ישיבת הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (שוחזר מעריכות של Shoko (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 174: שורה 174:
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|[[מרכז תורני לאומי צפת|ישיבת צפת]] || [[צפת]] || [[הרב אייל יעקובוביץ']] || הוקמה על ידי [[הרב בניהו ברונר]]|| [http://www.tsfat.org.il]   
|[[מרכז תורני לאומי צפת|ישיבת צפת]] || [[צפת]] || [[הרב אייל יעקובוביץ']] || הוקמה על ידי [[הרב בניהו ברונר]]|| [http://www.tsfat.org.il]   
|-
| [[ישיבת אורות הא"רי]] || צפת || [[הרב גד כהן]]  || הישיבה הוקמה בעידודו ובהוראתו של הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצוק"ל ולוותה לאורך כל ימיו בהדרכתו הרוחנית  ||[http://www.orothaari.co.il/]
|-
|-
| [[ישיבת איילת השחר]] || [[אילת]] || [[הרב יוסי רודריגז]] || הוקמה בשנת תשנ"ז || [http://yahr.org]  
| [[ישיבת איילת השחר]] || [[אילת]] || [[הרב יוסי רודריגז]] || הוקמה בשנת תשנ"ז || [http://yahr.org]  
שורה 250: שורה 248:
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[בית מוריה]] || [[באר שבע]] || [[הרב שמעון כהן]] || חלק מגרעין תורני הגדול הכולל בתי ספר, [[כולל]], גני ילדים ועוד|| [http://www.bmoriah.org.il/130314/%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94%D7%94-1]
| [[בית מוריה]] || [[באר שבע]] || [[הרב שמעון כהן]] || חלק מגרעין תורני הגדול הכולל בתי ספר, [[כולל]], גני ילדים ועוד|| [http://www.bmoriah.org.il/130314/%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94%D7%94-1]
|-  
|-
| מכינת [[אור מאופיר]]|| מרכז שפירא|| [[הרב בניהו יורב]] || משמשת כמכינה קדם צבאית ליהודי אתיופיה. חלק ממוסדות ישיבת אור עציון|| [http://www.oretzion.com/om/]
| מכינת [[אור מאופיר]]|| מרכז שפירא|| [[הרב בניהו יורב]] || משמשת כמכינה קדם צבאית ליהודי אתיופיה. חלק ממוסדות ישיבת אור עציון|| [http://www.oretzion.com/om/]
|}
|}

גרסה אחרונה מ־15:15, 11 בספטמבר 2016
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Hesder.jpg

ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות צבאי מקוצר במסגרת דתית. ישיבות ההסדר הן ישיבות המשתייכות לזרם הדתי לאומי, ומהוות בחברה זו שילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים בני"שים - בני ישיבות) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית. נכון ל-תשע"א, קיימות 61 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן יותר מ-7500 תלמידים.

הבסיס החוקי להסדר[עריכה]

מעמדן החוקי של ישיבות ההסדר התקבע בתקנות שהוציא שר הביטחון. בסיסו של ההסדר ברעיון הקמת נח"ל תורני, אולם בעקבות החלטת בג"ץ ב-תשנ"ט כי יש לקבוע את הסדר דחיית השירות לחרדים בחוק, עוגן בחוק גם הסדר השירות הצבאי המקוצר[1].

המיועדים למסלול ההסדר בצה"ל צריכים להיות בוגרי ישיבה תיכונית או לגשת לבחינת בגרות מורחבת בגמרא[2]. בכמה תיכונים דתיים ובכל הישיבות התיכוניות ניתנים לתלמידים ימי חופשה, לאחר קבלת האישור לשירות בהסדר מצה"ל, על מנת שיוכלו ללמוד כמה ימים בישיבות הסדר שונות ולבחור ביניהן. חופשה זו נקראת "שבוע ישיבה" (שבו"ש).

הגדרתה של ישיבה כישיבת הסדר נעשה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר. ארגון זה גם מייצג את ראשי ישיבות ההסדר במגעים, דיונים, ובקשות מול צה"ל ומשרד הביטחון בנושא שירות וזכויות חיילי הסדר. מספר ישיבות אינן חברות באיגוד והן מתנהלות מול צה"ל בצורה עצמאית. היחידה האחראית על הקשר בין חיילי המסלול לצבא במהלך השהות בישיבה היא מדור בני"ש בענף תגבורת סדיר. מדור בני"ש עובד בתיאום עם איגוד ישיבות ההסדר, שהוא עמותה אזרחית.

