מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת[עריכה]

נמצאת בידינו אגרו תשל ר' חיים ברלין עליה משיב הראי"ה באגרת זו:

אגרת ר"ח ברלין[עריכה]

שלי"ת ה' לסדר ולפרט הנה כי כן בא את והב בסופה לפ"ק.

שמחת לבבי מבשורות מכתבו אלי כי סוף סוף עבדי רבנן שלמא בהדייהו, עברה כל גבול, ומיום עמדי על דעתי חב"ר אני לכל ת"ח המרבים שלום בעולם, ואף בנידון שלפננו שכל מה שהצליח מעשה שטן בעוה"ר להצמיח קטגוריא בין ת"ח לא הי' בזה שום שינוי דעות עקרי, ועמך כולם צדיקים בעהי"ת וכולם לא נתכוונו אלא לש"ש, ומראש הי' בדעתם לעשות כן על פי ההפקר כד"ת, ולא להפסיד ממון ישראל ח"ו, ואלמלא הי' כת"ר מראש רואה את הנולד כי שאלה זו שבאה לפניו בעירו, אינה עומדת להיות נפתרת במקומה באתרי' דמר לבדו, וסוף סוף עתידה לצאת לרשו"ה ולבקש פתרונים בירושלים, בלי ספק לא הי' חדל כת"ר שיחי' להיות נמנה בפתרונה עם גדולי ירושלים שי' ביחד והיו נדברים יראי ה' איש אל רעהו ובאים לדעה אחת ע"פ התורה, והי' ניצלים מלהלכד בפח לעג השאננים שכבר רבות שבעה לה נפשנו מהם. והנה מה שעבר אין ותודה לה' דכבר נתאכל האי תוהא לשלמא, ואת והב בסיפה, ועתה יזהיר כבודו לבעלי המושבות הסרים למשמעתו להפקיר פירותיהם בפני כת"ר שי' ובד"צ ויתן להם שטר הרשאה למכרם בשליחותיהו דרבנן, ולקבל מחר הטורח והמכשירים, ומי מבעל המושבות שיביא תעודה לפה מכת"ר שי' ובד"צ או מהמשגיחים שעשו הכל בהכשר, או גם הבד"צ דפה שי' יתנו לו הכשר ושלום על ישראל ועל דייני ישראל והוא הכלי המחזיק ברכה וישמח לב מבקשי ה' וישמח לבי גם אני.

ידידו דורש שלמה מלונ"ח המצפה לישועה.
חיים ברלין

שטר ההפקר[עריכה]

זהו שטר ההפקר אליו מתייחסים הראי"ה והר"ח ברלין באגרותיהם:

שטר הפקר.
אנחנו הח"מ הננו מפקירים הפקר גמור את כל הפירות וכל יבול אדמתינו באה"ק שיש בהם חשש פירות שביעית, ומעתה ידינו מסולקת מכל הנ"ל, והננו משמיטים את כל הנ"ל לכל, והננו מוסרים את כח של כל הפירות ותבואת הארץ הנ"ל ליד מרן הגאון מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א אב"ד דעיה"ק יפו והמושבות ת"ו ובית דינו כתקנת חז"ל, ולראי' ואות אמת באנו עה"ח שנת תרעיי"ן היא השנה השביעית למנינינו המקובל ע"פ הגאונים הראשונים ז"ל

נאם[...]

שטר הרשאות הבד"ץ[עריכה]

זהו שטר ההרשאה אליו מתייחס הר"ח ברלין באגרתו:

שטר הרשאת בד"צ
אנחנו בד"צ ח"מ קבלנו תחת רשותנו את כל הפירות וכל יבול הארץ שיש בהם חשש שביעית, של כל החתומים על שטר ההפקר המחובר לשטר הרשאה זה, ובכח ב"ד יפה הננו נותנים להם רשות להבעלים של הקרקעות הנ"ל להתעסק בטיפול ובמכירת כל היבול המופקר הנ"ל, ולקחת שכר טרחם ועמלם, ומחיר כל הכלים והמכשירים הנדרשים להפירות הנ"ל וכל היבול הנ"ל, וכל המחיר הניתן עבור הפירות הנ"ל ע"י כל המתעסקים במכירות הנ"ל מיד ליד, או ע"י שלוחם יהי' הכל לא מחיר הפירות כ"א מחיר הטורח והמכשירים כמבואר בההערה של החותם הרצוף להכתבים השייכים לעניני המכירות הנ"ל*, והננו נותנים רשות לבעלי הקרקע הנ"ל המפקירים שימנו ברשותנו שלוחים וקאמיסיאנארין להמציא להם את שכר הטורח והמכשירים הנ"ל וכל מה שיעשו יעשו רק על דעתינו וברשותנו, ע"פ ההרשאה הנתונה להם בזה ולר[א]י' בעה"ח פעה"ק יפו ת"ו שנת תרעיין לפ"ק.

