מעוז צור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←נוסחו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''מעוז צור ישועתי''' הוא פיוט שנהוג לאומרו לאחר הדלקת [[|נר חנוכה|נרות חנוכה]]. הפיוט מבטא את השגחת הקב"ה על עם ישראל במהלך ההיסטוריה, הן באמצעות ניסים גלויים כיציאת מצרים והן בניסים נסתרים כניצחון המכבים בחג החנוכה. על אף שהפיוט לא קשור דווקא לחג החנוכה אלא מקפל בתוכו אירועי הצלה רבים מההיסטוריה היהודית, ייתכן והונהג לשיר אותו בחנוכה מכיוון שהוא פותח באזכור ל"חנוכת המזבח" ומסתיים בניצחון החשמונאים על היוונים. | ||
== נוסח== | |||
{{ציטוט|תוכן='''מָ'''עוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.{{ש}} | |||
== | |||
{{ציטוט| | |||
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ. אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. | לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ. אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. | ||
'''רָ'''עוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כִּלָה. חַיַּי מָרְרוּ בְּקוּשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה.{{ש}} | |||
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה. חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְאֶבֶן בִּמְצוּלָה: | וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה. חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְאֶבֶן בִּמְצוּלָה: | ||
'''דְּ'''בִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי. וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי. כִּי זָרִים עָבַדְתִּי.{{ש}} | |||
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי. קֵץ בָּבֶל. זְרֻבָּבֶל. לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָׁעְתִּי: | וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי. קֵץ בָּבֶל. זְרֻבָּבֶל. לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָׁעְתִּי: | ||
'''כְּ'''רוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא. וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה.{{ש}} | |||
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ. וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ. רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ: | רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ. וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ. רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ: | ||
'''יְ'''וָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים. וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים.{{ש}} | |||
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשֶׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים. בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים: | וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשֶׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים. בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים: | ||
'''חֲ'''שׂוֹף '''זְ'''רוֹעַ '''קָ'''דְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה. נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.{{ש}} | |||
כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה. וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעֶה שִׁבְעָה:}} | כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה. וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעֶה שִׁבְעָה:|מרכאות=כן}} | ||
==תוכן== | |||
הנושא הכללי של השיר הוא ההודאה לקב"ה על הצלה מגלויות שונות כאשר הן מתוארות לפי הסדר ההיסטורי- [[יציאת מצרים]], החזרה מ[[גלות בבל]], נס ההצלה ב[[פורים]] ולבסוף נס ההצלה ב[[חנוכה]]. בתחילת השיר ישנה התייחסות מזלזלת לאויבים כ"כלבים מנבחים" מהם הקב"ה מציל אותנו. במהלך השיר משובצים יחדיו גם ניסים גלויים כניסי יציאת מצרים, יחד עם ניסים נסתרים שנעשו בדרך הטבע כניסי פורים וחנוכה. ייתכן ויש בכך אמירה של המחבר כי גם ניסים אלו נעשו בידי הקב"ה וכי על ידי ההתבוננות בשמירה ההיסטורית של הקב"ה על העם גם הצלה שנראית הצלה גשמית כמו ניצחון המכבים בקרב על היוונים נמצאת תחת השגחת ה' ובהובלתו. | |||
