סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף
| (17 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[סליחות]] (בפי [[יהדות תימן|יהודי תימן]] נקראות '''אשמורות''') הוא כינוי לתפילות הנאמרות באשמורת הבוקר בחודש [[אלול]] וב[[עשרת ימי תשובה]] (ולמנהג האשכנזים גם ב[[תענית ציבור|תעניות ציבור]]). הסליחות מורכבות מ[[שלוש עשרה מידות]], [[פיוט]]ים ופסוקים, שתוכנם העיקרי הוא בקשת סליחה מה' ותפילה למחילת חטאים. | |||
[[קובץ:סליחות_בכותל.jpg|400px|thumb|left|אמירת סליחות בכותל המערבי]] | |||
==מקור== | |||
מנהג אמירת הסליחות לא מופיע בגמרא, אך כבר בתקופת הגאונים מובא כי [[רב האי גאון]] אמר שמנהג שתי הישיבות הגדולות ב[[בבל]] לומר סליחות ב[[עשרת ימי תשובה]] {{#makor-new:ראש השנה ד יד|פוסקים-רא"ש-ראש-השנה|ד|יד}}, וכן הוא מופיע בכתבי ה[[ראשונים]], כחלק מתהליך התשובה שנערך בעשרת ימי תשובה. בתקופת הראשונים היו רבים שנהגו לומר סליחות רק בעשרת ימי תשובה עצמם, כפי שכתב ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תשובה ג ד|רמב"ם-תשובה|ג|ד}} {{ציטוטון|נהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום}} , אך כיום מנהג זה כבר איננו קיים. | |||
השם "סליחות" נובע מדברי המשנה {{#makor-new:תענית טו א|בבלי-תענית|טו|א}} על סדר סליחות מיוחד שהיו מוסיפים בימי [[תענית ציבור]] אותו היו מוסיפים ב[[ברכת סליחה]] שבתפילת העמידה ומכאן מקור שמם. בימי הגאונים היתה חלוקה ברורה בין הסליחות הנאמרות בימי תעניות הציבור ובין התפילות הנאמרות באשמורת הבוקר בימי עשרת ימי תשובה שכונו "תחנונים" או "רחמין". אמנם, ברבות השנים אוחדו הסליחות יחד עם אמירות התחנונים וכיום מכונים שניהם בתור סליחות ואף בנוסחי הסליחות השונים הוכנסו קטעי התחנונים שבעבר נאמרו בתעניות ציבור או ביום הכיפורים. בנוסח אשכנז יש חלוקה ברורה יותר כאשר בסוף חלק הסליחות מובאים תחנונים בארמית שמקורם מקטעי הרחמין. | |||
==התחלת אמירת הסליחות== | ==התחלת אמירת הסליחות== | ||
מנהג | מנהג בני עדות המזרח וכן בני תימן הוא להשכים לאמירת הסליחות כבר מ[[ראש חודש]] [[אלול]]. הראשונים {{הערה|הרא"ש על מסכת ראש השנה ד', יד) וכן הר"ן (שם,ג) ועוד}} פירשו כי הטעם למנהג זה הוא משום שמראש חודש אלול עלה [[משה רבינו]] ל[[הר סיני]] לקבל לוחות שניים לאחר חטא העגל- ומאז ימים אלו נקבעו לימי רצון וסליחה {{#makor-new:אורח חיים תקפא א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תקפא|א}}. | ||
מנגד, האשכנזים נוהגים כמנהג המובא בסידור [[רש"י]] (סימן קלט) בו מתחילים לומר את הסליחות במוצאי שבת, כך שיהיו לפחות עשרה ימים בהם אומרים סליחות. לפי מנהג זה, כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג', מתחילים לומר את הסליחות במוצאי השבת שלפני כן. המשנה ברורה הביא כי המנהג החל משום שהרבה נהגו להתענות בעשרת ימי תשובה, אך מכיוון שלא ניתן להתענות בשני ימי ראש השנה, שבת שובה וכן ערב יום הכיפורים- תיקנו להוסיף עוד ארבעה ימים קודם לכן ימי סליחות{{הערה|יש להניח כי בימי הגאונים לא נהגו לצום בימים אלו ולכן לא חששו לדבר. ניתן לראות עניין זה גם בפוסקי אשכנז שכתבו שראוי להתענות בימים אלו וחיברו את עניין התענית עם התשובה, בעוד הגאונים כתבו במפורש שמדובר רק בימי תשובה ולא בימי צום כפי שכותב הרי"ץ גיאת בשם רב האי גאון (הלכות תשובה): "ולדעת זו אנו נוטין ועושין שעשרת ימי תשובה אלו ימי תשובה מקרו, '''ימי צום לא מקרו'''. ומעיקרא כי דריש רבנן "דרשו ה' בהמצאו" אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, לא למיקבענהו