נאום [...]
נאום [...]
נאום [...]

^* בשביעית המחיר הוא רק בעד המכשירים והטורח.

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, כ"א סיון תרעי"ן

לכבוד ידי"ע הרב הגאון הגדול פאהמ"ד מוהר"ח ברלין שליט"א, שלו' וברכה.

הנני מוצא לי לחובה להודיע את כתר"ה שי', שגם מראשית הענין, כשראיתי את נחיצות השימוש בהיתר ההפקעה ע"י המכירה לכללות ישוב אה"ק, גמרתי בדעתי לעשות בכ"ז את כל מה דאפשר לצאת ידי חובת כל הדעות. ועל כן תקנתי חותמות, שחקוק עליהם שהמחיר בשביעית יהי' רק בשביל המכשירים והטורח, כדי להסיר מהדמים דין קדושת שביעית, ולעשות ע"י זה את הסחורה ע"י הבלעה, וגליתי דעתי לכל מכירי, הנכנסים לדבר עמי בענין זה, שבדעתי להכין ג"כ לפני הבציר שטרי הפקר, שיפקיר כ"א את הפירות, שיש בהם חשש שביעית, שימצאו בקרקעותיו, וימסר כחם לב"ד, ושטר הרשאה, שב"ד מרשים להבעלים הנ"ל לעשות ברשותם כל מה שנדרש למכירת הפירות בדרך היתר, דהיינו לקחת מהם שכר טרחם ומכשיריהם. אלא שמראש הסכמתי, שכיון שיש לנו יסוד המכירה, שמאז סמכו עליו לבד, אין לדקדק כ"כ כמה יקחו בעד המכשירים והטורח, כיון שהדבר מפורש שאין הדמים בעד גוף הפירות, ואין לדחוק את בני המושבות העמוסים במשא של דחק גדול במצבם, ד' ירומם קרנם, בדברים הנוגעים לממון, נגד מה שכבר הוחזקו. אמנם ע"י המהומה, אשר נעשתה בדרך קינטוריא, יהיו כמה דברים מזה יותר קשים עכשו להוציאם אל הפועל. ובכ"ז תקותי לשמו ית', שיתוקן הרבה ע"פ הידור זה, אע"פ שהוא דבר חדש, שלא הונהגו בו מאז. כי בדרך שלו' יעשו כל מה שנבקש מהם, כ"ז שלא יהיו ניזוקים במצבם או בכבודם, הנוגע ליסוד חייהם, ע"י הוצאת לעז על ההיתר המתוקן ומוחזק ח"ו, שהוא הרס כללי לכל היושב ח"ו וירידה לחייהם ממש, שאין פלא שהם מוצאים את עצמם מוכרחים לעמוד על נפשם ונפש ביתם, ועולליהם השואלים לחם, ועל נפש הישוב ותקותו בעתיד בע"ה, שיתרחב ויתגדל עד אשר יופיע אור ד' וגאולתו השלמה על שמו ונחלתו, בב"א.

חושב אני כי אחרי אשר שטרי הפקר והרשאת ב"ד ע"פ בד"צ דידן הי"ו יהיו מתוקנים, כאשר מראש עלתה במחשבתי והסכמתי, בעה"י, יהי' בזה שלו' על דייני ישראל, ולא יהי' עוד שום ערעור על עסקי פירות המושבות המובאים ירושלימה. ומה גדול הכאב, שכל הקנתור הזה, אשר הדאיב כ"כ את לבבנו ולבב כל יראי ד' ואוהבי תורתו ית', לא הי' צריך להיות נמצא כלל, אם היו דורשים ממני איך היא הסכמתי ודעתי להתנהג. כי כל מגמתי היא לצאת כמה דאפשר ידי כל הדיעות, ולחוס עם זה יחד על ממונם של ישראל, ולהעמיד מצב השלו' בין ת"ח באה"ק.

אקוה, שהדר"ג שליט"א, בצדקתו וטהרת לבבו, יחוה דעתו היפה לטובת השלו' וטובת ישוב אה"ק, והדברים יתקבלו באהבה וברצון מכל יראי ד' וחושבי שמו, לחדול מכל ריב וערעור ולהשכין בפורנו [ע"פ ברכות טז, ב] אהבה ואחוה ושלו' וריעות.

והי' זה שלו' וברכת אהבה נאמנה, כנה"ר ונפש ידידו עז קשור באהבתו ודורש"ת באה"ר והדרת כבוד ויקר,

הק' אברהם יצחק הכהן קוק הנ"ל.

דף 352@

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים