולי התורה בדורו 'בכיס הקטן' אך איש אינו מכירו חוץ מהרבנים, ששמעו אינו ידוע? אז במה מתבטא זה שהוא 'גדול דור'?" - לא הבנתי את שאלתך, שהרי הגדרת 'גדול דור' היא הגדלות התורנית האישית שלו. אם מישהו מכיר זאת או לא - זה לא רלוונטי. (יתכן להגדיר אחרת, ש'גדול דור' הכוונה למנהיג התורני באותו דור, ואז באמת הפרסום כן קובע, והגדלות התורנית פחות).
4. אגב, הנוסח: "יש לך טעות עקרונית" - לדעתי לא מומלץ. (אני לא נפגע, ואתה מוזמן להשתמש בו כלפיי בכל הזדמנות שאתה מוצא לנכון).
5. לגבי הרב הירש - כפי הנראה אותו רב עיר שמע את דבריו מהרצי"ה, שחזר עליהם בהזדמנויות שונות; אך דומני שיש רבנים שחושבים אחרת ואכמ"ל.
6. אינני מסכים על החלוקה המגזרית. וכי תוכל לומר שהאדמו"ר מבעלז' הוד-השרון (אין כזה, נכון?) הוא גדול הדור, כי אין מי שמתמודד על המשבצת הזאת מלבדו.
7. הרב ישראלי זצ"ל ודומיו היו גדולי דור בשל גאונותם התורנית (מבלי קשר למעמדם הציבורי) ולא בשל כמות הפניות שהייתה עליהן. (יש בהקשר זה אי-דיוק מסויים בתודעה הציבורית התורנית, מחמת שרבני הצה"ד ותלמידי הישיבות אינם תלמידים של רבני הפועל-המזרחי בדור הקודם, אלא של הרבנים שנשארו בישיבות, ובתקופה של ראשית שנות המדינה היה פחות מקובל שרבנים מקומיים יהיו גם מלמדי תורה בישיבות, מסיבות שונות ובהם קשיי התחבורה ועוד, ולכן, למשל הרב טכורש זצ"ל ודומיו שהיו רבנים מרכזיים מאד אינם מוכרים ואכמ"ל).
8. לגבי הבאה בפני הנהלת האתר - אשמח שקודם לכן תקבע קריטריונים, ואז הם יחליטו אם רצונם להתערב.
   אינני רוצה שנושאים כגון זה יישארו להחלטה לא מנומקת של מאן דהו (ואפילו חשוב ונכבד). ברגע שיהיו קריטריונים, הם יצטרכו לקבוע על הדמות בלבד, וזה אכן מתאים שיישאר בסמכותם.
9. לגבי הרב אבינר והרצי"ה - ענית לי בתשובה על המגזר והמשבצת (שלא הסכמתי לה), אך לגבי הרב אבינר והרב טאו - לא ענית.
10. לגבי עמדת החרדים ביחס לרב אריאל - כפי שכתבת בצדק, אותם שאתה מכיר מעריכים את דמותו של הרב אריאל מתוך היכרותם האישית עמו, אך זו לא עמדת רוב הציבור על רבניו, כפי ששמעתי מחבר ששוחח על כך גלויות עם רבנים חרדיים (שהעריכו דמויות כמו הרב טאו) ואכמ"ל.
    אגב, זה עלבון למגזר הנ"ל יותר מלרב אריאל עצמו, שהוא ענק בתורה, במידות, בלמדנות, בהלכה, באמונה, בשכל ישר, בהתנהלות ציבורית נבונה, במידות טובות ועוד; אף שאני מאד לא מסכים עם דעתו בנושאים שונים, הוא בעיני דמות מופלאה ויחידנית בצה"ד, וקיצרתי במקום שאמרו להאריך, בשבחו של הגאון הנ"ל.
11. לגבי הערך על הרדב"ז - כמובן, אתה ערכת, אני רק הוספתי בשוליים כמה נקודות. הייתי שמח עם כל עריכותיי יבדקו ע"י אנשים רציניים כמר, אך אני מבין שזה מאד מעקב את כבודו מעסוקים אחרים ומכתיבת ערכים חדשים ושיכלול הישנים, לכן הייתי שמח עם ימצאו אנשים רציניים, מוכשרים ויסודיים נוספים לעבודה זו.
12. אתה מסתכל לעיתים בארגז החול שלך?

בהוקרה ואהבה רבה, למאי נ"מ? 06:00, 18 באפריל 2012 (IDT)

שלוכט"ס.

אשתמש במספור שלך:

1. למרות זאת אני מניח שאני יודע יותר ממך על הלכי הרוח בישיבות הנ"ל וד"ל (אסביר לך בפירוט אם תרצה במייל, לא במקום בו כולם יכולים לקרוא).

2. על סמך מה אתה קובע כי דעת רוב הרבנים שונה מדעתך? האם בדקת את זה? לדעתי, אפשר לבדוק את זה במבחן אובייקטיבי בעובדה שבשנת תשס"ג כאשר הצה"ד שלחה מומעד לתפקיד הרה"ר- כולם ללא יוצא מן הכלל ובלי פקפוקים תמכו בר אריאל. זה מראה שרבני הצה"ד הבולטים (לפחות רובם המכריע) סוברים שהוא גדול הדור הדתי לאומי.

3. לדעתי הגדרת גדול דור היא אחרת משתי ההגדרות שציינת אך היא קשורה במעט לכל אחת מהן. ההגדרה לענ"ד היא "הסמכות התורנית העליונה בדור", שזה מתבטא בעיקר בתחום ההלכתי (אך לא רק), שהגדרה זו מורכבת גם מההגדרה הראשונה שלך- הגדול ביותר בדור (מבחינה תורנית) וגם קשור להגדרה השניה- מנהיג הדור. לדעתי, זוהי דמותו של גדול דור כפי שאנו רואים גם בימות התנאים והאמוראים, ודו"ק.

4. קיבלתי (אם כי לפעמים הוא נצרך ואז יש להשתמש בו, אך בדיון כמו זה אכן אין מקומו...)

5. ודאי שיש רבנים שחושבים אחרת, כמו כל דבר ביהדות, וברור לי שא"א להכריע כך בויקישיבה בגלל שהרצי"ה אמר כך, וגם לא הבאתי את הסיפור הזה כדי להוכיח את דברי אלא כדי להמחיש לך את כוונתי בענין גדול דור.

6. אם אינך מסכים לחלוקה מגזרית אז כלל א"א למנות גדולי דור דת"ל שכן לדעתי אף אחד מהם לא מגיע לרמה של הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף לדוגמא, (מבלי חלילה לזלזל בכבודם אך נראה לי שזה ברור לכל בר דעת) ובדורות עברו לא היו כמעט רבנים דת"ל שהגיעו לרמתם של הגרש"ז אויערבאך למשל ועוד. האם זה אומר שהם לא גדולי דור? לא התכוונתי לומר שכל רב שהוא יחיד מסוגו הוא גדול הדור כי איש לא "מתמודד" מולו. התכוונתי להגיד כי באפון כללי הציבור החרדי מקבל עליו את גדולי הדור שלו (ולרוב גדולי הדור שלנו לא מעניינים אותו כלל), והציבור הדת"ל מקבל את גדולי הדור שלו (בדיוק כפי שבימי הזוגות בית שמאי קבלו עליהם את שמאי כגדול הדור וב"ה קבלו ע"ע את הלל ככזה).