בתענית הוא דדריש, אלא להתפלל ולהתחנן ולהודות ולעמוד בתחנונים ולחזור בתשובה. מנגד, ייתכן כי בתקופות קדומות נהגו גם לצום בשבת ובראש השנה אלא שצמו לאחר מכן שוב על מנת לכפר על ביטול עונג השבת כמו שמובא בגמרא כי מי שצם בשבת עליו לישב תענית לתעניתא אך עם הזמן החליטו לבטל מנהג זה או שלא רצו להיות בחוב תענית לפני ימי הדין}}. כדי שיהיה יום מסוים להתחלה תיקנו שתמיד יתחילו ביום ראשון- כלומר שהסליחות הראשונות יהיו במוצאי שבת {{#makor-new:משנה ברורה תקפא ו|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תקפא|ו}}. מנגד, יש שהסבירו שלשיטת האשכנזים מתחילים את אמירת הסליחות במוצאי שבת, כדי להתחיל להתחנן מתוך קדושת השבת, שבשבת רגילים הכל ללמוד תורה מתוך שמחה ועונג, ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצווה (לקט יושר). | |||
טעם נוסף המובא במשנה ברורה הוא שבעשרת ימי תשובה וראש השנה האדם כאילו מקריב את עצמו, ובדומה לקורבנות שיש חובה לבדוק אותם ממומים ארבעה יומים קודם ההקרבה, לכן תיקנו שיהיו לפחות ארבעה ימים קודם עשרת ימי תשובה בהם האדם יבדוק את חטאיו וישוב עליהם. ה[[גר"א]] הסביר כי המנהג להתחיל את הסליחות נובע מכך שלפי שיטת רבי אליעזר העולם נברא בכ"ה אלול, ולכן נהגו להשכים לסליחות כבר מיום זה{{הערה|הגר"א מבסס את דבריו על הר"ן, אך אמנם הר"ן עצמו דחה סברא זו מאחר ואנו לא פוסקים להלכה כרבי אליעזר אלא דווקא כרבי יהושע לעניין ברכת החמה}}. אמנם, הוא מפרש שמכיוון שרצו לבחור יום קבוע בו יתחילו את הסליחות בחרו ביום ראשון בשבוע | |||
==זמן אמירת הסליחות== | ==זמן אמירת הסליחות== | ||
המנהג המקורי היה לומר את הסליחות באשמורת הבוקר, שהוא עת רצון, ולאחריו להתפלל שחרית כ[[ותיקין]]. אמנם, ניתן לומר את הסליחות כבר מחצות הלילה מכיוון שכבר משעה זו מתחילה הציפייה לעליית השחר, והוא זמן של חסד ורחמים, כפי שנאמר בגמרא {{#makor-new:יבמות עב א|בבלי-יבמות|עב|א}} שמכת בכורות נעשתה בחצי הלילה משום שהיא עת רצון לקב"ה. | המנהג המקורי היה לומר את הסליחות באשמורת הבוקר, שהוא עת רצון, ולאחריו להתפלל שחרית כ[[ותיקין]]. אמנם, ניתן לומר את הסליחות כבר מחצות הלילה מכיוון שכבר משעה זו מתחילה הציפייה לעליית השחר, והוא זמן של חסד ורחמים, כפי שנאמר בגמרא {{#makor-new:יבמות עב א|בבלי-יבמות|עב|א}} שמכת בכורות נעשתה בחצי הלילה משום שהיא עת רצון לקב"ה. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
כיום רבים נוהגים לומר סליחות כשעה לפני [[תפילת שחרית]] אף שאין מדובר באשמורת השחר. היו שפקפקו במנהג זה וקבעו מדובר בשגיאה לפי ש"רק קודם עלות השחר הזמן ההוא מובחר יותר" {{מקור|אלף למטה על ספר מטה אפרים סי' תקפא}}, מנגד היו שאמרו כי בזמננו כבר התרגלו הרוב להתעורר מאוחר, וכי עדיף לומר סליחות לאחר אשמורת במידה והדבר יגרום לביטול תורה {{מקור|ברכי יוסף אורח חיים סימן תקפא}}, וכן פסק [[הרב מרדכי אליהו]] {{מקור|בשבת בשבתו אלול תשנ"ד}}. | כיום רבים נוהגים לומר סליחות כשעה לפני [[תפילת שחרית]] אף שאין מדובר באשמורת השחר. היו שפקפקו במנהג זה וקבעו מדובר בשגיאה לפי ש"רק קודם עלות השחר הזמן ההוא מובחר יותר" {{מקור|אלף למטה על ספר מטה אפרים סי' תקפא}}, מנגד היו שאמרו כי בזמננו כבר התרגלו הרוב להתעורר מאוחר, וכי עדיף לומר סליחות לאחר אשמורת במידה והדבר יגרום לביטול תורה {{מקור|ברכי יוסף אורח חיים סימן תקפא}}, וכן פסק [[הרב מרדכי אליהו]] {{מקור|בשבת בשבתו אלול תשנ"ד}}. | ||
===סליחות לפני חצות הלילה=== | ===סליחות לפני חצות הלילה=== | ||
