מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת[עריכה]

נמצאת בידינו אגרתו של הרב לוין עליה משיב הראי"ה (מקומות בהן לא היתה המילה ברורה בכתה"י, סומנו באמצעות מקף [-]):

ב"ה - ברלין בקץ ירח טבת ס"ח

לכבוד גאון אדמו"ר מר ישראל וקדוש הרב הגאון הגדול וכו' וכו' רבינו מרן אברהם יצחק הכהן הגדול לבית ישראל ולבית קוק שליט"א!

גדול הוא וקדוש לי היום שבו הגיע עדי אגרת קודשו הטהורה והמלא פניני אור עליון החופף על הוד מדברות אדמו"ר שליט"א! בגאון קודש אזכרה ימים מקדם שבהם התהלכה נפשי לימין קודשו והייתי מטייל על ידו בעולמות עליונים ארוכות וקצרות שלא משעה לשעה טללי אורות מלאים באור עליון.

אמנם חלפו והלכו לנו הימים הטובים והקדושים ההם ומי יודע למתי אשוב ואזכה שוב בהם אך נפשי מדעת כי הזרע הקדש שזרע גאון אדמו"ר על תלמי לבבי הולך הלך וטוב עם ה' ועם אנשים ואף עם עדן בשבולים ובקשים הוא עומד הנה תקוותי חזקה, כי בא יבוא היום ההוא ולא ירחק חוק אי"ה והשבלים והקשים האלה שעד עתה מתכלכלות ברוח קדים ישאו ראשיהם למעלה והיו לקמת שדה אשר ברכו ה' ויתנוססו בגאון שם ה' אל עולם והיו לאלומה חזקה שחשוקה שתסוב את גאון כבוד אדמו"ר על דרכו בקודש לעמו האהוב. והיה (ה)ביום ההוא יקוו כל הנקוים לאגודה אחת והיו אור עולם לשם ה' ולעמו אשר אהב סלה.

בתשוקת לב ונפש קראתי דברים הקדושים על אודות הישיבה העתידה להתקיים בגאון רוח קודשו ונפש נמלאה הוד וזוהר עולמים. ואולם העיקר הגדול הלא הוא שיהיו לנו כוחות מסייעים ואדוקים לבית ישראל הגדול וזה הוא משא נפשו וגם חברי אגודת הסטודנטים המהדרים והכשרים שנוסדה בברין^[1], אולם נפשות יקרות ולא רבות לנו כיום אפס גם ------ עוד נחוצים תיקון והשלמה ואז יהיו לאור עולם ולעמוד אש לכל סביבם.

ידיד נפשי מר משה זיידל נ"י מבוטחני בו שיהיה לגפן אדרת למאור רב לעמנו בדעתו הנקייה ובמחשבותיו הנעלות והטהורות בלב טהור וצרוף שנקלט בו בשבתו עודנו באבו לפני גאון אדמו"ר, שכלו בתורה חד וחריף מיד וחושו מתוקן כל צורכו. גם ידידי מר שמואל הלוי בן הרב הגאון הלוי בעל "דורות הראשונים" עתיד להיות למאור גדול לעמנו. ועתה הנה הבאתי גם את מר שמואל הכהן ------ בן הרב המחבר ספר "שער שמעון" לליבעך שישתלם גם הוא בכשרונותיו הנחמדים והמצוינים מאוד.

יתר החברים עתה בברין אינם ידועים לי כל צורכם ואולם גם פה בין ידידי ישנם צעירים משובחים מאוד ודוקא בין האשכנזים שלצערנו עדין חסר להם אור התורה במלוא רוחבה והקפה אך דעתם הנקיה והמצורפה ורוחם התקיף למוד -------- בספרד בשעתם יתנו תקוה רבה לבית ישראל כי עוד רב שלום בנים בונים.