ישיבות ההסדר[עריכה]

הישיבה בה הוקם לראשונה מסלול "הסדר" הייתה הישיבה הגבוהה "כרם ביבנה", שהוקמה באזור שנת תשי"ד לפ"ק, ועל כן ייצג מייסדה, הרב חיים יעקב גולדוויכט, את ישיבות ההסדר בטקס הענקת פרס ישראל בשנת תשנ"א, שבו הוענק הפרס למפעל ישיבות ההסדר.

מספר המתגייסים לצה"ל במסגרת ההסדר היה בשנת תשס"ט כ-1,350 תלמידים, שהם יותר מחמישית מבוגרי החינוך הציוני דתי‏[3]. שאר בוגרי החינוך הציוני דתי הולכים לישיבות גבוהות, מכינות או שרות צבאי רגיל. יש לציין שישנם גם תלמידי ישיבות הסדר שמחליטים בסופו של דבר לשרת שירות צבאי מלא, כתוספת למסלול או על ידי נטישת מסלול ההסדר באמצעו.

בעת הקמת המכינות הקדם צבאיות, עלתה טענה שהדבר יגרום לתלמידים שלא ללכת לישיבות הסדר, ואף נעשו מאמצים להצר את צעדי המכינות כדי למנוע פגיעה בישיבות ההסדר. בתחילה הייתה אכן ירידה משמעותיות במספר תלמידי ישיבות ההסדר, והמספר ירד ממעל 1,200 תלמידים בשנתון לכ-800, הירידה נראתה אף גדולה משהייתה בגלל גידול במספר הישיבות שהתרחש במקביל, אך לאחר מספר שנים אחוז הפונים לישיבות הסדר חזר לרמתו הקודמת.

סדר היום בישיבה ואופי הלימוד[עריכה]

סדר היום בישיבות ההסדר דומה לישיבות רבות אחרות, ההולכות בעקבות המודל הליטאי של ישיבת וולוז'ין: הקדשת רובו של היום ללימוד מעמיק של תלמוד, המכונה "לימוד בעיון". אולם בחלקן ניתן מקום מכובד גם ללימוד תנ"ך ומחשבת ישראל. בישיבות ההסדר, כמו ברוב הישיבות הגבוהות הציוניות, מקובל לחלק את היום לשלושה חלקים, הנקראים 'סדרים': סדר בוקר בו לומדים "גמרא בעיון", סדר צהריים שבו בעיקר נושאי הלימוד משתנים: לעתים לומדים "גמרא בבקיאות" (במטרה להקנות ללומד שליטה מקיפה יותר בש"ס), וברוב ישיבות ההסדר מועברים בו שיעורים באמונה, מחשבת ישראל ותנ"ך, וסדר ערב שבו בדרך כלל לומדים "גמרא בבקיאות" ובחלק מהישיבות הלכה או נושאים אחרים . הלימוד עצמו נעשה רוב הזמן בחברותות או בחבורות. עם זאת מתקיימים שיעורים בנושאים שונים במהלך היום, המרכזי שבהם הוא השיעור בגמרא אותו מעביר הר"מ של השיעור (שיעור=מחזור) לאחר "סדר בוקר".

מסלול הלימוד בישיבות ההסדר מדגיש את התרומה לחברה הישראלית. תלמידים רבים מתנדבים במסגרות כגון משמר אזרחי, מד"א, אגף הרווחה העירוני ועוד, או במסגרות שיוזמת הישיבה. מיקומן של ישיבות ההסדר מושפע מהשקפת עולם:

  • ישיבות הממוקמות בעיירות פיתוח או באזורי ספר שבהם בנוסף ללימוד בישיבה התלמידים משתדלים להתנדב ולעזור בהרמת המוראל.
  • ישיבות בערים הגדולות, שבהם התלמידים יוצאים לחיזוק התורה בעיר. ובכך להגביר את ההשפעה התורנית והשיח בין הציבור הכללי לציבור הדתי בערים.
  • ישיבות הנמצאות בתחומי יהודה ושומרון, כחלק מחיזוק ההתיישבות היהודית במקום.

מימון[עריכה]

ישיבות ההסדר ממומנות על ידי תשלומי הורים ותמיכה של משרד החינוך ומשרד הביטחון. בנוסף, ישנן ישיבות הזוכות לתמיכה של הרשות המקומית בו הן נמצאות ורב הישיבות נתמכות בנוסף על ידי תרומות ומענקים של גופים שונים. בשנת תשס"ו קבלו ישיבות ההסדר כ-408 ש"ח לתלמיד לחודש מתקציב מוסדות תורניים של משרד החינוך ובשנת תשס"ה כ-548 ש"ח לחודש לתלמיד. הישיבות מקבלות תקציב עבור התלמידים גם בעת שירותם הצבאי‏[4].

