ר' נתן אדלר (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת תק"ב, 16 בדצמבר 1741 - כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800), רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החת"ם סופר.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בפרנקפורט דמיין, לצרלה ולרב יעקב שמעון, נצר למשפחה מיוחסת שחיה מאות בשנים בעיר זו והתייחסה לר' שמעון הדרשן מחבר ילקוט שמעוני.

בילדותו נודע כמחונן, בביקור שערך החיד"א בפרנקפורט בשנת תקי"ב הראו לו חכמי העיר את הילד כמי שמופלג בתורה ושוקד עליה, דבר שגרם לו לאחר לפעמים לתפילת שחרית ולהגיע בזמן אמירת עלינו לשבח, בעקבות זאת החיד"א קרא עליו את הפסוק‏^[1] "הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש הוא עובר עלינו תמיד".

היה תלמידם של בעל פני יהושע ורבי משה ראפף, רבו המובהק היה רבי דוד טעבלי כ"ץ שיף שנהיה לימים רבה האשכנזי של לונדון. הוא למד קבלה אצל רבי אבוש שהיה רב העיר.

היה רבו המובהק של החת"ם סופר, שכינהו 'החסיד שבכהונה'.

הנהגותיו ויחסו לארץ ישראל[עריכה]

הרב אדלר חי כל חייו בצער עמוק על החורבן והגלות. הדבר בא לידי ביטוי הן באבלות תמידית, כאשר גם בימי שמחה וחג היה נוהג להעלות ולבטא את זיכרון החורבן וחוסר השמחה השלמה, והן בהנהגות רבות אשר בהן לא נהג כמנהג שאר קהילות אשכנז‏^[2] אלא כמנהג בני ארץ ישראל. הרב אדלר נהג לדבר, להתפלל וללמוד בהברה ספרדית ולא בהברה אשכנזית, ואף אירח בביתו לתקופה ארוכה את הרב חיים מודעי בעת שהותו בגרמניה, על מנת לשוחח עמו בהברה ספרדית. הוא היה הראשון שהתיר לעבור מנוסח אשכנז לנוסח הספרדים (הקרוב יותר לנוסח האר"י), כדי לכוין את כוונות הקבלה של האר"י שמכוונות לנוסחו, ולא חשש בעניין זה ל"אל תיטוש תורת אימך". עוד היה נוהג כי הכהנים יברכו ברכת כהנים בכל יום, כנהוג בארץ ישראל, ובשונה מהמנהג המקובל באשכנז.
כמו כן היה בקיא בסדר קדשים ואף אמר שהוא מוכן לעבוד בבית המקדש ברגע שיבנה.

הרב אדלר היה מקובל, והחתם סופר העיד עליו שראה בעיניו שהשתמש בשמות הקודש.‏^[3]

הרב אדלר סבר שבענייני חסידות ופרישות אין להעמיד תלמידים בסגנון אחד לכולם, אלא כל אחד יתחסד עם קונו בדרכו שלו, ולכן מעולם לא הזכיר הרב אדלר בדרשותיו את ספר הזוהר, ולא השאיר אחריו תלמידים שהמשיכו את דרכו הייחודית.

החרם עליו ואחרית ימיו[עריכה]

בשנת תקמ"ב-1782, נאלץ הרב אדלר לעזוב את עירו בעקבות חרם שהטילו עליו רבני הקהילה, אשר נרתעו מהנהגתו המוזרה, ומהשמועות על שימושו התמידי בקבלה מעשית, ומהחשדות באשר לטיבן החסידי או השבתאי של הנהגותיו. הרב אדלר עזב את עירו ונענה להצעה לשמש כרב העיר בוסקוביץ' שבמורביה (היום: בצ'כיה). החתם סופר הצעיר גלה עם הרב נתן אדלר מפרנקפורט למורביה. אך גם שם לא הצליחו הרב ותלמידיו להניח את דעת ראשי הקהילה שכתבו מכתב מחאה חריף לקהילת פרנקפורט, על שלא הודיעו להם על החרמתו של הרב אדלר.