באסיפה הגדולה "פרייע פעראמניגניך" שהייתה פעם קיבוץ גלויות בתכונת זעיר אנפין דברו בהקומיסמין המיוחדה לארץ ישראל כשעה ורבע רק בדבר אדמו"ר ומחשבתו הגדולה מר -------- דיבר נגידים בדבר אדמו"ר גם הננו פה וכולם כאחד הקדישו והעריצו את רעיון אדמו"ר ויתר הדברים מהפרוטוכל אודיעהו כיגיע הפרוטוקול לידי ע"י מר גוגנהיים, ואת גוגנהיים זה כבר הכשרתי בדבר אדמו"ר שליט"א, ומייעץ אני שיכתוב אדמו"ר בייחוד להרב הדוקטור חיים ביבערפעלד שגם הוא הנה הוא בהקומיסמין למדע את ערך אדמו"ר ע"ד אח טוב מאוד שיועיל אדמו"ר לכתוב אלא ביחיד. האיש הזה הוא אחד האנשים המצוינים המהדרים באשכנז הנה הוא רב מצוין בתורה ורופא חולים ודוקטור פילולוגיה (כי פעמים השתלם באוניברסיטה) ועורך את הירחון "השבת" לאגודת שומרי שבת באשכנז ומגיד שיעור בגמרא ובהאבן העזר יום יום ממש נפלא הוא האיש הזה ורב כוחו בהקומיסמין מר גוגנהיים אמר לי כי בטח עתיד אדמו"ר לקבל תמיכה הגונה לישיבה מהאגודה. גם החליטו לבנות מקוה מפוארה בירושלים תק"ו כתובת הדוקטור מר ביבערפלעד היא berlin heydneiiaegasse lj h e.bilenleet.

לפני שבועות אחדים קיבלתי מאת מר אלכסנדראוו מחברתו "מכתבי מחקר וביקורת" שלראשונה יראו בה מכתבים לאדמו"ר שליט"א והרבה נצטערתי על קלות דעתו שפירסם את דבריו ברבים ומה ------ שכתב בשנים האחרונות שספק אל ------- דעות המרקסיזם אף כי מבקש ממני לכאורה להתנגד להם יראה חוללו בו (מהפה) [מהפכה] ואכתיב לו מרורות במר נשפי ובטח הכעסתיו אך צר היה לי רווח ואולם באמת לא קנה לו השקר רגליים ועד לזה אחד מידידי הנאורים ---- והוא מר פולין --- שכותב לי בזה הלשון: "אולם שבעתיים יקר לי ספר זה אילו היה תוכנו מכתבי קוק אליו ולא תשובותיו לבדם"... (גם הנקודות לו הם).

שמח אני לשמוע כי עתיד בקרוב לצאת ספר חדש מהאדמו"ר לאור, אך לו חובה אדמו"ר ישלח לי את הקורקטים להיטיבם ולתקנם ונכון אני באהבה לקבל עלי עבודה זו.

דבר קטן אבקש מהאדמו"ר שליט"א. הן עסוק אני זמן הזה לסדר פירוש נאמן לאיגרת רש"ג ולהדפיסו במהדורה מתוקנה. ודבר קשה עומד עתה לנגדי בתולדותם (ביוחסין ובראב"ד) ונתלה רב שרירא ביד אחת ויש נוסחאות מידי "מיד" "ביד" שאין אני יודע מה זה ויש ששבשו את הספרים כאהבת ליבם אך אינני חפץ להיות נמהר במעשי כאחדים והנני שקוע ראש והיה לימוד ולהבין בתשובת הגאונים ובבואי לתשובת רב נטוראי גאון "הלכות נדה" נדפסה (אמנם לא בלשון תשובה) בתורתן של ראשונים (פרנקפורט). מצאתי דבר זה לאומרו האיש אינו רשאי לשמש עם אשתו לא לפני השמש ולא לפני הירח ומצאת הכוכבים. לפני השמש שלא תתעבר מזה שהוא ביד אחת ולא עוד אלא שגורמת ומלבישתו לבן ואיזהו לבן זהו בהרות וכו' עכ"ל. וגם לא ידעתי חותם היד מה זה ואפשר שיש לדון מזה על זה, ואולי יעמוד לי רווח מזה להגירסא המשובשה ברע"ז: "ובההוא יומא נפק רבא (רבינו?) מיד גדול זכר נשיאנו לחיי העוה"ב" שגם פה יד קשה באמצע. שבאחת הנוסחאות שהוציא שעכטער מצאתי מאור גדול" לכן יואיל נא אדמו"ר ויאיר עיני מיד בזה היד כי בטח מקורו ב"קבלה" ובספרתה.