ה[[בית יוסף]] כתב על פי הקבלה כי {{ציטוטון|בלילה אין בה נפילת אפים. והעניין שכן מקובל לחכמים, כי נפילת אפים רמז למידת הלילה.. וקרוב הדבר לקצץ בנטיעות}}. אמנם, גם לשיטתו, כאשר אומרים סליחות בלילי אשמורות ניתן ליפול אפיים משום שהוא קרוב ליום. ה[[משנה ברורה]] {{#makor-new:משנה ברורה תקסה יב|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תקסה|יב}} כתב כי ניתן לומר נפילת אפיים כבר מחצות הלילה, אך לפני חצות אין לומר "שום סליחות ולא י"ג מידות בשום פנים ואופן לעולם, חוץ מב[[יום הכיפורים]]". לשיטתו, המנהג שנהגו לומר סליחות בערבית קודם חצות צריך "להשתקע" ולהיעלם כדברי הבית יוסף כי יש בכך פגם קבלי. | ה[[בית יוסף]] כתב על פי הקבלה כי {{ציטוטון|בלילה אין בה נפילת אפים. והעניין שכן מקובל לחכמים, כי נפילת אפים רמז למידת הלילה.. וקרוב הדבר לקצץ בנטיעות}}. אמנם, גם לשיטתו, כאשר אומרים סליחות בלילי אשמורות ניתן ליפול אפיים משום שהוא קרוב ליום. ה[[משנה ברורה]] {{#makor-new:משנה ברורה תקסה יב|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תקסה|יב}} כתב כי ניתן לומר נפילת אפיים כבר מחצות הלילה, אך לפני חצות אין לומר "שום סליחות ולא י"ג מידות בשום פנים ואופן לעולם, חוץ מב[[יום הכיפורים]]". לשיטתו, המנהג שנהגו לומר סליחות בערבית קודם חצות צריך "להשתקע" ולהיעלם כדברי הבית יוסף כי יש בכך פגם קבלי. | ||
ה[[אגרות משה]] {{#makor-new:אורח חיים חלק ב קה|שות-אגרות-משה-או"ח-ב|קה|null}} כתב כי במידה ויש ציבור שיכולים לומר סליחות רק קודם חצות, ואם לא יאמרו קודם חצות יתבטל הציבור מאמירתן, "יש להתיר בגדר הוראת שעה... כי בדברים אלו אין מקור מגמרא אלא הם מדברי רבותינו האחרונים על פי ספרי הקבלה שמסתבר שאין בזה עניין איסור אלא שאין מועילין בכח י"ג מדות שיש הבטחה שלא יחזרו ריקם אלא כסתם תפלה". אמנם הוא מזהיר בדבריו כי "צריך לפרסם ולהודיע שהוא רק הוראת שעה מפני הדחק רק בשנה זו ולשנה הבאה יאמרו סליחות בזמן". | ה[[אגרות משה]] {{#makor-new:אורח חיים חלק ב קה|שות-אגרות-משה-או"ח-ב|קה|null}} כתב כי במידה ויש ציבור שיכולים לומר סליחות רק קודם חצות, ואם לא יאמרו קודם חצות יתבטל הציבור מאמירתן, "יש להתיר בגדר הוראת שעה... כי בדברים אלו אין מקור מגמרא אלא הם מדברי רבותינו האחרונים על פי ספרי הקבלה שמסתבר שאין בזה עניין איסור אלא שאין מועילין בכח י"ג מדות שיש הבטחה שלא יחזרו ריקם אלא כסתם תפלה". אמנם הוא מזהיר בדבריו כי "צריך לפרסם ולהודיע שהוא רק הוראת שעה מפני הדחק רק בשנה זו ולשנה הבאה יאמרו סליחות בזמן". | ||
היו פוסקים שהרחיבו את היתרו של האגרות משה והתירו גם לכתחילה לומר סליחות קודם חצות במידה והדבר עלול לגרום לביטול תורה | היו פוסקים שהרחיבו את היתרו של האגרות משה והתירו גם לכתחילה לומר סליחות קודם חצות במידה והדבר עלול לגרום לביטול תורה. מנגד, היו שכתבו שציבור שאינו יכול לומר סליחות לאחר חצות, עדיף שיאמרו ביחיד לאחר חצות מאשר שיאמרו קודם חצות משום שאז מידת הדין מתוחה {{מקור|ברכ"י תקפא, א-ב, וכן פסק בפניני הלכה}}. [[הרב מרדכי אליהו]] פסק בדרך אמצעית כי במידה ואין אפשרות אלא לומר את הסליחות קודם חצות ניתן לאומרם אך ללא אמירת י"ג מידות. וכן [[הרב עובדיה יוסף]] פסק כי גם מי שנזדמן במקרה למקום שאומרים שם סליחות בתחילת הלילה, לא יצטרף אליהם באמירתם ואפילו אם הוא חייב להישאר עימם ולא יוכל לומר אחר כך סליחות במניין {{#makor-new:חלק א מו|שות-יחווה-דעת-א|מו|null}}. | ||
===סליחות לפני תפילת מנחה=== | |||
