תורת הבית (רשב"א): הבדלים בין גרסאות בדף
(היה כתוב בטעות תורת הבית הקצר כשהכוונה היתה לארוך אז שיניתי זאת) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הספר מחולק לשמונה בתים, וכל אחד מהם לשערים: | הספר מחולק לשמונה בתים, וכל אחד מהם לשערים: | ||
* בית ראשון ושני- [[שחיטה]] ו[[כיסוי הדם]] | * בית ראשון ושני- [[שחיטה]] ו[[כיסוי הדם]] | ||
* בית שלישי- בעלי חיים האסורים והמותרים, [[מתנות כהונה]], [[דם]] ו[[מליחה]], בשר בחלב]], מאכלים מגולים, [[חלב נכרי]] ו[[בישולי נכרי]]. | * בית שלישי- בעלי חיים האסורים והמותרים, [[מתנות כהונה]], [[דם]] ו[[מליחה]], [[בשר בחלב]], מאכלים מגולים, [[חלב נכרי]] ו[[בישולי נכרי]]. | ||
* בית רביעי- תערובות, הכשרת כלים | * בית רביעי- תערובות, הכשרת כלים | ||
* בית חמישי- [[יין נסך]] | * בית חמישי- [[יין נסך]] | ||
* בית שישי- [[נטילת ידיים]] | * בית שישי- [[נטילת ידיים]] | ||
* בית שביעי- [[נדה]] | * בית שביעי- [[נדה]] | ||
* שער המים- טבילה ומקוואות. | * שער המים- טבילה ומקוואות. | ||
==זמן כתיבתו== | ==זמן כתיבתו== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
=="בדק הבית" ו"משמרת הבית"== | =="בדק הבית" ו"משמרת הבית"== | ||
על הספר נכתבו השגות מ[[רבי אהרון הלוי]] (הרא"ה) | על הספר נכתבו השגות מ[[רבי אהרון הלוי]] (הרא"ה) בשם "'''בדק הבית'''", | ||
הרשב"א ענה עליהן בחיבור "'''משמרת הבית'''" בספר ההתייחסות לרשב"א היא בגוף שלישי "אמר הכותב" כך שנשמע כאילו כתב את משמרת הבית תלמיד של הרשב"א, אך ב"[[שו"ת הרשב"א]]"<ref>ח"א סי' רסא;</ref> כותב: "ומן הדומה לא ראית מה שכתבתי במשמרת הבית" כך שיודעים כיום שאת התשובות להשגות כתב בעצמו<ref>אך ראה [[שולחן ערוך הרב]] יו"ד סימן קפ"ז קו"א ס"ק י' אשר כותב שם שלא הרשב"א כתב ספר זה. וראה על זה באריכות ב[[כללי הפוסקים וההוראה]] כלל קפג.</ref>. | |||
רבי מנחם קזיס השיב על תשובות הרשב"א ותירץ דברי הרא"ה בחיבור בשם "'''שלום הבית'''". | |||
==מהדורות== | ==מהדורות== | ||
גרסה אחרונה מ־21:49, 11 ביולי 2022
|
|
- הדף "תורת הבית" מפנה לכאן. לערך העוסק בספרו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ראו תורת הבית (חפץ חיים).
תורת הבית הוא חיבור הלכתי בהלכות איסור והיתר שכתב הרשב"א. מהווה אחד מספרי היסוד בתחומים אלו.
מבנה הספר[עריכה]
הספר מחולק לשני חלקים, הארוך והקצר, המהווה תמצית וסיכום לארוך (וישנן פעמים שחסר בו בקצר ממה שכתב בארוך). בהקדמתו מבאר ששני החיבורים נצרכים משום שיש החפצים בבירור הלכתי ארוך ויש החפצים בפסקי ההלכה למעשה, ולכן כתב את שניהם.
הספר מחולק לשמונה בתים, וכל אחד מהם לשערים:
- בית ראשון ושני- שחיטה וכיסוי הדם
- בית שלישי- בעלי חיים האסורים והמותרים, מתנות כהונה, דם ומליחה, בשר בחלב, מאכלים מגולים, חלב נכרי ובישולי נכרי.
