רבי חסדאי קרשקש: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[תמונה:Or Hashem.jpg|שמאל|200px|ממוזער|ספר אור ה' דפוס פירארה שי"ח]] | [[תמונה:Or Hashem.jpg|שמאל|200px|ממוזער|ספר אור ה' דפוס פירארה שי"ח]] | ||
'''רבי חסדאי ב"ר אברהם קרשקש (רח"ק)''' היה תלמיד חכם חכם ו[[פילוסופיה|פילוסוף]] בספרד, מחבר ספר '''[[אור השם]]'''. | '''רבי חסדאי ב"ר אברהם קרשקש (רח"ק)''' היה תלמיד חכם חכם ו[[פילוסופיה|פילוסוף]] בספרד, מחבר ספר '''[[אור השם]]'''. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
רבי חסדאי נולד סביב שנת ק' בברצלונה שבספרד לר' אברהם, בנו של [[רבי חסדאי קרשקש הראשון]], | רבי חסדאי נולד סביב שנת ק' בברצלונה שבספרד לר' אברהם, בנו של [[רבי חסדאי קרשקש הראשון]], וכפי הנראה היה נינו של "החכם השלם [[רבי יהודה ב"ר חסדאי]]" המוזכר רבות בפירוש ה[[ר"ן]] לתלמוד. למד תלמוד ו(אולי גם פילוסופיה) אצל ה[[ר"ן]] בברצלונה, שם התוודע ל[[רבי יצחק ב"ר ששת]] והפך לחברו הקרוב. הם עמדו ביניהם בחליפת מכתבים ושאלות בהלכה, ומתוכם ניכרת ההערכה ההדדית ששרה ביניהם<ref>מכתבי הריב"ש לרח"ק: {{מקור|ריב"ש רצ$שו"ת ריב"ש}}, {{מקור|ריב"ש שלא$שלא}}, {{מקור|ריב"ש שלב$שלב}}, {{מקור|ריב"ש שעב$שעב}}, {{מקור|ריב"ש שעג$שעג}}, {{מקור|ריב"ש שפ$שפ}}, {{מקור|ריב"ש שצה$שצה}}, {{מקור|ריב"ש תמז$תמז}}. מכתב מרח"ק לריב"ש הודפס ב{{מקור|ריב"ש רסט$סימן רסט}}.</ref>. הריב"ש כינה את רח"ק בתארי כבוד כדגומת "הנשיא החכם משיח ה', או "החכם הנבון" ועוד, ואילו רח"ק כינה את הריב"ש: "אנת מלכא מלך מלכיא, מלכותא דריקעא יהב לך חסנא ויקרא וזיוולא כבר בתיה". במהלך [[גזירות קנ"א]] נהרג בנו יחידו בן העשרים. לאחר הפרעות שלח אגרת לקהילת אוויניון שבצרפת, בה מודיעם את גדול הפרעות. לאחר הפרעות עזב את ברצלונה ועבר לסרגוסה, שם כנראה ישב על כסאו של חברו הריב"ש ברבנות הקהילה. שמו התפרסם ברחבי ספרד כגדול בתורה. שאלות וחיבורים הלכתיים הופנו אליו מכל רחבי המדינה. הוא אף התמנה על ידי המלכה ל[[דיין]] מדינת אראגון. היה מקורב לבית המלוכה, והתמנה כיועץ המלך<ref>"אור החיים" ללרב יעבץ</ref>. במסגרת זו, פעל למען זכויות היהודים בקטלוניה. בסרגוסה ניהל ישיבה, בה למדו גדולי תורה חשובים בהם [[רבי יוסף אלבו]], בעל "[[ספר העיקרים]]", ו[[רבי יוסף חביבא]], בעל "נמוקי יוסף". בישיבתו עסקו הלמידים, לצד עיון ההלכה, גם בפילוסופיה. | ||
היה ידוע ב[[חסידות]]ו הגדולה. [[רבי אברהם סבע]] מספר כי פעם אחת בעת עצירת גשמים, הוציאו ראשי העיר את כל היהודים מן העיר וסגרו את שעריה עד שיביאו היהודים מים לעיר. רח"ק דרש דרשה ובתחילת דבריו קרא את הפסוק "לנו המים" {{מקור|בראשית כו|כן}}, ואכן ירדו גשמים {{מקור|צרור המור פרשת בחקתי|כן}}. | היה ידוע ב[[חסידות]]ו הגדולה. [[רבי אברהם סבע]] מספר כי פעם אחת בעת עצירת גשמים, הוציאו ראשי העיר את כל היהודים מן העיר וסגרו את שעריה עד שיביאו היהודים מים לעיר. רח"ק דרש דרשה ובתחילת דבריו קרא את הפסוק "לנו המים" {{מקור|בראשית כו|כן}}, ואכן ירדו גשמים {{מקור|צרור המור פרשת בחקתי|כן}}. ככלל, יחסם של חכמי דורו אליו היה יחס של הערכה גדולה, כפי שניכר מתארי הכבוד שנתן לו הריב"ש בתשובותיו, וכן מדבריו של [[רבי פרופיאט דוראן]] ("האפודי") "צופת לאומי וגם הוד לעמו" {{מקור|ספר "כלימת הגויים"|כן}}. | ||