הרב עובדיה יוסף פסק כי מי שאינו יכול לומר סליחות באשמורת השחר לפני שחרית, יכול להשלים את אמירת הסליחות כולל י"ג מידות לפני מנחה. לשיטתו, כשם שניתן לומר וידוי וי"ג מידות יחד עם נפילת אפיים במנחה, כך גם אין פגם באמירת סליחות באותו הזמן {{#makor-new:חלק א מו|שות-יחווה-דעת-א|מו|null}}. | |||
==עניינן== | ==תוכנן== | ||
קיימים ארבעה נוסחים עיקריים לסליחות: נוסח עדות המזרח, נוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים, נוסח ליטא ונוסח התימנים ("אשמורות"). בנוסח הספרדי ובנוסח התימני נוסח הסליחות קבוע בכל יום ויום, ואילו בנוסחים האשכנזיים הנוסח משתנה מיום ליום. עם זאת, עניינן של הסליחות זהה בכל הנוסחים, ובכולם עיקרו הוא אמירת י"ג מידות הרחמים, ביניהן פיוטים (רובם משתנים בין העדות, אך חלקם משותפים לכל הנוסחים, כמו "אם אפס רובע הקן"), וכן [[וידוי]] וקטעי תחנונים. | |||
==מבנה הסליחות== | |||
הסליחות בנוסח עדות המזרח קבועות ואינן משתנות מדי יום, בעוד הסליחות בנוסח אשכנז משתנות מדי יום אך עדיין בנויות ממבנה קבוע. בתחילת הסליחות אומרים מזמור [[אשרי יושבי ביתך]] כהכנה לתפילה, בדומה לאמירתו לפני תפילת מנחה, ולאחריו חצי קדיש. לאחר הקדיש אומרים את דברי התחנונים "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים" המבטא את שפלות הרוח של המתפלל המתחיל את הסליחות המבקש רחמים בחסד ולא בזכות. לאחר מכן ישנו קטע של דברי שבח לקב"ה המתאר את רצון המתפלל להשתחוות לפני הקב"ה וכן משבח את מעשיו בבריאה וחותם בתפילה כי כל הברואים יתפללו לו ומתאר את גודלו. | |||
לאחר פתיחה זו מובאים מספר פיוטים הכוללים את '''הנשמה לך והגוף פעלך''' המתאר את ביטול האדם כלפי האל וכן '''סלח לנו אבינו כי ברוב איוולתנו שגינו''' המסמל את הבקשה למחילה. לאחר מכן מובאים י"ג מידות רחמים ועוד פיוטים המשתנים מדי יום. בחתימת הסליחות מופיע סדר וידוי קבוע בכל יום הכולל גם בקשה שהקב"ה יעננו, הפיוט מכניסי רחמים וסיום התפילה בחצי קדיש נוסף. | |||
ה[[לבוש]] {{#makor-new:אורח חיים תקפא א|קיצור-שולחן-ערוך-לבוש-או"ח|תקפא|א}} מסביר כי סדר הסליחות בנוי על בסיס תפילת שחרית ולכן גם יש לומר קדיש תתקבל לאחריהם. הוא מסביר כי הפסוקים שקודם הסליחות הם כנגד פסוקי דזמרה הנאמרים קודם תפילת העמידה, והסליחות עם הי"ג מידות שאומרים בין כל אחת ואחת הם במקום תפילת י"ח, שעיקר התפילה הוא י"ג מידות, ואחר כך נופלין על פניהם כמו אחר כל התפילות ומסיימין "ואנחנו לא נדע", לכך אומרים אחריהם קדיש שלם עם "תתקבל" כמו אחר גמר כל התפילות השנה. | |||
==פיוטי הסליחות== | ==פיוטי הסליחות== | ||
בנוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים נאמרים בימי הסליחות למעלה משמונים פיוטים, שנכתבו על ידי גדולי פייטני ימי הביניים, בהם: [[רבי אמיתי ב"ר שפטיה]] ("ישראל נושע בה'") ואביו [[רבי שפטיה ב"ר אמיתי]] ("שבת הכסא"), [[רש"י]] ("בין כסה לעשור" ועוד), [[רבי שלמה אבן גבירול]] ("זכור ברית אברהם" ועוד), [[רבי שלמה הבבלי]] רבי אליה ב"ר שמעיה ועוד. | בנוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים נאמרים בימי הסליחות למעלה משמונים פיוטים, שנכתבו על ידי גדולי פייטני ימי הביניים, בהם: [[רבי אמיתי ב"ר שפטיה]] ("ישראל נושע בה'") ואביו [[רבי שפטיה ב"ר אמיתי]] ("שבת הכסא"), [[רש"י]] ("בין כסה לעשור" ועוד), [[רבי שלמה אבן גבירול]] ("זכור ברית אברהם" ועוד), [[רבי שלמה הבבלי]] רבי אליה ב"ר שמעיה ועוד. | ||
אחד הפיוטים הנאמרים מדי יום בסוף הסליחות בקרב קהילות | אחד הפיוטים הנאמרים מדי יום בסוף הסליחות בקרב קהילות אשכנז הוא [[מכניסי רחמים]], שאמירתו שנויה מבחלוקת בין החכמים. | ||
==הלכות סליחות== | ==הלכות סליחות== | ||
