הרב אליעזר גולדשמידט: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הרב אליעזר גולדשמידט''' היה רב ודיין ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים ומ...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Rav goldsmidt.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]] | |||
'''הרב אליעזר גולדשמידט''' היה [[רב]] ו[[דיין]] ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול ב[[ירושלים]] ומועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. | '''הרב אליעזר גולדשמידט''' היה [[רב]] ו[[דיין]] ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול ב[[ירושלים]] ומועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
גרסה אחרונה מ־22:20, 16 במרץ 2013
|
|
הרב אליעזר גולדשמידט היה רב ודיין ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים ומועצת הרבנות הראשית לישראל.
תולדות חייו[עריכה]
נולד ביאנובה שע"י קובנה (ליטא) בח' בתשרי תר"ע לאביו ר' אברהם, מתלמידי ישיבות סלבודקה וטלז, ואמו פייגא לאה. בגיל עשר נשלח ללמוד בישיבה קטנה בווילקומיר, ומשם המשיך לישיבת סלבודקה, שם למד אצל הרב יחזקאל ברשטיין, בעל "דברי יחזקאל". בשנת תרפ"ד עלה עם הוריו לארץ ישראל, ונכנס יחד עם אביו ללמוד בישיבת סלבודקה שהשתכנה בחברון. הוא זכה להתקרב ל"סבא מסלבודקה", הרב נתן צבי פינקל ולראש הישיבה הרב יחזקאל סרנא. לאחר שניצל עם משפחתו בנס מפרעות תרפ"ט בחברון, חזר לליטא ללמוד בסלבודקה, שם למד עוד שבע שנים והתקרב לראשי הישיבה הרב אייזיק שר והרב ברוך הורביץ וכן למשגיח הרב אברהם גרודז'ינסקי. הוא נסמך על ידי רבה של קובנה, הרב אברהם דובער כהנא שפירא בעל ה"דבר אברהם", שהעריכו וחיבבו מאד. בשנת תרצ"ז נשא את מנוחה מרים בת ר' יהודה לייב פלצ'ינסקי שכיהן כרב בדווינסק (נספה בשואה), נכדת "הסבא מסלבודקה" ואחייניתו של ר' אייזיק שר. לאחר נישואיו החל לכהן תחת חותנו כרב בדווינסק, והחל ללמוד עמו בעיון. בשנת תש"א, כאשר החלו להגיע שמועות על מעשי הנאצים, הצילח להמלט עם משפחתו לאודסה, משם לאיסטנבול ולארץ ישראל, והתקרב לדוד אשתו רבי אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר וכן החל לעזור לר' אייזיק שר לשקם ולהגדיל את הישיבה. הוא ערך את קובצי "כנסת ישראל" שוהציאה הישיבה, וכן ניהל את רכישת המגרש בבני ברק ובניית בנין הישיבה עליו, עד שהושלמה הבניה בשנת תש"ז והוא עבר להתגורר בבני ברק בסמוך לישיבה, והיה שותף בניהול ענייניה ובמסירת שיעורים. בתקופה זו התקרב לחזון איש ולמד עמו, והחזון איש העריכו כל כך עד שהציע לו לעמוד בראשות "כולל חזון איש".
בשנת תשי"א התבקש לבוא לכהן כדיין בביה"ד האזורי בתל אביב ולאחר מכן כאב בית דין בתל אביב ובירושלים. בשנת תשכ"ד נבחר לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. בשנת תשכ"ה, נבחר מטעם הרב יצחק נסים לכהן כדיין בביה"ד הרבני העליון. כמו כן, שימש כחבר בועדה למינוי דיינים.
לאחר פרישתו מביה"ד וממועצת הרבנות, בשנות ה-70, החל לשמש כאחד מראשי "מכון ירושלים" (במסגרת זו פעל להוצאת "אוצר מפרשי התלמוד" שהוציא המכון).
נפטר בכ"ח באדר ב' תשנ"ב, ונקבר בחלקת הנביאים בהר הזיתים.
בשנת תשנ"ד הוציאו בני משפחתו את פסקיו בענייני חושן משפט בשם עזר משפט.