קבר רחל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קבר רחל''' מצוי בפאתי העיר [[בית לחם]] ליד [[דרך האבות]] המובילה מ[[שכם]] ל[[חברון]]. מיקומו של הקבר תואם את התאור המובא ב[[ספר בראשית]]:":"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ: וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן: וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין: וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם. {{מקור|(ל"ה, ט"ז-כ'}} | '''קבר רחל''' מצוי בפאתי העיר [[בית לחם]] ליד [[דרך האבות]] המובילה מ[[שכם]] ל[[חברון]]. מיקומו של הקבר תואם את התאור המובא ב[[ספר בראשית]]:":"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ: וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן: וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין: וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם. {{מקור|(ל"ה, ט"ז-כ')}}. | ||
קבר רחל מסמל את התקווה כי עם ישראל ישוב לארצו. תקווה אותה מבטא [[ירמיהו הנביא]]:"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי- יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהֹוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.{{מקור|(ל"א,י"ד-ט"ז)}}. | |||
[[ילקוט שמעוני]] מפרש: ''' רחל מבכה על בניה''' -א"ר יצחק: לפי שהדברים אמורים ברחל, דכתיב: אעבדך שבע שנים ברחל - לפיכך נקראו ישראל על שמה, שנאמר: רחל מבכה על בניה - ולא לשמה אלא לשם בנה, שנאמר: אולי יחנן ה' צבאות שארית יוסף - ולא לשם בנה אלא לשם בן בנה, שנאמר: הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים - (כתוב ברמז צ"ו).(סימן שט"ו). | |||
==שאול האתונות== | ==שאול האתונות== |
גרסה מ־00:44, 20 בנובמבר 2008
|
קבר רחל מצוי בפאתי העיר בית לחם ליד דרך האבות המובילה משכם לחברון. מיקומו של הקבר תואם את התאור המובא בספר בראשית:":"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ: וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן: וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין: וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם. (ל"ה, ט"ז-כ').
קבר רחל מסמל את התקווה כי עם ישראל ישוב לארצו. תקווה אותה מבטא ירמיהו הנביא:"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי- יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהֹוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.(ל"א,י"ד-ט"ז).
ילקוט שמעוני מפרש: רחל מבכה על בניה -א"ר יצחק: לפי שהדברים אמורים ברחל, דכתיב: אעבדך שבע שנים ברחל - לפיכך נקראו ישראל על שמה, שנאמר: רחל מבכה על בניה - ולא לשמה אלא לשם בנה, שנאמר: אולי יחנן ה' צבאות שארית יוסף - ולא לשם בנה אלא לשם בן בנה, שנאמר: הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים - (כתוב ברמז צ"ו).(סימן שט"ו).
שאול האתונות
מצבת קבורת רחל מוזכרת בספר שמואל בתור אתר, אשר יאפשר לשאול המלך למצוא את האתונות שאבדו, בהתאם לדברי שואל הנביא וכך כתוב במקרא:"בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ- שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצָח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת-דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי. וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל-הָאֱלֹהִים בֵּית-אֵל אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל-יָיִן: (א',י',ב' -ג'). לפי הכתוב נראה כי מקום קבורת רחל הוא מצפון לירושלים בדרך לבית אל.
ילקוט שמעוני מנסה ליישב את הסתירה:"בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימן בצלצח. וכי היכן מצינו שנקברה רחל בצלצח (כ"ג) והלא בגבול יהודה נקברה, שנאמר: ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת היא בית לחם ?. א"ל: עכשיו שאני עמך המה על קבורת רחל, אתה הולך והם באים אתה מוצא אותם בגבול בנימן בצלצח. (סימן ק"ט).
נוגה הראובני בספרו"אור חדש על ספר ירמיהוסבור כי "אפרת" היא "פרת" שליד ענתות בארץ בנימין, הנקראת גם "אפרת" כמוה כאפרת שביהודה נקראה, "בית לחם". כנראה יש קשר סמנטי בין השמות (רוב מזון ופריון). הראיה לכך היא מתוך השוואה בין רשימת ערי בנימין ביהושע י"ח לזו שבעזרא ב' ונחמיה ז'. במקום, 'הפרה' (=פרת, אפרת) ביהושע, מוצאים בעזרא, 'בית לחם'!