לפני הסליחות יש לומר לפחות את ברכת "על נטילת ידיים" ואת ברכות התורה. את יתר ברכות השחר, אם לא הספיקו לברך אותן לפני הסליחות, משלימים לאחר הסליחות. | |||
מכיוון שאמירת י"ג מידות שבסליחות מוגדרת כאמירת [[דבר שבקדושה]] יש לאומרם במניין {{#makor-new:אורח חיים תקסה א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תקסה|א}}. אמנם, מי שאין לו מניין לאמירת סליחות רשאי לומר את הסליחות ביחיד ללא י"ג מידות רחמים וכן ללא התחנונים בארמית המופיעים בסוף הסליחות {{#makor-new:משנה ברורה תקפא ד|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תקפא|ד}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/43004 שיעור על הלכות סליחות] מפי [[הרב יצחק יוסף]] | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16797 אמירת סליחות קודם חצות] באתר ישיבה | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/116223 אמירת סליחות לבד בבית] | |||
===סליחות בנוסחי העדות השונות=== | ===סליחות בנוסחי העדות השונות=== | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/general/pdfView.aspx?src=%2Fmidrash%2Fpdf%2Fpdf166%2FslichotSfaradi.pdf&fbclid=IwAR1grVsWXNm1uitGUQdkCmTJcOuZ9NxYTUoWiiepbDhGgNhDXbaF60A9eUc סליחות לפי נוסח עדות המזרח להורדה] אתר ישיבה | |||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48923&pgnum=1 סליחות "עטרת פז" בנוסח עדות המזרח], אתר HebrewBooks. | * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48923&pgnum=1 סליחות "עטרת פז" בנוסח עדות המזרח], אתר HebrewBooks. | ||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44016&pgnum=1 סליחות בנוסח ליטא], אתר HebrewBooks. | * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44016&pgnum=1 סליחות בנוסח ליטא], אתר HebrewBooks. | ||
| שורה 55: | שורה 62: | ||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23516&pgnum=1 סליחות בנוסח פולין וליטא עם פירוש "בית לוי" ו"מטה לוי" ותרגום יידי], אתר HebrewBooks. | * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23516&pgnum=1 סליחות בנוסח פולין וליטא עם פירוש "בית לוי" ו"מטה לוי" ותרגום יידי], אתר HebrewBooks. | ||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35723&pgnum=1 פירוש "שער הסליחות"], אתר HebrewBooks. | * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35723&pgnum=1 פירוש "שער הסליחות"], אתר HebrewBooks. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ימים נוראים]] | [[קטגוריה:ימים נוראים]] | ||
[[קטגוריה:יום כיפור]] | [[קטגוריה:יום כיפור]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:31, 14 באוגוסט 2022
|
|
סליחות (בפי יהודי תימן נקראות אשמורות) הוא כינוי לתפילות הנאמרות באשמורת הבוקר בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה (ולמנהג האשכנזים גם בתעניות ציבור). הסליחות מורכבות משלוש עשרה מידות, פיוטים ופסוקים, שתוכנם העיקרי הוא בקשת סליחה מה' ותפילה למחילת חטאים.
מקור[עריכה]
מנהג אמירת הסליחות לא מופיע בגמרא, אך כבר בתקופת הגאונים מובא כי רב האי גאון אמר שמנהג שתי הישיבות הגדולות בבבל לומר סליחות בעשרת ימי תשובה ראש השנה ד יד, וכן הוא מופיע בכתבי הראשונים, כחלק מתהליך התשובה שנערך בעשרת ימי תשובה. בתקופת הראשונים היו רבים שנהגו לומר סליחות רק בעשרת ימי תשובה עצמם, כפי שכתב הרמב"ם הלכות תשובה ג ד "נהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום" , אך כיום מנהג זה כבר איננו קיים.