בתקוותי ובציפייתי למכתב אדמו"ר הנני נשאר תלמידו המתאבק בעפר גאון עוזו ומשתחווה מול הדרת קדשו בכל ליבי ונפשי בנימין מנשה לוין.

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, בדר"ח אדר-ב תרס"ח.

שלו' וברכה מהררי קודש לכבוד ידידי וחביבי הרב החכם הנעלה, אוצר תורה חכמה ויראת ד' טהורה, מו"ה בנימין מנשה לעווין שליט"א וכא"ל רב אושר ושלו'.

זה זמן כביר אשר מכתבך היקר הגיעני. ומה אערך לך מחמדי את שמחת נפשי על עז אהבתך הנאמנה, התלוי' רק ברוח ד' ואהבת דבר קדשו, שהוא הרתוק המחבר את נשמותינו. ומאד הי' ראוי שאשיב לכת"ר על אתר, אבל הפריעוני הרבה מאד טרדות מעשיות וטרדות מחשביות. כי הנני נתון במצב כזה, שים גדול של עבודה, עבודת מעשה ועבודת רוח, סובב אותי תמיד, ואני שט בו בעמל נפשי ומיעוט חילי. רק אתחזק בצפיה לישועה, כי עזרת ד' ועצתו בא תבא ולא תאחר^[2] להופיע על דרכי, למען עמו, ארצו ונחלתו, ולמען אור רוח קדשו אשר עליהם חופפת, המוכנת להתעורר מני קודש ולהפיץ אור חיים ונעם ד' על מלא כל העולם, לעורר ולקיץ נרדמים ונדהמים. אמנם רבה העבודה, והכח מזער, ע"כ לפעמים יפל הרוח, ועד ישוב להתחזק ולהתנער יחלפו זמנים, והיתה העבודה מופסקת. נותן ליעף כח ב"ה ישפיע עלינו אמץ רוח ולב, ויתן בלב רבים ונכבדים, מקרוב ומרחוק, להתאגד יחד לשם ד' וארץ חמדתנו שהיא בית חיינו לעד. ואתה, יקיר לבבי, תסלח לי על דברי שגם כעת מעטו, כי אנוס אנכי לקצר מפני המפריעים.

וע"ד ההערה בעובדא דיד אחת דרבינו שרירא^[3], אינני נוטה כאן לדרכים נסתרים, כ"א עובדא פשוטה שכך גזרה מלכות הרשעה שיתלה בידו אחת, וכדכ' "שרים בידם נתלו"^[4]. ובהא דרב נטרונאי^[5], לע"ד צ"ל "שהיא מדה אחת", הכונה

דף 153 @

שהוא דרך חציפות, והיא נכללת בט' מדות שאחת מהן בני חצופה, ואע"ג דמוקמינן לה אתובעת בפה, מ"מ סבר הגאון ז"ל שה"ה כל עניני חציפות, ועיקר הקפידא היא שמא תתעבר ויצאו מזה מורדים ופושעים, שהם בני ט' מדות, כספ"ב דנדרים. וכ"כ הפוסקים ע"ד האר"י ז"ל שעיקר הקפידא בענין עיבור. ובענין "נפק רבנו ביד גדול"^[6], אולי צ"ל מיד רשע גדול, או מאֵד גדול, והוא לישנא דתברא, וכפ"ק דע"ז[דף ב.], כלומר מצרה גדולה, ומזה נשתבש לשון "מאור" שבהוצאת שעכטער. יש אמנם במשלים של נסתרות ענין שיש לצרפו בענין יד אחת, אבל אין זה ענין לכאן.

הנני חותב [טעות במקור וצ"ל "חותם"] בברכה ומצפה לדבריך היקרים, המבשרים שלומך וטובך, ושלו' החברים היקרים שוקדי הדעת, השרידים אשר ד' קורא^[7], העומדים לעזרת ד' בגבורים^[8], יברכם ד' מציון ומקודש^[9], כנה"ר ונפש דבק באהנ"פ,

הק' אברהם יצחק ה"ק

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים