הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
|||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
* [[ילקוט יוסף]]- סיכום ההלכה למעשה, מאת בנו הרב יצחק | * [[ילקוט יוסף]]- סיכום ההלכה למעשה, מאת בנו הרב יצחק | ||
* הלכה ברורה- מאת בנו הרב דוד יוסף | * הלכה ברורה- מאת בנו הרב דוד יוסף | ||
* רוח יעקב - בירור דעתו בענין מוות מוחי, מאת נכדו הרב יעקב ששון. | |||
* משיב משפט - שו"ת, מאת נכדו הרב עובדיה טולדנו. | |||
{{סדרה|הקודם= [[הרב יצחק נסים]]|הבא=[[הרב מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}} | {{סדרה|הקודם= [[הרב יצחק נסים]]|הבא=[[הרב מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}} | ||
גרסה מ־00:45, 24 באוקטובר 2012
|
|
הרב עובדיה יוסף הינו הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל לשעבר. נשיא "מועצת חכמי התורה" של תנועת ש"ס. נודע בבקיאותו העצומה והנדירה בספרי הפוסקים. נחשב לאחד מגדולי פוסקי זמננו.
תולדות חייו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
נולד בבגדד בי"ב בתשרי תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, בשם עובדיה יוסף עובדיה. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף"(דרוש מקור). למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים.
שימש כאב בית הדין של קהיר במצרים, ואח"כ כחבר בבית הדין האיזורי פתח תקווה, לאחר מכן שימש כדיין בבית הדין העליון בירושלים, וכרב הראשי לתל אביב-יפו, ובשנת תשל"ג, בהיותו בן 52 שנה נבחר לכהן כראשון לציון וכרב ראשי לישראל, לצדו של הרב האשכנזי הרב שלמה גורן.
בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס הרב מרדכי אליהו.
משפחתו
הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, ונולדו להם אחד עשר ילדים:
- הרב יעקב יוסף, ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה בירושלים.
- הרב אברהם יוסף, רבה של חולון.
- הרב יצחק יוסף, ראש "ישיבת חזון עובדיה" ומחבר הספרים "ילקוט יוסף", "עין יצחק", "שלחן המערכת" ועוד.
- הרב דוד יוסף, רבה של שכונת "הר-נוף", ראש בית המדרש "יחוה דעת", ומחבר הספרים "הלכה ברורה".
- הרב משה יוסף, ראש בד"ץ "בית יוסף".
חתניו:
- הרב עזרא בר שלום, חבר בית הדין הגדול.
- הרב צ'יקוטאי, מרבני העיר מודיעין.
- הרב מרדכי טולידאנו, דיין בירושלים.
- הרב אהרן בוטבול, ראש ישיבת לוית חן לשעבר, ראש בית ההוראה הליכות עולם ורב העיר מודיעין עילית.
בת נוספת נפטרה בצעירותה(דרוש מקור).
דרך פסיקתו
הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - רבי יוסף קארו, בעל השלחן ערוך. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר בארץ ישראל, נחשב למרא דאתרא של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים.
הרב עובדיה נחשב לרוב כפוסק מקל (אולם לא מתוך זלזול בהלכה אלא מתוך אמונה בכוחא דהיתרא עדיפא), כמו שכתב (הקדמה לח"א של שו"ת יביע אומר ובהקדמה לספר הליכות עולם ח"א) שאין לנו לבדות סברות מלבנו אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים וכמו שהעיר בהסכמתו לספר "מנחת אשר" ש"מה טוב היה אם היה מעטר ספרו מספרי השו"ת".
מפסקיו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
- מתיר לספרדים לאכול מצה עשירה בפסח, ללא חשש כי מעורבים ביין גם מים.
- בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור לא תתגודדו.
בענייני צניעות
- בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".
- התיר לשמוע שירת אשה דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה: (שו"ת יביע אומר א או"ח ו) וביביע אומר ט או"ח קח& מקום אחר (יבי"א ט או"ח קח אות מ"ג) חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית (בבלי תענית ה ב) האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש".
