רבי אלעזר בן ערך: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי אלעזר בן ערך היה תנא בדור השני.

היה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, שכינהו: "מעיין המתגבר", ולפי דברי אבא שאול היה אף התלמיד הגדל ביותר של ריב"ז, כפי שמובא: "אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים... ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה- מכריע את כולם" (משנה אבות ב ח). גם כששאל ריב"ז את תלמידיו "איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם", תשובתו של רבי אלעזר בן ערך, שענה "לב טוב" מצאה חן בעיניו ביותר, ואמר: "רואה אניאת דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכל דבריו דבריכם" (שם משנה ט). גם כשמת בנו של ריב"ז ונכנסו תלמידיו לנחמו, לא קיבל את תנחומיהם, עד שבא רבי אלעזר בן ערך וניחמו, ואמר לו ריב"זף אלעזר בני, ניחמתני כדרך שבני אדם מנחמין" (אבות דרבי נתן יד, ו).

רבי אלעזר בן ערך היה יודע לדרוש במעשה מרכבה, ופעם אחת הלך בדרך על ריב"ז והחל לדרוש במעשה מרכבה, עד שירדה אש מהשמים וסכסכה את כל האילנות שבשדה. עמד ריב"ז ונשקו על ראשו ואמר: "ברוך ה' אלקי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה. אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך" (בבלי חגיגה יד ב).

למרות גדלותו וחכמתו, כפי שנכתב לעיל, לא נשאר הרבה מתורתו אלא רק מאמרים בודדים. יתכן שמת בגיל צעיר (וכן משמע מתוספתא נדרים ו ה שאמר רבי יהושע לרבי עקיבא שניהם בני דורו של רבי אלעזר בן ערך: "אילו היית בימי אלעזר בן ערך והשבת תשובה זו...", ולכן נראה שמת צעיר).

אולם, על פי המובא בכמה מקומות, תורתו של רבי אלעזר בן ערך שכח את תלמודו, מפני שעם פטירת רבן יוחנן בן זכאי לא נשאר כיתר החכמים ביבנה, אלא עבר בעצת אשתו לאמאוס, עיר של מרחצאות ותענוגות, מתוך מחשבה שחבריו יבואו אחריו. אולם, הוא נשאר לבד באמאוס מרוחק ממרכז התורה, ולכן שכח את תלמודו (קהלת רבה ז ז; אדר,נ יד) , ולפי חלק מהמקורות שכח אפילו את הקריאה בתורה, וכשרצה לקרוא (שמות יב ב) "החדש הזה לכם" קרא "החרש היה לבם" (בבלי שבת קמז ב). אמנם, על פי המובא במדרש, בא אליהו הנביא והזכיר לו את תלמודו (ילקוט שמעוני קהלת תתקעג). לאור סיפור זה, יש אומרים שאת מאמרו של רבי נהוראי: ,הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך" אמר רבי אלעזר בן ערך בשמו של רבי נהוראי (שבת, שם).