לבסוף, נגה הראובני זיהה מצבות אבן עתיקות המכונים בפי הערבים "קברי בני ישראל" והשוכנים על יד דרך ראשית קדומה סמוך לאפיק נחל פרת (פרה).
תאורי נוסעים
נוסעים בהיו בארץ ישראל מתארים את מצבת הקבר. להלן סיכומו של נדב שרגאי [1] על השינויים במצבת הקבר באלף השנים האחרונות:
התקופה | מצבה |
---|---|
עד המאה ה-11 | מצבת בדמות 11-12 אבנים כמספר בני יעקב |
המאה ה-12 | מעל האבנים נבנתה כיפה הנתמכת על ידי ארבע עמודים |
המאה ה-13 | העמודים והכיפה הוסרו - כנראה על ידי המוסלמים |
המאה ה-15 | העמודים והכיפה נבנו מחדש. ניכרו עדיין 11 אבנים נפרדות |
המאה ה-16 | נבנתה כיפה נוספת. האבנים טוייחו לאבן אחת גדולה. |
המאה ה-17 | היהודים הורשו לסגור את המצבה במבנה קירות סביב ארבעה עמודים |
1841 | משה מנטיפיורי מקים חדר נוסף בסמוך לקבר |
המבנה הנוכחי
השינוי החשוב במעמדו של הקבר התרחש במחצית הראשונה של המאה ה-19 בזכות שני אישים: הידוע שבהם הוא משה מנטיפיורי, שפעל בהשפעה ישירה שח רעייתו והאיש הפחות ידוע הוא ר' אברהם בכר אברהם. בכר, שהיה "פקיד" בקהילה הספרדית בירושלים, השיג בשנת 1827 "הכרה במעמדם ובזכויותיהם של היהודים בקבר רחל" [3]. יהודית מונטפיורי, שהייתה חשוכת ילדים, הניע את בעלה לשפץ את המקום ואכן הוא קבל היתר מה"שער העליון" בקושטא להוסיף חדר נוסף למבנה הקיים. החדר הנוסף שימש גם את הערבים ומכאן ה"מחרב" הנמצר בו. הוא גם שימש לטהרת מתים מוסלמים שנקברו בבית הקברות הסמוך[4].
מועד הפטירה
הרב יהטסף שווארץ, בעל הספר תבואות הארץ מביא את הסברה כי יום הפטירה של רחל אימנו היה י"א במר חשוון. ברם, הוא סבור כי מסורת זו אינה מדוייקת. וכך הוא כותב במאמר קבורת רחל :
המנהג פה עה"ק ירושלים שילכו ת"ח ויחידי סגולה ביום י"א לחדש מרחשון על קבר רחל ואומרים שביום הזה מתה. ושאלתים מנין להם זה ואמרו לי שכן מצאו בספר סדר הדורות ואמרתי להם לא ירד בני עמכם. אין דעתי מסכמת בזה. כי לא כן הדבר כי מצאתי ... סדר הדורות ... בימן (בנימין) נולד בי"א במרחשון ומת בן קט"ו שנים .
לדעתי ברור מה שכתב שבנימן נולד בי"א במרחשון טעות סופר הוא. כי מקרא מפורש שרחל מתה בעת לדתה את בנימן. ונזכר במדרש רבה בפסוק הנ"ל "ויהי עוד כברת ארץ לבא אפרתה בשעת שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי רבנן אמרי כבר הבר מצוי ועונת גשמים עברה ועדיין השרב לא בא"...רבנן דורשין כברת, מלשון כבר בר, ומוסיפין עוד לדרוש לבוא אפרתה בעת שכשר ללכת ולבוא שלא יש צער מגשם ושרב והוא שאמרו שעונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא. ... אי אפשר לומר שמתה בי"א במר חשון שאז כבר עונת הגשמים:
מצבת קבורת רחל - מרחשוון תשס"ט
הפרוכת הלבנה נעשתה משמלת הכלולות של נאוה אפלבאום שנרצחה עם אביה דוד אפלבאום בפיגוע ההתאבדות בקפה הלל בירושלים ב-3 ספטמבר 2003 והובאה לקבר רחל ביום השנה הראשון לפטירתה
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- נדב שרגאי, על אֵם הדרך - סיפורו של קבר רחל, הוצאת שערים לחקר ירושלים, ירושלים, תשס"ה.