- התיר בשעת הדחק ללמד בנים ובנות יחד, עד גיל תשע: "ראוי להחמיר בדבר כל שיש אפשרות להקים בית ספר נפרד, הא לאו הכי יש להקל בשעת הדחק בקטנים וקטנות ללמדם במחלקה אחת, וכל זה בקטנים ביותר שאין להם יצה"ר כל כך. אבל בילדים שהם עכ"פ למעלה מגיל תשע בוודאי שיש להחמיר בכל אופן" (יביע אומר ד אה"ע ד).
- התיר לאשה נשואה לגלות משערות ראשה כאצבע אחת או שתיים: "הנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן על מה שיסמוכו". וכן כתב בנו הרב יצחק יוסף בספר "אוצר דינים" (עמ' תשע"ז בהערה): "לעניין שיעור השיער שמותר מן הדין לגלות מלפנים על הפדחת או הצדעיים, מרן אאמו"ר שליט"א מורה ובא שהוא כשיעור ב' אצבעות לערך (כארבעה ס"מ), ונכון יותר כשיעור אצבע אחת בלבד" (יביע אומר ד ג).
- התיר לרווקות ללכת בשער סתור (שאינו אסוף): "וראיתי להישועות יעקב... אף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפירוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר" (יביע אומר שם).
- אסר בתוקף את השימוש בפאה נכרית ככיסוי ראש לנשים, ואולם התיר לנשים אלמנות וגרושות ללבוש פאה נכרית: "עכ"פ כאן [בפאה נכרית] שאף בנשואות יש מקילים, גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" (יביע אומר שם).
ספריו
"יביע אומר" - שו"ת בעשרה חלקים, על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
"יחווה דעת" - שו"ת בששה חלקים, על פי תכנית רדיו ששודרה בעבר עם הרב בימי שישי.
"חזון עובדיה" - ספרי הלכה על חגים ומועדים [שו"ת בדיני חג הפסח - שני חלקים; הגדה של פסח; פורים; ט"ו בשבט וברכות; ימים נוראים, שבת [ד' חלקים], יום טוב, תעניות, אבלות, פרוזבול ועוד].
"הליכות עולם" - הערות מורחבות על ספר "בן איש חי" וספר "עוד יוסף חי", שמונה חלקים.
"לוית חן" - הלכות שבת.
"ענף עץ אבות" - על מסכת אבות.
"טהרת הבית" - הלכות נדה, שלושה חלקים.
"מאור ישראל" - על הש"ס, רמב"ם ודרשות, ארבעה חלקים.
"משא עובדיה" - בהוצאת מוסד הרב קוק, דרשות שמסר במשך עשרות שנים בכינוס תורה שבעל פה.
ספרים על פי תורתו
- ילקוט יוסף- סיכום ההלכה למעשה, מאת בנו הרב יצחק
- הלכה ברורה- מאת בנו הרב דוד יוסף
- רוח יעקב - בירור דעתו בענין מוות מוחי, מאת נכדו הרב יעקב ששון.
- משיב משפט - שו"ת, מאת נכדו הרב עובדיה טולדנו.
| הקודם: הרב יצחק נסים |
הרב הראשי הספרדי | הבא: הרב מרדכי אליהו |
| הקודם: הרב יעקב משה טולידאנו |
רבנים ראשיים ספרדיים לתל אביב | הבא: הרב חיים דוד הלוי |
קישורים חיצוניים
- שיעוריו באתר מכון מאיר
- כתבתו של אבישי בן חיים במעריב, 'אין עוד מלבדו'
- שיעורי הרב באתר ישיבה
- שיעוריו באתר מורשת
- דיון על דרך הפסיקה של הרב עובדיה יוסף (בהשוואה לדרכו של הרב שלמה זלמן אוירבך)
- על הרב יוסף באתר הרבנות הראשית לתל אביב
- שיטת בענין חגיגת בת מצוה.
- רשימת המאמרים של הרב עובדיה יוסף, באתר רמבי"ש