בשנת תשס"ח הייתה ההקצבה השנתית של משרד הביטחון לישיבות ההסדר 24 מיליון שקל. בחלוקה ל-7500 תלמידים מדובר על תקציב של כ-270 ש"ח לתלמיד לחודש.

שכר הלימוד שמשולם על ידי ההורים משתנה מישיבה לישיבה אך לרוב נע בין 8000-10000 ש"ח לשנה ומשולם גם על התקופה שבה התלמיד נמצא בצבא‏[5].

מסלול ההסדר[עריכה]

מסלול ההסדר הצבאי נמשך כחמש שנים. כל שנה נקראת בפי בני הישיבות 'שיעור', בדומה לשמותיהן של הכיתות בבית ספר.

  • שיעור א' - בשנה שלאחר התיכון דוחים בני הישיבות את הגיוס לצבא בשנה (דחיית שירות, דח"ש) ומקדישים ימיהם ללימוד.
  • שיעור ב' - לרוב, בתחילת השנה (או בסוף השנה שלפניה) עוברים התלמידים חיול חלקי, אך ממשיכים ללמוד בישיבה עד גיוס מרץ למניינם ימ"ש או אוגוסט (לפי החלטת הישיבה). במקרה כזה, נחשבת לתלמידים התקופה כשירות צבאי ללא תשלום (של"ת). לאחר מכן, מצטרפים התלמידים למסגרת הצבאית הרגילה.
  • שיעור ג' - בשנה זו נמשך השירות הצבאי הרגיל. תקופה זו נמשכת שנה וארבעה חודשים סה"כ.
  • שיעור ד' - בשנה הראשונה לאחר השירות הרגיל מחויבים השייכים למסלול ההסדר ללמוד בישיבה. שנה זו נחשבת להם כשנת שירות ללא תשלום.
  • שיעור ה' - הלימוד בישיבות נמשך במהלך שיעור ה', והשיחרור מהשירות ללא תשלום נעשה החל מאמצע השנה.

בחלק מישיבות ההסדר, מתבצע הגיוס בפועל בסוף שעור ג' [כשנה מאוחר יותר מאשר בשאר הישיבות], וכן גם זמן השחרור מן הישיבה נדחה בשנה לסוף שעור ו'.

תלמידים רבים נשארים בישיבה שנים רבות מעבר להתחייבותם במסגרת ההסדר. רבים מהם עוסקים בתקופה זו בלימודי רבנות ודיינות.

מסלול הפיקוד בישיבות ההסדר[עריכה]

במקביל לתרומת תלמידי ישיבות ההסדר לשורות הלוחמים ישנה תרומה משמעותית בתחום הפיקוד. תלמידים רבים מישיבות ההסדר יצאו לפיקוד וקצונה במהלך שירותם הצבאי. במהלך שנות המילואים אף מילאו תפקידי פיקוד ברמות שונות ואף תפקידי קצונה בכירה. ישיבות ההסדר יצרו תופעה חדשה של רבנים תלמידי חכמים וראשי ישיבות שמשרתים בצבא בתפקידי פיקוד וקצונה. כיום בקרב ישיבות ההסדר ישנם רמי"ם וראשי ישיבות בעלי דרגות קצונה. ביניהם ניתן לציין את הרב אליעזר שנוולד (אל"מ במיל'), הרב יובל שרלו (רס"ן במיל'), הרב רא"ם הכהן (רס"ן במיל'), הרב יהושע בן מאיר (סא"ל במיל'), הרב חברון שילה (רס"ן במיל') הרב מאיר כ"ץ (רס"ן במיל'), הרב ברוך גנות (סא"ל במיל') ואחרים.

אופיו של השירות הצבאי בפועל בהסדר[עריכה]

חייל המתגייס במסלול ההסדר מחויב בשירות חובה מתוכו שלוש שנים ושמונה חודשים בישיבה(המכונה של"ת) וכשנה וארבעה חודשים בשירות צבאי פעיל(שר"פ), ולעתים יותר (למשתתפים בקורסים כגון: חובשים, מ"כים, קצינים וכו'). אורך השירות אינו קבוע, ותלוי בצרכי הצבא המשתנים, וכן בתפקידו של החייל. חיילים בתפקידי העורף משרתים כיום גם כשנה וארבעה חודשים כמו חייל בני"ש קרבי רגיל, ואילו חיילים בתפקידי פיקוד משרתים יותר.