* בית | * '''בית א''' עוסק בחובת התודה לה' על הניסים שהוא גומל איתנו. הבית איננו מתמקד בגאולה ספציפית אלא עוסק בהודאה הכללית לקב"ה כשהוא מצילנו מן כל "צר מנבח"- ואז אנו מודים לו ומקריבים קרבן תודה. נראה שהיחס המזלזל אל האויב כאל כלב נועד להנגיד אותו אל מול גדלות ה' ועוצמתו. "מעוז צור ישועתי" הוא כינוי לקב"ה ע"ש כוחו ומבטחנו בו, ומבוסס על הפסוקים ב{{מקור|תנ"ך:תהלים לא ג$תהלים לא, ג}} ו{{מקור|תנ"ך:תהלים פט כז$תהלים פט, כז}}. | ||
* בית | * '''בית ב''' עוסק בגאולה ממצרים המכונה בנביא "עגלה יפיפיה" ({{מקור|תנ"ך:ירמיהו מו כ$ירמיהו מו, כ}}). הסגולה היא עם ישראל הנקרא עם סגולה ({{מקור|תנ"ך:שמות יט ה$שמות יט, ה}}) הבית מסיים ב[[קריעת ים סוף]] בה הוטבעו כל חיל פרעה כאשר הדימויים בשיר לקוחים מ[[שירת הים]] {{מקור|תנ"ך:שמות טו$שמות טו}}. | ||
* בית | * '''בית ג''' עוסק בגאולה מ[[גלות בבל]] בימי [[זרובבל]]. הנוגש הוא נבוכדנצר שהגלנו בגלל חטא [[עבודה זרה]] כפי שמובא בגמרא "מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים". לאחר הגלות נושע עם ישראל ועלה חזרה לארץ בימי [[שיבת ציון]] בהנהגת [[עזרא]] ו[[נחמיה]]. | ||
* בית | * '''בית ד''' עוסק בגאולה בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר]]. הברוש הוא מרדכי שאותו ביקש המן לתלות כפי שמובא שדורשים חז"ל ב{{מקור|בבלי:מגילה י ב$בבלי מגילה י, ב}} "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס"- "תחת הנעצוץ" - תחת המן הרשע, שעשה עצמו עבודה זרה..."יעלה ברוש" - זה מרדכי, שנקרא ראש לכל הבשמים. אמנם, רצון זה נהיה להמן "לפח ולמוקש" מפני שבעץ זה נתלה. הימיני הוא מרדכי שנאמר עליו שהוא "איש ימיני" ({{מקור|תנ"ך:אסתר ב ה$אסתר ב, ה}}), שאת ראשו נשא המלך [[אחשוורוש]]. האויב הוא המן שנתלה עם רוב בניו וקנייניו, עליהם התגאה ({{מקור|תנ"ך:אסתר ה יא$אסתר ה, יא}}). | ||
* בית | * '''בית ה''' עוסק בגאולה בימי ה[[חשמונאים]] המכונים כאן "חשמנים"{{הערה|ככל הנראה על מנת להתאים את החרוז בבית}}. היוונים פרצו י"ג פרצות ב[[סורג]] ({{מקור|משנה:מידות ב ג$משנה מידות ב, ג}}) וטמאו את כל השמנים, מהם נותר רק כד אחד שנעשה בו נס והספיק לשמונה ימים ({{מקור|בבלי:שבת כא ב$בבלי שבת כא, ב}}). השושנים הם ה[[סנהדרין]] כפי שמופיע במדרש "בטנך ערימת חטים- זו כנסת ישראל, סוגה בשושנים- אלו שבעים זקנים" ({{מקור|מסכתות-קטנות:מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א ב $מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א ב }}) והם גם "בני בינה" שקבעו מצווה מדרבנן של חנוכה. | ||
== | * '''בית ו''' מבקש שה' ינקום בגויים ויביא את הגאולה. אדמון הוא כינוי למלכות אדום - היא הנצרות. יש שתי גירסאות בבית זה- "הקם לנו רועים שבעה" למול "הקם לנו רועה שבעה". מסורת שבעת הרועים מיוסדת על הפסוק "והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם" כאשר יש המחברים את הרועים עם שבעת ה[[אושפיזין]]. אמנם, בגמרא דורשים כי שבעת הרועים הינם "דוד באמצע אדם שת ומתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה בשמאלו". על פי פירוש זה ייתכן והגרסא המבקשת הקם לנו רועה שבעה מתייחסת ל[[דוד המלך]] ולמעשה ל[[משיח]] שהוא הרועה של השבעה. | ||
==צנזורה== | |||
הבית האחרון, המתחיל במלים "חשוף זרוע קדשך" {{מקור| | הבית האחרון, המתחיל במלים "חשוף זרוע קדשך" {{מקור|ראשי תיבות חזק|כן}} והמדבר על נקמה בגויים בעד דם היהודים שנשפך, עורר במאה הט"ו קטרוג בארצות גרמניה, וברוב סידורי התפילה הושמט. יש משערים, שההשמטה באה בעיקר בשל החרוז האחרון "דחה אדמון בצל צלמון, הקם לנו רועים שבעה", שהמחבר התכוון בדבריו לפרידריך האדמון, שארגן את מסע הצלב השלישי, והתפילה היתה כי ינוצח ויקומו נגדו שבעה רועים. בבית זה מבקשים אנו את בוא הגאולה השלמה: "חשוף זרוע קדשך וקרב קץ הישועה". | ||
