איסור משכב זכר: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(←האיסור) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== האיסור == | == האיסור == | ||
איסור זה מסווג כ[[מצוות לא תעשה]]. מניינו ב[[תרי"ג|תרי"ג המצוות]] הוא [[מצווה]] ר"ט לפי מניין [[ספר החינוך]], וה[[מצוות לא תעשה|לאו]] ה-ש"נ ל[[משנה תורה|מניין הרמב"ם]]. על פי ה[[הלכה]] ב[[תורה שבעל פה]], העונש לעובר על איסור זה ב[[מזיד]] בפני שני [[עדים]] ולאחר ש[[התראה|התרו]] בו הוא [[מיתת בית דין]] ב[[סקילה]],<ref>{{רמב"ם||איסורי ביאה|א|ד}};שם ,שם, [[s:רמב"ם הלכות איסורי ביאה א יד|הלכה יד]]; שם, {{רמב"ם1||סנהדרין והעונשין המסורין להם|טו|י}}.</ref> והעובר ב[[שוגג]] חיב [[חטאת]].<ref>שם, {{רמב"ם1||הלכות שגגות|א|ד}}.</ref> | איסור זה מסווג כ[[מצוות לא תעשה]]. מניינו ב[[תרי"ג|תרי"ג המצוות]] הוא [[מצווה]] ר"ט לפי מניין [[ספר החינוך]], וה[[מצוות לא תעשה|לאו]] ה-ש"נ ל[[משנה תורה|מניין הרמב"ם]]. על פי ה[[הלכה]] ב[[תורה שבעל פה]], העונש לעובר על איסור זה ב[[מזיד]] בפני שני [[עדים]] ולאחר ש[[התראה|התרו]] בו הוא [[מיתת בית דין]] ב[[סקילה]],<ref>{{רמב"ם||איסורי ביאה|א|ד}};שם ,שם, [[s:רמב"ם הלכות איסורי ביאה א יד|הלכה יד]]; שם, {{רמב"ם1||סנהדרין והעונשין המסורין להם|טו|י}}.</ref> והעובר ב[[שוגג]] חיב [[חטאת]].<ref>שם, {{רמב"ם1||הלכות שגגות|א|ד}}.</ref> | ||
===דיני המצווה=== | |||
איסור ה[[תורה]] לשכב "אֶת זָכָר" "מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש כאיסור על יחסי מין בין שני גברים, מה שמגדיר [[רש"י]]: "מכניס כמכחול בשפופרת".<ref>[[s:קטע:רש"י על ויקרא כ יג|פירוש רש"י על ויקרא כ יג]]. המקור ב{{בבלי|בבא מציעא|צא|א}}.</ref> יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים אסורים משום [[שפיכת זרע לבטלה]]. | |||
[[חז"ל]] הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת.<ref>{{שולחן ערוך|אבן העזר|כד|א}}: {{ציטוטון|וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}</ref> | |||
יחסי מין בין שתי נשים אינם נחשבים על פי ה[[הלכה]] כ[[יחסי אישות |ביאה]],<ref>כמו שכותב ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]], הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ח: שבמעשה "נשים המסוללות זו בזו" אין ביאה כלל.</ref> ממילא קיום יחסי מין לסביים (בין שתי נשים) לא נאסר במפורש ב[[תורה]]. ב[[תלמוד הבבלי]]<ref>{{בבלי1|יבמות|עו|א}} ו{{בבלי1|שבת|סה|א}}.</ref> יחסי מין אלו מכונים "נשים המסוללות זו בזו",<ref>וב{{ירושלמי|גיטין|ח|ח}}, הכינוי הוא "נשים המסלדות זו את זו".</ref> והם מוגדרים על ידי [[רב הונא]] כ"זְנוּת",<ref>ובשל כך לדעת [[רב הונא]] אישה הנוהגת כך פסולה ל[[כהונה]].</ref> ועל ידי [[רבא]] כ"פריצותא בעלמא" (סתם פריצות), אך למרות זאת גם שם הם לא נאסרים במפורש. בעקבות ה[[ספרא]] פסקו ה[[רמב"ם]]<ref>{{רמב"ם||איסורי ביאה|כא|ח}}.</ref> וה[[שולחן ערוך]]<ref>{{שולחן ערוך|אבן העזר|כ|ב}}.</ref> שמעשה "נשים המסוללות זו בזו" הוא איסור שנכלל בפסוק "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו",<ref>{{תנ"ך|ויקרא|יח|ג}}.</ref> דהיינו שהמצרים היו עושים שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה (נישואיים חד-מיניים) ואישה נישאת לשני אנשים (פוליאנדריה) ,<ref>[[ספרא]] על {{תנ"ך|ויקרא|יח|ג}}.</ref> ונחלקו ה[[פוסקים]] אם איסור זה הוא מהתורה ממש<ref>הרמב"ם וספר הלבוש, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (והוא [[לאו שבכללות]]), או שאינו אלא איסור דרבנן<ref>הבנת הפרישה בדעת הטור, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (ואיסור התורה הוא רק באישה הנישאת לשני אנשים). | |||
== ייחוד בין גברים == | == ייחוד בין גברים == | ||
גרסה מ־21:54, 10 בפברואר 2013
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
משכב זכר הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר. מקור האיסור בפסוק: "וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא." (ויקרא יח, כב) ועונשו מצויין בהמשך: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם." (ויקרא כ, יג).