במהלך שירותם הצבאי משרתים חלק מתלמידי ההסדר בצוותא במחלקות מיוחדות להם, אשר מפוזרות בסוף מסלול ההכשרה הקרבי וחלקם משרתים במחלקות "מעורבות", מתחילת השירות. חיילים לא קרביים, אשר מהווים מיעוט בהסדר, עוברים רק את הטירונות יחדיו.

של"ת[עריכה]

של"ת, ראשי תיבות של "שירות ללא תשלום"- שלב זה מהווה את החלק העיקרי של השרות של תלמידי ישיבות ההסדר. ברוב הישיבות התלמידים דוחים את השירות הצבאי בשנה כך שהלימודים בשנה הראשונה הם בגדר התנדבות. רק בסוף שנה זו או במהלך השנה השנייה (תלוי בישיבה) הם מצטרפים למסגרת צבאית. ההצטרפות לצבא כרוכה בתהליך חיול. בשונה מהמסלול הרגיל לאחר החיול תלמידי ההסדר אינם עולים על מדים אלא נחשבים כמשרתים בשל"ת. סך משך השל"ת, לפני השירות בפועל ולאחריו, הוא כשנתיים וחצי. משך זמן השרות בפועל (שר"פ) הוא כשנה וארבעה חודשים. במשך השירות בפועל, בניגוד לתקופת השל"ת, החיילים מחויבים, ככל חייל אחר, בלבוש צבאי ובנשיאת חוגר.

תוכניות אחרות בעלות אופי דומה[עריכה]

ישנן ישיבות בעלות מתכונת דומה, המשלבות שירות צבאי עם לימוד תורה, אך במתכונת אחרת.

שילוב[עריכה]

כיום, רק בישיבה אחת משרתים במסלול המכונה "שילוב" (ישיבת מעלה גלבוע). במסלול זה משרתים תלמידי הישיבה שירות צבאי מלא, בן שלוש שנים. השירות מפוצל לשתי תקופות בנות שנה וחצי כל אחת, כאשר באמצע השירות הם חוזרים לתקופת לימודים בישיבה.

ישיבת מעלה גלבוע שייכת לקיבוץ הדתי, ובדומה אליו נחשבת לליברלית. עד לשנת תשס"ח פעלה גם ישיבת עין צורים במסלול זה, אך היא נסגרה וחלק מתלמידיה עברו לישיבת מעלה גלבוע.

שסדר[עריכה]

ישיבת מודיעין בראשות הרב אליעזר שנוולד, השייכת לקבוצת הלא-מזדהות, פועלת במתכונת חדשה, בשם השֵסדֵר (הלחם של שש + הסדר), בה לומדים שנה נוספת בישיבה. והשרות הצבאי ארוך ובנוי בצורה מנוצלת יותר.

מסלול זה הוא שינוי ממסלול ההסדר הישן, והתגבש כתוצאה משינוי הצרכים של השרות הצבאי והמחשבה שיש צורך בהארכה של תקופת הלימוד בישיבה לפני היציאה לחיים.

מסלול השסדר מורכב מחמישה פרקי שרות:

  1. פרק לימוד של שנה וחצי.
  2. פרק שרות ראשון הכשרת הלוחם בפל' מסלול של עשרה חודשים.
  3. פרק לימוד אמצעי של עשרה חודשים.
  4. פרק שרות שני - בפלוגה מבצעית של שנה.
  5. פרק לימוד אחרון של שנתיים.

במסלול זה גם אחוזי פיקוד גבוהים יותר מאשר בהסדר הרגיל.

הסדר מרכז[עריכה]

זהו מסלול המיועד לבני הישיבות הגבוהות. אורך השירות הצבאי בפועל במסלול זה נע בין חצי שנה לשנה וחצי בהתאם ליחידה. תלמיד הישיבה במסלול מתחייב ללמוד בישיבה עד גיל 26. מסלול זה מותאם לתלמידים המעוניינים בעתיד תורני ובלימודים ארוכי טווח. הישיבה שפיתחה אותו היא ישיבת מרכז הרב והמסלול קרוי על שמה. מאפיין נוסף במסלול זה הוא שהפונים אליו אינם מתגייסים ליחידות המיוחדות לבני הישיבות אלא משתלבים ביחידות רגילות. בתקופת הלימוד מעמדם של אנשי מסלול זה מוגדר כדחיית שירות ולא כשירות ללא תשלום, כמעמדם של בני ישיבות ההסדר.

