יהדות בולגריה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הרב [[אליהו בירנבוים]], מ[[מכון שטראוס עמיאל]] אשר בקר ב[[סופיה]], בירת בולגריה, בסוף 2008 מספר כי יהדות בולגריה מונה 6,000 נפש, מחציתם בעיר הבירה ומחציתם ב-19 קהילות. בית הכנסת פעיל ומתקיימות בו תפילות שלוש פעמים ביום. קיים בית אבות יהודי, עיתון דו-שבועי ובית עם. חינוך יהודי ניתן ל-300 ילדים יהודים ,בכיתות נפרדות בבית ספר ממלכתי רגיל. רב הקהילה הוא הרב בכור כחלון, הפועל בתמיכת הג'וינט. | הרב [[אליהו בירנבוים]], מ[[מכון שטראוס עמיאל]] אשר בקר ב[[סופיה]], בירת בולגריה, בסוף 2008 מספר כי יהדות בולגריה מונה 6,000 נפש, מחציתם בעיר הבירה ומחציתם ב-19 קהילות. בית הכנסת פעיל ומתקיימות בו תפילות שלוש פעמים ביום. קיים בית אבות יהודי, עיתון דו-שבועי ובית עם. חינוך יהודי ניתן ל-300 ילדים יהודים ,בכיתות נפרדות בבית ספר ממלכתי רגיל. רב הקהילה הוא הרב בכור כחלון, הפועל בתמיכת הג'וינט. | ||
==תולדות הקהילה== | |||
לפי [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94#.D7.AA.D7.95.D7.9C.D7.93.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.A7.D7.94.D7.99.D7.9C.D7.94 הויקיפדיה העברית] " כתובת עתיקה שבה מופיע שמו של יוסף, ראש בית הכנסת (archisynagogos Joseph), מהמאה ה-2 היא העדות הכתובה הקדומה לקיום יהודים בבולגריה. הכתובת נמצאה בOescus, היום Gigen - שהייתה מושבה רומית בגבול הצפוני של בולגריה של היום, ליד הגשר על נהר הדנובה המוביל ל[[רומניה]] של היום. | |||
האיזכור הבא לקיום יהודים בבולגריה הופיע בפקודה של הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון (346 -395), שהיה והשליט האחרון של "האימפריה הרומית" המאוחדת משנת 379 כי יש לגרש את היהודים ולהרוס את בתי הכנסת שלהם בחבלים "איליריה" - חבל ארץ במערב ה[[בלקן]] ולאורך חופיו המזרחיים של [[הים האדריאטי]] ו-"תראקיה" - חבל ארץ בפינה הדרומית מזרחית של חצי האי הבלקני . | |||
בשנת 681, לאחר שהוקמה האימפריה הבולגרית הראשונה, יהודים שברחו מ"האימפריה הביזנטית" התיישבו בבולגריה. במהלך שלטונות של המלך בוריס הראשון היה ניסיון להמיר את דתם של בולגרים-עובדי אלילים ליהודים. אך בסוף המירו דתם לנצרות הבוגרית האורטודקסית אשר הוקמה במאה ה-9. שמות רבים של שלשלת המלוכה הבוגרית קומיטופולי (Comitopuli) (976 - 1016) נשאו שמות יהודיים כמו : סמוייל, משה ודויד, אשר עשויים להצביע על שורשים יהודיים. | |||
בשנת 967 יהודים התיישבו בעיר [[ניקופול]] מהרפובליקה של [[רגוזה]] ומ[[איטליה]]. יהודים מעיר זו הורשו לסחור עם הקיסרות הבולגרית השנייה על ידי איבן אסן השני. לאחר מכן, ידוע כי הצאר, "איבן אלכסנדר" הבולגרי נשא לאישה יהודיה בשם שרה, אשר התנצרה ושמה הומר לתאודורה. היה לה השפעה רבה בחצר המלוכה. בשנת 1352 הכנסיה החליטה לנדות את הכופרים וגזרה דין מוות על שלושה יהודים, אשר נרצחו על ידי ההמון למרות פסק דינם שבוטל על ידי ההצאר." | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־06:25, 8 בדצמבר 2008
|
|
יהדות בולגריה יסודה מהתקופה הביזנטית, כאשר הגיעו אליה הרומניוטים. רצפת פסיפס עתיקה שנמצאה בשרידי בית כנסת בעיר העתיקה בפלובדיב מהמאה ה-2 או המאה ה-3 מהווים את השריד היהודי העתיק במדינה. יהודים נוספים הגיעו לבולגריה במאות ה-14 וה-15 מאירופה: מגרמניה: בוואריה ובוהמיה ומהונגריה. אולם, התרומה החשובה לגידולה של יהדות בולגריה הייתה ממגורשי ספרד שמצאו מקלט באימפריה העות'מאנית, אשר חצי-האי הבלקני נמנה על שטחה. בשנת 1640 היו בבולגריה שלוש קהילות נפרדות: רומניוטים,האשכנזים והספרדים - כאשר הבכורה לאחרונים.
