הרב יצחק כדורי: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אברהם שמח מאד (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
נפטר ב[[מוצאי שבת]] תחילת ליל כ"ט ב[[טבת]] [[תשס"ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] 29 ב[[ינואר]] 2006, בגיל 107 -112 (תלוי בגרסאות השונות אודות שנת לידתו), ונקבר ב[[הר המנוחות]]. הודות לגילו המופלג זכה לתואר "זקן המקובלים". | נפטר ב[[מוצאי שבת]] תחילת ליל כ"ט ב[[טבת]] [[תשס"ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] 29 ב[[ינואר]] 2006, בגיל 107 -112 (תלוי בגרסאות השונות אודות שנת לידתו), ונקבר ב[[הר המנוחות]] ליד ידידיו [[הרב ה"תולדות אהרן ומשה" ציון יצחק חכם ברוך מעלם]] והמקובל [[ר' שמואל דרזי]]. הודות לגילו המופלג זכה לתואר "זקן המקובלים". | ||
נותרו מכתב ידו מאות מחברות העוסקות בענייני קבלה וקמיעות. | נותרו מכתב ידו מאות מחברות העוסקות בענייני קבלה וקמיעות. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==משפחה== | ==משפחה== | ||
כינויו היה '''זקן המקובלים'''{{הערה| שנים רבות היה מכונה בשם "חכם יצחק כורך" על שם מלאכתו בכריכת ספרים}} הרב [[יצחק כדורי]]. מי שקדמו בכינוי זה '''זקן המקובלים''' היה המקובל הרב [[אפרים הכהן]] מראשי ישיבת [[פורת יוסף]] ב[[עיר העתיקה]]. | כינויו היה '''זקן המקובלים'''{{הערה| שנים רבות היה מכונה בשם "חכם יצחק כורך" על שם מלאכתו בכריכת ספרים}} הרב [[יצחק כדורי]]. מי שקדמו בכינוי זה '''זקן המקובלים''' היה המקובל הרב [[אפרים הכהן]] מראשי ישיבת [[פורת יוסף]] ב[[עיר העתיקה]]. | ||
נישא לראשונה בשנת ה'תרפ"ז נשא לאשה את רבנית [[שרה שד'ירה]] לבית [[נקש]], ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה | נישא לראשונה בשנת ה'תרפ"ז נשא לאשה את רבנית [[שרה שד'ירה]] לבית [[נקש]], ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה [[רחל]] הנשואה לרבי אליהו הלוי ומתגוררים ב[[ירושלים]], ובנו רבי '''דוד מאיר כדורי''' מייסד ישיבת '''נחלת יצחק''' בשכונת הבוכרים ברחוב דוד 19 ב[[ירושלים]] נפטר בחודש [[מנחם אב]] שנת ה'[[תשע"ה]]. כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד קבלה וללימוד הפשט}} נכדו ר' '''יוסי כדורי''' ואחיו ר' '''ישראל כדורי'''. בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] ל[[דורית]] לבית בן יהודה{{הערה|הוריה נולדו בקובנא שבמדינת [[ליטא]] עירו של רשכבה"ג רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' מחבר הספרים, באר יצחק, עץ פרי, מעין יצחק, ועוד}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו. | ||
==הספדים ודברים לאחר פטירתו== | ==הספדים ודברים לאחר פטירתו== | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות בעם ישראל, חילונים ודתיים, [[ספרדים]] ו[[אשכנזים]], ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי ה[[טלוויזיה הישראלית]] קשת, רשת, חדשות ערוץ 2, ערוץ 10, [[גלגלצ]], [[גלי צה"ל]], ועוד, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו באו לכבודו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. | בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות בעם ישראל, חילונים ודתיים, [[ספרדים]] ו[[אשכנזים]], ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי ה[[טלוויזיה הישראלית]] קשת, רשת, חדשות ערוץ 2, ערוץ 10, [[גלגלצ]], [[גלי צה"ל]], ועוד, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו באו לכבודו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. | ||
