צלב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 4: שורה 4:
{{לא הלכה}}
{{לא הלכה}}
===דינו של הצלב===
===דינו של הצלב===
ה[[ר"ן]]{{מקור|ע"ז פ"ג|כן}}<ref>אמנם ב{{מקור|ש"ך יורה דעה קמו א}} (בדפוס למברג; בדפוס וילנא שונו דברי הש"ך מפני ה[[צנזורה]]) נכתב בשם הר"ן שגם בזמננו יש לצלב דין ע"ז.</ref> ו[[רבינו ירוחם]] {{מקור|רבינו ירוחם נתיב יז חלק יד$נתיב י"ז חלק י"ד|כן}} בשם רבו רבי אברהם בן איסמעאיל כתבו, שכיום צורת שתי וערב איננה נעבדת אלא משמשת לזכרון בלבד, ולכן איננה אסורה בהנאה, וכן פסק [[רבי משה פיינשטיין]] {{מקור|אגרות משה יורה דעה סט|כן}}.  
ה[[ר"ן]] {{מקור|ע"ז פ"ג|כן}}<ref>אמנם ב{{מקור|ש"ך יורה דעה קמו א}} (בדפוס למברג; בדפוס וילנא שונו דברי הש"ך מפני ה[[צנזורה]]) נכתב בשם הר"ן שגם בזמננו יש לצלב דין ע"ז.</ref> ו[[רבינו ירוחם]] {{מקור|רבינו ירוחם נתיב יז חלק יד$נתיב י"ז חלק י"ד|כן}} בשם רבו רבי אברהם בן איסמעאיל כתבו, שכיום צורת שתי וערב איננה נעבדת אלא משמשת לזכרון בלבד, ולכן איננה אסורה בהנאה, וכן פסק [[רבי משה פיינשטיין]] {{מקור|אגרות משה יורה דעה סט|כן}}.  


