רבי שם טוב אבן שם טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי שם טוב ב"ר יוסף אבן שם טוב''' היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות "'''[[ספר האמונות]]'''" שכתב, בו הוא תוקף בחריפות את ה[[פילוסופיה|פילוסופים]] היהודים, ובראשם ה[[רמב"ם]], [[ראב"ע]], [[רלב"ג]] ורבי יצחק אלבלג, המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות [[אמונה תמימה]] ולהתבסס על ה[[קבלה]]. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בתקופת [[גזירות קנ"א]], שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על [[קידוש השם]], כפי שהיה לאורך כל הדורות. | '''רבי שם טוב ב"ר יוסף אבן שם טוב''' היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות "'''[[ספר האמונות]]'''" שכתב, בו הוא תוקף בחריפות את ה[[פילוסופיה|פילוסופים]] היהודים, ובראשם ה[[רמב"ם]], [[ראב"ע]], [[רלב"ג]] ורבי יצחק אלבלג, המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות [[אמונה תמימה]] ולהתבסס על ה[[קבלה]]. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בתקופת [[גזירות קנ"א]], שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על [[קידוש השם]], כפי שהיה לאורך כל הדורות. | ||
נפטר בשנת ק"צ | נפטר בשנת ק"צ בספרד {{מקור|ספר יוחסין|כן}}. | ||
כמאה שנה לאחר מכן, [[רבי משה אלשקר]] (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז$סימן קיז|כן}}. השגותיו לספר האמונות הודפסו ב[http://www.hebrewbooks.org/42419 קונטרס נפרד]. נראה שרבי שם טוב היה הראשון שכתב {{מקור|שער ב פרק ד|כן}} כי "החבר" המוזכר ב[[ספר הכוזרי]] (שאותו משבח ביותר) הינו רבי יצחק הסנגרי {{מקור|"הכוזרי המבואר" ח"א עמ' ג|כן}}. | כמאה שנה לאחר מכן, [[רבי משה אלשקר]] (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז$סימן קיז|כן}}. השגותיו לספר האמונות הודפסו ב[http://www.hebrewbooks.org/42419 קונטרס נפרד]. נראה שרבי שם טוב היה הראשון שכתב {{מקור|שער ב פרק ד|כן}} כי "החבר" המוזכר ב[[ספר הכוזרי]] (שאותו משבח ביותר) הינו רבי יצחק הסנגרי {{מקור|"הכוזרי המבואר" ח"א עמ' ג|כן}}. | ||
בנו הוא הפילוסוף [[רבי יוסף אבן שם טוב]], מחבר ספר "כבוד אלהים" (היה מתומכי ה[[מורה נבוכים]] לרמב"ם). בפרק האחרון של ספרו מזכיר את הויכוח שהיה לאביו עם חכמי הפילוסופיה ומסביר מדוע הוא תומך בפילוסופיה, שלא כאביו. נכדו הוא [[רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)]] כתב פירוש למורה נבוכים. | בנו הוא הפילוסוף [[רבי יוסף אבן שם טוב]], מחבר ספר "כבוד אלהים" (היה מתומכי ה[[מורה נבוכים]] לרמב"ם). בפרק האחרון של ספרו מזכיר את הויכוח שהיה לאביו עם חכמי הפילוסופיה ומסביר מדוע הוא תומך בפילוסופיה, שלא כאביו. נכדו הוא [[רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)]] כתב פירוש למורה נבוכים. | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
גרסה אחרונה מ־22:43, 2 בנובמבר 2015
|
|
רבי שם טוב ב"ר יוסף אבן שם טוב היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות "ספר האמונות" שכתב, בו הוא תוקף בחריפות את הפילוסופים היהודים, ובראשם הרמב"ם, ראב"ע, רלב"ג ורבי יצחק אלבלג, המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות אמונה תמימה ולהתבסס על הקבלה. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בתקופת גזירות קנ"א, שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על קידוש השם, כפי שהיה לאורך כל הדורות.
נפטר בשנת ק"צ בספרד (ספר יוחסין).
כמאה שנה לאחר מכן, רבי משה אלשקר (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו (סימן קיז). השגותיו לספר האמונות הודפסו בקונטרס נפרד. נראה שרבי שם טוב היה הראשון שכתב (שער ב פרק ד) כי "החבר" המוזכר בספר הכוזרי (שאותו משבח ביותר) הינו רבי יצחק הסנגרי ("הכוזרי המבואר" ח"א עמ' ג).
בנו הוא הפילוסוף רבי יוסף אבן שם טוב, מחבר ספר "כבוד אלהים" (היה מתומכי המורה נבוכים לרמב"ם). בפרק האחרון של ספרו מזכיר את הויכוח שהיה לאביו עם חכמי הפילוסופיה ומסביר מדוע הוא תומך בפילוסופיה, שלא כאביו. נכדו הוא רבי שם טוב אבן שם טוב (השני) כתב פירוש למורה נבוכים.
כתביו[עריכה]
- ספר האמונות- חיבור בענייני אמונה בו מתפלמס עם הדוגלים באמונה שכלית ופילוסופית, וכן ביאורים בעניינים בקבלה.
- פירוש על פרקי אבות (שרד ממנו רק הפירוש על פרק ו, והודפס לצד פירוש רבנו בחיי למסכת אבות בשנת תשכ"ה).
- פירוש על הגדה של פסח - הודפס מכת"י יחידי התוך "הגדה של פסח אוצר הראשונים" על ידי הרב דוד הולצר ובנו הרב זכריה אלחנן הולצר, תשס"ו.
- חיבור על עשר הספירות- אבד (עניינים רבים על עשר הספירות מובאים בספר האמונות).
- מספר כתבים קבליים מצויים בכתב יד.
| תקופת חייו של רבי שם טוב אבן שם טוב על ציר הזמן |
|---|
 |