רבי דוב בער ממזריטש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תס"ד באוקריאינה. למד אצל [[רבי יהושע פלק]] (בעל "פני יהושע") והתחתן עם בתו של רבי שלום שכנא. לאחר נישואיו החל לעבוד כמלמד תינוקות, ולאחר כמה שנים התמנה למגיד מישרים בקהילת קוריץ. בשנת תקי"ב נפגש עם | נולד בשנת תס"ד באוקריאינה. למד אצל [[רבי יהושע פלק]] (בעל "פני יהושע") והתחתן עם בתו של רבי שלום שכנא. לאחר נישואיו החל לעבוד כמלמד תינוקות, ולאחר כמה שנים התמנה למגיד מישרים בקהילת קוריץ. בשנת תקי"ב נפגש עם הבעל שם טוב, ומאז הפך לתלמידו המובהק והקרוב, ולאחר פטירתו הפך לממשיכו בהנהגת החסידות. | ||
נפטר בי"ט ב[[כסלו]] תקל"ג. | נפטר בי"ט ב[[כסלו]] תקל"ג. |
גרסה אחרונה מ־20:21, 17 בנובמבר 2019
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי דוב בער המגיד ממזריטש היה גדול תלמידי הבעל שם טוב וממלא מקומו בהנהגת תנועת החסידות.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תס"ד באוקריאינה. למד אצל רבי יהושע פלק (בעל "פני יהושע") והתחתן עם בתו של רבי שלום שכנא. לאחר נישואיו החל לעבוד כמלמד תינוקות, ולאחר כמה שנים התמנה למגיד מישרים בקהילת קוריץ. בשנת תקי"ב נפגש עם הבעל שם טוב, ומאז הפך לתלמידו המובהק והקרוב, ולאחר פטירתו הפך לממשיכו בהנהגת החסידות.
נפטר בי"ט בכסלו תקל"ג.
תורותיו וספריו[עריכה]
המגיד עצמו לא כתב את תורותיו, והן נכתבו על ידי תלמידיו במספר חיבורים:
- מגיד דבריו ליעקב - לקוטי אמרים- החיבור הראשון שהודפס על ידי תלמידו רבי שלמה מלויצק. סופי התיבות של שם הספר יוצרות את השם "דוב".
- אור תורה- בספר מובאות הרבה מן התורות שב"מגיד דבריו ליעקב" ותורת נוספות, מסודרות על סדר פרשיות השבוע ופסוקי נביאים וכתובים.
- ליקוטים יקרים- תורות מהמגיד ממזריטש ובהן משולבות גם תורות מהבעל שם טוב, מרבי מנחם מנדל מפרמישלאן ומרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
- אור האמת
- שמועה טובה- חיבור שיצא מבין כתביו של תלמידו רבי לוי יצחק מברדיטשוב ותורותיו מיוחסות למגיד. יש שהטילו ספק בשיוכן של התורות הללו למגיד, ובייחוד לאור העובדה שישנם מאמרים שנכתבו לאחר פטירתו (שגם המייחסים אליו את הספר מודים שנכתבו לאחר פטירתו, כנראה על ידי ר' לוי יצחק עצמו).
- לקוטי אמרים- ספר שיצא לאחרונה מכתב יד (שבו יוחס בטעות לתלמידו רבי מנחם מנדל מויטבסק). יש שמייחסים את עריכת הספר לתלמידו רבי שמעלקא מניקלשבורג, יש שמייחסים אותה לרבי מנחם נחום מטשרנוביל ויש שמייחסים אותה לאחד מתלמידיו של הרבי מטשרנוביל.
- אגרות קודש- אגרות מהמגיד ממזריטש ותלמידיו, מהשנים תקכ"א-תקמ"ח.
תורות רבות ממנו הובאו בספר כתבי קודש הכולל גם את תורות הבעש"ט ור' לוי יצחק מברדיטשוב, וכן בספר גאולת ישראל (בעריכת הרב יצחק מאיר רוזנפלד) שיצא לאור בשנת תרס"ט בורשה, המאגד תורות מאבות החסידות.
- בשנת תשמ"ט הוציא הרב ישראל קלפהולץ את הסדרה תורת המגיד הכוללת ליקוט תורותיו מכל ספריו וספרי תלמידיו המביאים בשמו מסודורת על פי פרשיות השבוע, פסוקי הנ"ך וליקוטים.
מתלמידיו[עריכה]
- רבי מנחם מנדל מויטבסק- נחשב היה לגדול תלמידיו. הנהיג את עליית החסידים לארץ ישראל. מחבר ספר "פרי הארץ".
- רבי שניאור זלמן מלאדי - מייסד חסידות חב"ד, מחבר ספר התניא.
- בנו רבי אברהם המלאך- בעל "חסד לאברהם".
- רבי יעקב יצחק רבינוביץ'- "החוזה מלובלין", מאבות החסידות באזור פולין.
- רבי לוי יצחק מברדיצ'ב- בעל ספר "קדושת לוי".
- רבי אלימלך מליז'נסק- מחבר ספר "נעם אלימלך".
- רבי משולם זושא מאניפולי- אחיו של ר' אלימלך מליז'נסק, בעל ספר "בוצינא דנהורא". נקבר יחד עם רבו המגיד.
- רבי שמעלקא מניקלשבורג
- רבי פנחס הלוי הורוביץ- "בעל ההפלאה", אחיו של ר' שמעלקא מניקלשבורג.
- רבי אהרן הגדול מקרלין- מייסד חסידות קרלין, בעל "בית אהרן".
- רבי ברוך ממז'יבוז'- נכדו של הבעש"ט.
- רבי ישראל מקוז'ניץ- המגיד מקוז'ניץ, בעל "עבודת ישראל".
- רבי אריה לייב משפולי- "הסבא משפולי".
- רבי יוסף בלוך - המגיד מסאטנוב, בעל "הגנזי יוסף".