יוסי בן יועזר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יוסי בן יועזר איש צרדה''' | '''יוסי בן יועזר איש צרדה''' היה נשיא ישראל בדור הראשון של הזוגות. בן זוגו היה אב בית הדין [[יוסי בן יוחנן]] איש ירושלים. שניהם היו תלמידי [[שמעון הצדיק]] ו[[אנטיגנוס איש סוכו]]. | ||
יוסי בן יועזר היה [[כהן]] ממשפחה מיוחסת, וכונה "חסיד שבכהונה" בזכות הקפדתו היתרה על דיני [[טומאה וטהרה]] {{מקור|משנה חגיגה ב ז|כן}}. המשנה {{מקור|משנה:סוטה ט ט$(סוטה ט, ט)}} מכנה אותו ואת יוסי בן יוחנן "אנשי אשכולות" ומסביר בגמרא רב יהודה בשם שמואל: "איש שהכל בו" (רש"י:תורה באמתה ואין דופי ושכחה ומחלוקת.) | |||
הלכות מעטות מוזכרות משמו. במסכת עדויות {{מקור|משנה:עדויות ח ד$(ח, ד)}} מובאות בשמו - בארמית - מספר הלכות מקלות, ובעקבותן כונה "יוסי שריא". במשנה {{מקור|משנה אבות א ד$(אבות א, ד)}} מובא בשמו: "יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם". | |||
בגמרא {{מקור|בבא בתרא קלג ע"א}} מסופר שהיה לו בן שלא היה נוהג כשורה, ולכן הקדיש את כל הונו ל[[בית המקדש]]. אחיינו היה יקים איש צרורות, שברשעותו התעלל גם בחכמי ישראל, ואף את דודו יוסי בן יועזר שלח לצליבה. בדרך, ניסה יקים לשכנע את יוסי לעבור לדרכו, ואמר לו: ראה את הסוס שהרכיבני אדוני וראה את הסוס שהרכיבך אדונך, ענה לו: אם כך למכעיסיו, קל וחומר לעושי רצונו. ענה לו יקים: האם עשה אדם רצונו יותר ממך? אמר לו: ואם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו, נכנס בו הדבר כארס של נחש, הלך ו[[מאבד עצמו לדעת|איבד עצמו לדעת]] {{מקור|בראשית רבה סה כה|כן}}. | |||
תלמידיו היו [[יהושע בן פרחיה]] ו[[נתאי הארבלי]]. | |||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
[[קטגוריה:הזוגות]] | [[קטגוריה:הזוגות]] | ||
[[קטגוריה:כהנים]] | [[קטגוריה:כהנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:25, 17 באפריל 2015
|
|
יוסי בן יועזר איש צרדה היה נשיא ישראל בדור הראשון של הזוגות. בן זוגו היה אב בית הדין יוסי בן יוחנן איש ירושלים. שניהם היו תלמידי שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו.
יוסי בן יועזר היה כהן ממשפחה מיוחסת, וכונה "חסיד שבכהונה" בזכות הקפדתו היתרה על דיני טומאה וטהרה (משנה חגיגה ב ז). המשנה (סוטה ט, ט) מכנה אותו ואת יוסי בן יוחנן "אנשי אשכולות" ומסביר בגמרא רב יהודה בשם שמואל: "איש שהכל בו" (רש"י:תורה באמתה ואין דופי ושכחה ומחלוקת.)
הלכות מעטות מוזכרות משמו. במסכת עדויות (ח, ד) מובאות בשמו - בארמית - מספר הלכות מקלות, ובעקבותן כונה "יוסי שריא". במשנה (אבות א, ד) מובא בשמו: "יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם".
בגמרא בבא בתרא קלג ע"א מסופר שהיה לו בן שלא היה נוהג כשורה, ולכן הקדיש את כל הונו לבית המקדש. אחיינו היה יקים איש צרורות, שברשעותו התעלל גם בחכמי ישראל, ואף את דודו יוסי בן יועזר שלח לצליבה. בדרך, ניסה יקים לשכנע את יוסי לעבור לדרכו, ואמר לו: ראה את הסוס שהרכיבני אדוני וראה את הסוס שהרכיבך אדונך, ענה לו: אם כך למכעיסיו, קל וחומר לעושי רצונו. ענה לו יקים: האם עשה אדם רצונו יותר ממך? אמר לו: ואם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו, נכנס בו הדבר כארס של נחש, הלך ואיבד עצמו לדעת (בראשית רבה סה כה).
תלמידיו היו יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי.