רב ירמיה בר אבא: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==ממאמריו== | ==ממאמריו== | ||
העוסק בצרכי ציבור - נחשב כעוסק בתורה.{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת ברכות]], פ"ה, ה"א. לפירוש הדברים ראו ב[[הטור|טור]] חלק [[אורח חיים]], סימן צ"ג.}} [[עבדות|עבד]] רשאי [[קריאת התורה|לעלות לתורה]] כאחד משבעת העולים בשבת.{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], פ"ד, ה"ג.}} קובץ מאמרותיו באגדה מסר [[רב חסדא]], ביניהן: {{ציטוטון|ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, כת חניפים, כת שקרים, כת מספרי [[לשון הרע]] | העוסק בצרכי ציבור - נחשב כעוסק בתורה.{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת ברכות]], פ"ה, ה"א. לפירוש הדברים ראו ב[[הטור|טור]] חלק [[אורח חיים]], סימן צ"ג.}} [[עבדות|עבד]] רשאי [[קריאת התורה|לעלות לתורה]] כאחד משבעת העולים בשבת.{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], פ"ד, ה"ג.}} קובץ מאמרותיו באגדה מסר [[רב חסדא]], ביניהן: {{ציטוטון|ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, כת חניפים, כת שקרים, כת מספרי [[לשון הרע]]|סנהדרין קג א}} | ||
==רב ירמיה בר אבא השני== | ==רב ירמיה בר אבא השני== | ||
גרסה מ־02:57, 15 באוקטובר 2012
|
|
רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (אמצע המאה ה-3 לערך). היה מתלמידיו של האמורא המפורסם רב. מופיע פעמים רבות גם בתלמוד הירושלמי, ושם הוא נקרא רב ירמיה סתם, בלא שם אביו.[1]. יש אומרים שנקרא גם רבי ירמיה רבה (הגדול).[2]
רבותיו
כאמור, היה רב ירמיה בר אבא בעיקר תלמידו של רב, והיה נוהג בדרך כלל על פי פסקיו.[3] עם זאת, נחשב כתלמיד חבר שלו, והיה פונה אליו בגוף שני, ולא בגוף שלישי כמקובל בין תלמיד לרבו.[4]
רב ירמיה נושא ונותן עם חכמי דורו הידועים: רב הונא, רב יהודה, ועוד. רב נחמן, שהיה דיין מפורסם, הפנה אליו פעם דין תורה.[5] רוב אזכוריו בתלמוד הם הלכות שמסר בשם חכמי הדור הבולטים: רב, שמואל ורבי יוחנן. מספר פעמים מסר על שאלות שנשלחו מבית מדרשו של רב לשמואל ("שלחו ליה מבי רב לשמואל"), המשויכות לתקופה שאחרי פטירתו של רב.[6]
משפחתו וחבריו
על משפחתו ידוע מעט: אביו היה שמו "אבא", והיה בעל תשובה מפורסם בדורו. (לגרסה אחרת: אחי אביו, ושמו "אחא" הוא היה הבעל תשובה)[7] רב הונא בר חייא היה חתנו,[8][9] וגם בנו רב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא{{הערה|אהרן היימאן, "רב ירמיה בר אבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 353-354, באתר HebrewBooks ונכדו מרי מוזכרים כחכמים.[10]. לפי דעת היימן, בנו הוא רבה בר ירמיה.
זמן מסוים התגורר במקום בשם "שום טמיא",[11] שאינו ידוע ממקורות אחרים.
כאמור, יש מזהים את רב ירמיה בר אבא עם "רבי ירמיה רבה" שמוזכר פעם אחת בלבד.[12] כחכם בעיר בצרה. על פי זה גר גם בבצרה.
ממאמריו
העוסק בצרכי ציבור - נחשב כעוסק בתורה.[13] עבד רשאי לעלות לתורה כאחד משבעת העולים בשבת.[14] קובץ מאמרותיו באגדה מסר רב חסדא, ביניהן: "ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, כת חניפים, כת שקרים, כת מספרי לשון הרע" (סנהדרין קג א)
רב ירמיה בר אבא השני
יש אומרים שהיו שני חכמים בשם 'ירמיה בר אבא'; האחד בדור השני, והשני בדור השלישי,[15] וזאת על סמך דברי עולא, שרב ירמיה בר אבא הוא תלמידו של רב הונא, תלמיד רב.[16] על פי דעה זו, דבריו של רב ירמיה בר אבא בשם רבי יוחנן שייכים למאוחר שבהם.
קישורים חיצוניים
- אהרן היימאן, "רב ירמיה בר אבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 813-811, באתר HebrewBooks
- אהרן היימאן, "רב ירמיה בר אבא ב)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמוד 813, באתר HebrewBooks
- ירמיה בר אבא באנציקלופדיה יהודית דעת
הערות שוליים
- ↑ זהות האישים מוכחת מהשוואה בין התלמוד הבבלי, מסכת שבת, דף י"ב, ב', והמקבילה בתלמוד הירושלמי, מסכת שבת, פ"א ה"ג.
- ↑ ספר יוחסין.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב ב'; מסכת פסחים, דף ק"ו, ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ז, ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ג, א'.
- ↑ רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, פרק מ"ג.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו, א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, א', מסכת חולין, דף צ"ג, א'.
- ↑ רב ירמיה בר אבא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת".
- ↑ עירובין כא א, תלמוד בבלי, ברכות כו, א, לא א
- ↑ בבא בתרא שם
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ט, ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פ"ה, ה"א. לפירוש הדברים ראו בטור חלק אורח חיים, סימן צ"ג.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פ"ד, ה"ג.
- ↑ תוספות בפירושם על מסכת פסחים, דף ק"ו, ב', בפסקה שבקיה; דורות הראשונים, חלק ה', עמ' 229; היימן, תולדות תנאים ואמוראים, בערך "ירמיה בר אבא".
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ו, א'.