רבי דוד בן זמרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי דוד בן זמרא''' ('''רדב"ז'''), היה מחשובי ה[[פוסק]]ים, בדור שבין תקופת ה[[ראשונים]] לתקופת ה[[אחרונים]]. | '''רבי דוד בן זמרא''' ('''רדב"ז'''), היה מחשובי ה[[פוסק]]ים, בדור שבין תקופת ה[[ראשונים]] לתקופת ה[[אחרונים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ה'ר"מ. בשנת ה'רנ"ב, בזמן [[גירוש ספרד]], גורש עם משפחתו, והתיישב ב[[צפת]]. למד מפי [[רבי יוסף טאיטצאק]],[[רבי לוי בן חביב]] (המהרלב"ח) ורבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי. | |||
נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ר"מ. בשנת רנ"ב, בזמן [[גירוש ספרד]], גורש עם משפחתו, והתיישב ב[[צפת]]. למד | |||
כפי הנראה, התיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים. בשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג התיישב ב[[מצרים]], תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות [[דיין]] ב[[בית דין|בית דינו]] של [[רבי שמואל הנגיד]]. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". [[רבי אברהם הלוי]] (בעל שו"ת גינת ורדים) כותב, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהר"י קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת ה[[רמב"ם]] {{מקור|גינת ורדים חו"מ ג|כן}}. בקהיר ייסד [[ישיבה]] גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם: [[האר"י]], [[רבי יעקב קאשטרו]] (מהריק"ש), [[רבי בצלאל אשכנזי]] (בעל [[שיטה מקובצת]]) ועוד. הרדב"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק ב[[מסחר]] עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות. | |||
בשנת שי"ג עזב את מצרים ועלה ל[[ירושלים]]. המצב הכלכלי בירושלים היה אז רע מאד, והרדב"ז תיקן [[תקנות]] ופעל לתיקונו. למשל, ביטל את התקנה לפיה תלמידי חכמים משלמים רק מחצית מה[[מס|מסים]], והטיל עליהם לשלם את שכר שומרי השכונה במלואו ככל אנשי העיר {{מקור|שו"ת רדב"ז ב תשנב$שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשנב|כן}}.המושל של ירושלים קינא בעושרו הרב של הרדב"ז, והטיל עליו מס כבד מאד. בשל כך, עזב הרדב"ז את ירושלים, וחזר לצפת. כשחזר לצפת, בגיל שבעים, התקבל בכבוד רב אצל רבני העיר [[רבי יוסף קארו]] וה[[מבי"ט]]. | |||
הרדב"ז היה מגדולי הפוסקים בדורו, וענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם: [[ארץ ישראל]], סוריה, רודוס, יוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד. בספר תשובותיו מצויות למעלה מרבבת תשובות. מכתביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו<ref>ר' {{מקור|רדב"ז ג תקיג$שו"ת הרדב"ז (סי' תתקמח - ח"ג סי' תקיג|כן}}: "האי מלתא עבידנא בה עובדא בנפשאי דלפעמים יתנו לי בשוק שאלה או ענין שיש בו תורה ואני מניח אותו בתוך המצנפת או בפאלדיקיר"א עד אשר אבוא אל הבית לעיין בה..."</ref>. שאלות כבדות משקל ובעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל הועברו אליו. למשל, בתקופה שישב במצרים הועברה אליו השאלה אודות הפולמוס הגדול בעניין חידוש ה[[סמיכה]] ע"י [[רבי יוסף בירב|מהר"י בירב]] ושאר חכמי צפת, שאליו התנגד רבו המהרלב"ח. הרדב"ז צידד כרבו והכריע שאין לחדש את הסמיכה {{מקור|רדב"ז סנהדרין ד, יא$בפירושו לרמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א|כן}}. | |||
הרדב"ז עסק אף ב[[קבלה]], וכתב חיבורים בתחום זה. | |||
מועד פטירתו שנוי במחלוקת: יש הטוענים כי חי קרוב ל-110 שנה ונפטר בכ"א ב[[חשוון]] שנת שמ"ט<ref>רבי יצחק עקריש בהקדמתו לפירוש הרדב"ז לשה"ש; הרב משה צוריאל ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47579&st=&pgnum=18 מבואו לספר 'מצודת דוד' לרדב"ז].</ref>, ויש אומרים כי הוא נפטר בשנת של"ד, קרוב לגיל 95<ref>ד"ר מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, בערכו; מאיר בניהו, "ספר צפת" (הוצאת מכון בן צבי), במאמר אודות הרדב"ז.</ref>. הוא נקבר במערה ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5239|מספר שנים=110}} | |||
