רבי חיים ויטאל: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ילדותו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{רב | |||
|שם=חיים ויטאל | |||
|תמונה= | |||
|כיתוב= | |||
|תאריך לידה=[[ראש חודש]] [[חשוון]] שנת ש"ג | |||
|תאריך פטירה= | |||
|מקום פעילות= | |||
|השתייכות= | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|רבותיו= [[רבי משה אלשיך]], [[האר"י]] | |||
|תלמידיו= | |||
|חיבוריו="[[עץ חיים]]", "שערי קדושה", "עץ הדעת טוב", "ספר התכונה", "דרך חיים", "ספר הגורלות", "דרך אמת", "ספר החזיונות", "נגלות רבי חיים ויטאל" | |||
}} | |||
'''רבי חיים ויטאל''' ('''מהרח"ו''') מגדולי המקובלים בכל הדורות, תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של [[האר"י]] בעולם. | '''רבי חיים ויטאל''' ('''מהרח"ו''') מגדולי המקובלים בכל הדורות, תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של [[האר"י]] בעולם. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 7: | שורה 23: | ||
בשנת ש"ל, עלה מ[[מצרים]] [[רבי יצחק לוריא]]- האר"י, מפיץ ומפתח תורת ה[[קבלה]], ומגדולי המקובלים בעם ישראל, והתיישב בצפת. ר' חיים דבק באר"י, ונהפך לתלמידו המובהק בקבלה. האר,י נפטר במגפה בה' ב[[אב]] שנת של"ב, ואז החל רח"ו בעריכת תורתו של האר"י, לפי בקשת האר"י כי אף אחד מתלמידיו לא יתעסק עם תורתו אלא ר' חיים שמבין אותה לעומקה ולא יוציא ממנה דברים שגויים וטעויות. אמנם, חלק מתלמידי האר"י אכן החלו להתעסק עם תורותיו לפי הבנתם המוטעית, וגרמו לבלבול גרסאות גדול בכתבי האר"י. | בשנת ש"ל, עלה מ[[מצרים]] [[רבי יצחק לוריא]]- האר"י, מפיץ ומפתח תורת ה[[קבלה]], ומגדולי המקובלים בעם ישראל, והתיישב בצפת. ר' חיים דבק באר"י, ונהפך לתלמידו המובהק בקבלה. האר,י נפטר במגפה בה' ב[[אב]] שנת של"ב, ואז החל רח"ו בעריכת תורתו של האר"י, לפי בקשת האר"י כי אף אחד מתלמידיו לא יתעסק עם תורתו אלא ר' חיים שמבין אותה לעומקה ולא יוציא ממנה דברים שגויים וטעויות. אמנם, חלק מתלמידי האר"י אכן החלו להתעסק עם תורותיו לפי הבנתם המוטעית, וגרמו לבלבול גרסאות גדול בכתבי האר"י. | ||
רבי חיים ערך מתורת האר"י את הספר "[[עץ חיים]], הכולל הקדמות, שער הכוונות, שער שער המצוות, שער היחודים, שער הגלגולים, שער רוח הקודש, פירוש מאמרי [[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]] ועוד. ר' חיים גנז את הכתבים, מחשש שאף הוא לא הבינם כראוי ולא הספיק להגיהם כראוי. לאחר פטירתו, גדולי הדור עשו "שאילת חלום", ובה הותר להם להוציא את הכתבים ולערכם. מהר"י צמח אכן עסק בהגהתם ועריכתם, והם מפורסמים היום כ"כתבי האר"י". כתבים אלו שימשו יסוד לכל המקובלים שבאו אחריהם, ובפרט לתורת [[החסידות]]. על כתבים אלו נאמרו שבחים רבים, ביניהם: "אבל דעו, מיום שניתנה התורה לא היה ספר כזה" ([[רבי ישעיה הלוי הורוביץ]]- הש"לה, באחת