== המחבר == | |||
מחברו של הפיוט חתם את שמו בראשי הבתים: מרדכי חזק, ועל פי סגנון השירה, והיחס לנוצרים בסוף השיר, רבים משערים כי הוא נכתב במאה הי"ג לספירה. יש המשערים כי מדובר בבעל ה[[רבי מרדכי בן הלל|מרדכי]] ומנגד יש שאומרים שמדובר במשורר מרדכי בן יצחק הלוי {{הערה|[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/00499002.pdf ע"פ מאמרו של ד"ר יוסף רוט-רותם]}} | |||
== המנהג לאומרו == | == המנהג לאומרו == | ||
כאמור, פיוט זה נאמר לאחר הדלקת נרות חנוכה רק לפי מנהג בני אשכנז. בני עדות המזרח, אינם אומרים את "מעוז צור" אלא את "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" {{מקור|[[תהילים]] ל'|כן}}. | כאמור, פיוט זה נאמר לאחר הדלקת נרות חנוכה רק לפי מנהג בני אשכנז. בני עדות המזרח, אינם אומרים את "מעוז צור" אלא את "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" {{מקור|[[תהילים]] ל'|כן}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/36887 האם השיר מעוז צור נכתב לחנוכה?] [[הרב יוסף צבי רימון]] | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/637 פירוש על מעוז צור] מאת הרב דוד חי הכהן | |||
[[קטגוריה: פיוטים]] | [[קטגוריה: פיוטים]] | ||
[[קטגוריה:חנוכה]] | [[קטגוריה:חנוכה]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:55, 29 בנובמבר 2021
|
|
מעוז צור ישועתי הוא פיוט שנהוג לאומרו לאחר הדלקת [[|נר חנוכה|נרות חנוכה]]. הפיוט מבטא את השגחת הקב"ה על עם ישראל במהלך ההיסטוריה, הן באמצעות ניסים גלויים כיציאת מצרים והן בניסים נסתרים כניצחון המכבים בחג החנוכה. על אף שהפיוט לא קשור דווקא לחג החנוכה אלא מקפל בתוכו אירועי הצלה רבים מההיסטוריה היהודית, ייתכן והונהג לשיר אותו בחנוכה מכיוון שהוא פותח באזכור ל"חנוכת המזבח" ומסתיים בניצחון החשמונאים על היוונים.
נוסח[עריכה]
|
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ. אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כִּלָה. חַיַּי מָרְרוּ בְּקוּשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה. דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי. וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי. כִּי זָרִים עָבַדְתִּי. כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא. וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה. יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים. וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים. חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה. נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה. |
|
תוכן[עריכה]
הנושא הכללי של השיר הוא ההודאה לקב"ה על הצלה מגלויות שונות כאשר הן מתוארות לפי הסדר ההיסטורי- יציאת מצרים, החזרה מגלות בבל, נס ההצלה בפורים ולבסוף נס ההצלה בחנוכה. בתחילת השיר ישנה התייחסות מזלזלת לאויבים כ"כלבים מנבחים" מהם הקב"ה מציל אותנו. במהלך השיר משובצים יחדיו גם ניסים גלויים כניסי יציאת מצרים, יחד עם ניסים נסתרים שנעשו בדרך הטבע כניסי פורים וחנוכה. ייתכן ויש בכך אמירה של המחבר כי גם ניסים אלו נעשו בידי הקב"ה וכי על ידי ההתבוננות בשמירה ההיסטורית של הקב"ה על העם גם הצלה שנראית הצלה גשמית כמו ניצחון המכבים בקרב על היוונים נמצאת תחת השגחת ה' ובהובלתו.
- בית א עוסק בחובת התודה לה' על הניסים שהוא גומל איתנו. הבית איננו מתמקד בגאולה ספציפית אלא עוסק בהודאה הכללית לקב"ה כשהוא מצילנו מן כל "צר מנבח"- ואז אנו מודים לו ומקריבים קרבן תודה. נראה שהיחס המזלזל אל האויב כאל כלב נועד להנגיד אותו אל מול גדלות ה' ועוצמתו. "מעוז צור ישועתי" הוא כינוי לקב"ה ע"ש כוחו ומבטחנו בו, ומבוסס על הפסוקים בתהלים לא, ג ותהלים פט, כז.
- בית ב עוסק בגאולה ממצרים המכונה בנביא "עגלה יפיפיה" (ירמיהו מו, כ). הסגולה היא עם ישראל הנקרא עם סגולה (שמות יט, ה) הבית מסיים בקריעת ים סוף בה הוטבעו כל חיל פרעה כאשר הדימויים בשיר לקוחים משירת הים שמות טו.