בראש המספידים היו:[[הראשון לציון]] [[הרב הראשי לישראל]] [[הרב מרדכי אליהו]], [[הראשון לציון]] [[הרב הראשי לישראל]] [[הרב עובדיה יוסף]], [[הראשון לציון]] [[הרב הראשי לישראל]] [[הרב אליהו בקשי דורון]], [[הראשון לציון]] [[הרב הראשי לישראל]] [[הרב שלמה משה עמאר]], וראשי הישיבות דלהלן: ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[משה כהן]] רב בית הכנסת ו[[ישיבת נחלת יצחק (כדורי)]], ר' [[יהודה עדס]], ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס | בראש המספידים היו:[[הראשון לציון]] [[הרב הראשי לישראל]] [[הרב מרדכי אליהו]], [[הראשון לציון]] [[הרב הראשי לישראל]] [[הרב עובדיה יוסף]], [[הראשון לציון]] [[הרב הראשי לישראל]] [[הרב אליהו בקשי דורון]], [[הראשון לציון]] [[הרב הראשי לישראל]] [[הרב שלמה משה עמאר]], וראשי הישיבות דלהלן: ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[משה כהן]] רב בית הכנסת ו[[ישיבת נחלת יצחק (כדורי)]], ר' [[יהודה עדס]], ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], ר' [[יעקב הלל]], ר' [[ראובן אלבז]], ר' [[בניהו יששכר שמואלי]], ועוד. | ||
==הרב כדורי (הראשון)== | ==הרב כדורי (הראשון)== | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
*קונטרס '''אֲרִי בְּמִסְתָּרִים'''{{הערה| לשון המקרא (איכה ג, י): דֹּב אֹרֵב הוּא לִי אריה '''אֲרִי בְּמִסְתָּרִים'''}}(הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס כיום שם השבועון הינו '''הדרך''') יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס"ו]] [[2006]]. | *קונטרס '''אֲרִי בְּמִסְתָּרִים'''{{הערה| לשון המקרא (איכה ג, י): דֹּב אֹרֵב הוּא לִי אריה '''אֲרִי בְּמִסְתָּרִים'''}}(הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס כיום שם השבועון הינו '''הדרך''') יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס"ו]] [[2006]]. | ||
*קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' מ[[ירושלים]] הודפס ב[[ירושלים]]. | *קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' מ[[ירושלים]] הודפס ב[[ירושלים]]. | ||
*ספר [[תולדות חכמי ירושלים ב' חלקים|תולדות חכמי ירושלים (סופר)]] חלק א' בענף '''כתר יצחק''' מאת המחבר החשוב רבי [[אברהם אליעזר סופר]] מירושלים מחבר ספר זה ועוד א"ל ספרים. | |||
*קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' מ[[ירושלים]] רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] הודפס ב[[ירושלים]]. | *קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' מ[[ירושלים]] רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] הודפס ב[[ירושלים]]. | ||
*ספר '''[https://user-1723486.cld.bz/yeshuot-itzhak-digital/yeshuot-itzhak ישועות יצחק]''' מאת [[הרב מאיר דוד מלכא]] מ[[ירושלים]] הודפס ב[[ירושלים]]{{הערה|בשפות [[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}. | *ספר '''[https://user-1723486.cld.bz/yeshuot-itzhak-digital/yeshuot-itzhak ישועות יצחק]''' מאת [[הרב מאיר דוד מלכא]] מ[[ירושלים]] הודפס ב[[ירושלים]]{{הערה|בשפות [[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}. | ||
*ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''' מ[[עלמה]]-[[צפת]]. | *ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''' מ[[עלמה]]-[[צפת]]. | ||
גרסה אחרונה מ־19:20, 1 במרץ 2023
|
|
| הרב יצחק כדורי, Rabbi Yitzhak Kadouri | |
|---|---|
| תאריך לידה | ט"ז בתשרי תרנ"ט 2 באוקטובר 1898 |
| תאריך פטירה | כ"ט בטבת תשס"ו 29 בינואר 2006 |
| מקום פעילות | ירושלים |
| נושאים שבהם עסק | כריכת ספרים, קבלה, כוונות הרש"ש זצללה"ה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת המקובלים נחלת יצחק |
הרב יצחק כדורי דיבה, "זקן המקובלים", מגדולי המקובלים בדור האחרון.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בבגדאד בירת עיראק ביום שבת בט"ז בתשרי יום שני של חג הסוכות בשם יצחק כדורי דיבה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך משערים כי נולד עוד בסוף המאה ה-19 לספירה הנוצרית בשנת ה'תרנ"ט. נולד לאביו רבי יחזקאל כדורי זאב דיבה ואמו תופאחה, אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד ב"בית זילכה" – מקום הוועד של חכמי בגדד, וכילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי".
עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ג ולמד בין השאר בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים אצל הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף, ובישיבת המקובלים בית אל. לפרנסתו עסק בכריכת ספרים בשכונת הבוכרים בה התגורר.
