רבי חסדאי קרשקש: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[תמונה:Or Hashem.jpg|שמאל|200px|ממוזער|ספר אור ה' דפוס פירארה שי"ח]] | [[תמונה:Or Hashem.jpg|שמאל|200px|ממוזער|ספר אור ה' דפוס פירארה שי"ח]] | ||
'''רבי חסדאי ב"ר אברהם קרשקש (רח"ק)''' היה תלמיד חכם חכם ו[[פילוסופיה|פילוסוף]] בספרד, מחבר ספר '''[[אור השם]]'''. רבו של [[רבי יוסף אלבו]], בעל [[ספר העיקרים]]. | '''רבי חסדאי ב"ר אברהם קרשקש (רח"ק)''' היה תלמיד חכם חכם ו[[פילוסופיה|פילוסוף]] בספרד, מחבר ספר '''[[אור השם]]'''. רבו של [[רבי יוסף אלבו]], בעל [[ספר העיקרים]]. | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
רבי חסדאי נולד סביב שנת ק' בברצלונה שבספרד לר' אברהם, בנו של [[רבי חסדאי קרשקש הראשון]], רבו של ה[[ריב"ש]]. למד תלמוד ופילוסופיה אצל ה[[ר"ן]], שם הפך לחברו של הריב"ש. שמו התפרסם ברחבי ספרד, והופנו אליו שאלות בהלכה ובתחומים נוספים. היה מקורב למלכות, ופעל למען זכויות היהודים בקטלוניה. על תלמידיו נמנו רבי יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים, ו[[רבי יוסף חביבא]] (בעל נמוקי יוסף"). | רבי חסדאי נולד סביב שנת ק' בברצלונה שבספרד לר' אברהם, בנו של [[רבי חסדאי קרשקש הראשון]], רבו של ה[[ריב"ש]]. למד תלמוד ופילוסופיה אצל ה[[ר"ן]], שם הפך לחברו של הריב"ש. שמו התפרסם ברחבי ספרד, והופנו אליו שאלות בהלכה ובתחומים נוספים. היה מקורב למלכות, ופעל למען זכויות היהודים בקטלוניה. על תלמידיו נמנו רבי יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים, ו[[רבי יוסף חביבא]] (בעל נמוקי יוסף"). | ||
בשנת קכ"ז נאסר יחד עם הר"ן, הריב"ש וראשי קהילת ברצלונה בעקבות עלילת שקר{{מקור|ריב"ש שעו$שו"ת ריב"ש סי' שעו|כן}}. במהלך [[גזירות קנ"א]] נהרג בנו יחידו בן העשרים. לאחר הפרעות שלח אגרת לקהילת אוויניון שבצרפת, בה מודיעם את גדול הפרעות . לאחר מכן עבר לסרגוסה, וכנראה שהתמנה שם לראש הקהל {{מקור|ריב"ש רסט$ שם סי' רסט|כן}}. | בשנת קכ"ז נאסר יחד עם הר"ן, הריב"ש וראשי קהילת ברצלונה בעקבות עלילת שקר {{מקור|ריב"ש שעו$שו"ת ריב"ש סי' שעו|כן}}. במהלך [[גזירות קנ"א]] נהרג בנו יחידו בן העשרים. לאחר הפרעות שלח אגרת לקהילת אוויניון שבצרפת, בה מודיעם את גדול הפרעות . לאחר מכן עבר לסרגוסה, וכנראה שהתמנה שם לראש הקהל {{מקור|ריב"ש רסט$ שם סי' רסט|כן}}. | ||
היה ידוע ב[[חסידות]]ו הגדולה. [[רבי אברהם סבע]] מספר כי פעם אחת בעת עצירת גשמים, הוציאו ראשי העיר את כל היהודים מן העיר וסגרו את שעריה עד שיביאו היהודים מים לעיר. רח"ק דרש דרשה ובתחילת דבריו קרא את הפסוק "לנו המים" {{מקור|בראשית כו|כן}}, ואכן ירדו גשמים {{מקור|צרור המור פרשת בחקתי|כן}}. | היה ידוע ב[[חסידות]]ו הגדולה. [[רבי אברהם סבע]] מספר כי פעם אחת בעת עצירת גשמים, הוציאו ראשי העיר את כל היהודים מן העיר וסגרו את שעריה עד שיביאו היהודים מים לעיר. רח"ק דרש דרשה ובתחילת דבריו קרא את הפסוק "לנו המים" {{מקור|בראשית כו|כן}}, ואכן ירדו גשמים {{מקור|צרור המור פרשת בחקתי|כן}}. | ||
גרסה מ־00:22, 4 במרץ 2015
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי חסדאי ב"ר אברהם קרשקש (רח"ק) היה תלמיד חכם חכם ופילוסוף בספרד, מחבר ספר אור השם. רבו של רבי יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים.