השם "סליחות" נובע מדברי המשנה תענית טו א על סדר סליחות מיוחד שהיו מוסיפים בימי תענית ציבור אותו היו מוסיפים בברכת סליחה שבתפילת העמידה ומכאן מקור שמם. בימי הגאונים היתה חלוקה ברורה בין הסליחות הנאמרות בימי תעניות הציבור ובין התפילות הנאמרות באשמורת הבוקר בימי עשרת ימי תשובה שכונו "תחנונים" או "רחמין". אמנם, ברבות השנים אוחדו הסליחות יחד עם אמירות התחנונים וכיום מכונים שניהם בתור סליחות ואף בנוסחי הסליחות השונים הוכנסו קטעי התחנונים שבעבר נאמרו בתעניות ציבור או ביום הכיפורים. בנוסח אשכנז יש חלוקה ברורה יותר כאשר בסוף חלק הסליחות מובאים תחנונים בארמית שמקורם מקטעי הרחמין.
התחלת אמירת הסליחות[עריכה]
מנהג בני עדות המזרח וכן בני תימן הוא להשכים לאמירת הסליחות כבר מראש חודש אלול. הראשונים [1] פירשו כי הטעם למנהג זה הוא משום שמראש חודש אלול עלה משה רבינו להר סיני לקבל לוחות שניים לאחר חטא העגל- ומאז ימים אלו נקבעו לימי רצון וסליחה אורח חיים תקפא א.
מנגד, האשכנזים נוהגים כמנהג המובא בסידור רש"י (סימן קלט) בו מתחילים לומר את הסליחות במוצאי שבת, כך שיהיו לפחות עשרה ימים בהם אומרים סליחות. לפי מנהג זה, כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג', מתחילים לומר את הסליחות במוצאי השבת שלפני כן. המשנה ברורה הביא כי המנהג החל משום שהרבה נהגו להתענות בעשרת ימי תשובה, אך מכיוון שלא ניתן להתענות בשני ימי ראש השנה, שבת שובה וכן ערב יום הכיפורים- תיקנו להוסיף עוד ארבעה ימים קודם לכן ימי סליחות[2]. כדי שיהיה יום מסוים להתחלה תיקנו שתמיד יתחילו ביום ראשון- כלומר שהסליחות הראשונות יהיו במוצאי שבת משנה ברורה תקפא ו. מנגד, יש שהסבירו שלשיטת האשכנזים מתחילים את אמירת הסליחות במוצאי שבת, כדי להתחיל להתחנן מתוך קדושת השבת, שבשבת רגילים הכל ללמוד תורה מתוך שמחה ועונג, ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצווה (לקט יושר).
טעם נוסף המובא במשנה ברורה הוא שבעשרת ימי תשובה וראש השנה האדם כאילו מקריב את עצמו, ובדומה לקורבנות שיש חובה לבדוק אותם ממומים ארבעה יומים קודם ההקרבה, לכן תיקנו שיהיו לפחות ארבעה ימים קודם עשרת ימי תשובה בהם האדם יבדוק את חטאיו וישוב עליהם. הגר"א הסביר כי המנהג להתחיל את הסליחות נובע מכך שלפי שיטת רבי אליעזר העולם נברא בכ"ה אלול, ולכן נהגו להשכים לסליחות כבר מיום זה[3]. אמנם, הוא מפרש שמכיוון שרצו לבחור יום קבוע בו יתחילו את הסליחות בחרו ביום ראשון בשבוע
זמן אמירת הסליחות[עריכה]
המנהג המקורי היה לומר את הסליחות באשמורת הבוקר, שהוא עת רצון, ולאחריו להתפלל שחרית כותיקין. אמנם, ניתן לומר את הסליחות כבר מחצות הלילה מכיוון שכבר משעה זו מתחילה הציפייה לעליית השחר, והוא זמן של חסד ורחמים, כפי שנאמר בגמרא יבמות עב א שמכת בכורות נעשתה בחצי הלילה משום שהיא עת רצון לקב"ה.
כיום רבים נוהגים לומר סליחות כשעה לפני תפילת שחרית אף שאין מדובר באשמורת השחר. היו שפקפקו במנהג זה וקבעו מדובר בשגיאה לפי ש"רק קודם עלות השחר הזמן ההוא מובחר יותר" אלף למטה על ספר מטה אפרים סי' תקפא, מנגד היו שאמרו כי בזמננו כבר התרגלו הרוב להתעורר מאוחר, וכי עדיף לומר סליחות לאחר אשמורת במידה והדבר יגרום לביטול תורה ברכי יוסף אורח חיים סימן תקפא, וכן פסק הרב מרדכי אליהו בשבת בשבתו אלול תשנ"ד.
סליחות לפני חצות הלילה[עריכה]
הבית יוסף כתב על פי הקבלה כי "בלילה אין בה נפילת אפים. והעניין שכן מקובל לחכמים, כי נפילת אפים רמז למידת הלילה.. וקרוב הדבר לקצץ בנטיעות". אמנם, גם לשיטתו, כאשר אומרים סליחות בלילי אשמורות ניתן ליפול אפיים משום שהוא קרוב ליום. המשנה ברורה משנה ברורה תקסה יב כתב כי ניתן לומר נפילת אפיים כבר מחצות הלילה, אך לפני חצות אין לומר "שום סליחות ולא י"ג מידות בשום פנים ואופן לעולם, חוץ מביום הכיפורים". לשיטתו, המנהג שנהגו לומר סליחות בערבית קודם חצות צריך "להשתקע" ולהיעלם כדברי הבית יוסף כי יש בכך פגם קבלי.