7. א. גדלותם התורנית כשלעצמה, כפי שציינתי כבר, אינה מספיקה כדי להגדיר כגדול הדור. ב. לא הבנתי מה אתה רוצה לומר בנקודה (המצערת) שהעלית?

8. לגבי הגדרת גדול הדור- אני מציע שתפתח על זה דיון בביהמ"ד (ולא נמשיך אותו בדף השיחה שלי) ונבקש מכל הכותבים הרציניים להשתתף בו. אפשר להשתמש גם ב"אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל" המביאה מקורות רבים העוסקים בשאלה מי ראוי לתואר מסוים (אשתדל בעז"ה כשאדיע לספריה בה יש את הספר לבדוק את הענין...)

9. שמעת פעם על רבי ראובן דננבורג מדוינסק? על הרב שבתאי דון יחיא? לידיעתך, הם היו מרבותיו של הרב קוק בשבתו בלטביה, ולא ידוע לי שמישהו אי פעם הגדירם כגדולי הדור (על אף גדלותם התורנית העצומה, ראה לנתיבות ישראל ב' מאמרו של הרצי"ה על ר' ראובן מדוינסק) ואף על פי שתלמידם היה גדול הדור. גם אם רב מסוים מוגדר כגדול הדור, אין זה הופך אוטומטית את רבותיו לגדולי הדור. לכן, לדעתי, תיאורטית אפשר להגדיר את הרב אבינר כגדול הדור (לדעתי אין זה נכון, אך באופן תיאורטי הדבר אפשרי) גם אם הרב טאו איננו מוגזר ככזה.

10. קיבלתי.

11. אשתדל לבדוק (אין זה גוזל מזמני חלילה- הרי זהו תפקידי באתר- לערוך, לכתוב ולחוות את דעתי) בהזדמנות.

12. למען האמת, לא. אשמח את תעדכן אותי בדף השיחה על שינויים שאתה עורך בארגז החול שלי, שאדע להסתכל בהם.

בהוקרה ובידידות, אריאל ביגל נ"י 09:49, 18 באפריל 2012 (IDT)

עברתי על עריכותיך בדף הרדב"ז, כולם בסדר חוץ מהוספת ההפניה מהדף "הרדב"ז" שלא מקובלת כ"כ כאן באתר, אלא מפני מראשי התיבות ללא "ה" הידיעה (אין דף הרשב"א, המבי"ט, המהר"ם אלא רשב"א, מבי"ט, מהר"ם). אני לא אמחוק זאת, אך קח לתשומת לבך. אריאל ביגל נ"י 17:35, 18 באפריל 2012 (IDT)

שלום ויישר כוח גדול!

אשמח אם תעבור - בעוד כמה ימים - על הערך פאה נכרית.

למיטב זיכרוני יש ערך "הרמב"ם". אגב, למה לא מקובל? זה מאד שימושי? (כמובן, אם זה יקבע למדיניות - אקבל, אך אינני מבין מדוע. אני מבטל דעתי בפני מר, שהוא מבין בתחום זה הרבה-הרבה יותר ממני).

להערותיך,

1. אכן, צריך לעבור - בנושאים רגישים כאלו - למייל.

2. לא בדקתי את "רוב הרבנים", אך שמעתי כמה מהם.
העובדה שהריצו את הרב יעקב אריאל שליט"א לתפקיד קשורה בשיקולים אחרים (לרב דב ליאור לא היה סיכוי להיבחר בשל דעותיו הפוליטיות; הרב יעקב אריאל הוא דמות מוסכמת ואהודה גם על ה'בעלי בתים' ושאר הציבור - כפי שרמז לזה הגר"א שפירא זצ"ל במכתבו לבחור ברב אריאל; וכן בשל כישוריו האחרים שהזכרתי כמה וכמה פעמים). בכל זאת, הרבנים עמהם שוחחתי חתמו על הקריאה לבחור ברב אריאל(מסיבות הנ"ל, ומסיבות נוספות).

3. אינני פוסל הגדרה זו, אך צריך לזכור שהיא 'מתנדנדת' יותר (שכן היא מכלילה, במידת מה, את שתי הקטבים שהצעתי).

6-8. על אף שאני מבין את ההיגיון שבדבריך, חילוקי הדעות שלנו נותרו בעינם, ואין לי מה להוסיף על דבריי (מלבד להתחיל לדון מה נקרא 'מגזר' בפני עצמו: ליטאים, ספרדים, חסידים, הונגרים, עדה החרדית בירושלים, סאטמר, גור, בעלז', ויז'ניץ, וכו' אמשינוב וכו'...).

9. כתבת: "שמעת פעם על רבי ראובן דננבורג מדוינסק? על הרב שבתאי דון יחיא? לידיעתך, הם היו מרבותיו של הרב קוק בשבתו בלטביה, ולא ידוע לי שמישהו אי פעם הגדירם כגדולי הדור (על אף גדלותם התורנית העצומה, ראה לנתיבות ישראל ב' מאמרו של הרצי"ה על ר' ראובן מדוינסק) ואף על פי שתלמידם היה גדול הדור. גם אם רב מסוים מוגדר כגדול הדור, אין זה הופך אוטומטית את רבותיו לגדולי הדור. לכן, לדעתי, תיאורטית אפשר להגדיר את הרב אבינר כגדול הדור (לדעתי אין זה נכון, אך באופן תיאורטי הדבר אפשרי) גם אם הרב טאו איננו מוגזר ככזה." - ואנסה לענות דבר-דבר בלנ"ד:
- כן, שמעתי את השמות הנ"ל, בעיקר בספרים וסיפורים על תולדות הרב, אבל - ביחס לראשון שבהם - לא רק.
- הרב קוק זצ"ל אמנם למד אצלם תקופת מה, אך יש לו עוד רבנים מרכזיים מאד, ובכללם הנצי"ב, שוודאי היה מגדולי אותו דור.
בנוסף, לא אמרתי ש'אין מצב' שהתלמיד יעלה על רבו, אך ניסיתי להביא דוגמא - שניתן להתווכח עליה (ואני בעצמי בספק אם היא נכונה) - שיש מצבים שחכם אחד גדול בהרבה מחבריו, אך פונים אליו פחות מסיבות שונות (פרסומו, היותו משתייך במוצהר לחוג מסויים, תחושות שהוא לא מבין את הדור הצעיר, תחושות שהוא 'מרחף' ולא מבין טוב את המציאות החברתית/הפוליטית, וכד').
יתכן ג"כ מצב נוסף שבו התלמיד יחשב גדול דור ורבו לא - שבחיי רבו היו גדולים ממנו, אך הם נפטרו והתלמיד שהאריך ימים היה מהשורה הראשונה בדורו.
בנוסף, יתכן אופן נוסף שהתלמיד הוא 'גדול הדור' ורבו לא - כשמדובר במי שאיננו "תלמיד מובהק" של חכם מסויים, אלא למד ממנו תחום מסויים, אך בתחומים אחרים הוא עולה עליו. (אגב, הרב זצ"ל למד מר' ראובן את דרך הלימוד בגמרא, אך האם הוא למד ממנו אמונה? האם הוא למד ממנו קבלה? גם ביחס בין הרב אבינר והרב טאו - יש לזכור הערה זו).

