ישיבת כף החיים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (49 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==ישיבת כף החיים ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]]== | ==ישיבת כף החיים ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]]== | ||
[[תמונה:Kaf hachaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער| ציור וזיו איקונין ד[[רבי יעקב חיים סופר]], | [[תמונה:Kaf hachaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער| ציור וזיו איקונין ד[[רבי יעקב חיים סופר]], צירה, [[מרים פרידא יחזקאלי]] מ[[ירושלים]]]] | ||
במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם. | במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם. | ||
ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]] | ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]] לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה ביום ז' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]] על ידי: א. ר' [[יצחק לוגסי]] מ[[ירושלים]]. ב. ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים]]{{הערה| ראה באתר [[ישיבת כף החיים]] במדור המלצות בהמלצת '''[[בד"ץ העדה החרדית]]''' [http://kafhahaim.streenet.com/he/rec.htm המלצת העדה החרדית ועוד 17 המלצות] את ר' [[יעקב חיים סופר (השני)]] יליד ירושלים בהנהלת הישיבה יחד עם [[ר' שלמה רוזנר]] יליד ראש פינה}}. ג. [[ר' יעקב חיים סופר (השני)]] מ[[ירושלים]]{{הערה| הקרוי על שם סבא רבא שלו מבבל}}. ד. ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]{{הערה|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}}. ה. המקובל ר' [[שלמה ועקנין]] ראש [[ישיבת המקובלים רחל אמנו]] ברחוב רש"י 95 ירושלים. הרב רוזנר והרב סופר הקימו בעצת וברכת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי [[ישיבת תושיה]] במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום{{הערה|ר' יעקב חיים סופר וידיד נעוריו ר' שלמה רוזנר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר י"ב ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]], ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]{{הערה| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]]. | ||
==מיקומי הישיבה== | ==מיקומי הישיבה== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
*לאחר מכן עברה לבית הכנסת '''נועם שיח''' הנקרא בית הכנסת '''משהיוף''' ב'''רחוב דוד''' 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב [[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]] חכם '''[[נעים בן אליהו]]''' (בן המקובל ר' שלמה המכונה [[הרב סלמאן אליהו]] בעל ה'''[[ספר כרם שלמה (אליהו)]]'''). | *לאחר מכן עברה לבית הכנסת '''נועם שיח''' הנקרא בית הכנסת '''משהיוף''' ב'''רחוב דוד''' 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב [[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]] חכם '''[[נעים בן אליהו]]''' (בן המקובל ר' שלמה המכונה [[הרב סלמאן אליהו]] בעל ה'''[[ספר כרם שלמה (אליהו)]]'''). | ||
*לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך '''[[רחוב הרב מאיר בר-אילן]]''' ב[[ירושלים]]. | *לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך '''[[רחוב הרב מאיר בר-אילן]]''' ב[[ירושלים]]. | ||
*לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב [[אוהלי יוסף]] 14 בשכונת '''[[גבעת משה]]''' הנקראת '''[[גוש 80]]''' ב[[ירושלים]]. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' '''משה (מוסא) מורה''' ורעייתו '''רינה (רענה) מורה'''{{הערה| | *לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב [[אוהלי יוסף]] 14 בשכונת '''[[גבעת משה]]''' הנקראת '''[[גוש 80]]''' ב[[ירושלים]]. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' '''משה (מוסא) מורה''' ורעייתו '''רינה (רענה) מורה'''{{הערה|על פי חלום מאביו לסייע ולבנות ישיבה בקרקע שהוריש}}. | ||
היכל הישיבה נתרם ונבנה על ידי הנדיב [[משה יואל מזרחי]] ובני | היכל הישיבה{{הערה| ברחוב אהלי יוסף}} נתרם ונבנה על ידי הנדיב הרב [[משה יואל מזרחי]] ובני ביתו שהינו חסיד [[סטמאר]] מ[[ארצות הברית]] מעדת יוצאי [[ארם צובא]] היא [[חאלב]]. | ||
*בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ב'''רחוב אבינדב''' 25 גם כולל אברכים הנקרא '''יוצאי ירך יעקב'''. | *בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ב'''רחוב אבינדב''' 25 גם כולל אברכים מבוגרי הישיבה הנקרא '''יוצאי ירך יעקב'''. | ||