משמשו[1] העיד: כי רוב לימודו במשך היום היה גמרא תלמוד בבלי. והיה מחבב את לימוד חידושי הגרנ"ט של הסטנסיל מאת הגאון רבי נפתלי טרופ מליטא[2]. למד הרבה תורה וקבלה, ועסק ב"קבלה" (כתיבת קמיעות וכד'). אולם, כשנשאל[3] ענה שרק מי שמילא כריסו בש"ס ופוסקים מורשה ללמוד קבלה, ורק מי שלמד הלכה וגמרא רשאי לכתוב קמיעות[4]. עמד בראשות ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" בשכונת הבוכרים בירושלים. מאות אלפים היו מגיעים אליו להתברך. בשעת רצון ובימי המועדים היה יושב עם מקרוביו בצהלת פנים ומספר להם סיפורים על רבי ישראל בעל שם טוב הנקרא הבעש"ט שהיה מעריצו ומעריכו.
פטירתו[עריכה]
נפטר במוצאי שבת תחילת ליל כ"ט בטבת תשס"ו ערב ראש חודש שבט 29 בינואר 2006, בגיל 107 -112 (תלוי בגרסאות השונות אודות שנת לידתו), ונקבר בהר המנוחות ליד ידידיו הרב ה"תולדות אהרן ומשה" ציון יצחק חכם ברוך מעלם והמקובל ר' שמואל דרזי. הודות לגילו המופלג זכה לתואר "זקן המקובלים".
נותרו מכתב ידו מאות מחברות העוסקות בענייני קבלה וקמיעות.
מעורבותו בפוליטיקה[עריכה]
בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, פוליטיקאים, קציני צבא ומשטרה, נציגי מפלגת המערך-מפלגת העבודה ומפלגת הליכוד בין הבאים היו נשיאי מדינת ישראל, וכן ראשי הממשלה של ישראל, לוי אשכול, מנחם בגין, יצחק רבין, אריאל שרון, בנימין נתניהו, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים. בשנת 1996, יום לפני הבחירות לכנסת ה-14 שבהן זכה בנימין נתניהו בהתמודדות מול שמעון פרס, בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו "מחר תהיה אתה ראש הממשלה".
ביקורו וברכתו ליישוב בית אל[עריכה]
בשנות ה90 כשהיו דיבורים על החזרת שטחים ובכללם על ישוב בית אל, למרות זקנותו וחולשתו של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי אזר כגבר חלציו ובא במסוק והליקופטר ליישוב בית אל שקיבלוהו באהבה רבה ובכבוד גדול והייתה שם התעוררות עצומה של התחזקות ואהבת ישראל, קבלת פנים ודברי ברכה לזקן המקובלים הרב יצחק כדורי נשא אז ראש ישיבת בית אל מעלת הרב זלמן ברוך מלמד במעלתו של זקן המקובלים שזכה וראה ולמד אצל עטרת תפארת הרי"ח הטוב ר' יוסף חיים מבגדאד בעל הבן איש חי "שהוחזק שברכתו ברכה ותפילותיו נשמעים" וקיבלו בכבוד גדול ובצאתו נשקוהו בכבוד גדול נערים וזקנים כיאה לכבודה של תורה.
משפחה[עריכה]
כינויו היה זקן המקובלים[5] הרב יצחק כדורי. מי שקדמו בכינוי זה זקן המקובלים היה המקובל הרב אפרים הכהן מראשי ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה. נישא לראשונה בשנת ה'תרפ"ז נשא לאשה את רבנית שרה שד'ירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לרבי אליהו הלוי ומתגוררים בירושלים, ובנו רבי דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים ברחוב דוד 19 בירושלים נפטר בחודש מנחם אב שנת ה'תשע"ה. כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים[6] נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי. בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת תשנ"ד לדורית לבית בן יהודה[7] אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.
הספדים ודברים לאחר פטירתו[עריכה]
הרב הראשי לישראל מלפנים, הרב יונה מצגר, הביע צער עמוק על פטירתו של אחד השרידים לדור ענקי תורת הנסתר והקבלה: "הרב כדורי היה חסיד ועניו. בגדולתו וצניעותו הקדיש לילות כימים לברך יהודים, להתפלל על עם ישראל, כאב את כאב הפונים אליו על כל צרותיהם והשתתף בכאבם. הרב כדורי זכה להערכה ולכבוד בקרב רבים מרבני הארץ והעולם, אשר שחרו לפתחו לזכות לברכתו".
תנועת חב"ד הביעה אבל גדול על פטירתו, כיוון שהיה ידיד חב"ד וביקר אצל הרבי מלובאויטש בביתו בברוקלין וזכה לברכות. כמו כן, הקפיד להשתתף בכל אירועי חב"ד.