מאגרותיו). | רבי חיים ערך מתורת האר"י את הספר "[[עץ חיים]]", הכולל הקדמות, שער הכוונות, שער שער המצוות, שער היחודים, שער הגלגולים, שער רוח הקודש, פירוש מאמרי [[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]] ועוד. ר' חיים גנז את הכתבים, מחשש שאף הוא לא הבינם כראוי ולא הספיק להגיהם כראוי. לאחר פטירתו, גדולי הדור עשו "שאילת חלום", ובה הותר להם להוציא את הכתבים ולערכם. מהר"י צמח אכן עסק בהגהתם ועריכתם, והם מפורסמים היום כ"כתבי האר"י". כתבים אלו שימשו יסוד לכל המקובלים שבאו אחריהם, ובפרט לתורת [[החסידות]]. על כתבים אלו נאמרו שבחים רבים, ביניהם: "אבל דעו, מיום שניתנה התורה לא היה ספר כזה" ([[רבי ישעיה הלוי הורוביץ]]- הש"לה, באחת מאגרותיו). | ||
===המעבר לירושלים ולדמשק ופטירתו=== | ===המעבר לירושלים ולדמשק ופטירתו=== | ||
בט"ו ב[[כסלו]] של"ח עבר ל[[ירושלים]], על פי הוראתו של האר"י: "אמר לי מורי ז"ל שאלך לדור בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו, כי שם מקום דירתי האמיתית, ושם עיקר השגתי וטובתי" {{מקור|שער הגלגולים, הקדמה לח|כן}}. בירושלים היה דורש לפני הקהל. יש הטוענים כי בתקופה זו שימש כרבה של ירושלים. בסביבות שנת שנ"ז, עבר לעיר דמשק שבסוריה, שם כיהן כרב קהילת איסלקיין. בדמשק נפטר, ושם נמצא קברו עד היום. על פי דבריו, היה ניצוץ מנשמתו של [[רבי אבא]]. | בט"ו ב[[כסלו]] של"ח עבר ל[[ירושלים]], על פי הוראתו של האר"י: "אמר לי מורי ז"ל שאלך לדור בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו, כי שם מקום דירתי האמיתית, ושם עיקר השגתי וטובתי" {{מקור|שער הגלגולים, הקדמה לח|כן}}. בירושלים היה דורש לפני הקהל. יש הטוענים כי בתקופה זו שימש כרבה של ירושלים. בסביבות שנת שנ"ז, עבר לעיר דמשק שבסוריה, שם כיהן כרב קהילת איסלקיין. בדמשק נפטר, ושם נמצא קברו עד היום. על פי דבריו, היה ניצוץ מנשמתו של [[רבי אבא]]. | ||
| שורה 16: | שורה 33: | ||
*'''עץ חיים''' וכתבי האר"י. | *'''עץ חיים''' וכתבי האר"י. | ||
*'''שערי קדושה'''- ספר [[מוסר]]. | *'''שערי קדושה'''- ספר [[מוסר]]. | ||
*'''עץ | *'''עץ הדעת טוב'''- פירוש על התורה ועל חלק מה[[כתובים]], בדרך [[פרד"ס]]. | ||
*'''ספר התכונה'''- בענים [[חכמת תהכונה]]. | *'''ספר התכונה'''- בענים [[חכמת תהכונה]]. | ||
*'''דרך חיים'''- ששה פרקי מוסר. | *'''דרך חיים'''- ששה פרקי מוסר. | ||
גרסה מ־12:08, 20 בדצמבר 2012
|
|
| חיים ויטאל | |
|---|---|
| תאריך לידה | ראש חודש חשוון שנת ש"ג |
| רבותיו | רבי משה אלשיך, האר"י |
| חיבוריו | "עץ חיים", "שערי קדושה", "עץ הדעת טוב", "ספר התכונה", "דרך חיים", "ספר הגורלות", "דרך אמת", "ספר החזיונות", "נגלות רבי חיים ויטאל" |
רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) מגדולי המקובלים בכל הדורות, תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האר"י בעולם.
