רבי דוד חמדי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שלום בן משה (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי דוד הלוי אלחמדי''' היה מחכמי תימן בתקופת ה[[ראשונים]]. | |||
==תולדות== | ==תולדות== | ||
נולד | נולד לאביו ישע, וחי בעיר חמדה. הרבה לנדוד בחרבי תימן, לצרכי לימוד ופרנסה, והגיע עד לעיר עדן שבדרום תימן. מלבד גדלותו בתורה, עסק במדעים וב[[פילוסופיה]], בהשפעתו של ה[[רמב"ם]]. בקיאותו בתורה, באסטרונומיה ובפילוסופיה ניכרת מתוך כתביו. | ||
חי חיי דוחק, והצפרנס בקושי כמלמד תינוקות, ולשם כך נאלץ לנדוד מביתו. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
בכמה מחיבוריו הסתיר את שמו בכינויים שונים כמו "אלואל בן ורינאן" שב[[גימטריה|גימטריה קטנה]] עולה שמו "דוד בן ישע". | |||
*אלוגיז אלמוגני ( | * '''אלוגיז אלמוגני''' (הקצר המספיק) - פירוש מדרשי-פילוסופי על התורה. בראש כל פרשה הוא כתב פתיחה מליצית קצרה הנחרזת עם שם הפרשה. מטרת הספר כלשונו: "להדריך את המתלמדים בדברים קצרים ברורים לא לשם בקשת מוניטין כפי שיודע הבורא יתברך ויתעלה". את חיבורו זה גמר בשנת רל"ב ("אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה"). | ||
*שרח - פירוש על משנה תורה | * '''שרח''' - פירוש על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בדרך שאלה ותשובה. מקורותיו הם התלמוד, ספרות הגאונים, חיבורי הרמב"ם, [[רב סעדיה גאון]], [[רבי יונה אבן ג'נאח]], תשובות [[רבי יהושע הנגיד]] ועוד, וכן הפילוסופים [[אפלטון]] ו[[אבן סינא]], אסטרונומים ומדענים נוספים. | ||
* '''אלכאפי''' (המספיק) או '''אלג'אמע''' (המאסף) - מילון עברי-ערבי ל[[פירוש המשנה לרמב"ם]] ולמשנה תורה. השם אלג'אמע ניתן על ידי [[הרב יחיא קאפח]]. הספר נדפס במהדורת צילום כתב יד על ידי הרב שלום גמליאל בירושלים שנת התשמ"ח. | |||
* | * '''שרח אלקואעד''' - פירוש ל[[י"ג עיקרים]] לרמב"ם, בערבית יהודית. | ||
*פירוש על הלכות שחיטה לרמב"ם | * '''שרח גיאת'''- פירוש על הלכות [[שחיטה]] לרמב"ם. | ||
*פירוש על הלכות [[קידוש החודש]] לרמב"ם. התפרסם על ידי יצחק לנגרמן בתוך "המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן" ירושלים התשמ"ז. | * פירוש על הלכות [[קידוש החודש]] לרמב"ם. התפרסם על ידי יצחק לנגרמן בתוך "המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן" ירושלים התשמ"ז. | ||
*פירוש | * פירוש ל[[ספר המצוות לרמב"ם]] - ידוע רק בשמו מתוך אזכורו בפירושו "אלוגיז אלמוגני". חיבור זה יצא לאור בירושלים בשנת התשמ"ט על ידי מכון מש"ה בשם "תשובות ר' יהושע הנגיד", כי יוחס בטעות לר' יהושע הנגיד, אולם זהו חיבורו של רבי דוד הלוי חמדי{{הערה|עיין על כך ב[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=1247&ArticleID=8558 מאמרו המקיף] של הרב איתמר חיים כהן}}. | ||
*שרח אלפט מן אלחיבור - פירוש מילים מהחיבור | * '''שרח אלפט מן אלחיבור''' - (פירוש מילים מהחיבור) - ביאורי מילים במשנה תורה לרמב"ם. | ||
*פירוש על זיג אלממתחן אלמטפרי - הערות לספר העוסק בחכמת אסטרונומיה-תכונה. | * פירוש על זיג אלממתחן אלמטפרי - הערות לספר העוסק בחכמת אסטרונומיה-תכונה. | ||
*פירוש לספר מעריג' אלפכר אלוהיג' - עוסק באסטרונומיה. | * פירוש לספר מעריג' אלפכר אלוהיג' - עוסק באסטרונומיה. | ||
*פירוש לספר אלחצירה לאלכארקי - | * פירוש לספר אלחצירה לאלכארקי - חיבור אסרונומי. | ||
*מריבת העגל והזובח - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן | * '''מריבת העגל והזובח''' - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן הוא מחברו. | ||
*משל בעל התרנגול - תוכחה לשוחטים | * '''משל בעל התרנגול''' - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן הוא מחברו. | ||
*אלמקאמה אלב כתייה באלרזק ואלנייה | * '''אלמקאמה אלב כתייה באלרזק ואלנייה''' (מחברת המזל על הפרנסה ועל הכוונה הטובה)- מדברת על קשיי הפרנסה של המחבר. | ||
*י"ט | * י"ט שירי קודש וחול. | ||
כל חיבוריו עדיין לא יצאו לאור, מלבד "אלג'אמע" שימא לאור בערבית וטרם תורגם לעברית, ופירושו על הלכות קידוש החודש, שהודפס, כאמור לע ידי יצחק לנגרמן. | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים תימנים]] | [[קטגוריה:רבנים תימנים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | ||
גרסה מ־22:41, 11 במאי 2015
|
|
רבי דוד הלוי אלחמדי היה מחכמי תימן בתקופת הראשונים.