נפטר בסרגוסה בסביבות שנת ק"ע<ref>ב"סדר הדורות" בערכו נכתב כי נפטר בשנת ק"מ, אולם זו טעות, מכיוון שבסוף הספר נכתב כי הוא הושלם בשנת ק"ע, וכן במאמר שלישי כלל ח פרק ב נכתב כי שנת קס"ה (על פי הגהתו של הרב פרופ' ש"ב אורבאך, עמודי המחשבה הישראלית ח"ג עמ' 16</ref>. | נפטר בסרגוסה בסביבות שנת ק"ע<ref>ב"סדר הדורות" בערכו נכתב כי נפטר בשנת ק"מ, אולם זו טעות, מכיוון שבסוף הספר נכתב כי הוא הושלם בשנת ק"ע, וכן במאמר שלישי כלל ח פרק ב נכתב כי שנת קס"ה (על פי הגהתו של הרב פרופ' ש"ב אורבאך, עמודי המחשבה הישראלית ח"ג עמ' 16</ref>. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
השגותיו על שיטת הרמב"ם ספגו ביקרות קשה בקרב תומכי שיטת הרמב"ם. [[רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)]], בפירושו למורה הנבוכים, כינה אותן "הזיות", ו[[רבי יצחק אברבנאל]] וה[[רשב"ץ]] השיגו עליהן בתוקף. | השגותיו על שיטת הרמב"ם ספגו ביקרות קשה בקרב תומכי שיטת הרמב"ם. [[רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)]], בפירושו למורה הנבוכים, כינה אותן "הזיות", ו[[רבי יצחק אברבנאל]] וה[[רשב"ץ]] השיגו עליהן בתוקף. | ||
* '''ספר ביטול עיקרי ה[[נצרות|נוצרים]]''' | * '''ספר ביטול עיקרי ה[[נצרות|נוצרים]]'''- חיבור הדוחה את יסודות הנצרות בדרך לוגית. נכתב בספרדית ותורגם על ידי [[רבי יוסף אבן שם טוב]]. | ||
* '''דרשת הפסח''' | * '''דרשת הפסח'''- הרצאה פילוסופית שפותחת במילים "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר". הדרשה הודפסה לראשונה בכתב העת "החלוץ" שנה ז עמ' 93. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־11:29, 8 במרץ 2015
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי חסדאי ב"ר אברהם קרשקש (רח"ק) היה תלמיד חכם חכם ופילוסוף בספרד, מחבר ספר אור השם.
תולדות חייו
רבי חסדאי נולד סביב שנת ק' בברצלונה שבספרד לר' אברהם, בנו של רבי חסדאי קרשקש הראשון, וכפי הנראה היה נינו של "החכם השלם רבי יהודה ב"ר חסדאי" המוזכר רבות בפירוש הר"ן לתלמוד. למד תלמוד ו(אולי גם פילוסופיה) אצל הר"ן בברצלונה, שם התוודע לרבי יצחק ב"ר ששת והפך לחברו הקרוב. הם עמדו ביניהם בחליפת מכתבים ושאלות בהלכה, ומתוכם ניכרת ההערכה ההדדית ששרה ביניהם[1]. הריב"ש כינה את רח"ק בתארי כבוד כדגומת "הנשיא החכם משיח ה', או "החכם הנבון" ועוד, ואילו רח"ק כינה את הריב"ש: "אנת מלכא מלך מלכיא, מלכותא דריקעא יהב לך חסנא ויקרא וזיוולא כבר בתיה". במהלך גזירות קנ"א נהרג בנו יחידו בן העשרים. לאחר הפרעות שלח אגרת לקהילת אוויניון שבצרפת, בה מודיעם את גדול הפרעות. לאחר הפרעות עזב את ברצלונה ועבר לסרגוסה, שם כנראה ישב על כסאו של חברו הריב"ש ברבנות הקהילה. שמו התפרסם ברחבי ספרד כגדול בתורה. שאלות וחיבורים הלכתיים הופנו אליו מכל רחבי המדינה. הוא אף התמנה על ידי המלכה לדיין מדינת אראגון. היה מקורב לבית המלוכה, והתמנה כיועץ המלך[2]. במסגרת זו, פעל למען זכויות היהודים בקטלוניה. בסרגוסה ניהל ישיבה, בה למדו גדולי תורה חשובים בהם רבי יוסף אלבו, בעל "ספר העיקרים", ורבי יוסף חביבא, בעל "נמוקי יוסף". בישיבתו עסקו הלמידים, לצד עיון ההלכה, גם בפילוסופיה.