שילובים[עריכה]

ב-2010 החל לפעול מסלול "שילובים" הכולל שנתיים שירות צבאי ושנתיים לימוד בישיבה.‏[6]

ההסדר בדעת הקהל[עריכה]

אף שמדי פעם עולים קולות של טרוניה בקרב חלק מהציבור על קיצור השירות הצבאי לחתך כה גדול של אוכלוסייה, בדרך כלל זכו ישיבות ההסדר להערכה רבה בצה"ל ובציבור, במיוחד על רקע סירובם של החרדים לשלוח את בניהם לצה"ל, ועל רקע המוטיבציה הגבוהה של חיילי ההסדר ואיכותם האנושית.‏[7]

באמצע שבט תשס"ו הגישה ועדה בראשות פרופ' אבי בן בסט דו"ח, הקובע כי יש לקצר את שירות החובה בצה"ל. אחד הסעיפים בדו"ח היה ביטול המסלולים הייחודיים, וביניהם מסלול ההסדר.

לאחר רצח רבין בידי יגאל עמיר, בוגר ישיבת הסדר, נשמעו קולות שקראו לפירוקן של המסגרות הצבאיות הישיבתיות, ועלה החשש שהן יהוו מצע למרדנות ימנית קיצונית.

מכיוון אחר התעוררה מחלוקת בשל התעקשותם של רבני הישיבות על כללי צניעות שיונהגו בבסיסים שבהם חייליהם משרתים. בסופו של דבר צה"ל התרצה לדרישותיהם בנושא זה והטיל הגבלות מסוימות על לבוש חיילות ועל שירות של מדריכות ספורט הנמצאות יחד עם בני הישיבות.

ההסדר וסוגיית הסרבנות[עריכה]

עם תחילת ההכנות ליישום תוכנית ההתנתקות, בתמוז תשס"ה, דווחו מקרים לא מעטים של הצהרות על סרבנות בקרב חיילי הסדר. הצבא הזהיר כי סרבנות של חייל הסדר עלולה להביא להוצאתו הן מיחידתו והן ממסלול ההסדר, מה שיאריך את שירותו הצבאי בשנה וחצי נוספות. במקרה אחד פוזרה מחלקת בני ישיבות אחר שתשעה מחייליה סירבו פקודה.

במהלך יישום התוכנית הצבא נשמר מהכנסת יחידות הסדר, כמו גם יחידות אחרות בהם משרתים דתיים רבים שירות סדיר, למעגלי הפינוי הפנימיים.

אחר ההתנתקות תבע ראש אמ"ש האלוף אלעזר שטרן את התפטרותם של שני ראשי ישיבות הסדר שהטיפו לסרבנות בפומבי, ואיים בהוצאת ישיבותיהם מחוץ להסדר אם לא יתפטרו, מה שלא קרה בפועל.

סרבנות נוספת של חיילי ההסדר באופן מרוכז התרחשה באב תשס"ז, בעקבות פינוי הבתים בשוק הסיטונאי בחברון ובתמיכת מספר רבנים. בעקבות התקרית הודחו 12 לוחמים מהיחידה.

השלכות בעקבות הסרבנות[עריכה]

בתאריך כ"ו בכסלו תשס"ט, בעקבות הנפת שלטים נגד פינוי יהודים, בטקס השבעה של טירוני חטיבת כפיר, הורה שר הביטחון, אהוד ברק, על הוצאתה של ישיבת הר ברכה בראשותו של הרב אליעזר מלמד מן ההסדר. צעד זה בא בעקבות הודעתו של ראש הישיבה שלא יגיע לשימוע אליו זומן אצל שר הביטחון. בנימוקו לכך אמר שר הביטחון כי "מעשיו ודבריו של הרב אליעזר מלמד מערערים את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, דבריו עודדו והסיתו חלק מתלמידיו לסרבנות, להפגנות ולפגיעה ברוח צה"ל, ומשכך, אין להם מקום במדינה מתוקנת. חובה עלינו להקפיד ולשמור את צה"ל מחוץ לוויכוח הפוליטי".

מיפוי הישיבות[עריכה]

ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות ותלמידיהן כמעט תמיד משתייכים לציונות הדתית. למערך ישיבות ההסדר משתייכות ישיבות מכל תתי הזרמים של הישיבות הציוניות שכן תלמידים המעוניינים במסלול ההסדר הם המאגר הגדול ביותר של תלמידים פוטנציאליים לישיבות. עם זאת, ישנן ישיבות ציוניות המעדיפות שלא להיות ישיבות הסדר מסיבות אידאולוגיות, בעיקר ישיבות מרכז הרב והר המור וחלק מבנותיהן, והן נקראות ישיבות גבוהות או ישיבות הקו. גם ישיבות אלו, ברובן, מאפשרות לתלמידיהן להתגייס לצה"ל במסגרת ההסדר דרך ישיבת הסדר אחרת, או כגיוס רגיל לתקופה של שלוש שנים. גם בחלק מישיבות ההסדר מתקיים במקביל מסלול של ישיבה גבוהה.