==שיטתו בפסיקת הלכה== | ==שיטתו בפסיקת הלכה== | ||
על אף שהיה בקיא ב[[קבלה]], סבר שכאשר חכמי הקבלה חולקים על חכמי הנגלה- הלכה נפסקת כדברי החכמים הנגלים: "בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה | על אף שהיה בקיא ב[[קבלה]], סבר שכאשר חכמי הקבלה חולקים על חכמי הנגלה - הלכה נפסקת כדברי החכמים הנגלים {{מקור|רדב"ז ד לו$שו"ת הרדב"ז סי' אלף קיא - ח"ד סי' לו|כן}}. ובמקום אחר כתב: "...ועמדתי על הדבר לפי שיש בידי כלל גדול בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה, אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים. ולעצמי, אם הוא חומרא - אני נוהג אותו, ואם קולא - לא אחוש לה" {{מקור|רדב"ז ד פ$שם סי' אלף קנא - ח"ד סי' פ|כן}}. ובמקום אחר כתב: "ולכן זאת עצתי אם תאבה שמוע חזור בך מזה הדעת ואל תאשימני ותחשדני שאני פוסק הלכות ומורה הוראה על דרך הקבלה אלא אני מחזיק את האמת בדרך אמת" {{מקור|רדב"ז ד קח$|שם סי' אלף קפ - ח"ד סי' קח, בתו"ד|כן}}. | ||
הוא נקט בשיטה כי בדרך כלל יש להקל ולא להחמיר: "איני רואה לחדש חומרות על ישראל מה שלא החמירו הראשונים, והלוואי שישמרו מה שהוטל עליהם שתפסת מרובה לא תפסת ולא ישאר בידם לא זה ולא זה". | הוא נקט בשיטה כי בדרך כלל יש להקל ולא להחמיר: "איני רואה לחדש חומרות על ישראל מה שלא החמירו הראשונים, והלוואי שישמרו מה שהוטל עליהם שתפסת מרובה לא תפסת ולא ישאר בידם לא זה ולא זה" {{מקור|רדב"ז א קסג$שם ח"א סי' קסג|כן}}. | ||
==מפסקיו== | ==מפסקיו== | ||
*לגבי [[הפלאשים מאתיופיה|יהדות אתיופיה]], פסק כי הם בני [[שבט דן]] {{מקור|שו"ת רדב"ז | *לגבי [[הפלאשים מאתיופיה|יהדות אתיופיה]], פסק כי הם בני [[שבט דן]] {{מקור|שו"ת רדב"ז ב ריט$שו"ת הרדב"ז תשובה אלף רצ - ח"ב סי' ריט|כן}}. | ||
*מותר ל[[קראים]] לבוא בקהל | *מותר ל[[קראים]] לבוא בקהל אם [[חזרה בתשובה|יחזרו בתשובה]] ויקבלו את כל אמונותינו והלכותינו {{מקור|רדב"ז ב ריט$שם|כן}}. | ||
*[[כהן]] [[אבל]] צריך לשאת את כפיו ולברך [[ברכת כהנים]] {{מקור|רדב"ז א א$ | *[[כהן]] [[אבל]] צריך לשאת את כפיו ולברך [[ברכת כהנים]] {{מקור|רדב"ז א א$שם ח"א סי' א|כן}}. | ||
*הוא דן במיקום המקדש והעזרות על [[הר הבית]], | *הוא דן במיקום המקדש והעזרות על [[הר הבית]], וכתב כי "כיפת הסלע" היא מקום [[קודש הקדשים]] {{מקור|שו"ת הרדב"ז ב תרצא$שם ח"ב סי' תרצא|כן}}. | ||
*במצרים פרץ סכסוך בין הקהילה המערבית לקהילת המסתערבים, האם יש לנהוג כפי פסק הרמב"ם שלא לומר [[חזרת הש"ץ]] או לא, ופסק כנגד הרמב"ם שיש לנהוג לומר חזרת הש"ץ. | *במצרים פרץ סכסוך בין הקהילה המערבית לקהילת המסתערבים, האם יש לנהוג כפי פסק הרמב"ם שלא לומר [[חזרת הש"ץ]] או לא, ופסק כנגד הרמב"ם שיש לנהוג לומר חזרת הש"ץ {{מקור|רדב"ז ד צד$שם סי' אלף קסה - ח"ד סי' צד|כן}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''[[שו"ת]] רדב"ז'''- | *'''[[שו"ת]] רדב"ז''' - שמונה חלקים הכוללים למעלה מעשרת אלפים תשובות. נדפס במהדורות רבות בליוורנו, ונציה, סדילוקוב, ורשה, פרוידה, ירושלים ועוד. ספר זה נחשב לאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה, ומובא פעמים רבות ב[[בית יוסף]] ובשאר ספרי הפוסקים. | ||
*'''יקר תפארת'''- על | *'''יקר תפארת''' - פירוש על ספרי קדושה, הפלאה, זרעים ושופטים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. פירוש מהוה השלמה ל[[מגיד משנה]] שלא כתב פירוש על אותם החלקים. | ||
*'''כללי הגמרא'''- הודפסו בספר "מהררי נמרים" | *'''כללי הגמרא''' - הודפסו בספר "מהררי נמרים" ל[[רבי אברהם עקרה]]. | ||
*'''דברי דוד'''- שו"ת ופסקי דינים. | *'''דברי דוד''' - שו"ת ופסקי דינים. | ||
* '''מצודות דוד''' - | * '''מצודות דוד''' - באור ל[[תרי"ג מצוות]]<ref>להבדיל מ[[מצודת דוד]] על הנ"ך.</ref> בדרך הדרש, הפשט והסוד. | ||
