אמונה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏קישורים חיצוניים: אמונה טהורה)
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 37: שורה 37:
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=299 שיעורים בנושא אמונה] מאתר [[ישיבת בית אל]]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=299 שיעורים בנושא אמונה] מאתר [[ישיבת בית אל]]
*מאמר [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111164 אמיתות התורה - ההוכחה הלוגית וההיסטורית], באתר [[הידברות]].
*מאמר [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111164 אמיתות התורה - ההוכחה הלוגית וההיסטורית], באתר [[הידברות]].
* [https://www.daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=558 אמונה טהורה - במה אנו מחויבים להאמין? במה מותר להאמין? במה אסור להאמין? במה לא נכון להאמין?] הרב אביגדור אמיתי


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־12:01, 11 בינואר 2022

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

אמונה בה' היא היסוד לקיום התורה והמצוות.

הרמב"ם חיבר את י"ג עיקרי האמונה, שהם שלושה עשר עקרונות בהם מחויב כל יהודי להאמין, ואשר מהווים את הבסיס לקבלת התורה והמצוות. חכמים אחרים צמצמו את העיקרים למספר מועט יותר (בהם רבי יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים שהעמיד שלושה עיקרים בסיסיים), אך כולם מודים שבלי האמונה אין ערך לקיום התורה והמצוות, וכפי שהגדיר זאת הרמב"ם (יסוה"ת א א): "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון", ובספר החינוך (מצווה כה): "כי האמונה הזו יסוד הדת".

מצוות האמונה בה'[עריכה]

ערך מורחב - מצוות ידיעת ה'

האמונה היא מצוות עשה מן התורה, שנאמר (שמות כ ב): "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". ענינה של מצווה זו, כפי שמגדירו בעל ספר החינוך: "שיקבע בנפשו שהאמת כן. ושאי אפשר חילוף זה בשום פנים. ואם יושאל עליו ישיב לכל שואל שזה יאמין לבו, ולא יודה בחילוף זה אפילו יאמרו להרגו" (וראה רמב"ם יסודי התורה א שהאריך בפרטי מצוות האמונה).

הכופר[עריכה]

לימודי אמונה[עריכה]

הוכחות שכליות מול אמונה פשוטה[עריכה]

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: חוסר דיוק התמקדות בדברי רבנים מסויימים על פני סקירת מכלול העניין על היקפיו והבטיו.

קיים דיון בין חכמי ישראל הראשונים והאחרונים, האם נכון להיכנס לחקירות פילוסופיות כדי לבסס את אמונתו גם על בסיס שכלי[1].

ישנם מרבני דורנו[2] שמביאים ראיה מכמה פסוקים (כגון מהפסוק: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים[3]) שרצון האלקים הוא, שמלבד האמונה הרגשית, שנתבונן עד שנגיע לידיעה שכלית שיש בורא.

יש הטוענים(דרוש מקור) שכל הוויכוח הוא רק לגבי מי שכבר יש לו אמונה ואין זקוק להוכחות[דרושה הבהרה].

בימינו, בעקבות ריבוי היהודים ה-לא מאמינים, ובהתאם לכך, הצורך לקירוב רחוקים, נוסף חומר רב בנושא "הוכחות ליהדות". דוגמאות לכך ניתן לראות בערכים: תורה מן השמים, תורה ומדע, נבואות שהתגשמו, מוות קליני, ארכיאולוגיה מקראית, ועוד.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. הדעות בזה הובאו בארוכה בפירוש לב טוב על ספר חובות הלבבות, בהקדמה לשער הייחוד.
  2. הרב מרדכי נויגרשל בהרצאת וידיאו: לדעת ולא להאמין.
  3. דברים פרק ד פסוק לט