בידידות, הודאה והערכה גדולה,--למאי נ"מ? 22:20, 18 באפריל 2012 (IDT)

עוד הערה קטנה: הרב ישראלי זצ"ל היה המחדש של יישום חלק נכבד ממצוות התלויות בארץ - מבלי פסיקה קודמת לו באחרונים (בדברים רבים, ספרי החזו"א יצאו אחרי שהוא פרסם את פסיקותיו, וק"ו אחרי שהוא הנהיג בהם הלכה למעשה). בתחום זה יש לו מעמד וסמכות מיוחדת, המעמידה אותו בשורה הראשונה של גדולי הפוסקים, גם אם יתכן להתווכח אם הוא יותר גדול או קטן מת"ח אחרים בשורה זו. רוב ברכה,למאי נ"מ? 22:59, 18 באפריל 2012 (IDT)

לידידי,

נראה לי שהדיון הזה מיצה את עצמו ואנחנו יכולים להוסיף ולטחון מים לנצח. צריך להביא את השאלה הזאת ל"סקנד אופיניון" אצל עוד כמה כותבים מנוסים (מאירי, אליהו אמזלג, טישיו ועוד) וכך להכריע, או להתייעץ עם הסמכות שהנהלת אתר תקבע.

בכבוד ובהערכה ובברכת שבת שלום, אריאל ביגל נ"י 13:45, 20 באפריל 2012 (IDT)

נ"ב: יישר כח על הערך הרהורי עבירה. שב"ש.

לגבי ההערה הקטנה הנ"ל. מפאת הדיון על הרב שאול ישראלי זצ"ל, מצאתי לנכון לצטט משו"ת יביע אומר: "...הזמנתי אלי את גדולי הרבנים: הגרי"ש אלישיב, והגר"ש ישראלי, והגרב"צ אבא שאול, שליט"א, ולהבדיל בן החיים הגר"ב זולטי, והגר"א גולדשמידט, זצ"ל, לדון בדבר..." (ח"ז יו"ד ר"ס ג). ובמקום נוסף: "...לשם הבירור המקיף בענין זה, הן מבחינת העובדות והן מבחינת ההלכה, הזמנתי אלי את גדולי התורה וההלכה לדון בדבר להלכה ולמעשה, והם: הגרי"ש אלישיב שליט"א, הגר"ב זולטי זצ"ל, הגרש"ז אוירבך שליט"א, והג"ר אליעזר גולדשמיט זצ"ל, והגר"ש ישראלי שליט"א" (ח"ח או"ח ר"ס מג).

פאה נכרית[עריכה]

אנא עקוב אחרי השינויים בערך, ותביע דעתך בדף השיחה. טישיו 05:38, 1 באפריל 2012 (IDT)

כרגע אינני פנוי, בעז"ה "לכשאפנה אשנה"..., אריאל ביגל נ"י 09:19, 1 באפריל 2012 (IDT)

אנא ממך. הקדש דקות בודדות כדי לקרוא את השינויים שאמזלג הוסיף. טישיו 09:31, 1 באפריל 2012 (IDT)

תזכורת[עריכה]

לאחר חוה"מ: לסד את כותרת הערך הרב ברוך דוב ליבוביץ.

השואה - שיטת הרבי[עריכה]

לידידי היקר,
חודש טוב ו'זמן' טוב!
אבקש לדון לגבי הערך השואה שם הובאה ביקורתו החריפה של הרבי מלובביץ' על האמירה שהשואה באה כעונש על תנועת ההשכלה וכו'.
ולעניות דעתי, ישנו חוסר דיוק גדול בדברים שם, וחשבתי לשאול לדעתך, במידה ויש בנינו הסכמה - לשנות את הכתוב.
לצורך העניין עלינו לזכור את דברי החכם אותו תקף הרבי, שהסביר את השואה כ"גבי דיליה" אחר ש'האריך אפיה', והוסיף שאם החילוניים לא יעשו תשובה - עלולה לבוא שואה שנייה [ח"ו].
על דברים אלו הגיב הרבי, ואמר שהם הפך האמת, כבודו של מקום וכבודם של ישראל. משפטים אלו מתייחסים לצורה שבה הוא דן לכף חובה את תושבי מדינת ישראל. לגבי היחס הנכון לשואה מאריך הרבי בהמשך (עמ' 119-121), אך על זה לא אמר את הדברים הנ"ל.
אני חושב שראוי לתקן את הערך בהתאם, - אם אתה מסכים לפרשנותי לדבריו הקד'.
ברכה והצלחה! --למאי נ"מ? 14:50, 22 באפריל 2012 (IDT)

לידידי הנכבד, זמן טוב וכט"ס.

כרגע אין למול עיני את המאמר, אך למיטב זכרוני הביטויים הנ"ל מתייחסים הן להסבר אותו רב את השואה והן ל"אזהרתו" מפני העתיד כפי שאראה בעז"ה:

1. היפך האמת- כל ההוכחה של הרבי שם הינה שאמירה לפיה אסון, ובייחוד אסון במימדים לא נתפסים כאלו, לא ניתן להסבירו כעונש, מהסיבות שהוא מביא. בפירוש- מתייחס להסבר האמוני.

2. היפך כבודו של מקום- הרבי אומר שלצייר את הקב"ה כמלך שיושב עם "מד חטאים" ומונה את העבירות ומחכה להיפרע מהם- זה כביכול מקטין אותו והופך אותו למלך מקטין, נקמן ורגזן. בפירוש- מתייחס להסברו של הרב.

3. היפך כבודן של ישראל- להוציא קטרוג כזה על עמ"י שהם חטאו בחטא נורא שמחייב אותם בעונש בלתי פרופורציונלי, לדבריו, ובאופן כל כך כולל, את כולם כולל הגאונים הכי גדולים ועד לרשעים הגמורים, כולם כביכול נענשים על החטא הזה? זה הוצאת קטרוג על עמ"י ולכן זה היפך כבודם. ב]ירוש- מתייחס להסבר של הרב הנ"ל על השואה.

הראיתי לך כיצד מאמרו של הרבי מתייחס לשני החלקים של מאמר ראש הישיבה.