באמצע המאה ה-19 הגיעה לבולגריה תנועת ההשכלה. הוקם בה בית ספר "אלייאנס איזראליטה אוניברסל", אשר שילב את ההשכלה והתרבות של המערב בחינוך יהודי מסורתי. לתנועה הציונית הייתה השפעה רבה ובקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 השתתפו שלוש משלחות מבולגריה. בשואה ניצלו רוב יהודי בולגריה: 38,000 מתוך 50,000, 12,000 יהודי תראקיה ומקדוניה ניספו בשואה. אחרי [[מלחמת העולם השנייה] הגרו מרבית יהודי בולגריה למדינת ישראל.
הרב אליהו בירנבוים, ממכון שטראוס עמיאל אשר בקר בסופיה, בירת בולגריה, בסוף 2008 מספר כי יהדות בולגריה מונה 6,000 נפש, מחציתם בעיר הבירה ומחציתם ב-19 קהילות. בית הכנסת פעיל ומתקיימות בו תפילות שלוש פעמים ביום. קיים בית אבות יהודי, עיתון דו-שבועי ובית עם. חינוך יהודי ניתן ל-300 ילדים יהודים ,בכיתות נפרדות בבית ספר ממלכתי רגיל. רב הקהילה הוא הרב בכור כחלון, הפועל בתמיכת הג'וינט.
תולדות הקהילה
לפי הויקיפדיה העברית " כתובת עתיקה שבה מופיע שמו של יוסף, ראש בית הכנסת (archisynagogos Joseph), מהמאה ה-2 היא העדות הכתובה הקדומה לקיום יהודים בבולגריה. הכתובת נמצאה בOescus, היום Gigen - שהייתה מושבה רומית בגבול הצפוני של בולגריה של היום, ליד הגשר על נהר הדנובה המוביל לרומניה של היום.
האיזכור הבא לקיום יהודים בבולגריה הופיע בפקודה של הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון (346 -395), שהיה והשליט האחרון של "האימפריה הרומית" המאוחדת משנת 379 כי יש לגרש את היהודים ולהרוס את בתי הכנסת שלהם בחבלים "איליריה" - חבל ארץ במערב הבלקן ולאורך חופיו המזרחיים של הים האדריאטי ו-"תראקיה" - חבל ארץ בפינה הדרומית מזרחית של חצי האי הבלקני .
בשנת 681, לאחר שהוקמה האימפריה הבולגרית הראשונה, יהודים שברחו מ"האימפריה הביזנטית" התיישבו בבולגריה. במהלך שלטונות של המלך בוריס הראשון היה ניסיון להמיר את דתם של בולגרים-עובדי אלילים ליהודים. אך בסוף המירו דתם לנצרות הבוגרית האורטודקסית אשר הוקמה במאה ה-9. שמות רבים של שלשלת המלוכה הבוגרית קומיטופולי (Comitopuli) (976 - 1016) נשאו שמות יהודיים כמו : סמוייל, משה ודויד, אשר עשויים להצביע על שורשים יהודיים.
בשנת 967 יהודים התיישבו בעיר ניקופול מהרפובליקה של רגוזה ומאיטליה. יהודים מעיר זו הורשו לסחור עם הקיסרות הבולגרית השנייה על ידי איבן אסן השני. לאחר מכן, ידוע כי הצאר, "איבן אלכסנדר" הבולגרי נשא לאישה יהודיה בשם שרה, אשר התנצרה ושמה הומר לתאודורה. היה לה השפעה רבה בחצר המלוכה. בשנת 1352 הכנסיה החליטה לנדות את הכופרים וגזרה דין מוות על שלושה יהודים, אשר נרצחו על ידי ההמון למרות פסק דינם שבוטל על ידי ההצאר."
לקריאה נוספת
- הרב אליהו בירנבוים, הציונות שלא נזקקה לשואה, מקור ראשון , 5 בדצמבר 2008