שמחה זיסל ברוידא: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שמחה מרדכי זיסקינד (שמחה זיסל) ברוידא''' ([[כ"ד באדר]] [[תרע"ב]], [[13 במרץ]] [[1912]] - [[ט"ז בניסן]] [[תש"ס]], [[21 באפריל]] [[2000]]) היה ראש [[ישיבת חברון]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[דגל התורה]]. | מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''שמחה מרדכי זיסקינד (שמחה זיסל) ברוידא''' ([[כ"ד באדר]] [[תרע"ב]], [[13 במרץ]] [[1912]] - [[ט"ז בניסן]] [[תש"ס]], [[21 באפריל]] [[2000]]) היה ראש [[ישיבת חברון]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[דגל התורה]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד ב[[חצר שטרויס]] שבירושלים | נולד ב[[חצר שטרויס]] שבירושלים לטויבא ריזל (בת רבי יעקב דוד ספקטור אחי רשכבה"ג רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]]) ולרב חזקיהו אברהם ברוידא, נכדו של הרב [[אריה לייב ברוידא]], אחיו של [[הסבא מקלם]]. בילדותו למד בתלמוד תורה של [[ישיבת עץ חיים]] ולאחר מכן למד ב[[ישיבת חברון]]. למד בישיבה עם הרב [[ראובן טרופ]], בנו של הרב [[נפתלי טרופ|נפתלי]] ולימים ראש [[ישיבת היישוב החדש]], וראה אותו כרבו. | ||
כמו כן למד בשיעור [[חברותא]] עם הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]] ראש ישיבת עץ חיים ומחבר ספר [[אבן האזל]] על [[הרמב"ם]] והתקרב גם אל [[החזון איש]]. | |||
בשנות ה'תרצ"ד-ה'תרצ"ה נסע (בהשפעת הרב [[אליעזר יהודה פינקל]] ראש [[ישיבת מיר]] ובן [[הסבא מסלבודקה]]) עם חבירו ללימודים בישיבת חברון הרב שמחה פינס לביקור ב[[ישיבות ליטא]] - [[סלבודקה]] ,[[קלם]] ועוד, כמו כן ביקרו אצל גדולי ישראל ובהם גם הגאון רבי [[יוסף ראזין]] (הרוגאטשוב'ר) שהתפעל מהם מאד. | |||
ב[[ | בשנת ה'תש"א נשא לאשה את גולדה מרים, בתו של הרב [[משה פינקל (רב)|משה פינקל]], בנו של [[הסבא מסלבודקה]] הרב נתן צבי פינקל וחתנו של הרב [[משה מרדכי אפשטיין]]. הרב משה פינקל היה ר"מ בישיבת חברון, ונפטר בצעירותו, בחיי אביו, בחול המועד סוכות [[תרפ"ו]] ([[1925]]). | ||
ב[[שנת ה'תשי"א]] התמנה לר"מ ב[[ישיבת חברון]], ובשנת ה'תשכ"א החל במסירת שיעורים כלליים ונעשה לאחד מראשי הישיבה, יחד עם עמיתו הרב [[אברהם פרבשטיין]]. לאחר פטירת ראשי הישיבה הוותיקים הרב [[יחזקאל סרנא]] בתשכ"ט ואחריו הרב [[משה חברוני]] בתשל"ו, נצטרפו עמהם לצוות ראשי הישיבה עמיתיהם הרב [[חיים סרנא]] והרב [[הלל זקס]]. | |||
ידידו הרב [[נחום פרצוביץ']] ראש [[ישיבת מיר]] כינהו "שקדן הדור". | |||
מלבד עיסוקו בסוגיות התלמוד עסק רבות בפירוש [[הרמב"ן]] על התורה, ובמשך שנים רבות מסר שיעורים על פירוש זה. לימים יצאו השיעורים בסדרת ספרי "שם דרך" על ידי תלמידו הרב יעקב יהודה זילברליכט. | מלבד עיסוקו בסוגיות התלמוד עסק רבות בפירוש [[הרמב"ן]] על התורה, ובמשך שנים רבות מסר שיעורים על פירוש זה. לימים יצאו השיעורים בסדרת ספרי "שם דרך" על ידי תלמידו הרב יעקב יהודה זילברליכט. | ||
| שורה 20: | שורה 25: | ||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
* סדרת ספרי '''שם דרך''' על מסכתות התלמוד: שבת, יומא, סוכה, מגילה, כתובות, קידושין, סוטה, בבא קמא, בבא מציעא | * עריכת [[חידושי המאירי]] על מסכת עירובין בשלשה כרכים ובתוספת מילואים בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | ||
* סדרת ספרי '''שם דרך''' על מסכתות התלמוד: שבת, פסחים, יומא, סוכה, מגילה, כתובות, קידושין, סוטה, בבא קמא, בבא מציעא | |||
* '''גליונות שם דרך''' - על [[מסכת שבת]] | * '''גליונות שם דרך''' - על [[מסכת שבת]] | ||
* '''שם דרך''' - ביאורים ומאמרים על התורה ופירוש הרמב"ן | * '''שם דרך''' - ביאורים ומאמרים על התורה ופירוש הרמב"ן | ||
גרסה אחרונה מ־18:28, 11 בספטמבר 2019
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב שמחה מרדכי זיסקינד (שמחה זיסל) ברוידא (כ"ד באדר תרע"ב, 13 במרץ 1912 - ט"ז בניסן תש"ס, 21 באפריל 2000) היה ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בחצר שטרויס שבירושלים לטויבא ריזל (בת רבי יעקב דוד ספקטור אחי רשכבה"ג רבי יצחק אלחנן ספקטור) ולרב חזקיהו אברהם ברוידא, נכדו של הרב אריה לייב ברוידא, אחיו של הסבא מקלם. בילדותו למד בתלמוד תורה של ישיבת עץ חיים ולאחר מכן למד בישיבת חברון. למד בישיבה עם הרב ראובן טרופ, בנו של הרב נפתלי ולימים ראש ישיבת היישוב החדש, וראה אותו כרבו. כמו כן למד בשיעור חברותא עם הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים ומחבר ספר אבן האזל על הרמב"ם והתקרב גם אל החזון איש.