חודש טוב וזמן טוב, אריאל ביגל נ"י 16:16, 22 באפריל 2012 (IDT)

ידידי הנכבד מאד,
אבקש שכשתמצא זמן - תעבור על המאמר של הרבי (נמצא בלינק הנ"ל) ותבחן בשנית את טענתי.
ביחס לדבריך, הרבי בדבריו על "הפך האמת" - מתייחס לדור שהם תנוקות שנשבו וניצולי שואה, ואין זה ברור שהדברים תקפים גם ביחס לדור שלפניו. (גם לשאר הדברים יש להשיב, אך הם פחות מוחלטים, ויש מקום לדון לכאן ולכאן, ועכ"פ למיטב הבנתי הרבי לא התייחס בזה לנושא השואה, ולכן אין להביא כך את דבריו).
אגב, לנושא אחר. כתבת בפורום הישיבות שתברר את שיטת חב"ד לגבי שלושת השבועות - אשמח שתחכים אותי בעניין.
מעריך ומוקיר, למאי נ"מ? 17:13, 3 ביוני 2012 (IDT)

שלום וכט"ס,

"מה שהלב חומד הזמן דוחק", אני נמצא כרגע בתקופה עמוסה (לכן גם כפי שאתה רואה פעילותי באתר די דלילה), אני מקווה שלאחר שירד מעלי העמוס אתפנה לדקדק שנית במאמר הרבי ולבחון אותו מנקודת מבט שיה (וכן לענין ג' השבועות).

בברכה, אריאל ביגל נ"י 12:10, 4 ביוני 2012 (IDT)

זכית בתחרות ויקישיבה 4![עריכה]

למימוש הזכייה אנא השאר פרטים למשלוח הפרס (כתובת דוא"ל, טלפון וכתובת לשליחת מכתבים/חבילות) באמצעות הדף הזה. חילך לאורייתא! יו"ש · שיחה 08:47, 24 באפריל 2012 (IDT)

אתה לוקח שוב ושוב מקום ראשון!

ברכותיי!!!

ברכה והצלחה וזמן טוב! --למאי נ"מ? 16:47, 24 באפריל 2012 (IDT)

שיחה: עלי (ישוב)[עריכה]

טישיו 13:55, 6 במאי 2012 (IDT)

שיטת פסיקה[עריכה]

חמישה שינויים ביצעת לאחרונה בערך הנ"ל (שאותו יזמתי).

1. החלפת "כנ"ל" ב"שהתורה נדרשת בהן".
2. הוספת "ההלכה" אחרי "הַפְּסָק".
3. החלפת "דהיום" ב"בן ימינו".
4. החלפת "שלפיה" ב"לפיה".
5. הוספת תבנית שיכתוב, בטענה שערך זה "לא ברור ולא מסודר".

להלן הערותיי:

1. מסכים ש"כנ"ל" זה לא מספיק ברור, ושעדיף במקום זה לכתוב במפורש: "שהתורה נדרשת בהן". אגב, הסיבה שבהתחלה העדפתי לקצר ולכתוב "כנ"ל" - במקום להאריך ולכתוב במפורש: "שהתורה נדרשת בהן" - זה כדי להרויח קומפקטיות של ניסוח וחיסכון במלים; עם זאת, בדיעבד - ובעקבות התיקון שלך - אני כעת סבור שאכן המילה "כנ"ל" עשויה שלא להיות מספיק ברורה, ושאכן עדיף להאריך כדי למנוע אי בהירות אפשרית זו. יישר כח על התיקון.

2. לגבי הוספת "ההלכה" אחרי "הַפְּסָק": אם תעיין בהיסטוריה של דף הערך (למשל בגירסאות הראשונות), תיווכח שבהתחלה באמת כתבתי "פסק ההלכה", ורק בגירסאות מאוחרות יותר שיניתי אל "הַפְּסָק", בגלל היתרון הטכני שיש ל"הַפְּסָק" - מבחינת הקומפקטיות של הניסוח והחיסכון במילים - מחד גיסא, שעה שמאידך גיסא אין אפשרות של טעות בפרשנות של המושג "הַפְּסָק" - שהרי אין מדובר כאן במאמר בויקיפדיה (שבה יש אפשרות לפרש את "הַפְּסָק" במובן של פסק בית משפט) - אלא מדובר כאן במאמר בויקישיבה בתוך משפט המדבר במפורש על "רב פוסק" אשר "מוציא את הַפְּסָק מתוך מקורות הפסיקה", כך שאין שום אפשרות אחרת של פרשנות, פרט אל "פסק ההלכה".

על אף כל האמור לעיל, אני ניטרלי לגבי ההחלפה של "הַפְּסַק" ב"פְּסַק ההלכה". כלומר, אינני מתנגד, למרות שגם אינני תומך. למה אני ניטרלי? כי כאמור, לפי ההקשר שם, "הַפְּסָק" זה היינו הך כמו "פסק ההלכה", וממילא אין שום יתרון עקרוני של אחת החלופות על פני רעותה (בעוד שהיתרון שיש ב"הַפְּסָק" - בגלל קומפקטיות הניסוח - אינו עקרוני אלא טכני), כך שבשורה התחתונה: החלפת "הַפְּסָק" - ב"פסק ההלכה" - אינה פוגעת בפרשנות, ולכן אינני מתנגד עקרונית להחלפה זו. מאידך גיסא, אם "פסק ההלכה" מצטלצל לך יותר, ולי זה לא משנה עקרונית, אז ברור שגם אין סיבה שאתנגד-מעשית אל העדפה של ביטוי שמצטלצל לך יותר ושכלפיו אין לי התנגדות עקרונית כאמור.

3. כשלעצמי, העדפתי את "דהיום" על פני "בן ימינו", בגלל קומפקטיות הניסוח והחיסכון במילים. עם זאת, אני ניטרלי לגבי ההחלפה של "דהיום" ב"בן ימינו". כלומר, אינני מתנגד, למרות שגם אינני תומך. למה אני ניטרלי? כי "דהיום" זה היינו הך כמו "בן ימינו", וממילא אין שום יתרון עקרוני של אחת החלופות על פני רעותה (בעוד שהיתרון שיש ב"דהיום" - בגלל קומפקטיות הניסוח - אינו עקרוני אלא טכני), כך שבשורה התחתונה: החלפת "דהיום" - ב"בן ימינו" - אינה פוגעת בפרשנות, ולכן אינני מתנגד עקרונית להחלפה זו. מאידך גיסא, אם "בן ימינו" מצטלצל לך יותר, ולי זה לא משנה עקרונית, אז ברור שגם אין סיבה שאתנגד מעשית אל העדפה של ביטוי שמצטלצל לך יותר ושכלפיו אין לי התנגדות עקרונית כאמור.