אולם, לרוב הדעות לצורת צלב ישנו דין של עבודה זרה גם בימינו ([[רבי ישראל איסרלן]], {{מקור|תרומת בדשן קצו}}; [[רבי יוסף קארו]], {{מקור|אבקת רוכל סח}}; [[רמ"א]] {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה קמא א$יו"ד קמא א}} ו{{מקור|שולחן ערוך יודה דעה קנ ג$קנ ג}}; [[רבי משה שיק]], {{מקור|מהר"ם שיק יורה דעה קנב$שו"ת מהר"ם שיק יו"ד קנב}} ועוד<ref>ראה {{מקור|עטרת פז א יורה דעה ז$ח"א כרך ב חיו"ד ז אות ב}} שהביא מקורות רבים לכך.</ref>).  
אולם, לרוב הדעות לצורת צלב ישנו דין של עבודה זרה גם בימינו ([[רבי ישראל איסרלן]], {{מקור|תרומת בדשן קצו}}; [[רבי יוסף קארו]], {{מקור|אבקת רוכל סח}}; [[רמ"א]] {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה קמא א$יו"ד קמא א}} ו{{מקור|שולחן ערוך יודה דעה קנ ג$קנ ג}}; [[רבי משה שיק]], {{מקור|מהר"ם שיק יורה דעה קנב$שו"ת מהר"ם שיק יו"ד קנב}} ועוד<ref>ראה {{מקור|עטרת פז א יורה דעה ז$ח"א כרך ב חיו"ד ז אות ב}} שהביא מקורות רבים לכך.</ref>).  
שורה 10: שורה 10:
===צלב שנעשה לנוי===
===צלב שנעשה לנוי===
פוסקים רבים דנו בשאלה מה דינו של צלב שנוצר למטרות נוי וכד', ולא למטרות פולחן. כבר ה[[ראשונים]] באשכנז, שם היתה שאלה זו רלוונטית משום שהיהודים חיו בין הנוצרים, דנו בשאלה זו. ב[[רבי מרדכי בן הלל|מרדכי]] {{מקור|מרדכי עבודה זרה ג$ע"ז פ"ג|כן}} הביא בשם ה[[ראבי"ה]], כי צורת צלב שלא משמשות לפולחן אינם נחשבות ל"צלם" ומותרות בהנאה. דבריו נפסקו להלכה ב[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]] {{מקור|תרומת הדשן קצו$סי' קצו|כן}}, וב[[רמ"א]] {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה קמא א$יו"ד קמא א|כן}}.  
פוסקים רבים דנו בשאלה מה דינו של צלב שנוצר למטרות נוי וכד', ולא למטרות פולחן. כבר ה[[ראשונים]] באשכנז, שם היתה שאלה זו רלוונטית משום שהיהודים חיו בין הנוצרים, דנו בשאלה זו. ב[[רבי מרדכי בן הלל|מרדכי]] {{מקור|מרדכי עבודה זרה ג$ע"ז פ"ג|כן}} הביא בשם ה[[ראבי"ה]], כי צורת צלב שלא משמשות לפולחן אינם נחשבות ל"צלם" ומותרות בהנאה. דבריו נפסקו להלכה ב[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]] {{מקור|תרומת הדשן קצו$סי' קצו|כן}}, וב[[רמ"א]] {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה קמא א$יו"ד קמא א|כן}}.  
[[תמונה:Ravmeir.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב יעקב מאיר עונד מדלייה בצורת צלב]]
ה[[ש"ך]] כתב, שהדבר אמור רק כאשר בוודאות ידוע כי מעולם לא השתחוו לצורת צלב זו, אולם צלב התלוי על הצוואר אסור בהנאה, משום ש[[ספק דאורייתא לחומרא]] {{מקור|ש"ך יורה דעה קמא ו}}. [[הרב עובדיה יוסף]] כתב, שגם לדעת הש"ך ישנו הבדל בין צלב התלוי על צווארי הגוים לבין מדליית כבוד וכד' בצורת צלב, שבודאי לא נעשתה לשם ע"ז {{מקור|יחוה דעת ג סה|כן}} {{מקור|שו"ת יחוה דעת ג סה}}, בשם [[המאירי]], ה[[ריטב"א]], [[רבי יוסף שאול נתנזון]] {{מקור|שואל ומשיב ג עא|כן}} ועוד. [[הרב יעקב מאיר]] ו[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] ענדו מדליית כבוד שקבלו מהמלך, שעליה היתה צורת צלב<ref>אמנם, הרב קוק ענד אותה רק לפני שהצטלם ומיד לאחר מכן הסירה.</ref>.


ה[[ש"ך]] כתב, שהדבר אמור רק כאשר בוודאות ידוע כי מעולם לא השתחוו לצורת צלב זו, אולם צלב התלוי על הצוואר אסור בהנאה, משום ש[[ספק דאורייתא לחומרא]] {{מקור|ש"ך יורה דעה קמא ו}}. [[הרב עובדיה יוסף]] כתב, שגם לדעת הש"ך ישנו הבדל בין צלב התלוי על צווארי הגוים לבין מדליית כבוד וכד' בצורת צלב, שבודאי לא נעשתה לשם ע"ז {{מקור|יחוה דעת ג סה|כן}} {{מקור|שו"ת יחוה דעת ג סה}}, בשם [[המאירי]], ה[[ריטב"א]], [[רבי יוסף שאול נתנזון]] {{מקור|שואל ומשיב ג עא|כן}} ועוד. [[הרב יעקב מאיר]] ו[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] ענדו מדליית כבוד שקבלו מהמלך, שעליה היתה צורת צלב<ref>אמנם, הרב קוק ענד אותה רק לפני שהצטלם ומיד לאחר מכן הסירה.</ref>.
[[תמונה:Ravmeir.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב יעקב מאיר עונד מדלייה בצורת צלב]]
אמנם, היו שכתבו להחמיר ולבער כלים בצורת צלב, אף שנעשו לנוי, משום [[חשד]] {{מקור|ערוגת הבושם יורה דעה קל|כן}}.
אמנם, היו שכתבו להחמיר ולבער כלים בצורת צלב, אף שנעשו לנוי, משום [[חשד]] {{מקור|ערוגת הבושם יורה דעה קל|כן}}.