האגרות משה אורח חיים חלק ב קה כתב כי במידה ויש ציבור שיכולים לומר סליחות רק קודם חצות, ואם לא יאמרו קודם חצות יתבטל הציבור מאמירתן, "יש להתיר בגדר הוראת שעה... כי בדברים אלו אין מקור מגמרא אלא הם מדברי רבותינו האחרונים על פי ספרי הקבלה שמסתבר שאין בזה עניין איסור אלא שאין מועילין בכח י"ג מדות שיש הבטחה שלא יחזרו ריקם אלא כסתם תפלה". אמנם הוא מזהיר בדבריו כי "צריך לפרסם ולהודיע שהוא רק הוראת שעה מפני הדחק רק בשנה זו ולשנה הבאה יאמרו סליחות בזמן".
היו פוסקים שהרחיבו את היתרו של האגרות משה והתירו גם לכתחילה לומר סליחות קודם חצות במידה והדבר עלול לגרום לביטול תורה. מנגד, היו שכתבו שציבור שאינו יכול לומר סליחות לאחר חצות, עדיף שיאמרו ביחיד לאחר חצות מאשר שיאמרו קודם חצות משום שאז מידת הדין מתוחה ברכ"י תקפא, א-ב, וכן פסק בפניני הלכה. הרב מרדכי אליהו פסק בדרך אמצעית כי במידה ואין אפשרות אלא לומר את הסליחות קודם חצות ניתן לאומרם אך ללא אמירת י"ג מידות. וכן הרב עובדיה יוסף פסק כי גם מי שנזדמן במקרה למקום שאומרים שם סליחות בתחילת הלילה, לא יצטרף אליהם באמירתם ואפילו אם הוא חייב להישאר עימם ולא יוכל לומר אחר כך סליחות במניין חלק א מו.
סליחות לפני תפילת מנחה[עריכה]
הרב עובדיה יוסף פסק כי מי שאינו יכול לומר סליחות באשמורת השחר לפני שחרית, יכול להשלים את אמירת הסליחות כולל י"ג מידות לפני מנחה. לשיטתו, כשם שניתן לומר וידוי וי"ג מידות יחד עם נפילת אפיים במנחה, כך גם אין פגם באמירת סליחות באותו הזמן חלק א מו.
תוכנן[עריכה]
קיימים ארבעה נוסחים עיקריים לסליחות: נוסח עדות המזרח, נוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים, נוסח ליטא ונוסח התימנים ("אשמורות"). בנוסח הספרדי ובנוסח התימני נוסח הסליחות קבוע בכל יום ויום, ואילו בנוסחים האשכנזיים הנוסח משתנה מיום ליום. עם זאת, עניינן של הסליחות זהה בכל הנוסחים, ובכולם עיקרו הוא אמירת י"ג מידות הרחמים, ביניהן פיוטים (רובם משתנים בין העדות, אך חלקם משותפים לכל הנוסחים, כמו "אם אפס רובע הקן"), וכן וידוי וקטעי תחנונים.
מבנה הסליחות[עריכה]
הסליחות בנוסח עדות המזרח קבועות ואינן משתנות מדי יום, בעוד הסליחות בנוסח אשכנז משתנות מדי יום אך עדיין בנויות ממבנה קבוע. בתחילת הסליחות אומרים מזמור אשרי יושבי ביתך כהכנה לתפילה, בדומה לאמירתו לפני תפילת מנחה, ולאחריו חצי קדיש. לאחר הקדיש אומרים את דברי התחנונים "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים" המבטא את שפלות הרוח של המתפלל המתחיל את הסליחות המבקש רחמים בחסד ולא בזכות. לאחר מכן ישנו קטע של דברי שבח לקב"ה המתאר את רצון המתפלל להשתחוות לפני הקב"ה וכן משבח את מעשיו בבריאה וחותם בתפילה כי כל הברואים יתפללו לו ומתאר את גודלו.
לאחר פתיחה זו מובאים מספר פיוטים הכוללים את הנשמה לך והגוף פעלך המתאר את ביטול האדם כלפי האל וכן סלח לנו אבינו כי ברוב איוולתנו שגינו המסמל את הבקשה למחילה. לאחר מכן מובאים י"ג מידות רחמים ועוד פיוטים המשתנים מדי יום. בחתימת הסליחות מופיע סדר וידוי קבוע בכל יום הכולל גם בקשה שהקב"ה יעננו, הפיוט מכניסי רחמים וסיום התפילה בחצי קדיש נוסף.