4. לגבי ההחלפה של "שלפיה" ב"לפיה": באופן כללי - ומבלי להיכנס ליותר מידי פרטים דקדוקיים טכניים - ניתן לומר, כי הנטייה של חלק מדוברי העברית הישראלית - להשמיט את "שין הזיקה" (כגון לומר: "האיש אותו אני רואה" - במקום הניסוח התיקני: "האיש שאותו אני רואה"), היא השפעה (עקיפה) משפות אירופאיות, ובמיוחד מהאנגלית (שבה אומרים "according to which" במקום להגיד "that according to which"). שים לב כי: נטיה זו של חלק מהישראלים אל דרכה של הלועזית, לא רק שמנוגדת לכללי התחביר העברי של לשון חז"ל - שבו לא משמיטים את "ש" הזיקה (למשל בסנהדרין פו ע"ב: "בית הדין הגדול שבלישכת הגזית - שממנו יוצא תורה לכל ישראל", ולא: "בית הדין הגדול שבלישכת הגזית - ממנו יוצא תורה לכל ישראל"), אלא היא אף מנוגדת לכללי התחביר העברי האותנטי התנכי - שגם בו לא משמיטים את מילת הזיקה (אשר אגב מופיעה בדרך כלל בתנ"ך בתור "אשר" - שזה כמובן היינו הך כמו "ש"): למשל, "וכל רומש על הארץ - אשר בו נפש חיה", ולא: "וכל רומש על הארץ - בו נפש חיה"; וכיוצא בזה: "לשחת כל בשר - אשר בו רוח חיים", ולא: "לשחת כל בשר - בו רוח חיים"; וכדומה.

5. לגבי תבנית שיכתוב: אני תומך בכל שיכתוב קונסטרוקטיבי שיבוצע בערך הנ"ל: יתר על כן, כל מטרתי בכתיבת הערך בויקישיבה - היתה שאחרים ישפרו אותו (כפי שלמשל אתה עשית כשהחלפת את "כנ"ל" בביטוי ברור יותר), ובמיוחד: אני מעוניין שאחרים יוסיפו מידע נוסף (למשל ידגימו שיטות פסיקה של פוסקים אחרים בנוסף על אלו שאותם הדגמתי). עם זאת, אני תמה על הנימוק שאותו מצאת לנכון לציין לטובת שיכתוב הערך: כתבת שהערך אינו ברור ואינו מסודר. תמהני מה לא כל כך ברור בערך הזה (במיוחד אחרי שכבר תיקנת את: "כנ"ל"), ובמיוחד תמהני מה לא מסודר שם. הרי: למען היות הערך ברור ומסודר - ישבתי על כתיבתו - לא פחות משבעה ימים נקיים תמימים, תוך השתדלות מירבית לעמוד על קוצו של יו"ד - על מנת שלא ייצא מתחת ידי דבר שאינו מתוקן - לפחות מבחינת סדר ובהירות (להוציא את החוסר בדוגמאות נוספות - שאותן יוסיפו הקוראים - כפי שאני מקווה שיקרה). הד להשתדלות מירבית זו (במשך שבעה ימים נקיים תמימים פשוטו כמשמעו), תוכל לשמוע - אם תבדוק בדף ההיסטוריה של הערך, ותיווכח שערכתי אותו עשרות פעמים - תוך עמידה לעיתים על קוצו של יו"ד - כדי להוציא דבר מסודר ומזוקק עד כמה שידי מגעת.

לכן, הייתי מציע אחת משתיים: א. או להחליף את הביטוי "ערך לא ברור ולא מסודר" - בנימוק הנכון יותר (לפחות לטעמי): "יש להשלים ערך זה בדוגמאות נוספות של שיטות פסיקה"; ב. או (אם אתה באמת חושב שהערך לא ברור ולא מסודר) - לציין בדף השיחה של הערך מה לא ברור ולא מסודר, ואשתדל (ביחד איתך או לבדי) לתקן את הטעון תיקון - לפי מה שיצויין בדף השיחה.

בברכה, אלי כהן 12:23, 13 במאי 2012 (IDT)

שלום וברכה,

ראשית, ישר כח על התגובה הרצינית.

אשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:

1. ניסוח קצר ולא מכביד הוא ודאי עקרון חשוב בויקישיבה, אך בשום פנים ואופן לא כשהוא מתנגש בעקרונול חשובים הרבה יותר- ניסוח בהיר וברור ומשלב לשוני מתאים. לכן החלפית את המילה כנ"ל, אע"פ שזו כביכול רק טעות טכנית.

2. הוספתי את המילה "ההלכה" לא מפני שניתן לחשוב כי מדובר בפסק דין משפטי, אלא מפני שצריך לכתוב בלשון ברורה ובהירה ובמשלב לשוני מתאים, גם אם הערך ניתן להבנה בצורתו הקודמת.

3. מבחינה עברית -תקנית המינוח בן ימינו עדיף על פני "דהיום", ודאי בכתיבת אנציקלופדיה שצריכה להשתמש בביטויים שגורים ובהירים, בניגוד למסמכים רשמיים (משפטיים וכד')- בהם השימוש הזה אולי היה טוב יותר.

4. הנטיה של ישראלים רבים לשמיט את שי"ן הזיקה נובעת מכללי העברית המודרנית. אני לא זוכר כרגע בדיוק את הכלל שמדבר על זה, אבל בעברית המודרנית (בניגוד לעברית של המקרא ושל חז"ל) במקרים מסוימים יותר נכן להשמיט את שי"ן הזיקה (אשתדל לברר זאת). אם היינו מנסחים את הערכים על פי כללי הדקדוק של חז"ל:, היינו צריכים לכתוב פעלים ברבים-זכרים עם "ן" בסוף נ

המילה ("הולכין", "יושבין" וכד')- דבר שודאי שבימינו יחשב טעות (למעט מילים מסוימות שהתקבלו,בעיקר בתחום המשפט, כמו מקרקעין, טובין וכד').

5. אין בכוונתי חלילה כוונה לזלזל בערך הזה. הוא ודאי ערך גדול וגדוש, ואתה ראוי להערכה עליו ללא צל של ספק. אם כך הובנתי- אז מחילה מכבודו, לא לזו התכוונתי. כוונתי היתה, שלמרות זאת, חסר בו תוכן, ובייחוד חסר בו סדר (לדעתי, כעורך ותיק שכתב מאות ערכים וקרא עשרות אלפים, הערך הזה לא בנוי בצורה אנציקלופדית מתאימה). עם זאת, אני מסכים שהניסוח שכתבתי בתבנית שהכנסתי איננו מתאים דיו (והאמת שהתלבטתי רבות כיצד לכתוב)- אתה מוזמן לשנותו אם הנך חושב כך. באופן עקרוני, אני לע בטוח שאוכל לכתוב את דעתי בדף השיחה מפני שאינני יודע כיצד לנסח זאת, אשתדל פשוט לערוך זאת בעצמי, ואם יהיו לך או למשתמשים אחרים הערות- אשמח לענות עליהן בדף השיחה שם (ועד אז אסיר את התבנית הזו ואכניס תחתיה תבנית "בעבודה").

אני מקווה שתשובותי מספקות אותך, ובכל מקרה, אעתיק דיון זה לדף השיחה של הערך, אז המשכו יהיה שם.

