איסור משכב זכר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''משכב זכר''' הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר. התורה אוסרת משכב זכר, ומכנה אותו "[[תועבה]]".  
'''משכב זכר''' הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר.  
מקור האיסור בפסוק: {{ציטוטון|וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא.|תנ"ך:ויקרא יח כב$ויקרא יח, כב}} ועונשו מצויין בהמשך: {{ציטוטון|וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.|תנ"ך:ויקרא כ יג$ויקרא כ, יג}}.  


== בתורה ==
== האיסור ==
להלן פסוקים המתייחסים למשכב זכר:
איסור זה מסווג כ[[מצוות לא תעשה]]. מניינו ב[[תרי"ג|תרי"ג המצוות]] הוא [[מצווה]] ר"ט לפי מניין [[ספר החינוך]], וה[[מצוות לא תעשה|לאו]] ה-ש"נ ל[[משנה תורה|מניין הרמב"ם]]. על פי ה[[הלכה]] ב[[תורה שבעל פה]], העונש לעובר על איסור זה ב[[מזיד]] בפני שני [[עדים]] ולאחר ש[[התראה|התרו]] בו הוא [[מיתת בית דין]] ב[[סקילה]],<ref>{{רמב"ם||איסורי ביאה|א|ד}};שם ,שם, [[s:רמב"ם הלכות איסורי ביאה א יד|הלכה יד]]; שם, {{רמב"ם1||סנהדרין והעונשין המסורין להם|טו|י}}.</ref> והעובר ב[[שוגג]] חיב [[חטאת]].<ref>שם, {{רמב"ם1||הלכות שגגות|א|ד}}.</ref>
 
:{{ציטוטון|וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא.|תנ"ך:ויקרא יח כב$ויקרא יח, כב}}
:{{ציטוטון|וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.|תנ"ך:ויקרא כ יג$ויקרא כ, יג}}


== ייחוד בין גברים ==
== ייחוד בין גברים ==

גרסה מ־21:43, 10 בפברואר 2013

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

משכב זכר הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר. מקור האיסור בפסוק: "וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא." (ויקרא יח, כב) ועונשו מצויין בהמשך: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם." (ויקרא כ, יג).

האיסור

איסור זה מסווג כמצוות לא תעשה. מניינו בתרי"ג המצוות הוא מצווה ר"ט לפי מניין ספר החינוך, והלאו ה-ש"נ למניין הרמב"ם. על פי ההלכה בתורה שבעל פה, העונש לעובר על איסור זה במזיד בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו הוא מיתת בית דין בסקילה,[1] והעובר בשוגג חיב חטאת.[2]

ייחוד בין גברים

קישורים חיצוניים