בשנות ה'תרצ"ד-ה'תרצ"ה נסע (בהשפעת הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר ובן הסבא מסלבודקה) עם חבירו ללימודים בישיבת חברון הרב שמחה פינס לביקור בישיבות ליטא - סלבודקה ,קלם ועוד, כמו כן ביקרו אצל גדולי ישראל ובהם גם הגאון רבי יוסף ראזין (הרוגאטשוב'ר) שהתפעל מהם מאד.
בשנת ה'תש"א נשא לאשה את גולדה מרים, בתו של הרב משה פינקל, בנו של הסבא מסלבודקה הרב נתן צבי פינקל וחתנו של הרב משה מרדכי אפשטיין. הרב משה פינקל היה ר"מ בישיבת חברון, ונפטר בצעירותו, בחיי אביו, בחול המועד סוכות תרפ"ו (1925).
בשנת ה'תשי"א התמנה לר"מ בישיבת חברון, ובשנת ה'תשכ"א החל במסירת שיעורים כלליים ונעשה לאחד מראשי הישיבה, יחד עם עמיתו הרב אברהם פרבשטיין. לאחר פטירת ראשי הישיבה הוותיקים הרב יחזקאל סרנא בתשכ"ט ואחריו הרב משה חברוני בתשל"ו, נצטרפו עמהם לצוות ראשי הישיבה עמיתיהם הרב חיים סרנא והרב הלל זקס.
ידידו הרב נחום פרצוביץ' ראש ישיבת מיר כינהו "שקדן הדור".
מלבד עיסוקו בסוגיות התלמוד עסק רבות בפירוש הרמב"ן על התורה, ובמשך שנים רבות מסר שיעורים על פירוש זה. לימים יצאו השיעורים בסדרת ספרי "שם דרך" על ידי תלמידו הרב יעקב יהודה זילברליכט.
משנת תשל"ז היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ולאחר הקמת דגל התורה הצטרף למועצת גדולי התורה שלה והשתתף בדיוניה.
נפטר בחול המועד פסח תש"ס, ונקבר ליד קברי אבותיו בבית הקברות בהר הזיתים. ארבעה ימים אחריו נפטרה אשתו מרים (מירקה). שמו של חלק מ"רחוב הישיבה" בשכונת גאולה בירושלים, בסמיכות למבנה הישיבה הישן של ישיבת חברון, הוסב לרחוב הרב ברוידא.
משפחה[עריכה]
לרב ברוידא בן ובת: משה, המתגורר בארצות הברית, ושרה, הנשואה לשמואל סגל, נינו של הסבא מנובהרדוק.
גיסו הרב דוד פינקל (חתנו של הרב הלל ויטקינד) היה תלמידו המובהק של הרב איסר זלמן מלצר בירושלים. אחיו הוא הרב צבי ברוידא, שהיה אב"ד בפתח תקווה.
מספריו[עריכה]
- עריכת חידושי המאירי על מסכת עירובין בשלשה כרכים ובתוספת מילואים בהוצאת מוסד הרב קוק.
- סדרת ספרי שם דרך על מסכתות התלמוד: שבת, פסחים, יומא, סוכה, מגילה, כתובות, קידושין, סוטה, בבא קמא, בבא מציעא
- גליונות שם דרך - על מסכת שבת
- שם דרך - ביאורים ומאמרים על התורה ופירוש הרמב"ן
- הגדה של פסח: שם דרך - חידושים וביאורים בהלכה ובאגדה
- קובץ שם דרך על מגילה, פורים וארבע פרשיות
- שעורי רבנו הגרש"ז ברוידא על מסכת סנהדרין, פרק שמיני בעריכת תלמידיו: אברהם זאב מלר ודב יונה בקשט (תשמ"ז)
- חבר מאמרי התורה - אספת מאמרים ושיחות על תורה ומתן תורה
- שם דרך: כתר תורה - אספת מאמרים בענייני התורה ומעמד הר סיני, דרכע לימודה ומסירתה לדורות
- שם דרך: הישר והטוב - אספת מאמרים בענייני מידות ויראת שמים
לקריאה נוספת[עריכה]
- שמעון יוסף מלר, נסיך ממלכת התורה
- ילידי 1912
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- ראשי ישיבת חברון כנסת ישראל
- חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- משפחת ברוידא-זיו
- משפחת פינקל
- משפחת משה מרדכי אפשטיין
- בוגרי ישיבת עץ חיים
- פרשני הגדה של פסח
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הנביאים
- ישראלים שנפטרו ב-2000