בברכת העם, התורה והארץ, אריאל ביגל נ"י 15:11, 13 במאי 2012 (IDT)

שלום אריאל.

האם יש לך התנגדות למחוק - מתוך דף השיחה של הערך - את מה שכתבתי לך בדף השיחה שלך? מסיבות ששמורות עימדי (ושאין המקום לפרטן), אינני מעוניין שהפטפוטים שלי ימצאו את ביטויים בתוך דפי שיחות של ערכים.

לגבי שלושת הסעיפים הראשונים: מן הסתם ברור לך כי למחלוקתנו אודותם - אין שום השלכה מעשית, שהרי מוסכם על שנינו כי: כאשר אתה מעדיף אופציה מסויימת, בעוד אשר לי אין העדפה עקרונית (אלא טכנית בלבד - לטובת קומפקטיות הניסוח), אז גם אין שום טעם שאביע התנגדות מעשית לאופציה המועדפת עליך. זה אמור במיוחד לגבי סעיף 1 - אשר לגביו - כבר הובהר שגם עליי מוסכם שהאופציה המועדפת עליך טובה יותר. לגבי סעיפים 2,3, נותרה בינינו רק מחלוקת טכנית - חסרת כל השלכה מעשית: האם באמת הביטוי המפורש "פסק-ההלכה" עדיף על פני "הַפְּסָק", והאם "בן ימינו" עדיף על פני "דהיום": אתה סבור ש"פסק-ההלכה" - יותר בהיר יותר ברור ויותר מתאים למישלב הלשוני האנציקלופדי - מאשר "הַפְּסָק"; בעוד שאני סבור כי שני הביטויים הללו בהירים וברורים - באותה מידה בדיוק (שכן הקונטקסט הוא אודות "רב פוסק" אשר "מוציא את הַפְּסָק מתוך מקורות הפסיקה" - וממילא אין כל אופציה לפרשנות שגויה), וכי שניהם מתאימים למישלב הלשוני האנציקלופדי - באותה מידה. כיוצא בכך, אתה סבור כי מבחינה עברית תקנית - "בן ימינו" עדיף על "דהיום" - והנו אף יותר שגור ויותר ברור מאשר "דהיום"; בעוד שאני סבור כי מבחינת עברית תקנית, שני הביטויים הנ"ל תקניים - באותה מידה; יתר על כן, לגבי דעתך - בענין זה - על הצורך לנקוט ב"ביטויים שגורים", אני אף סבור (ואף יכול להוכיח זאת ע"י חיפוש פשוט בגוגל), כי הביטוי "דהיום" יותר שגור מאשר "בן ימינו" (ואגב: אפילו "בן זמננו" - שפחות שגור מ"דהיום" - יותר שגור מ"בן ימינו"), ולדעתי זה תקף - לא רק בשפה רשמית (כגון משפטית) - אלא גם בעברית המודרנית הכתובה בכלל (ועל כך אתה חולק עלי). עם זאת, אני חוזר ומדגיש: למחלוקת הזו שבין שנינו - אין שום השלכה מעשית: שכן כבר היבהרתי, כי אין לי העדפה עקרונית - של אף אחת משתי האופציות - על פני רעותה (בכל אחד משני זוגות-הביטויים הנ"ל), וכי לכן אינני מתנגד מעשית לבחירתך; אם כי אני חייב גם להוסיף ולהבהיר, כי לטעמי - בחירתך הלגיטימית - היא אינדיבידואלית לגמרי.

לגבי הסעיף הרביעי אודות שין הזיקה: אפשר שלא הובנתי כהלכה - כאשר הבאתי את הדוגמאות מהתנ"ך ומלשון חז"ל: לא התכוונתי לטעון שהעברית המודרנית חייבת להיות צמודה ללשון התנ"ך וללשון חז"ל, אלא התכוונתי להגיד כי: הואיל ויש מחלוקת מקצועית בינינו לגבי השאלה מהו התחביר הנכון בעברית המודרנית התקנית, ובמיוחד לגבי השאלה מהו התחביר הנכון בעברית המודרנית התקנית המנוסחת במישלב האנציקלופדי, אז כל חבר באקדמיה ללשון העברית - אשר יהיה מסופק איך להכריע את המחלוקת שבין שנינו אודות הראוי והנכון בעברית המודרנית התקנית (במיוחד האנציקלופדית) - ינסה מן הסתם להכריע ספק זה - ע"י פנייה לאותם מקורות קלאסיים המהווים את רוב מניינה ורוב בניינה של העברית המודרנית התקנית (במיוחד האנציקלופדית), הלא הם: לשון התנ"ך, לשון חז"ל [וכל סיפרות מופת המנוסחת במישלב לשוני מודרני אנציקלופדי מופתי, כגון זו שבאנציקלופדיה העברית, וכדומה]. מתוך עיון בכל אותם מקורות-מופת הוא יגלה כי, באותם "מקרים מסויימים" - שעליהם דיברת - ככאלו המצדיקים את ביטול מילת הזיקה (דהיינו: במקרים אשר לפני מילת יחס שלפני הכינוי החבור), דווקא אין ביטול של מילת הזיקה (כפי שכבר הדגמתי מהתנ"ך ומהמשנה, ואגב: הייתי יכול להדגים זאת גם מהאנציקלופדיה העברית, כגון מתוך כרך לב עמ' 27 טור א שורה 5, וכיו"ב לאלפים ולרבבות). עוד הוספתי וטענתי, כי נטיה זו של חלק מדוברי העברית המודרנית - לבטל את מילת הזיקה - נובעת מהשפעתן של הלשונות האירופאיות (במיוחד האנגלית), מה שלכאורה יחזק עוד יותר את החלטתו של אותו חבר האקדמיה של הלשון העברית - להכריע את המחלוקת הזו שבין שנינו - נגד ביטול שין הזיקה (שכן: מוסכם כיום אצל חברי האקדמיה הנ"ל, שאין יותר הרסני לרוחה של השפה העברית - מאשר השפעות לועזיות על התחביר שלה, שלא כמו על הלקסיקון שלה - שזה דווקא יותר נסבל).

לגבי הצורך לשפץ את הערך: אכן, במחשבה שניה גם אני סבור (כמוך) שיש לערוך אותו מחדש - תוך שינוי הסדר עם הוספת תוכן (כפי שהיצעת). למשל, יש לשנות את הסדר, כך שהפרק השני - יהיה הראשון (שאחרי הפתיח). את הפתיח יש לפצל, כך שחלקו השני יוצג בתחילת הפרק השני. אעשה זאת מייד. כמו כן, יש להוסיף עוד כמה פרקים (שבינתיים יהיו ריקים, עד שמאן-דהו יואיל להשלימם). בהתאם לכך: יש להחליף את התבנית "בעבודה" - שהיא כללית מידי, בתבניות ספציפיות יותר - הקוראות להשלמת הפרקים החסרים. אוסיף מייד את הפרקים החסרים, ואת התבניות החסרות (אגב: האם - לאור שינויים אלו - אתה עדין סבור שיש מקום לתבנית "בעבודה"? אנא גם ענה לי על השאלה ששאלתי בתחילת תגובתי-שמהיום).