* '''מגן דוד''' - ספר [[קבלה]] אשר מבאר את אותיות ה[[אלפבית עברי|א"ב]]. | * '''מגן דוד''' - ספר [[קבלה]] אשר מבאר את אותיות ה[[אלפבית עברי|א"ב]]. | ||
* '''מכתב לדוד''' - פירוש על [[שיר השירים]] | * '''מכתב לדוד''' - פירוש על [[שיר השירים]] | ||
== לקריאה נוספת == | |||
* [[הרב משה צוריאל]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47579&st=&pgnum=18 רבנו דוד בן שלמה אבן זמרא (רדב"ז)] | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [[הרב יוסף צבי רימון]], '''[http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?Modul=24&id=56354&Word=%E4%F8%E1%20%E9%E5%F1%F3%20%F6%E1%E9%20%F8%E9%EE%E5%EF&gilayon=3054&mador= הפוסק שירד למצרים ועלה ממנה]''', מאתר עיתון 'הצופה' | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:דוד בן זמרא}} | {{מיון רגיל:דוד בן זמרא}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
| שורה 31: | שורה 51: | ||
[[קטגוריה:חכמי צפת]] | [[קטגוריה:חכמי צפת]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | [[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | ||
[[קטגוריה:חכמי מצרים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:28, 27 בפברואר 2015
|
|
רבי דוד בן זמרא (רדב"ז), היה מחשובי הפוסקים, בדור שבין תקופת הראשונים לתקופת האחרונים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ה'ר"מ. בשנת ה'רנ"ב, בזמן גירוש ספרד, גורש עם משפחתו, והתיישב בצפת. למד מפי רבי יוסף טאיטצאק,רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) ורבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי.
כפי הנראה, התיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים. בשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג התיישב במצרים, תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות דיין בבית דינו של רבי שמואל הנגיד. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". רבי אברהם הלוי (בעל שו"ת גינת ורדים) כותב, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהר"י קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת הרמב"ם (גינת ורדים חו"מ ג). בקהיר ייסד ישיבה גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם: האר"י, רבי יעקב קאשטרו (מהריק"ש), רבי בצלאל אשכנזי (בעל שיטה מקובצת) ועוד. הרדב"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק במסחר עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות.
בשנת שי"ג עזב את מצרים ועלה לירושלים. המצב הכלכלי בירושלים היה אז רע מאד, והרדב"ז תיקן תקנות ופעל לתיקונו. למשל, ביטל את התקנה לפיה תלמידי חכמים משלמים רק מחצית מהמסים, והטיל עליהם לשלם את שכר שומרי השכונה במלואו ככל אנשי העיר (שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשנב).המושל של ירושלים קינא בעושרו הרב של הרדב"ז, והטיל עליו מס כבד מאד. בשל כך, עזב הרדב"ז את ירושלים, וחזר לצפת. כשחזר לצפת, בגיל שבעים, התקבל בכבוד רב אצל רבני העיר רבי יוסף קארו והמבי"ט.
הרדב"ז היה מגדולי הפוסקים בדורו, וענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם: ארץ ישראל, סוריה, רודוס, יוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד. בספר תשובותיו מצויות למעלה מרבבת תשובות. מכתביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו[1]. שאלות כבדות משקל ובעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל הועברו אליו. למשל, בתקופה שישב במצרים הועברה אליו השאלה אודות הפולמוס הגדול בעניין חידוש הסמיכה ע"י מהר"י בירב ושאר חכמי צפת, שאליו התנגד רבו המהרלב"ח. הרדב"ז צידד כרבו והכריע שאין לחדש את הסמיכה (בפירושו לרמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א).
הרדב"ז עסק אף בקבלה, וכתב חיבורים בתחום זה.