היה ידוע בחסידותו הגדולה. רבי אברהם סבע מספר כי פעם אחת בעת עצירת גשמים, הוציאו ראשי העיר את כל היהודים מן העיר וסגרו את שעריה עד שיביאו היהודים מים לעיר. רח"ק דרש דרשה ובתחילת דבריו קרא את הפסוק "לנו המים" (בראשית כו), ואכן ירדו גשמים (צרור המור פרשת בחקתי). ככלל, יחסם של חכמי דורו אליו היה יחס של הערכה גדולה, כפי שניכר מתארי הכבוד שנתן לו הריב"ש בתשובותיו, וכן מדבריו של רבי פרופיאט דוראן ("האפודי") "צופת לאומי וגם הוד לעמו" (ספר "כלימת הגויים").
נפטר בסרגוסה בסביבות שנת ק"ע[3].
| תקופת חייו של רבי חסדאי קרשקש על ציר הזמן |
|---|
 |
הגותו
רח"ק היה מראשוני המתנגדים לפילוסופיה היוונית - אריסטוטלית שרווחה עד אז בקרב ההוגים היהודים, ובראשם כנגד ספר מורה הנבוכים לרמב"ם. הוא חלק בתוקף על ההנחה שהניח אריסטו שהזמן קשור לחומר[דרושה הבהרה]. כמו כן, חלק על דעת הרמב"ם ואריסטו כי לא נתין לייחס לבורא תארים חיוביים אלא רק שליליים. גם חלק על שיטת הרמב"ם שהמתים שיקומו בתחיית המתים יחיו חיים רוחניים בלבד ללא גוף.
עיקרי האמונה
רח"ק בנה את אמונת היהדות על ששה עיקרים:
ספריו
- ספרו המפורסם ביותר הוא אור השם- חיבור פילוסופי מקיף. היה אמור להוות חלק מחיבור מחיבור כללי יותר בשם "נר אלהים" שיעסוק במצוות התורה, ופרטיהן, בדומה ל"משנה תורה" שכתב הרמב"ם (כאשר "אור השם" מקביל ל"ספר המדע" במשנה תורה). הספרר כולל השגות על ספר מורה הנבוכים לרמב"ם ועל הפילוסופיה האריסטוטלית שרווחה בקרב ההוגים היהודים עד אז. בספר גם מונה את ששת עיקרי היהודת, לשיטתו. הספר יצא לאור בשנתו האחרונה של רח"ק, ועד לשנת תש"ן לא זכה למהדורה מוגהת. בשנת תש"ן הוציאו הרב שלמה פישר.
השגותיו על שיטת הרמב"ם ספגו ביקרות קשה בקרב תומכי שיטת הרמב"ם. רבי שם טוב אבן שם טוב (השני), בפירושו למורה הנבוכים, כינה אותן "הזיות", ורבי יצחק אברבנאל והרשב"ץ השיגו עליהן בתוקף.
- ספר ביטול עיקרי הנוצרים- חיבור הדוחה את יסודות הנצרות בדרך לוגית. נכתב בספרדית ותורגם על ידי רבי יוסף אבן שם טוב.
- דרשת הפסח- הרצאה פילוסופית שפותחת במילים "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר". הדרשה הודפסה לראשונה בכתב העת "החלוץ" שנה ז עמ' 93.
קישורים חיצוניים
- ספר אור השם (מהדורת הרב פישר), אתר "דעת".
- רבי חסדאי קרשקש, אנציקלופדיה יהודית "דעת".
הערות שוליים
- ↑ מכתבי הריב"ש לרח"ק: שו"ת ריב"ש, שלא, שלב, שעב, שעג, שפ, שצה, תמז. מכתב מרח"ק לריב"ש הודפס בסימן רסט.
- ↑ "אור החיים" ללרב יעבץ
- ↑ ב"סדר הדורות" בערכו נכתב כי נפטר בשנת ק"מ, אולם זו טעות, מכיוון שבסוף הספר נכתב כי הוא הושלם בשנת ק"ע, וכן במאמר שלישי כלל ח פרק ב נכתב כי שנת קס"ה (על פי הגהתו של הרב פרופ' ש"ב אורבאך, עמודי המחשבה הישראלית ח"ג עמ' 16