האיסור
איסור זה מסווג כמצוות לא תעשה. מניינו בתרי"ג המצוות הוא מצווה ר"ט לפי מניין ספר החינוך, והלאו ה-ש"נ למניין הרמב"ם. על פי ההלכה בתורה שבעל פה, העונש לעובר על איסור זה במזיד בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו הוא מיתת בית דין בסקילה,[1] והעובר בשוגג חיב חטאת.[2]
דיני המצווה
איסור התורה לשכב "אֶת זָכָר" "מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש כאיסור על יחסי מין בין שני גברים, מה שמגדיר רש"י: "מכניס כמכחול בשפופרת".[3] יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים אסורים משום שפיכת זרע לבטלה. חז"ל הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת.[4]
יחסי מין בין שתי נשים אינם נחשבים על פי ההלכה כביאה,[5] ממילא קיום יחסי מין לסביים (בין שתי נשים) לא נאסר במפורש בתורה. בתלמוד הבבלי[6] יחסי מין אלו מכונים "נשים המסוללות זו בזו",[7] והם מוגדרים על ידי רב הונא כ"זְנוּת",[8] ועל ידי רבא כ"פריצותא בעלמא" (סתם פריצות), אך למרות זאת גם שם הם לא נאסרים במפורש. בעקבות הספרא פסקו הרמב"ם[9] והשולחן ערוך[10] שמעשה "נשים המסוללות זו בזו" הוא איסור שנכלל בפסוק "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו",[11] דהיינו שהמצרים היו עושים שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה (נישואיים חד-מיניים) ואישה נישאת לשני אנשים (פוליאנדריה) ,[12] ונחלקו הפוסקים אם איסור זה הוא מהתורה ממש[13] (והוא לאו שבכללות), או שאינו אלא איסור דרבנן[14] (ואיסור התורה הוא רק באישה הנישאת לשני אנשים).
ייחוד בין גברים
קישורים חיצוניים
- הרב שלמה אבינר, הטעות, מתוך 'באהבה ובאמונה' (אתר מכון מאיר)
- איסור משכב זכר באתר ויקיפדיה
- ↑ תבנית:רמב"ם;שם ,שם, הלכה יד; שם, תבנית:רמב"ם1.
- ↑ שם, תבנית:רמב"ם1.
- ↑ פירוש רש"י על ויקרא כ יג. המקור בתבנית:בבלי.
- ↑ תבנית:שולחן ערוך: "וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר."
- ↑ כמו שכותב הרמב"ם במשנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ח: שבמעשה "נשים המסוללות זו בזו" אין ביאה כלל.
- ↑ תבנית:בבלי1 ותבנית:בבלי1.
- ↑ ובתבנית:ירושלמי, הכינוי הוא "נשים המסלדות זו את זו".
- ↑ ובשל כך לדעת רב הונא אישה הנוהגת כך פסולה לכהונה.
- ↑ תבנית:רמב"ם.
- ↑ תבנית:שולחן ערוך.
- ↑ תבנית:תנ"ך.
- ↑ ספרא על תבנית:תנ"ך.
- ↑ הרמב"ם וספר הלבוש, אבן העזר, סימן כ, סעיף ב.
- ↑ הבנת הפרישה בדעת הטור, אבן העזר, סימן כ, סעיף ב.