מועד פטירתו שנוי במחלוקת: יש הטוענים כי חי קרוב ל-110 שנה ונפטר בכ"א בחשוון שנת שמ"ט[2], ויש אומרים כי הוא נפטר בשנת של"ד, קרוב לגיל 95[3]. הוא נקבר במערה בבית העלמין העתיק בצפת.
| תקופת חייו של רבי דוד בן זמרא על ציר הזמן |
|---|
 |
שיטתו בפסיקת הלכה[עריכה]
על אף שהיה בקיא בקבלה, סבר שכאשר חכמי הקבלה חולקים על חכמי הנגלה - הלכה נפסקת כדברי החכמים הנגלים (שו"ת הרדב"ז סי' אלף קיא - ח"ד סי' לו). ובמקום אחר כתב: "...ועמדתי על הדבר לפי שיש בידי כלל גדול בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה, אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים. ולעצמי, אם הוא חומרא - אני נוהג אותו, ואם קולא - לא אחוש לה" (שם סי' אלף קנא - ח"ד סי' פ). ובמקום אחר כתב: "ולכן זאת עצתי אם תאבה שמוע חזור בך מזה הדעת ואל תאשימני ותחשדני שאני פוסק הלכות ומורה הוראה על דרך הקבלה אלא אני מחזיק את האמת בדרך אמת" .
הוא נקט בשיטה כי בדרך כלל יש להקל ולא להחמיר: "איני רואה לחדש חומרות על ישראל מה שלא החמירו הראשונים, והלוואי שישמרו מה שהוטל עליהם שתפסת מרובה לא תפסת ולא ישאר בידם לא זה ולא זה" (שם ח"א סי' קסג).
מפסקיו[עריכה]
- לגבי יהדות אתיופיה, פסק כי הם בני שבט דן (שו"ת הרדב"ז תשובה אלף רצ - ח"ב סי' ריט).
- מותר לקראים לבוא בקהל אם יחזרו בתשובה ויקבלו את כל אמונותינו והלכותינו (שם).
- כהן אבל צריך לשאת את כפיו ולברך ברכת כהנים (שם ח"א סי' א).
- הוא דן במיקום המקדש והעזרות על הר הבית, וכתב כי "כיפת הסלע" היא מקום קודש הקדשים (שם ח"ב סי' תרצא).
- במצרים פרץ סכסוך בין הקהילה המערבית לקהילת המסתערבים, האם יש לנהוג כפי פסק הרמב"ם שלא לומר חזרת הש"ץ או לא, ופסק כנגד הרמב"ם שיש לנהוג לומר חזרת הש"ץ (שם סי' אלף קסה - ח"ד סי' צד).
ספריו[עריכה]
- שו"ת רדב"ז - שמונה חלקים הכוללים למעלה מעשרת אלפים תשובות. נדפס במהדורות רבות בליוורנו, ונציה, סדילוקוב, ורשה, פרוידה, ירושלים ועוד. ספר זה נחשב לאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה, ומובא פעמים רבות בבית יוסף ובשאר ספרי הפוסקים.
- יקר תפארת - פירוש על ספרי קדושה, הפלאה, זרעים ושופטים במשנה תורה לרמב"ם. פירוש מהוה השלמה למגיד משנה שלא כתב פירוש על אותם החלקים.
- כללי הגמרא - הודפסו בספר "מהררי נמרים" לרבי אברהם עקרה.
- דברי דוד - שו"ת ופסקי דינים.
- מצודות דוד - באור לתרי"ג מצוות[4] בדרך הדרש, הפשט והסוד.
- מגן דוד - ספר קבלה אשר מבאר את אותיות הא"ב.
- מכתב לדוד - פירוש על שיר השירים
לקריאה נוספת[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב יוסף צבי רימון, הפוסק שירד למצרים ועלה ממנה, מאתר עיתון 'הצופה'
הערות שוליים
- ↑ ר' (שו"ת הרדב"ז (סי' תתקמח - ח"ג סי' תקיג): "האי מלתא עבידנא בה עובדא בנפשאי דלפעמים יתנו לי בשוק שאלה או ענין שיש בו תורה ואני מניח אותו בתוך המצנפת או בפאלדיקיר"א עד אשר אבוא אל הבית לעיין בה..."
- ↑ רבי יצחק עקריש בהקדמתו לפירוש הרדב"ז לשה"ש; הרב משה צוריאל במבואו לספר 'מצודת דוד' לרדב"ז.
- ↑ ד"ר מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, בערכו; מאיר בניהו, "ספר צפת" (הוצאת מכון בן צבי), במאמר אודות הרדב"ז.
- ↑ להבדיל ממצודת דוד על הנ"ך.