תולדות
נולד לאביו ישע, וחי בעיר חמדה. הרבה לנדוד בחרבי תימן, לצרכי לימוד ופרנסה, והגיע עד לעיר עדן שבדרום תימן. מלבד גדלותו בתורה, עסק במדעים ובפילוסופיה, בהשפעתו של הרמב"ם. בקיאותו בתורה, באסטרונומיה ובפילוסופיה ניכרת מתוך כתביו.
חי חיי דוחק, והצפרנס בקושי כמלמד תינוקות, ולשם כך נאלץ לנדוד מביתו.
חיבוריו
בכמה מחיבוריו הסתיר את שמו בכינויים שונים כמו "אלואל בן ורינאן" שבגימטריה קטנה עולה שמו "דוד בן ישע".
- אלוגיז אלמוגני (הקצר המספיק) - פירוש מדרשי-פילוסופי על התורה. בראש כל פרשה הוא כתב פתיחה מליצית קצרה הנחרזת עם שם הפרשה. מטרת הספר כלשונו: "להדריך את המתלמדים בדברים קצרים ברורים לא לשם בקשת מוניטין כפי שיודע הבורא יתברך ויתעלה". את חיבורו זה גמר בשנת רל"ב ("אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה").
- שרח - פירוש על משנה תורה לרמב"ם בדרך שאלה ותשובה. מקורותיו הם התלמוד, ספרות הגאונים, חיבורי הרמב"ם, רב סעדיה גאון, רבי יונה אבן ג'נאח, תשובות רבי יהושע הנגיד ועוד, וכן הפילוסופים אפלטון ואבן סינא, אסטרונומים ומדענים נוספים.
- אלכאפי (המספיק) או אלג'אמע (המאסף) - מילון עברי-ערבי לפירוש המשנה לרמב"ם ולמשנה תורה. השם אלג'אמע ניתן על ידי הרב יחיא קאפח. הספר נדפס במהדורת צילום כתב יד על ידי הרב שלום גמליאל בירושלים שנת התשמ"ח.
- שרח אלקואעד - פירוש לי"ג עיקרים לרמב"ם, בערבית יהודית.
- שרח גיאת- פירוש על הלכות שחיטה לרמב"ם.
- פירוש על הלכות קידוש החודש לרמב"ם. התפרסם על ידי יצחק לנגרמן בתוך "המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן" ירושלים התשמ"ז.
- פירוש לספר המצוות לרמב"ם - ידוע רק בשמו מתוך אזכורו בפירושו "אלוגיז אלמוגני". חיבור זה יצא לאור בירושלים בשנת התשמ"ט על ידי מכון מש"ה בשם "תשובות ר' יהושע הנגיד", כי יוחס בטעות לר' יהושע הנגיד, אולם זהו חיבורו של רבי דוד הלוי חמדי[1].
- שרח אלפט מן אלחיבור - (פירוש מילים מהחיבור) - ביאורי מילים במשנה תורה לרמב"ם.
- פירוש על זיג אלממתחן אלמטפרי - הערות לספר העוסק בחכמת אסטרונומיה-תכונה.
- פירוש לספר מעריג' אלפכר אלוהיג' - עוסק באסטרונומיה.
- פירוש לספר אלחצירה לאלכארקי - חיבור אסרונומי.
- מריבת העגל והזובח - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן הוא מחברו.
- משל בעל התרנגול - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן הוא מחברו.
- אלמקאמה אלב כתייה באלרזק ואלנייה (מחברת המזל על הפרנסה ועל הכוונה הטובה)- מדברת על קשיי הפרנסה של המחבר.
- י"ט שירי קודש וחול.
כל חיבוריו עדיין לא יצאו לאור, מלבד "אלג'אמע" שימא לאור בערבית וטרם תורגם לעברית, ופירושו על הלכות קידוש החודש, שהודפס, כאמור לע ידי יצחק לנגרמן.
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}