- בית רביעי- תערובות, הכשרת כלים
- בית חמישי- יין נסך
- בית שישי- נטילת ידיים
- בית שביעי- נדה
- שער המים- טבילה ומקוואות.
זמן כתיבתו[עריכה]
יש מהאחרונים שכתבו כי תורת הבית הינו האחרון מבין כתביו, ולכן בכל סתירה בינו לבין חידושיו או תשובותיו- פוסקים לפי הספר[1]. לעומתם, יש שכתבו כי יש תשובות וחידושים שנכתבו לאחר כתיבת תורת הבית, ולכן יש להכריע על פיהם[2].
אמנם, יש מקומות שמזכיר בחידושיו את ספר תורת הבית[3], וכן להיפך[4], וכן מקומות בתשובותיו שמזכיר את הספר[5]. לכן כנראה שכתב ספרים אלו במקביל, או שהוסיף עליהם לאחר גמר כתיבתם.
"בדק הבית" ו"משמרת הבית"[עריכה]
על הספר נכתבו השגות מרבי אהרון הלוי (הרא"ה) בשם "בדק הבית", הרשב"א ענה עליהן בחיבור "משמרת הבית" בספר ההתייחסות לרשב"א היא בגוף שלישי "אמר הכותב" כך שנשמע כאילו כתב את משמרת הבית תלמיד של הרשב"א, אך ב"שו"ת הרשב"א"[6] כותב: "ומן הדומה לא ראית מה שכתבתי במשמרת הבית" כך שיודעים כיום שאת התשובות להשגות כתב בעצמו[7]. רבי מנחם קזיס השיב על תשובות הרשב"א ותירץ דברי הרא"ה בחיבור בשם "שלום הבית".
מהדורות[עריכה]
תורת הבית הארוך הודפס לראשונה בקרימונה שבאיטליה בשנת שמ"ד והקצר הודפס לראשונה בונציה בשנת שס"ח. אחר כך נדפסו יחד בתוספת בדק הבית ומשמרת הבית בברלין תקכ"ב ובוויען תקע"א. בשנת תרמ"ב הודפס ביוזפעף כאשר הבית הקצר מובא בתחתית הדף. מאז הודפס כמה פעמים במהדורת צילום של מהדורה זה.
בדורנו הספר יצא על ידי הרב משה הרשלר (צילום של מהדורת יוזפעף) עם הערות וביאורים בשם "שולי האדרת". הרב חיים גדליה צימבליסט הוציא מהדורה של הספר בששה כרכים עם ביאור מקיף בשם "ברכת הבית".. בשנת תש"ע נדפס הספר במהדורה חדשה ומורחבת עם הערות על ידי הרב משה הכהן ברוון, בהוצאת מוסד הרב קוק (שלושה כרכים).
הערות שוליים
- ↑ רבי חזקיה די סילוה (פרי חדש לד ג); רבי שבתי כהן (נקודות הכסף נב על ט"ז ס"ק ה); רבי חיים חזקיהו מדיני (שדי חמד כללי הפוסקים סימן י אות ב)
- ↑ מנחת יעקב כלל טו ס"ק ה; פרי מגדים כללים, הוראת איסור והיתר אות ט;
- ↑ למשל: ב"ק לז ע"א ד"ה 'ושמואל אמר': "בספר תורת הבית כתבתיה יפה" ועוד.
- ↑ למשל: תוה"ב הארוך בית ב שער ג דף ל ע"ב ד"ה 'נקובת הושט': "וכתוב אצלי בחידושי חולין" ועוד.
- ↑ שו"ת הרשב"א חלק א סימן רי ד"ה 'תשובה זו' ועוד.
- ↑ ח"א סי' רסא;
- ↑ אך ראה שולחן ערוך הרב יו"ד סימן קפ"ז קו"א ס"ק י' אשר כותב שם שלא הרשב"א כתב ספר זה. וראה על זה באריכות בכללי הפוסקים וההוראה כלל קפג.