- בית ג עוסק בגאולה מגלות בבל בימי זרובבל. הנוגש הוא נבוכדנצר שהגלנו בגלל חטא עבודה זרה כפי שמובא בגמרא "מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים". לאחר הגלות נושע עם ישראל ועלה חזרה לארץ בימי שיבת ציון בהנהגת עזרא ונחמיה.
- בית ד עוסק בגאולה בימי מרדכי ואסתר. הברוש הוא מרדכי שאותו ביקש המן לתלות כפי שמובא שדורשים חז"ל בבבלי מגילה י, ב "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס"- "תחת הנעצוץ" - תחת המן הרשע, שעשה עצמו עבודה זרה..."יעלה ברוש" - זה מרדכי, שנקרא ראש לכל הבשמים. אמנם, רצון זה נהיה להמן "לפח ולמוקש" מפני שבעץ זה נתלה. הימיני הוא מרדכי שנאמר עליו שהוא "איש ימיני" (אסתר ב, ה), שאת ראשו נשא המלך אחשוורוש. האויב הוא המן שנתלה עם רוב בניו וקנייניו, עליהם התגאה (אסתר ה, יא).
- בית ה עוסק בגאולה בימי החשמונאים המכונים כאן "חשמנים"[1]. היוונים פרצו י"ג פרצות בסורג (משנה מידות ב, ג) וטמאו את כל השמנים, מהם נותר רק כד אחד שנעשה בו נס והספיק לשמונה ימים (בבלי שבת כא, ב). השושנים הם הסנהדרין כפי שמופיע במדרש "בטנך ערימת חטים- זו כנסת ישראל, סוגה בשושנים- אלו שבעים זקנים" (מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א ב ) והם גם "בני בינה" שקבעו מצווה מדרבנן של חנוכה.
- בית ו מבקש שה' ינקום בגויים ויביא את הגאולה. אדמון הוא כינוי למלכות אדום - היא הנצרות. יש שתי גירסאות בבית זה- "הקם לנו רועים שבעה" למול "הקם לנו רועה שבעה". מסורת שבעת הרועים מיוסדת על הפסוק "והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם" כאשר יש המחברים את הרועים עם שבעת האושפיזין. אמנם, בגמרא דורשים כי שבעת הרועים הינם "דוד באמצע אדם שת ומתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה בשמאלו". על פי פירוש זה ייתכן והגרסא המבקשת הקם לנו רועה שבעה מתייחסת לדוד המלך ולמעשה למשיח שהוא הרועה של השבעה.
צנזורה[עריכה]
הבית האחרון, המתחיל במלים "חשוף זרוע קדשך" (ראשי תיבות חזק) והמדבר על נקמה בגויים בעד דם היהודים שנשפך, עורר במאה הט"ו קטרוג בארצות גרמניה, וברוב סידורי התפילה הושמט. יש משערים, שההשמטה באה בעיקר בשל החרוז האחרון "דחה אדמון בצל צלמון, הקם לנו רועים שבעה", שהמחבר התכוון בדבריו לפרידריך האדמון, שארגן את מסע הצלב השלישי, והתפילה היתה כי ינוצח ויקומו נגדו שבעה רועים. בבית זה מבקשים אנו את בוא הגאולה השלמה: "חשוף זרוע קדשך וקרב קץ הישועה".
המחבר[עריכה]
מחברו של הפיוט חתם את שמו בראשי הבתים: מרדכי חזק, ועל פי סגנון השירה, והיחס לנוצרים בסוף השיר, רבים משערים כי הוא נכתב במאה הי"ג לספירה. יש המשערים כי מדובר בבעל המרדכי ומנגד יש שאומרים שמדובר במשורר מרדכי בן יצחק הלוי [2]
המנהג לאומרו[עריכה]
כאמור, פיוט זה נאמר לאחר הדלקת נרות חנוכה רק לפי מנהג בני אשכנז. בני עדות המזרח, אינם אומרים את "מעוז צור" אלא את "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" ([[תהילים]] ל').
קישורים חיצוניים[עריכה]
- האם השיר מעוז צור נכתב לחנוכה? הרב יוסף צבי רימון
- פירוש על מעוז צור מאת הרב דוד חי הכהן
- ↑ ככל הנראה על מנת להתאים את החרוז בבית
- ↑ ע"פ מאמרו של ד"ר יוסף רוט-רותם