בשנת תקמ"ו-1785 שב לעיר מולדתו פרנקפורט. החתם סופר ליווה אותו עד העיר פיורדא הסמוכה לנירנברג שבמדינת בווריה, שם הכתיב הרב נתן אדלר לחתם סופר, בשעת פרידתם, את חשבון זמן לילה ויום של כל השנה^{[דרושה הבהרה]}, כפי שציין זאת החתם סופר במפורש, בסוף המסמך. בפקודת רבו, לא חזר החתם סופר עמו לפרנקפורט, אלא המשיך את דרכו למדינת מורביה והשניים לא התראו עוד עד יום מותו של הרב נתן אדלר.

תקופה קצרה לאחר חזרתו, התעוררה ההתנגדות כלפיו מחדש והרב נפל למשכב. ביום י"א באלול ה'תק"ס הגיעה הודעה על ביטול החרם כנגדו, אך לאחר תקופה קצרה ביום כ"ז באלול נפטר הרב.

רבה של העיר באותה התקופה הרב פנחס הורוויץ הספידו בקוראו עליו את הפסוק "כי לא אדם הוא להנחם".

בקהילת פרנקפורט נכתבה תפילת יזכור לעלוי נשמתו. הרב יקותיאל גרינוולד כתב ספר בשם מעשה תעתועים על רב נתן אדלר וקורותיו. פרופ' יעקב כ"ץ כתב ביוגרפיה על החת"ם סופר ובה תיאר את רבו הרב אדלר בהקשר היסטורי. פרופ' רחל אליאור הקדישה מחקר אודות קורות חייו של הרב אדלר ונסיבות רדיפתו בפרנקפורט בזמן הרדיפות שנערכו נגד החסידות.

תורתו[עריכה]

הרב אדלר לא חיבר ספרים בעצמו, את ההסבר לכן הוא נתן בעצמו, באמרו, אשר ההיתר היחיד לכתוב דברי תורה הוא מחמת שהלומד ישכח הדברים שלמד, אך מאחר שהוא מעולם אינו שוכח מה שלומד, על כן אינו כותב את תורתו. אך חיבורים שונים נערכו מתורתו, מהם:

• תורת אמת - על התורה תלמוד שולחן ערוך ושו"ת.
• משנת רבי נתן בהם ההערות שרשם על בשולי ספר המשנה הפרטי שלו^{[דרושה הבהרה]}.

כמו כן בספרי תלמידו החתם סופר מובא הרבה מתורתו.

מתלמידיו[עריכה]

• רבי משה סופר, החתם סופר
• רבי יצחק אריה וורמסר
• רבי אברהם בינג, מגדולי רבני גרמניה.
• הרב שלום חריף.
• הרב לייב עמריך ,קבור בפפד"מ.

ר' נתן אדלר (השני)[עריכה]

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר (כ"א בטבת תקס"ג, 15 בינואר 1803, הנובר – כ"ט בטבת תר"ן, 21 בינואר 1890, ברייטון) היה רבהּ הראשי של האימפריה הבריטית (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם הממשלה הבריטית ועם הכנסייה והשפיע על חוקי המדינה הנוגעים לחינוך וללימודי דת בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית. הוא היה ממייסדי זרם האורותודוקסיה המודרנית ביהדות.

קישורים חיצוניים[עריכה]

תבנית:ויקישיתוף בשורה

• אברהם יהודה כ"ץ שווארטץ, דרך הנשר, גאלנטה (סלובקיה), תרפ"ח-1928. נדפס כחלק א' של תורת אמת.
• רחל אליאור, "נתן אדלר והעדה החסידית בפרנקפורט: הזיקה בין חבורות חסידיות במזרח אירופה ובמרכזה במאה הי"ח", ציון נט, א, (תשנ"ד).
• תבנית:אוצר החכמה

הערות שוליים[עריכה]