בבנין אריאל ננוחם. בברכה, אלי כהן 15:00, 14 במאי 2012 (IDT)

שלום וברכה,

אין לי כל התנגדות לכך, אדרבה, אני חושב שמוטב שכך.

ישנה "נפקא מינה" מעשית למחלוקתנו- והיא- ההתנסחות באתר מכאן ולהבא.

לגבי שי"ן הזיקה- כפי שאמרתי, אברר זאת בל"נ עם אנשי מקצוע ואשיבך דבר.

לגבי התבניות: עדדין יש מקום לתבנית "בעבודה" מכיוון שאמש הדפסתי את הערך וישבתי להגיהו, כך שאני עדיין עובד עליו, ולכן הוא נקרא עערך בעבודה.

יישר כח! אריאל ביגל נ"י 15:58, 14 במאי 2012 (IDT)

שלום אריאל:

לגבי ההשלכות המעשיות למחלוקתנו על "הַפְּסָק" של הפוסק - מול "פסק ההלכה" של הפוסק, וכן על "דהיום" - מול "בן ימינו": ובכן, אין השלכה מעשית - גם לגבי ההתנסחות מכאן ולהבא, כי הנימוק שכבר נתתי לכך שאין למחלוקת הזו השלכה מעשית - תקף לא רק בתוך הערך "שיטת פסיקה" - אלא גם בכל הערכים שבהם נכתוב מכאן ולהבא.

לגבי שין הזיקה, כבר ביררתי בעצמי: ובכן, יש בזה קביעה מפורשת של האקדמיה ללשון העברית: לא להשמיט את השין. וראה עוד בהרחבה על כך - ב"לשוננו לעם", שנה לח, חוברת ט-י (תשמ"ז), עמוד 533-535.

ברוך תהיה. אלי כהן 17:31, 16 במאי 2012 (IDT)

שלום,

לגבי שי"ן הזיקה, קיבלתי את דבריך.

לגבי צורת ההתנסחות- התכוונתי לומר שמכאן ולהבא יש לכתוב בצורה מתאימה יותר (ראה בארגז החול שלי ובבית המדרש דיונים וכללים לגבי צורת ההתנסחות הכללית באתר)- כי אם לך אין התנגדות עקרונית ובעקרונות העריכה דבר זה תופס מקום מרכזי, אז יש לעשותו. אריאל ביגל נ"י 23:00, 16 במאי 2012 (IDT)

עיינתי בארגז החול האמור, כמו גם בבית המדרש, ולא מצאתי שם אף סעיף שממנו יכולתי ללמוד מהי "הצורה המתאימה יותר" (כלשונך), במחלוקתנו העקרונית על "הַפְּסָק" של הפוסק - מול "פסק ההלכה" של הפוסק, וכן על "דהיום" - מול "בן ימינו". מאידך גיסא, לא הבנתי את מה שכתבת ש"בעקרונות העריכה זה תופס מקום מרכזי". מה הוא "זה" - שאליו התכוונת - כשכתבת שהוא תופס מרכזי? איך שלא יהיה, אני שוב חוזר: אם תעיין שוב בנימוק שנתתי לכך שלמחלוקתנו הנ"ל אין השלכה מעשית, אז ממילא תיווכח שהנימוק הנ"ל תקף - לא רק בתוך הערך "שיטת פסיקה" - אלא גם בכל הערכים שבהם נכתוב מכאן ולהבא. שהרי מה היה אותו נימוק שנתתי? הנימוק היה כזכור, שכאשר אין לי התנגדות עקרונית לעמדתך (להוציא העדפה טכנית לטובת קומפקטיות הניסוח), אז אין סיבה שאתנגד מעשית להעדפתך; ובכן, ברור שהנימוק הזה תקף בכל הערכים - ולא רק בערך שיטת פסיקה, הלא כן? בברכה, אלי כהן 23:36, 16 במאי 2012 (IDT)

לסיכומו של ענין (למניעת טחינת מים): ראה שם את הסגנון הרצוי לכתיבה, לאו דווקא בשאלות הספיציפיות הללו, שהוא צריך להיות סגנון פשוט, לא מכביד וברור (לא כמו האנציקלופדיה העברית למשל, שסגנון הכתיבה שלה גבוה מהסגנון הרצוי כאן, מקצועי יותר ולעיתים אובייקטיבי פחות). זו היתה כוונתיל ולכן כתבתי שזהו ענין עקרוני מכאן ולהבא- לכתוב בצורה נאותה. אני מקווה שעכשיו הובנתי. אריאל ביגל נ"י 23:41, 16 במאי 2012 (IDT)

"סגנון פשוט, לא מכביד, וברור...בצורה נאותה". נו, ברור! וכי מישהו חולק על כך? לבטח לא אף אחד משנינו. אבל עדין לא ניתן להסיק מזה איך להכריע - מכאן ולהבא - מהי "הצורה היותר פשוטה והלא מכבידה והברורה והנאותה" במחלוקתנו העקרונית - על "הַפְּסָק" של הפוסק - מול "פסק ההלכה" של הפוסק, וכן על "דהיום" - מול "בן ימינו". המקסימום שאפשר לומר בנושא, זה שהואיל ולך יש העדפה עקרונית מסויימת (לטובת "פסק ההלכה" וכן לטובת "בן ימינו"), בעוד אשר לי - אין העדפה עקרונית (אלא רק העדפה טכנית לטובת קומפקטיות הניסוח) - שכן לדידי שתי הצורות הן "פשוטות, לא מכבידות, ברורות ונאותות", אז אין סיבה שאתנגד מעשית להעדפתך; ובכן, ברור שהנימוק הזה תקף בכל הערכים - ולא רק בערך שיטת פסיקה, ולכן אין למחלוקתנו הנ"ל שום השלכה מעשית - גם לא מכאן ולהבא. אני מקווה שעכשיו הובנתי. בברכה, אלי כהן 00:16, 17 במאי 2012 (IDT)

א. אם אתה אומר זאת כך, אני מסכים שאין לכך שום השלכה מעשית.

ב. מה בדבר הרב ליכטנשטיין?

בברכת ירושלים, אריאל ביגל נ"י 10:01, 20 במאי 2012 (IDT)

אני חייב להודות שלא הבנתי את שאלה ב. האם כוונתך לשאלה ששאלת בעניינו בתוך דף השיחה של הערך? אם אכן לכך התכוונת, אז ראה תגובתי שם. בברכה, אלי כהן 02:38, 21 במאי 2012 (IDT)

אגב: לאור זאת שחלף יותר משבוע מאז שבוצע השינוי האחרון בדף הערך ובדף השיחה של הערך, האם אתה סבור שעדין יש מקום לתבנית "בעבודה" - שעדין מוצבת בראש הערך?