שורה 19: שורה 19:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* הרב ראובן ששון, [http://halachayomit.co.il/Default.asp?HalachaID=1237 הנאה מצלב - עפ"י פסקי הרב עובדיה יוסף], מאתר 'הלכה יומית'
* הרב ראובן ששון, [http://halachayomit.co.il/Default.asp?HalachaID=1237 הנאה מצלב - עפ"י פסקי הרב עובדיה יוסף], מאתר 'הלכה יומית'
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:נצרות]]
[[קטגוריה:נצרות]]

גרסה אחרונה מ־14:56, 19 במאי 2015

צלב הוא צורת שתי וערב הנחשבת לסמלה של הנצרות ונוטלת חלק בפולחנה, ועל כן נחשבת לפי פוסקים רבים לעבודה זרה.

הצלב בהלכה[עריכה]

שימו לב! הנכתב בויקישיבה הינו להרחבת ידע בלבד ואינו בא לפסוק הלכה.
אין לפסוק למעשה על פי הנאמר באתר ויקישיבה מבלי להיוועץ במורה הוראה מוסמך!

דינו של הצלב[עריכה]

הר"ן (ע"ז פ"ג)[1] ורבינו ירוחם (נתיב י"ז חלק י"ד) בשם רבו רבי אברהם בן איסמעאיל כתבו, שכיום צורת שתי וערב איננה נעבדת אלא משמשת לזכרון בלבד, ולכן איננה אסורה בהנאה, וכן פסק רבי משה פיינשטיין (אגרות משה יורה דעה סט).

אולם, לרוב הדעות לצורת צלב ישנו דין של עבודה זרה גם בימינו (רבי ישראל איסרלן, תרומת בדשן קצו; רבי יוסף קארו, אבקת רוכל סח; רמ"א יו"ד קמא א וקנ ג; רבי משה שיק, שו"ת מהר"ם שיק יו"ד קנב ועוד[2]).

צלב שנעשה לנוי[עריכה]

פוסקים רבים דנו בשאלה מה דינו של צלב שנוצר למטרות נוי וכד', ולא למטרות פולחן. כבר הראשונים באשכנז, שם היתה שאלה זו רלוונטית משום שהיהודים חיו בין הנוצרים, דנו בשאלה זו. במרדכי (ע"ז פ"ג) הביא בשם הראבי"ה, כי צורת צלב שלא משמשות לפולחן אינם נחשבות ל"צלם" ומותרות בהנאה. דבריו נפסקו להלכה בתרומת הדשן (סי' קצו), וברמ"א (יו"ד קמא א).

הרב יעקב מאיר עונד מדלייה בצורת צלב

הש"ך כתב, שהדבר אמור רק כאשר בוודאות ידוע כי מעולם לא השתחוו לצורת צלב זו, אולם צלב התלוי על הצוואר אסור בהנאה, משום שספק דאורייתא לחומרא ש"ך יורה דעה קמא ו. הרב עובדיה יוסף כתב, שגם לדעת הש"ך ישנו הבדל בין צלב התלוי על צווארי הגוים לבין מדליית כבוד וכד' בצורת צלב, שבודאי לא נעשתה לשם ע"ז (יחוה דעת ג סה) שו"ת יחוה דעת ג סה, בשם המאירי, הריטב"א, רבי יוסף שאול נתנזון (שואל ומשיב ג עא) ועוד. הרב יעקב מאיר והרב אברהם יצחק הכהן קוק ענדו מדליית כבוד שקבלו מהמלך, שעליה היתה צורת צלב[3].

אמנם, היו שכתבו להחמיר ולבער כלים בצורת צלב, אף שנעשו לנוי, משום חשד (ערוגת הבושם יורה דעה קל).

הרב משה פיינשטיין התיר לאספן בולים לאסוף בול שעליו צורת צלב (אגרות משה יורה דעה סט).

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אמנם בש"ך יורה דעה קמו א (בדפוס למברג; בדפוס וילנא שונו דברי הש"ך מפני הצנזורה) נכתב בשם הר"ן שגם בזמננו יש לצלב דין ע"ז.
  2. ראה ח"א כרך ב חיו"ד ז אות ב שהביא מקורות רבים לכך.
  3. אמנם, הרב קוק ענד אותה רק לפני שהצטלם ומיד לאחר מכן הסירה.