רבי ברכיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(ויקיפדיה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי ברכיה''' היה | '''רבי ברכיה''' היה [[אמורא]] ארצישראלי בדור הרביעי, מגדולי חכמי ה[[אגדה]] בדורו. רוב מאמריו עוסקים באגדה ורק מאמרים בודדים בהלכה מצויים ממנו. ב[[מדרש]]ים שמו של רבי ברכיה נפוץ ביותר. לעומת זאת ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] הוא מופיע פעמים בודדות בלבד{{הערה|תענית ד א, סוטה יג א}}. | ||
==רבותיו== | ==רבותיו== | ||
רבו המובהק היה [[רבי חלבו]]{{הערה|תלמוד ירושלמי, כלאים ט ג | רבו המובהק היה [[רבי חלבו]]{{הערה|תלמוד ירושלמי, כלאים ט ג, מדרש שיר השירים א ב}}. משמו ומשם רבו, רבי [[שמואל בר נחמני]], הוא מרבה למסור מאמרים באגדה. כן הוא מוסר ממאמרי הדרשנים המפורסמים: [[רבי לוי]], רבי [[אבא בר כהנא]], רבי [[יהודה בר סימון]] ודרשנים מדורות קודמים. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רבי ברכיה מכונה לעתים "הכהן". שמו של אביו היה רבי חייא ושניהם יחד מסרו דברי אגדה{{הערה|מדרש ויקרא ל א}}. כן מסר רבי ברכיה מסר בשמו של אביו{{הערה|תנחומא, חיי שרה, ו}} אחיו היה האמורא רבי שמואל שמוזכר כמה פעמים בתלמוד הירושלמי בענייני הלכה{{הערה|תלמוד ירושלמי, שבת טו ג | רבי ברכיה מכונה לעתים "הכהן". שמו של אביו היה רבי חייא ושניהם יחד מסרו דברי אגדה{{הערה|מדרש ויקרא ל א}}. כן מסר רבי ברכיה מסר בשמו של אביו{{הערה|תנחומא, חיי שרה, ו}} אחיו היה האמורא רבי שמואל שמוזכר כמה פעמים בתלמוד הירושלמי בענייני הלכה{{הערה|תלמוד ירושלמי, שבת טו ג, תלמוד ירושלמי, ערלה ב א. {{ש}} יש שרצו ללמוד מנוסח הירושלמי במסכת ערלה ששני רבי ברכיה היו, אך לדעת א.היימן אין משם כל ראיה.}} נכדו, בן בתו, היה רבי חייא{{הערה|מדרש בראשית ט ה}}. | ||
==ממאמריו באגדה== | ==ממאמריו באגדה== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
* {{תנאים ואמוראים|א|327}} | * {{תנאים ואמוראים|א|327}} | ||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
{{מיון רגיל:ברכיה}} | {{מיון רגיל:ברכיה}} | ||
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל]] | [[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:50, 14 באפריל 2015
|
|
רבי ברכיה היה אמורא ארצישראלי בדור הרביעי, מגדולי חכמי האגדה בדורו. רוב מאמריו עוסקים באגדה ורק מאמרים בודדים בהלכה מצויים ממנו. במדרשים שמו של רבי ברכיה נפוץ ביותר. לעומת זאת בתלמוד הבבלי הוא מופיע פעמים בודדות בלבד[1].
רבותיו[עריכה]
רבו המובהק היה רבי חלבו[2]. משמו ומשם רבו, רבי שמואל בר נחמני, הוא מרבה למסור מאמרים באגדה. כן הוא מוסר ממאמרי הדרשנים המפורסמים: רבי לוי, רבי אבא בר כהנא, רבי יהודה בר סימון ודרשנים מדורות קודמים.
משפחתו[עריכה]
רבי ברכיה מכונה לעתים "הכהן". שמו של אביו היה רבי חייא ושניהם יחד מסרו דברי אגדה[3]. כן מסר רבי ברכיה מסר בשמו של אביו[4] אחיו היה האמורא רבי שמואל שמוזכר כמה פעמים בתלמוד הירושלמי בענייני הלכה[5] נכדו, בן בתו, היה רבי חייא[6].
ממאמריו באגדה[עריכה]
- הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין[7].
- אם רואה אדם שתורה פוסקת מזרעו ישא בת תלמיד חכם[8].
- אמר הקב"ה לישראל בני אם ראיתם זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה לכו והידבקו בחסד[9].
הערות שוליים
- ↑ תענית ד א, סוטה יג א
- ↑ תלמוד ירושלמי, כלאים ט ג, מדרש שיר השירים א ב
- ↑ מדרש ויקרא ל א
- ↑ תנחומא, חיי שרה, ו
- ↑ תלמוד ירושלמי, שבת טו ג, תלמוד ירושלמי, ערלה ב א.
יש שרצו ללמוד מנוסח הירושלמי במסכת ערלה ששני רבי ברכיה היו, אך לדעת א.היימן אין משם כל ראיה. - ↑ מדרש בראשית ט ה
- ↑ יומא עא א
- ↑ יומא עא א
- ↑ תלמוד ירושלמי, סנהדרין י א
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן היימאן, "רבי ברכיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר HebrewBooks