אגב: תמהני איך קרה כי - יותר מחצי שעה אחרי הרגע שבו כתבת כי אתה מאמץ את החלטת האקדמיה ללשון העברית שלא להשמיט את שין הזיקה, כתבת בתוך הערך עצמו (בפיסקת הרב יוסף קאפח): "עליו" במקום "שעליו".

אגב: דווקא בספר עין יצחק - שאותו ציינת בזמנו (חלק ג, מהדורת תשס"ט, עמוד תלח, סי' עד), כותב בנו של הרב עובדיה יוסף (בליווי מראי מקומות מספרי הרב כמובא בהערה שם) - כי עדיף שהאשכנזים ילכו אחרי פסקי רמ"א גם כשרמ"א חולק על הרב יוסף קארו, ואם כן זה תואם את מה שכתבתי בתוך הערך.

יום טוב, אלי כהן 12:15, 29 במאי 2012 (IDT)

הצבתי את התבנית הזו שם מפני שהתנגדת להצבת תבנית "לשכתב". לטעמי אחת מהשתיים צריכ להיות שם, עדיף "בעבודה" מפני שהערך עדיין לא גמור.

אכן, לוקח זמן להתרגל...

במק"א בכתבי הגר"ע בעצמו (אינני יודע בדיוק היכן) הוא כותב שעקרונית האשכנזים כשהגיעו לאררץ היו צריכים לקבל על עצמם את פסקי מרן, אולם מכיוון שבפועל לא התקבל כך- אזי "יצאו ביד רמ"א", אך עדיין יש פסקים שלו מהם ניתן לראות "שרידים" של הגישה היסודית שלו, למשל הפסק שאוסר על ספרדים לענות אמן אחר ברכת תפילילן של ראש של אשכנזים, הפסק שמתיר לאשכנזים לעבור למנהג הספרדים ולא להיפך וכן להגיית הספרדים ולא להיפך ועוד. אם כן, שיטת הפסיקה שלו היא אכן בדומה למה שכתבתי, שגם האשכנזים צריכים לנהוג כמרן, באופן עקרוני.

בברכה, אריאל ביגל נ"י 14:26, 29 במאי 2012 (IDT)

אם תעיין שוב בנוסח השאלה שלי על תבנית "בעבודה", תיווכח ששורש התמיהה שם - לא היה על עצם הצורך בתבנית זו, אלא על כך שאין זה ראוי להותיר את התבנית הזו במשך יותר משבוע ימים, אחרי שבמשך יותר משבוע ימים לא היתה שום פעילות - לא בתוך הערך - ולא בתוף דף השיחה של הערך. ומכל מקום, כעת זה כבר לא רלוונטי.

לגבי ה"עקרונית": אכן, לדעתו זה מה שהיה אמור להיות - תיאורטית, אבל לדעתי - זה לא לגמרי קשור ל"שיטת פסיקה", שהיא - מעצם טיבה - אינה דנה במה שנכון תיאורטית אלא "פוסקת" את מה שנכון מעשית (הלכה למעשה).

הדוגמה של התפילין לא ברורה לי: הרי שם מדובר על הנחיה לספרדים - לא לאשכנזים: לדעת הרב עובדיה יוסף, ספרדי לא אמור לענות אמן על ברכה שנחשבת בעיני רבי יוסף קארו לברכה לבטלה, אבל באותה מידה ממש: לדעת הרב עובדיה יוסף, אשכנזי כן אמור לענות אמן על ברכה כזו - כי היא לא נחשבת ברכה לבטלה לדעת רמ"א.

עניין ההגייה - לא קשור לאף מחלוקת שבין רבי יוסף קארו לבין רמ"א, אלא קשור לנימוקים אחרים: ההתר הנ"ל נומק ע"י הרב עובדיה יוסף - בין השאר - בכך, שהרב נתן אדלר התפלל בהגייה ספרדית, שכן - לדעת הרב נתן אדלר כמו גם לדעת הרב עובדיה יוסף - זו ההגייה המקורית שבה קיבל משה רבנו את התורה. אבל לדעתי, אילו רמ"א היה פוסק להתפלל בהגיה אשכנזית - אז הרב עובדיה יוסף לא היה מתיר לאשכנזי לצאת נגד פסק רמ"א.

לא זכור לי שהרב עובדיה יוסף התיר לאשכנזי לכתחילה לעבור למנהג ספרדי - באופן כללי. ההתר הכללי של הרב עובדיה יוסף, הוא רק למקרה של דיעבד: דהיינו לאשכנזים שכבר התרגלו במנהג הספרדי וכעת קשה להם לשנות; איך שלא יהיה, הוא נשאל על מקרה בדיעבדי של אשכנזים - ולזה הוא התייחס, אך הוא טרם התייחס למקרה ההפוך - דהיינו למקרה בדיעבדי של ספרדים, כך שאינני יודע מה היה פוסק במקרה הפוך כזה.

כל טוב. אלי כהן 00:06, 1 ביוני 2012 (IDT)

נראה שאתה צודק ששדבריו מתייחסית רק לספרדים (מבחינה מעשית) ולכן נראה שיש להשאיר את הערך כפי שכתבת.

הדוגמאות נועדו להראות שלדעתו, בכל מקום בו יש סתירה בין השו"ע לרמ"א- יד השו"ע על העליונה כאן בא"י, גם לאשכנזים, ויש הרבה מה להרחיב בזה, ואכמ"ל כי ממילא הכמתי לדבריך בסעיף הקודם.

הערה:לגבי המקורות לשיטות הפסיקה- התכוונתי להכניס מקורות כדוגמת מה שעשיתי בפסקה על החת"ס ועוד, ראה שם ותבדוק האם תוכל להוסיף מידיעותיך הרבות.

שבת שלום, אריאל ביגל נ"י 14:44, 1 ביוני 2012 (IDT)

לדבריך, "הדוגמאות נועדו להראות שלדעתו, בכל מקום בו יש סתירה בין השו"ע לרמ"א- יד השו"ע על העליונה כאן בא"י, גם לאשכנזים"; זו אפוא התכלית שלשמה אתה ייעדת את הדוגמאות, בעוד שהתכלית שלשמה אני ייעדתי את תגובתי הקודמת - היתה להבהיר מדוע אינני מצליח להבין כיצד הדוגמאות הללו מראות-בפועל את הדבר שלשמו ייעדת אותן.

לגבי הצעתך שגם אני אוסיף מקורות - כדוגמת אלו שהוספְתָּ מספרי החת"ס: חן חן על ההצעה, ועוד חזון למועד.

יישר כח: הן על המקורות שהוספְתָּ, הן על עצם מילוי פרק "שיטות הפסיקה של האחרונים" (כמו גם הוספַת פיסקת הרב יוסף קאפח - ופיסקת הגרש"ז אויערבאך - בפרק "שיטות הפסיקה של פוסקי זמננו"), והן על הערותיך החשובות בדפי השיחה, שתרמו לשיפור הערך.

שבת שלום ומבורך, אלי כהן 15:41, 1 ביוני 2012 (IDT)