בשנת תשס"ט היו 47 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן יותר מ-7500 תלמידים. בתחילת תשע"א כבר היו 61 ישיבות.

רשימת ישיבות ההסדר (מעודכנת לשנת תשע"א):

שם הישיבה מיקום ראש הישיבה הערות אתר הישיבה
ישיבת כרם ביבנה ע"י קבוצת יבנה הרב מרדכי גרינברג אם ישיבות ההסדר. נוסדה בשנת תשי"ג על ידי הרב חיים יעקב גולדוויכט [1]
ישיבת שעלבים קיבוץ שעלבים הרב יחזקאל יעקבסון והרב מיכאל ימר נוסדה על ידי הרב מאיר שלזינגר [2]
ישיבת הכותל הרובע היהודי בירושלים הרב ברוך וידר נוסדה בשנת תשכ"ו ע"י הרב ישעיהו חיים הדרי ולאחריו שימשו בראשה תקופות קצרות הרב חיים כ"ץ והרב מרדכי אלון. קיימת תכנית מיוחדת לבני חו"ל. [3]
ישיבת הר עציון אלון שבות הרב יעקב מדן, הרב ברוך גיגי והרב משה ליכטנשטיין נוסדה בשנת תשכ"ח ע"י הרב יהודה עמיטל [4]
ישיבת ניר קרית ארבע הרב אליעזר ולדמן ובנו הרב נעם ולדמן [5]
ישיבת הגולן חיספין הרב יואל מנוביץ' [6]
ישיבת מעלות יעקב מעלות הרב יהושע ויצמן [7]
ישיבת נווה דקלים אשדוד הרב דוד גבריאלי נוסדה בשנת תשל"ה בימית. עם פינוי סיני עברה לנווה דקלים, ובשנת תשס"ה נעקרה ממקומה ועברה לאשדוד [8]
ישיבת קרית שמונה קרית שמונה הרב צפניה דרורי והרב ישראל קירשטיין נוסדה בשנת תשל"ז על ידי הרב דרורי והרב אפרים שחור [9]
ישיבת ברכת משה מעלה אדומים הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב יצחק שילת והרב חיים סבתו נוסדה בשנת תשל"ז ע"י הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת [10]
ישיבת שבות ישראל אפרת הרב יוני רוזנצווייג והרב שאול יונתן ויינגורט הישיבה הוקמה ביישוב תקוע, עברה לאפרת והיתה מספר שנים ביישוב גבעות [11]
ישיבת אור עציון מרכז שפירא הרב חיים דרוקמן נוסדה בשנת תשל"ח. שייכת למרכז ישיבות בני עקיבא [12]
ישיבת שילה שילה בעבר הרב מיכאל ברום והרב אהרן הראל [13]
ישיבת קרני שומרון קרני שומרון הרב שמואל הבר והרב אברהם קורצווייל נוסדה בשנת תשמ"א [14].
ישיבת בית אורות בין הר הזיתים להר הצופים הרב דני איזק הוקמה בשנת תש"ן על ידי הרב חנן פורת. בראשות הישיבה עמד תקופה מסוימת הרב בנימין אלון. [15]
ישיבת מדברה כעדן מצפה רמון הרב צבי קוסטינר נוסדה בשנת תשנ"א בדימונה [16] (באנגלית)
ישיבת הר ברכה הר ברכה הרב אליעזר מלמד (באופן רשמי איננו משמש כראש ישיבה) הוקמה בשנת תשנ"א [17]
בית ועד לתורה עתניאל הרב רא"ם הכהן והרב בנימין קלמנזון הוקמה בשנת תשמ"ז ככולל אברכים ע"י הרב קלמנזון והרב עמי עולמי, ובשנת תשנ"ב הפכה לישיבת הסדר [18]
ישיבת שדמות נריה שדמות מחולה הרב שלמה רוזנפלד הוקמה בשנת תשנ"ד [19]
ישיבת רמת גן רמת גן הרב יהושע שפירא הוקמה בשנת תשנ"ד. נשיא הישיבה הוא הרב יעקב אריאל [20]
ישיבת ירוחם ירוחם הרב אליהו בלומנצוויג הוקמה בשנת תשנ"ד [[21]
ישיבת המאירי קרית משה, ירושלים הרב שמואל זעפרני שייכת למככלת ליפשיץ. משלבת לימודים אקדמיים תוך כדי לימוד בישיבה [22]