המשגיח | המשגיח בישיבה הינו [[הרב שלמה פנחס דסקל]], מתלמידי המשגיח הרב [[שלמה וולבה]]{{הערה|משגיח ישיבת באר יעקב וישיבת חוות דעת}}. | ||
==עמותת מורשת כף החיים== | |||
ישנה עמותה רשומה בשם מורשת כף החיים המתוקצבת מ[[מדינת ישראל]] ומנוהלת על ידי: | |||
*ר' ארז סלע (גר ב[[ירושלים]] ב[[רמות אלון]] רחוב מירסקי). | |||
*ר' דוד לאל ז"ל ([[ירושלים]] רמת שלמה). | |||
*ר' חנניה דוד זריהן (חנן דוד זוהר) ז"ל ([[ירושלים]] רחוב הרב בלוי 3). | |||
* [[הרב יעקב חיים סופר (השני)]] (גר ב[[ירושלים]] רחוב רבנו גרשום 26). | |||
* בנו ר' דוד (אהרן) סופר בעל לוח עתים לבינה (גר ב[[גבעת זאב]] רחוב אגן האיילות 21). | |||
*ר' ירון לביא (גר ב[[אלעד]]). | |||
*ר' שמואל דדש (גר ב[[ירושלים]] רחוב דוד חזן 9/ורחוב בית וגן 1). | |||
*מי שעזר ביעוץ וניהול הישיבה והכניס בה מנהל כספים נוסף (רבי דוד חי לורי מ[[מעלות דפנה]]) להקמת ופריחת המוסדות והעשיר כלכלית ופיננסית את קופת הישיבה והמוסדות הינו [[רבי אברהם סופר (ה3)]] ששימש מגיד שיעור ור"מ וראש קיבוץ כמה שנים הן ב[[ישיבת תורת יעקב]] והן ב[[ישיבת כף החיים]]. | |||
==מדרשיה לבנות טובות== | ==מדרשיה לבנות טובות== | ||
לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם | לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם ה'''מדרשיית עטרת בנות''' בשמה המקורי מדרשיית '''עטרת'''{{הערה| (Ateret girls)}} הקיים ב[[רחוב]] [[הרב שלמה זלמן דרוק]] בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], רב המדרשייה הוא הרב [[בנימין אלפר-הלפר]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 24: | שורה 35: | ||
*בשנת [[2016]] [[ה'תשע"ו]] יצאה לאור '''הגדה של פסח''' פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת '''ברקוביץ''', עם עובדות והנהגות על ידי הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]]. | *בשנת [[2016]] [[ה'תשע"ו]] יצאה לאור '''הגדה של פסח''' פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת '''ברקוביץ''', עם עובדות והנהגות על ידי הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]]. | ||
*לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר [[תולדות כף החיים]] (History of the Cape of Life) חלק א' | *לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר [[תולדות כף החיים]] (History of the Cape of Life) חלק א' נדפס ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] המחבר ר' [[חכם סופר אב"א]] יליד ירושלים, ויצא לְאוֹר עוֹלָם מדפוס [[וואגשל]] בחודש [[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] בשנת [[ה'תש"ע]]{{הערה| המהדורות נרכשו ויצאו לְאוֹר עוֹלָם על ידי האחים אוהבי תורה ולומדיה '''אברהם אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב מח"ל שכונת [[מעלות דפנה]] [[ירושלים]]) ו'''דוד אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב [[אברהם אידלסון]] שכונת [[רמות אלון]] [[ירושלים]]) בעלי חנות '''גוד ציינג''' מרח' [[לבוש מרדכי]] 6 [[שכונת גאולה]] [[ירושלים]]}}. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־05:25, 9 באפריל 2023
|
|
ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל[עריכה]
במדינת מרוקו בעיר צפרו (מרוקו) עוד בחיי מחבר הכף החיים רבי יעקב חיים סופר הוקמה ישיבה על שם ספרו בשם ישיבת כף החיים, ובה למדו בספר כף החיים והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.
בארץ ישראל בירושלים בשכונת בית וגן נוסדה ישיבת מנורת המאור על שם ספרו של רבי יצחק אבוהב על ידי העסקן ר' יוסף חיים זאדה לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ישיבת כף החיים נתייסדה והוקמה ביום ז' באדר שנת ה'תשל"ט על ידי: א. ר' יצחק לוגסי מירושלים. ב. ר' שלמה רוזנר מירושלים[1]. ג. ר' יעקב חיים סופר (השני) מירושלים[2]. ד. ר' אברהם שולץ מירושלים[3]. ה. המקובל ר' שלמה ועקנין ראש ישיבת המקובלים רחל אמנו ברחוב רש"י 95 ירושלים. הרב רוזנר והרב סופר הקימו בעצת וברכת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת תושיה במושב תפרח בהנגב שבדרום[4], ובברכת: הרב יהודה יהושע חיים צדקה מירושלים, הרב עובדיה יוסף מירושלים, והרב בן ציון אבא שאול מירושלים, רבי יעקב ישראל קנייבסקי מבני ברק, ורב אלעזר מנחם מן שך מבני ברק. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה[5], שחיברו רבי יעקב חיים סופר.
מיקומי הישיבה[עריכה]
- תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד, בשכונת הבוכרים בירושלים.