תולדות חייו
ילדותו
נולד בצפת בראש חודש חשוון שנת ש"ג לרבי יוסף ויטאל (המכונה קלאבריס- על שם עיר הולדתו)- יליד איטליה ממוצא ספרדי. ר' יוסף היה מקובל גדול וסופר סת"ם. לפי עדותו של ר' חיים עצמו, לפני שעלה אביו ארצה נפגש עם חכם אחד בשם רבי חיים אשכנזי, שאמר לו כי יעלה לארץ ויוולד לו שם בן שלא יהיה כמותו בדורו, ויקרא חיים על שמו. בנגלה למד רבי חיים אצל רבי משה אלשיך, בעל פירוש האלשיך לתורה, והיה היחיד שנסמך על ידו להוראה בשנת ש"נ (גיל 47). עוד בהיותו בן ארבע עשרה, נפגש עמו גדול חכמי צפת בתקופה ההיא, רבי יוסף קארו (בעל הבית יוסף והשולחן ערוך), שהכיר בגדולתו של הנער ויעדו לגדולה, והזהיר את ר' משה אלשיך, שלא יזניח את לימודו של ר' חיים (ספר החזיונות א ג).
התקשרותו לאר"י
בשנת ש"ל, עלה ממצרים רבי יצחק לוריא- האר"י, מפיץ ומפתח תורת הקבלה, ומגדולי המקובלים בעם ישראל, והתיישב בצפת. ר' חיים דבק באר"י, ונהפך לתלמידו המובהק בקבלה. האר,י נפטר במגפה בה' באב שנת של"ב, ואז החל רח"ו בעריכת תורתו של האר"י, לפי בקשת האר"י כי אף אחד מתלמידיו לא יתעסק עם תורתו אלא ר' חיים שמבין אותה לעומקה ולא יוציא ממנה דברים שגויים וטעויות. אמנם, חלק מתלמידי האר"י אכן החלו להתעסק עם תורותיו לפי הבנתם המוטעית, וגרמו לבלבול גרסאות גדול בכתבי האר"י.
רבי חיים ערך מתורת האר"י את הספר "עץ חיים", הכולל הקדמות, שער הכוונות, שער שער המצוות, שער היחודים, שער הגלגולים, שער רוח הקודש, פירוש מאמרי רשב"י ועוד. ר' חיים גנז את הכתבים, מחשש שאף הוא לא הבינם כראוי ולא הספיק להגיהם כראוי. לאחר פטירתו, גדולי הדור עשו "שאילת חלום", ובה הותר להם להוציא את הכתבים ולערכם. מהר"י צמח אכן עסק בהגהתם ועריכתם, והם מפורסמים היום כ"כתבי האר"י". כתבים אלו שימשו יסוד לכל המקובלים שבאו אחריהם, ובפרט לתורת החסידות. על כתבים אלו נאמרו שבחים רבים, ביניהם: "אבל דעו, מיום שניתנה התורה לא היה ספר כזה" (רבי ישעיה הלוי הורוביץ- הש"לה, באחת מאגרותיו).
המעבר לירושלים ולדמשק ופטירתו
בט"ו בכסלו של"ח עבר לירושלים, על פי הוראתו של האר"י: "אמר לי מורי ז"ל שאלך לדור בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו, כי שם מקום דירתי האמיתית, ושם עיקר השגתי וטובתי" (שער הגלגולים, הקדמה לח). בירושלים היה דורש לפני הקהל. יש הטוענים כי בתקופה זו שימש כרבה של ירושלים. בסביבות שנת שנ"ז, עבר לעיר דמשק שבסוריה, שם כיהן כרב קהילת איסלקיין. בדמשק נפטר, ושם נמצא קברו עד היום. על פי דבריו, היה ניצוץ מנשמתו של רבי אבא.
| תקופת חייו של רבי חיים ויטאל על ציר הזמן |
|---|
 |
ספריו
- עץ חיים וכתבי האר"י.
- שערי קדושה- ספר מוסר.
- עץ הדעת טוב- פירוש על התורה ועל חלק מהכתובים, בדרך פרד"ס.
- ספר התכונה- בענים חכמת תהכונה.
- דרך חיים- ששה פרקי מוסר.
- ספר הגורלות- בענין הכוכבים והמזלות.
- דרך אמת- על חלקים מהזוהר.
- ספר החזיונות- "עניינים נפלאים ונוראים" אודותיו, על התגלויותיו, כוחו נושמתו, בדברים שנתגלו לו בחלומות וחזיונות.
- חידושים על הש"ס.
- נגלות רבי חיים ויטאל- לקט מתותרתו בנגלה, על פי נושאים.