ישיבת אפיקי דעת שדרות הרב דוד פנדל לישיבה שלוחות בשדרות (ישית לב לדעת) ובקרית גת (דרך החיים) [23]
ישיבת ברכת יוסף אלון מורה הרב אליקים לבנון הישיבה התחילה ככולל בשנת תש"מ והפכה לישיבה גבוהה בשנת תשנ"ו [24].
ישיבת נהר דעה נהריה הרב ישעיהו מייטליס והרב אליהו בלום נוסדה בשנת תשנ"ה על ידי הרב מיטליס והרב חיים רטיג [25]
ישיבת היכל אליהו כוכב יעקב הרב שאול דוד בוצ'קו המשכה של ישיבת 'עץ חיים' בשוויץ. בנוסף למסלול הסדר רגיל החל משנת תשס"ט קיים מסלול שילובים - שנה ישיבה שנתים צבא שנה ישיבה. [26]
ישיבת שיח יצחק אפרת הרב יאיר דרייפוס נוסדה בשנת תשנ"ו על ידי הרב דרייפוס והרב שג"ר. לא חברה באיגוד ישיבת ההסדר [27]
ישיבת צפת צפת הרב אייל יעקובוביץ' הוקמה על ידי הרב בניהו ברונר [28]
ישיבת איילת השחר אילת הרב יוסי רודריגז הוקמה בשנת תשנ"ז [29]
ישיבת ההסדר ראשון לציון ראשון לציון הרב שלמה לוי [30]
ישיבת אורות שאול כפר בתיה הרב יובל שרלו והרב תמיר גרנות הוקמה בשנת תשנ"ח [31]
ישיבת תקוע תקוע - הוקמה בשנת תשנ"ט. נשיא הישיבה הוא הרב עדין שטיינזלץ [32]
ישיבת מעלה אפרים מעלה אפרים הרב ברוך גנות ישיבה זו לא חברה באיגוד ישיבות ההסדר [33]
ישיבת לב לדעת שדרות הרב שלמה בנימין הוקמה בשנת תש"ס כשלוחה של ישיבת 'אפיקי דעת' בעיר -
ישיבת אור וישועה חיפה הרב אליהו רחמים זייני הוקמה בשנת תשס"א [34]
ישיבת אהבת ישראל נתיבות הרב דוד אסולין והרב ישראל פרידמן בן שלום נוסדה בשנת תשס"ב ע"י שמוליק בן שלום [35]
ישיבת בינות רעננה הרב חיים רטיג הוקמה בשנת תשס"ב -
ישיבת שירת משה יפו הרב אליהו מאלי הוקמה בשנת תשס"ח [36]
ישיבת ההסדר עכו עכו הרב יוסי שטרן נוסדה בשנת תשס"ג כשלוחת ישיבת 'מעלות יעקב' [37]
ישיבת טפחות מושב טפחות הרב אייל גריינר [38]
ישיבת ההסדר חולון חולון הרב אלעזר אהרונסון שלוחה של ישיבת 'מעלות יעקב' [39]
ישיבת כרמי אל כרמיאל הרב יעקב ידיד [40]
ישיבת ברכת התורה שבי שומרון הרב יהושע מרדכי שמידט הוקמה בשנת תשס"ד -
ישיבת מאיר הראל מודיעין הרב אליעזר חיים שנוולד בישיבה לומדים במסלול "שסדר" [41]
ישיבת ההסדר אש התורה תל אביב הרב ניר יעקב מס חלק ממוסדות אש התורה העולמית, ישיבה זו לא חברה באיגוד ישיבות ההסדר. בראשות הישיבה עמד בראשיתה הרב צבי שוורץ. בשנת תש"ע עברה לת"א, והיא נמצאת כיום בתוך בית הכנסת "תפארת-צבי" [42]
ישיבת ההסדר נצרת עילית נצרת עילית [[הרב דני סיגליס] שלוחת ישיבת 'מעלות יעקב' [43] (בתוך אתר ישיבת מעלות)
ישיבת ההסדר בית שאן בית שאן הרב שלמה שושן [44]
ישיבת ארץ הצבי פדואל הרב מאיר כ"ץ ראש הישיבה היה הרב אימלך שפירא שנרצח בדרך מפדואל לשיעור תורה. ישיבה זו לא חברה באיגוד ישיבות ההסדר -
ישיבת אורות יעקב רחובות הרב עמי דנינו שייכת למכון להכשרת מורים מורשת יעקב. בישיבה מתחיילים בתחילת שיעור א' [45]