- לאחר מכן עברה לבית הכנסת נועם שיח הנקרא בית הכנסת משהיוף ברחוב דוד 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב שכונת רחובות היא שכונת הבוכרים חכם נעים בן אליהו (בן המקובל ר' שלמה המכונה הרב סלמאן אליהו בעל הספר כרם שלמה (אליהו)).
- לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב הרב מאיר בר-אילן בירושלים.
- לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב אוהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' משה (מוסא) מורה ורעייתו רינה (רענה) מורה[6].
היכל הישיבה[7] נתרם ונבנה על ידי הנדיב הרב משה יואל מזרחי ובני ביתו שהינו חסיד סטמאר מארצות הברית מעדת יוצאי ארם צובא היא חאלב.
- בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים מבוגרי הישיבה הנקרא יוצאי ירך יעקב.
המשגיח בישיבה הינו הרב שלמה פנחס דסקל, מתלמידי המשגיח הרב שלמה וולבה[8].
עמותת מורשת כף החיים[עריכה]
ישנה עמותה רשומה בשם מורשת כף החיים המתוקצבת ממדינת ישראל ומנוהלת על ידי:
- ר' ארז סלע (גר בירושלים ברמות אלון רחוב מירסקי).
- ר' דוד לאל ז"ל (ירושלים רמת שלמה).
- ר' חנניה דוד זריהן (חנן דוד זוהר) ז"ל (ירושלים רחוב הרב בלוי 3).
- הרב יעקב חיים סופר (השני) (גר בירושלים רחוב רבנו גרשום 26).
- בנו ר' דוד (אהרן) סופר בעל לוח עתים לבינה (גר בגבעת זאב רחוב אגן האיילות 21).
- ר' ירון לביא (גר באלעד).
- ר' שמואל דדש (גר בירושלים רחוב דוד חזן 9/ורחוב בית וגן 1).
- מי שעזר ביעוץ וניהול הישיבה והכניס בה מנהל כספים נוסף (רבי דוד חי לורי ממעלות דפנה) להקמת ופריחת המוסדות והעשיר כלכלית ופיננסית את קופת הישיבה והמוסדות הינו רבי אברהם סופר (ה3) ששימש מגיד שיעור ור"מ וראש קיבוץ כמה שנים הן בישיבת תורת יעקב והן בישיבת כף החיים.
מדרשיה לבנות טובות[עריכה]
לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיית עטרת בנות בשמה המקורי מדרשיית עטרת[9] הקיים ברחוב הרב שלמה זלמן דרוק בשכונת רמת שלמה בירושלים, רב המדרשייה הוא הרב בנימין אלפר-הלפר.
לקריאה נוספת[עריכה]
- תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ומרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון בראש ספר כף החיים.
- בשנת 2016 ה'תשע"ו יצאה לאור הגדה של פסח פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת ברקוביץ, עם עובדות והנהגות על ידי הרב סילמן נחום מרחובות.
- לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר תולדות כף החיים (History of the Cape of Life) חלק א' נדפס בארץ ישראל בירושלים המחבר ר' חכם סופר אב"א יליד ירושלים, ויצא לְאוֹר עוֹלָם מדפוס וואגשל בחודש אלול חודש הרחמים והסליחות בשנת ה'תש"ע[10].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ראה באתר ישיבת כף החיים במדור המלצות בהמלצת בד"ץ העדה החרדית המלצת העדה החרדית ועוד 17 המלצות את ר' יעקב חיים סופר (השני) יליד ירושלים בהנהלת הישיבה יחד עם ר' שלמה רוזנר יליד ראש פינה
- ↑ הקרוי על שם סבא רבא שלו מבבל
- ↑ מתלמידי ר' שמחה זיסל ברוידא מראשי ישיבת חברון
- ↑ ר' יעקב חיים סופר וידיד נעוריו ר' שלמה רוזנר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' נחום לסמן מבני ברק (נפטר י"ב באלול חודש הרחמים והסליחות ה'תשכ"ט) ויבלחט"א ר' יעקב יצחק פרידמן מתפרח
- ↑ חלקית
- ↑ על פי חלום מאביו לסייע ולבנות ישיבה בקרקע שהוריש
- ↑ ברחוב אהלי יוסף
- ↑ משגיח ישיבת באר יעקב וישיבת חוות דעת
- ↑ (Ateret girls)
- ↑ המהדורות נרכשו ויצאו לְאוֹר עוֹלָם על ידי האחים אוהבי תורה ולומדיה אברהם אסמעיל-זאדה (המתגורר ברחוב מח"ל שכונת מעלות דפנה ירושלים) ודוד אסמעיל-זאדה (המתגורר ברחוב אברהם אידלסון שכונת רמות אלון ירושלים) בעלי חנות גוד ציינג מרח' לבוש מרדכי 6 שכונת גאולה ירושלים