הלבוש אורח חיים תקפא א מסביר כי סדר הסליחות בנוי על בסיס תפילת שחרית ולכן גם יש לומר קדיש תתקבל לאחריהם. הוא מסביר כי הפסוקים שקודם הסליחות הם כנגד פסוקי דזמרה הנאמרים קודם תפילת העמידה, והסליחות עם הי"ג מידות שאומרים בין כל אחת ואחת הם במקום תפילת י"ח, שעיקר התפילה הוא י"ג מידות, ואחר כך נופלין על פניהם כמו אחר כל התפילות ומסיימין "ואנחנו לא נדע", לכך אומרים אחריהם קדיש שלם עם "תתקבל" כמו אחר גמר כל התפילות השנה.
פיוטי הסליחות[עריכה]
בנוסח פולין ורוב קהילות האשכנזים נאמרים בימי הסליחות למעלה משמונים פיוטים, שנכתבו על ידי גדולי פייטני ימי הביניים, בהם: רבי אמיתי ב"ר שפטיה ("ישראל נושע בה'") ואביו רבי שפטיה ב"ר אמיתי ("שבת הכסא"), רש"י ("בין כסה לעשור" ועוד), רבי שלמה אבן גבירול ("זכור ברית אברהם" ועוד), רבי שלמה הבבלי רבי אליה ב"ר שמעיה ועוד.
אחד הפיוטים הנאמרים מדי יום בסוף הסליחות בקרב קהילות אשכנז הוא מכניסי רחמים, שאמירתו שנויה מבחלוקת בין החכמים.
הלכות סליחות[עריכה]
לפני הסליחות יש לומר לפחות את ברכת "על נטילת ידיים" ואת ברכות התורה. את יתר ברכות השחר, אם לא הספיקו לברך אותן לפני הסליחות, משלימים לאחר הסליחות.
מכיוון שאמירת י"ג מידות שבסליחות מוגדרת כאמירת דבר שבקדושה יש לאומרם במניין אורח חיים תקסה א. אמנם, מי שאין לו מניין לאמירת סליחות רשאי לומר את הסליחות ביחיד ללא י"ג מידות רחמים וכן ללא התחנונים בארמית המופיעים בסוף הסליחות משנה ברורה תקפא ד.
קישורים חיצוניים[עריכה]
סליחות בנוסחי העדות השונות[עריכה]
- סליחות לפי נוסח עדות המזרח להורדה אתר ישיבה
- סליחות "עטרת פז" בנוסח עדות המזרח, אתר HebrewBooks.
- סליחות בנוסח ליטא, אתר HebrewBooks.
- סליחות בנוסח פולין, אתר HebrewBooks.
- סליחות כמנהג הונגריה, בוהמיה, מוראביה ושלזיה, אתר HebrewBooks.
- סליחות כמנהג גרמניה, אתר HebrewBooks.
- סליחות כמנהג ווהאלין, אתר HebrewBooks.
- סליחות כמנהג בוואריה ושוויץ, אתר HebrewBooks.
פירושי הסליחות[עריכה]
- סליחות כמנהג פולין עם פירוש "באר יעקב", אתר HebrewBooks.
- סליחות כמנהג ליטא עם פירוש "באר יעקב", אתר HebrewBooks.
- סליחות בנוסח פולין וליטא עם פירוש "בית לוי" ו"מטה לוי" ותרגום יידי, אתר HebrewBooks.
- פירוש "שער הסליחות", אתר HebrewBooks.
הערות שוליים
- ↑ הרא"ש על מסכת ראש השנה ד', יד) וכן הר"ן (שם,ג) ועוד
- ↑ יש להניח כי בימי הגאונים לא נהגו לצום בימים אלו ולכן לא חששו לדבר. ניתן לראות עניין זה גם בפוסקי אשכנז שכתבו שראוי להתענות בימים אלו וחיברו את עניין התענית עם התשובה, בעוד הגאונים כתבו במפורש שמדובר רק בימי תשובה ולא בימי צום כפי שכותב הרי"ץ גיאת בשם רב האי גאון (הלכות תשובה): "ולדעת זו אנו נוטין ועושין שעשרת ימי תשובה אלו ימי תשובה מקרו, ימי צום לא מקרו. ומעיקרא כי דריש רבנן "דרשו ה' בהמצאו" אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, לא למיקבענהו בתענית הוא דדריש, אלא להתפלל ולהתחנן ולהודות ולעמוד בתחנונים ולחזור בתשובה. מנגד, ייתכן כי בתקופות קדומות נהגו גם לצום בשבת ובראש השנה אלא שצמו לאחר מכן שוב על מנת לכפר על ביטול עונג השבת כמו שמובא בגמרא כי מי שצם בשבת עליו לישב תענית לתעניתא אך עם הזמן החליטו לבטל מנהג זה או שלא רצו להיות בחוב תענית לפני ימי הדין
- ↑ הגר"א מבסס את דבריו על הר"ן, אך אמנם הר"ן עצמו דחה סברא זו מאחר ואנו לא פוסקים להלכה כרבי אליעזר אלא דווקא כרבי יהושע לעניין ברכת החמה