רבי יעקב מאיר פאדווא: הבדלים בין גרסאות בדף
בנימין גוטליב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי יעקב מאיר פאדווא (תקנ" | '''רבי יעקב מאיר פאדווא''' ([[ה'תקנ"ו]]-[[ה'תרט"ו]]) אב"ד בריסק, ומחבר ספרים פורה. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בבריסק, בשנת התקנ"ז, להוריו חיים ומירקא. סבו [[הרב אהרן פאדווא]] היה אב"ד בעיר וחיבר ספר [http://www.hebrewbooks.org/24521 מנחת אהרן]. הוא היה מצאצאי גדולי הדורות, ביניהם ה[[רמ"א]], ה[[מהר"ם מלובלין]], ה[[מהר"ם פאדובה]], הרב אלעזר רוקח (בעל 'מעשה רוקח'), רבי שלמה מקראקא (ה'מגיני שלמה'), הרב נפתלי כץ (מחבר הסמיכת חכמים), ה[[מהר"ל]] מפראג, השר שאול וואהל המפורסם, מלך פולין ליום אחד. | |||
אשתו מרת עכסא היתה בת הגביר המפורסם, הרב שאול לווין מקרלין, אף הוא ממשפחה מיוחסת לגדולי הדורות. | |||
עם נישואיו הלך לגור בבית חותנו בקרלין, שם הדפיס את ספרו הראשון [http://www.hebrewbooks.org/8243 מקור מים חיים] (סדליקוב תקצ"ו). בשנת ת"ר כשנפטר רבי אריה לייב קצנלבוגן, רבה של העיר בריסק<ref>שהיה רבו וקרוב משפחתו של ר' יעקב מאיר.</ref>, נקרא ר' יעקב מאיר חזרה לעיר הולדתו לכהן כרב העיר. | |||
===בשדה הרבנות=== | |||
בתפקידו כרב, נתגלה כוחו בתורה. בשנת תר"ז, פרצה שריפה גדולה בעיר, ושנים עשר יהודים נהרגו. ר' יעקב מאיר נחלץ בכל עוז, עד להתרתן של [[עגונה|עגונות]] השריפה. בשנות הרעב התיר לאכול [[גזרת קטניות|קטניות]] ב[[פסח]]. הסכים גם להכשרם של [[אתרוג]]י קורפו. לעומת זאת, כשלא רצה להכשיר חביות סוכר לפסח, למרות ההפסד הגדול, נתברר אחר כך שהיה שם [[חמץ]]. יסד בעיר ת"ת מפואר שהיה תפארתה של בריסק שנים רבות<ref>הקדמה לספר מנחת יוסף.</ref>. | |||
==ספריו== | |||
*'''מקור מים חיים''' (סדליקאב תקצ"ו) | |||
*'''כתונת פסים''' (קניגסברג ת"ר) | |||
*'''[[שאלות ותשובות|תשובות]] מהרי"ם''' (תרי"ד) ובו התכתבויות ב[[הלכה]] עם גדולי דורו. | |||
*'''עין המים''' | |||
*'''נחלי מים''' (ורשא תרמ"ג). | |||
*'''נטפי מים''' פירוש על [[הגדה של פסח]]. | |||
'''חצי יונתן''' על רבנו יהונתן שעל ה[[רי"ף]]. | |||
מתלמידיו המפורסמים: הרב ירוחם יהודה לייב פרלמן- ה"גדול" ממינסק, הרב איסר יהודה מאלין שהיה [[דיין]] בבריסק, והרב יעקב מרדכי הירשנזון שעלה ל[[ארץ ישראל]], הקים [[ישיבה]] ב[[צפת]] וחיבר ספרים רבים. | |||
ר' יעקב מאיר נפטר בבריסק בכ"א ב[[כסלו]] תרט"ו. | |||
לאחר פטירתו, עמדה העיר שוממה מבלי רב עשר שנים, עד שבשנת תרכ"ה הובא הרב צבי הירש אורנשטיין מלבוב. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [http://toladot.blogspot.com/2009/02/blog-post_24.html רבי יעקב מאיר פאדווא] תולדות חייו ועץ המשפחה שלו. | |||
לאחר פטירתו, עמדה העיר שוממה מבלי רב עשר שנים, עד שבשנת תרכ"ה הובא | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
{{מיון רגיל:פאדווא יעקב מאיר}} | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:21, 23 בדצמבר 2012
|
|
רבי יעקב מאיר פאדווא (ה'תקנ"ו-ה'תרט"ו) אב"ד בריסק, ומחבר ספרים פורה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בבריסק, בשנת התקנ"ז, להוריו חיים ומירקא. סבו הרב אהרן פאדווא היה אב"ד בעיר וחיבר ספר מנחת אהרן. הוא היה מצאצאי גדולי הדורות, ביניהם הרמ"א, המהר"ם מלובלין, המהר"ם פאדובה, הרב אלעזר רוקח (בעל 'מעשה רוקח'), רבי שלמה מקראקא (ה'מגיני שלמה'), הרב נפתלי כץ (מחבר הסמיכת חכמים), המהר"ל מפראג, השר שאול וואהל המפורסם, מלך פולין ליום אחד.
אשתו מרת עכסא היתה בת הגביר המפורסם, הרב שאול לווין מקרלין, אף הוא ממשפחה מיוחסת לגדולי הדורות.
עם נישואיו הלך לגור בבית חותנו בקרלין, שם הדפיס את ספרו הראשון מקור מים חיים (סדליקוב תקצ"ו). בשנת ת"ר כשנפטר רבי אריה לייב קצנלבוגן, רבה של העיר בריסק[1], נקרא ר' יעקב מאיר חזרה לעיר הולדתו לכהן כרב העיר.
בשדה הרבנות[עריכה]
בתפקידו כרב, נתגלה כוחו בתורה. בשנת תר"ז, פרצה שריפה גדולה בעיר, ושנים עשר יהודים נהרגו. ר' יעקב מאיר נחלץ בכל עוז, עד להתרתן של עגונות השריפה. בשנות הרעב התיר לאכול קטניות בפסח. הסכים גם להכשרם של אתרוגי קורפו. לעומת זאת, כשלא רצה להכשיר חביות סוכר לפסח, למרות ההפסד הגדול, נתברר אחר כך שהיה שם חמץ. יסד בעיר ת"ת מפואר שהיה תפארתה של בריסק שנים רבות[2].
ספריו[עריכה]
- מקור מים חיים (סדליקאב תקצ"ו)
- כתונת פסים (קניגסברג ת"ר)
- תשובות מהרי"ם (תרי"ד) ובו התכתבויות בהלכה עם גדולי דורו.
- עין המים
- נחלי מים (ורשא תרמ"ג).
- נטפי מים פירוש על הגדה של פסח.
חצי יונתן על רבנו יהונתן שעל הרי"ף.
מתלמידיו המפורסמים: הרב ירוחם יהודה לייב פרלמן- ה"גדול" ממינסק, הרב איסר יהודה מאלין שהיה דיין בבריסק, והרב יעקב מרדכי הירשנזון שעלה לארץ ישראל, הקים ישיבה בצפת וחיבר ספרים רבים.
ר' יעקב מאיר נפטר בבריסק בכ"א בכסלו תרט"ו.
לאחר פטירתו, עמדה העיר שוממה מבלי רב עשר שנים, עד שבשנת תרכ"ה הובא הרב צבי הירש אורנשטיין מלבוב.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- רבי יעקב מאיר פאדווא תולדות חייו ועץ המשפחה שלו.