יו"ר סיעת "ש"ס" מלפנים וכיום יו"ר תנועת יחד ר' אליהו ישי נאמן ביתם של הרב עובדיה יוסף והרב מאיר מאזוז, אמר עם מותו ש""כל בני ישראל היום משפחה אחת אבלה על מי שכל חייו התפלל למען עם ישראל ועלה בסערה השמיימה".
ההלוויה[עריכה]
בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות בעם ישראל, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי הטלוויזיה הישראלית קשת, רשת, חדשות ערוץ 2, ערוץ 10, גלגלצ, גלי צה"ל, ועוד, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו באו לכבודו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים.
בראש המספידים היו:הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב אליהו בקשי דורון, הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב שלמה משה עמאר, וראשי הישיבות דלהלן: ר' דוד שלום בצרי, ר' משה כהן רב בית הכנסת וישיבת נחלת יצחק (כדורי), ר' יהודה עדס, ובנו בכורו ר' יעקב עדס, ר' יעקב הלל, ר' ראובן אלבז, ר' בניהו יששכר שמואלי, ועוד.
הרב כדורי (הראשון)[עריכה]
הרב ניסים כדורי חזן ששימש כמורה הוראה בירושלים והיה בקיא גדול בזמנים וגם חיבר לוחות שנה מפורסמים הוא הרב נסים עזרא כדורי חזן. הרב מרדכי אליהו היה מעריך מאד את ידיעותיו וגדלותו עד כדי שהיה מכנהו הבן איש חי השני.
ספרי ביוגרפיה[עריכה]
תולדותיו ראה:
- קונטרס אֲרִי בְּמִסְתָּרִים[8](הוצאת העיתון יום ליום בטאונה של מפלגת ש"ס כיום שם השבועון הינו הדרך) יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006.
- קונטרס פרקים מחיי הרב כדורי (90 דף) מאת המקובל הרב יעקב עדס מירושלים הודפס בירושלים.
- ספר תולדות חכמי ירושלים (סופר) חלק א' בענף כתר יצחק מאת המחבר החשוב רבי אברהם אליעזר סופר מירושלים מחבר ספר זה ועוד א"ל ספרים.
- קונטרס בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל מאת הרב יואל שווארץ מירושלים רב בפלוגות הדתיות בצה"ל הודפס בירושלים.
- ספר ישועות יצחק מאת הרב מאיר דוד מלכא מירושלים הודפס בירושלים[9].
- ספר הרב כדורי מאת רחל לאה סופר מעלמה-צפת.
- ספר ובריתו להודיעם (בסופו הנהגות) מאת הרב משה כהן מירושלים רב בית הכנסת וישיבת נחלת יצחק (כדורי) הודפס בירושלים.
- ספר דברי יצחק (שו"ת והנהגות) מאת ר' תומר בסיס מירושלים הודפס בירושלים.
- ספר קדושת יצחק (קבלה מעשית ושמות הקודש ובהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב יעקב עדס מירושלים הודפס בירושלים.
- ספר זקן המקובלים מאת המקובל הרב בניהו שמואלי מירושלים הודפס בירושלים, ועוד.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ביקור הרב כדורי בישיבת בית אל
- שיעורים וסיפורים על הרב כדורי באתר ישיבה
- הרב אורי דסברג, על הרב יצחק כדורי עלון שבת בשבתו לפרשת וארא.
- על הרב כדורי באתר כדורי נט.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שהינו ר' שמעון מלול מקרית יערים
- ↑ מאת ר' אפרים לוי מירושלים מחבר מראה הא"ש שראה כן הרבה פעמים
- ↑ מתוך ראיון בשבועון "משפחה" יא בתשרי תשס"ו
- ↑ בסגנון דומה כתב בהסכמתו לספר "תמים תהיה" של הרב יעקב משה הלל, ראש ישיבת אהבת שלום.
- ↑ שנים רבות היה מכונה בשם "חכם יצחק כורך" על שם מלאכתו בכריכת ספרים
- ↑ ללימוד קבלה וללימוד הפשט
- ↑ הוריה נולדו בקובנא שבמדינת ליטא עירו של רשכבה"ג רבי יצחק אלחנן ספקטור מחבר הספרים, באר יצחק, עץ פרי, מעין יצחק, ועוד
- ↑ לשון המקרא (איכה ג, י): דֹּב אֹרֵב הוּא לִי אריה אֲרִי בְּמִסְתָּרִים
- ↑ בשפות עברית אנגלית וצרפתית