תולדות חייו
רבי חסדאי נולד סביב שנת ק' בברצלונה שבספרד לר' אברהם, בנו של רבי חסדאי קרשקש הראשון, רבו של הריב"ש. למד תלמוד ופילוסופיה אצל הר"ן, שם הפך לחברו של הריב"ש. שמו התפרסם ברחבי ספרד, והופנו אליו שאלות בהלכה ובתחומים נוספים. היה מקורב למלכות, ופעל למען זכויות היהודים בקטלוניה. על תלמידיו נמנו רבי יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים, ורבי יוסף חביבא (בעל נמוקי יוסף").
בשנת קכ"ז נאסר יחד עם הר"ן, הריב"ש וראשי קהילת ברצלונה בעקבות עלילת שקר (שו"ת ריב"ש סי' שעו). במהלך גזירות קנ"א נהרג בנו יחידו בן העשרים. לאחר הפרעות שלח אגרת לקהילת אוויניון שבצרפת, בה מודיעם את גדול הפרעות . לאחר מכן עבר לסרגוסה, וכנראה שהתמנה שם לראש הקהל ( שם סי' רסט).
היה ידוע בחסידותו הגדולה. רבי אברהם סבע מספר כי פעם אחת בעת עצירת גשמים, הוציאו ראשי העיר את כל היהודים מן העיר וסגרו את שעריה עד שיביאו היהודים מים לעיר. רח"ק דרש דרשה ובתחילת דבריו קרא את הפסוק "לנו המים" (בראשית כו), ואכן ירדו גשמים (צרור המור פרשת בחקתי). נפטר בסרגוסה בסביבות שנת ק"ע.
| תקופת חייו של רבי חסדאי קרשקש על ציר הזמן |
|---|
 |
הגותו
רח"ק היה מראשוני המתנגדים לפילוסופיה היוונית - אריסטוטלית שרווחה עד אז בקרב ההוגים היהודים, ובראשם כנגד ספר מורה הנבוכים לרמב"ם. הוא חלק בתוקף על ההנחה שהניח אריסטו שהזמן קשור לחומר[דרושה הבהרה]. כמו כן, חלק על דעת הרמב"ם ואריסטו כי לא נתין לייחס לבורא תארים חיוביים אלא רק שליליים. גם חלק על שיטת הרמב"ם שהמתים שיקומו בתחיית המתים יחיו חיים רוחניים בלבד ללא גוף.
עיקרי האמונה
רח"ק בנה את אמונת היהדות על ששה עיקרים:
ספריו
- ספרו המפורסם ביותר הוא אור השם- חיבור פילוסופי מקיף. היה אמור להוות חלק מחיבור מחיבור כללי יותר בשם "נר אלהים" שיעסוק במצוות התורה, ופרטיהן, בדומה ל"משנה תורה" שכתב הרמב"ם (כאשר "אור השם" מקביל ל"ספר המדע" במשנה תורה). הספרר כולל השגות על ספר מורה הנבוכים לרמב"ם ועל הפילוסופיה האריסטוטלית שרווחה בקרב ההוגים היהודים עד אז. בספר גם מונה את ששת עיקרי היהודת, לשיטתו. הספר יצא לאור בשנתו האחרונה של רח"ק, ועד לשנת תש"ן לא זכה למהדורה מוגהת. בשנת תש"ן הוציאו הרב שלמה פישר.
השגותיו על שיטת הרמב"ם ספגו ביקרות קשה בקרב תומכי שיטת הרמב"ם. רבי שם טוב אבן שם טוב (השני), בפירושו למורה הנבוכים, כינה אותן "הזיות", ורבי יצחק אברבנאל והרשב"ץ השיגו עליהן בתוקף.
- ספר ביטול עיקרי הנוצרים
- דרשת הפסח
קישורים חיצוניים
- ספר אור השם (מהדורת הרב פישר), אתר "דעת".
- רבי חסדאי קרשקש, אנציקלופדיה יהודית "דעת".