ישיבת אשתמוע מצפה אשתמוע הרב יצחק אידלס והרב יצחק אמיתי הוקמה כ"ישיבת הר שלום" ביישוב חומש על ידי ישיבת "ברכת יוסף" ובעקבות תכנית ההתנתקות, בה נהרס היישוב, שהתה הישיבה למשך שנה במכללה באלון מורה ובתמוז תשס"ו עברה למצפה אשתמוע שבדרום הר חברון. -
ישיבת אמי"ת עפולה עפולה הרב יצחק בן פזי ישיבת הסדר קהילתית משולבת עם הגרעין התורני, הוקמה על ידי רב העיר הרב שמואל דוד [46]
ישיבת מחניים אפרת; גבעת המבתר הרב שלמה וילק שייכת למוסדות אור תורה סטון [47]
ישיבת ההסדר בית שמש בית שמש הרב אליעזר שנקולבסקי הקומה בשנת תש"ע, אך חדלה מלהתקיים. [48]
ישיבת אורות אביב תל אביב הרב מישאל כהן [yorotaviv.fav.co.il]
ישיבת גבעת אולגה גבעת אולגה (חדרה) הרב אפרים ג'יאמי הקומה כחלק מהגרעין התורני בשכונת גבעת אולגה, והוכרה כישיבת הסדר בשנת תשע"ג. -
ישיבת רמת השרון רמת השרון הרב ראובן ששון הוקמה כחלק מהגרעין התורני ברמת השרון [49] (בתוך אתר הגרעין התורני)
ישיבת שעלבים- שלוחה שעלבים הרב גרשון שחור שלוחת ישיבת שעלבים -
ישיבת איתמר איתמר הרב אביחי רונצקי נוסדה בשנת תשנ"ח [50]
ישיבת נצר מטעי אריאל הרב ציון טוויל הוקמה כ"ישיבת נצר מטעי" בישוב נצרים שברצועת עזה, ועברה לאחר עקירתו לאריאל http://www.netzerariel.org/123116/netzermataai
ישיבת מאור טוביה מצפה יריחו הרב שבתי סבתו נוסדה בשנת תשל"ח [51]
בית מדרש רעותא כרמל הרב נתן אופנר http://www.reuta.org.il/
ישיבת דימונה דימונה הרב דוד תורג'מן הוקמה כישיבת 'מדברה כעדן' בשנת תשמ"ט, והוקמה מחדש בשנת תשס"ח לאחר שישיבת 'מדברה כעדן' עברה למצפה רמון. -
ישיבת ההסדר אופקים אופקים שלוחת ישיבת מאיר הראל במודיעין.
ישיבת ההסדר דרך החיים קרית גת הרב אמיר ממן שלוחת ישיבת 'אפיקי דעת' שדרות -
בית מוריה באר שבע הרב שמעון כהן חלק מגרעין תורני הגדול הכולל בתי ספר, כולל, גני ילדים ועוד [52]
מכינת אור מאופיר מרכז שפירא הרב בניהו יורב משמשת כמכינה קדם צבאית ליהודי אתיופיה. חלק ממוסדות ישיבת אור עציון [53]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • "החינוך הדתי בגבורותיו", המרכז לחינוך דתי בישראל, תשמ"ז, עמודים 401-405

קישורים חיצוניים[עריכה]

מאמרים[עריכה]

מידע[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ↑ חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, עמוד 3, אתר הכנסת
  2. ↑ דחיית גיוס, אתר "הסדר"
  3. ↑ חגי הוברמן, לראשונה יתגייסו חיילי ההסדר בימי הגיוס של חטיבותיהם ולא ביום נפרד, מצב הרוח, כ"ו באדר תש"ע
  4. ↑ אורלי לוטן ואליעזר שוורץ, מדרשות תורניות לבנות, מחלקת מידע ומחקר של הכנסת, ‏5 בספטמבר 2006
  5. ↑ הכל על מסלול ה"הסדר", אתר סטנדר
  6. ↑ תבנית:ערוץ7
  7. ↑ ניר קוסטי, קרובים להסדר, באתר דובר צה"ל (לקוח מכתב העת "במחנה" גיליון 22 משנת 2008)
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=ישיבת_הסדר&oldid=103557"