רמי בר חמא: הבדלים בין גרסאות בדף
(מויקיפדיה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה|[[משתמש:טישיו|טישיו]] בכ"ד תשרי תשע"ג}} | ||
{{חז"ל| | {{חז"ל| | ||
] | ] | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]] | [[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רב חסדא]] | [[קטגוריה:משפחת רב חסדא]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רב חסדא]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:24, 15 בדצמבר 2013
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י טישיו בכ"ד תשרי תשע"ג |
| רמי בר חמא | |
|---|---|
| דור | דור רביעי לאמוראי בבלי |
| רבותיו | רב נחמן, רב ששת, רבי יצחק |
| חבריו | רבא |
רמי (=רב אמי) בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור הרביעי. למד אצל רב חסדא, וחברו ללימודים שם היה רבא,[1] כך מוצאים בתלמוד דברים שמסר בשם רב ששת,[2] ובשם רב נחמן ורבי יצחק.[3]
רמי בר חמא נחשב לתלמיד חכם חריף, ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מרב ששת שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו.[4] הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לתלמידו רב יצחק בריה דרב יהודה לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת.[5]
אחיו, וחותנו רב חסדא[עריכה]
רמי בר חמא היה אחיו של רב עוקבא בר חמא, והם נישאו לשתי אחיות - הבנות של רב חסדא, רבו של רמי בר חמא. אודות כך מסופר בתלמוד כי רמי בר חמא וחברו, רבא, ישבו לפני רבם רב חסדא שהחזיק את בתו הקטנה, ורב חסדא שאל אותה למי מהם היא רוצה להינשא, והיא ענתה "עם שניהם". לימים נישאה לרמי בר חמא, וכאשר הוא נפטר, נישאה לרבא.[6].
רב חסדא, חותנו של רמי בר חמא העריכו ביותר, ואף התבטא כי בעקבות חתניו שהיו גדולי הדור, הוא מעדיף שיהיו לו בנות מאשר בנים[7].
רבא ורמי בר חמא, היו לומדים רבות יחדיו, ובתלמוד מוזכרים עשרות דיונים משותפים שלהם. מסופר, כי כשהיו עומדים מלפני רב חסדא אחרי שלימד אותם, היו חוזרים יחד מה ששמעו מפיו של רב חסדא: דבר פלוני אסור, דבר פלוני מותר, ולאחר מכן היו חוזרים ומעיינים בסברת ההלכות, והאם יש להקשות עליהם [8]. למרות שרמי בר חמא היה תלמידו המובהק וחתנו של רב חסדא, כאשר רב חסדא שאל אותו הלכה מסוימת, הוא אמר לו כי יאמר לו אותה רק לאחר שישמש אותו בדבר מסוים[9], ופרשני התלמוד הסבירו זאת בכך שאין התורה נקנית אלא ביגיעה, בדומה לאבימי שבא לפני תלמידו רב חסדא כדי ללמוד את מסכת מנחות אותה שכח ולא קרא לו שיבוא לפניו, מפני שכתוב[10] "יגעת ומצאת - תאמין"[11].
משפחתו[עריכה]
לפי המובא במסכת ביצה[12] הוא היה חותנו של רב אשי, ולפי היימן זו היא הגרסה הנכונה (למרות שבמסכת חולין[13] מובא אחרת). לפי גרסה זו, אמר עליו רב אשי שהיה "מרא דעובדא", [=מדקדק במעשיו (רש"י)].
נכדו של רמי בר חמא, בן בתו, היה האמורא אמימר.[14].
לקריאה נוספת[עריכה]
- ד"ר מרדכי מרגליות (עורך), "רמי בר חמא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים (כרך ב', עמ' 320-321), הוצאת יבנה, 2000
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן היימאן, "רמי בר חמא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1102-1101, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ מסכת סוכה, דף כ"ט, א'.
- ↑ אודות דברי תורתו של רב ששת אמר רמי בר חמא "כמה מעליא האי שמעתא" (כמה מעולה דבר זה); מסכת שבועות, דף מ"ה, ב'.
- ↑ מסכת גיטין, דף ל"ט, ב'; מסכת יבמות, דף ל"ט, ב'.
- ↑ מסכת עירובין, דף צ', א'.
- ↑ מסכת זבחים, דף צ"ו, ב'.
- ↑ מסכת בבא בתרא, דף י"ב, ב'.
- ↑ תוספות בבא בתרא קמא א.
- ↑ רש"י: "מה טעמו של דבר, ואם יש להשיב [=להקשות] כלום". תבנית:בבלי (לפי גרסת מסורת הש"ס).
- ↑ תבנית:בבלי.
- ↑ תבנית:בבלי.
- ↑ תבנית:בבלי, על פי פירוש רש"י.
- ↑ תבנית:בבלי.
- ↑ תבנית:בבלי
- ↑ מסכת כתובות, דף כ"א, ב'.