פרשני:אגרות הראיה: אגרת צג: הבדלים בין גרסאות בדף
בנימין וולוך (שיחה | תרומות) (←האגרת) |
יונתן תשס"א (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 22: | שורה 22: | ||
ידידי אהובי חכם-לב לתורה ולתעודה יקר מפז מו"ה משה זיידל שליט"א, | ידידי אהובי חכם-לב לתורה ולתעודה יקר מפז מו"ה משה זיידל שליט"א, | ||
גמח"ט | גמח"ט וכט"ס. | ||
בדבריך היקרים שמחתני, אהובי. אשמח מאד על קרבתכם זה לזה במקום | בדבריך היקרים שמחתני, אהובי. אשמח מאד על קרבתכם זה לזה במקום | ||
וברוח, אתה ויקירנו רב"מ {{אג|[ | וברוח, אתה ויקירנו רב"מ{{אג|[אולי לכתוב מיהו ר' בנימין מנשה הזה]}} לוין. חמודים אתם לי, עדי אתם שבהם אראה מופת, | ||
שדברי-תורה האמורים בעומק רעיון של דעה כפי האפשרי קולעים הם אל המטרה, | שדברי-תורה האמורים בעומק רעיון של דעה כפי האפשרי קולעים הם אל המטרה, | ||
לטהר ולעדן נפשות יקרות, לרוממם ולשגבם באהבת תורה ויראת שמים. ותקותי | לטהר ולעדן נפשות יקרות, לרוממם ולשגבם באהבת תורה ויראת שמים. ותקותי | ||
שורה 36: | שורה 36: | ||
הנכון להשכיל ולהיטיב, וביותר נוגע לי במה שהנך רגיל בסגנוני, ומוצא את כונתי | הנכון להשכיל ולהיטיב, וביותר נוגע לי במה שהנך רגיל בסגנוני, ומוצא את כונתי | ||
בדברי יותר קרוב מאלה שלא לקחתי עמהם דברים בע"פ, אפילו אם יהיו מהירי | בדברי יותר קרוב מאלה שלא לקחתי עמהם דברים בע"פ, אפילו אם יהיו מהירי | ||
כשרון. אקוה שתשים עיניך גם במחברת השנית הזאת "עה"צ"<ref>"עקבי הצאן" שהופיעה אחרי " | כשרון. אקוה שתשים עיניך גם במחברת השנית הזאת "עה"צ"<ref>"עקבי הצאן", שהופיעה אחרי "אדר היקר".</ref>, ואמרי' יהיו | ||
לפניך לרצון. תדע ותשכיל לחבר דבר אל דבר ולהוציא מרגליות מבינות לגלגלי | לפניך לרצון. תדע ותשכיל לחבר דבר אל דבר ולהוציא מרגליות מבינות לגלגלי | ||
הרעיונות הבלולים, להיות נכון בלב שלם לעבודת ד' אלקים אמת, שבראנו לכבודו, | הרעיונות הבלולים, להיות נכון בלב שלם לעבודת ד' אלקים אמת, שבראנו לכבודו, | ||
שורה 42: | שורה 42: | ||
ביאור דברי, "שכל גדולה כרוכה היא עם חסרונות מקבילים לה"<ref>לעיל סי' כ . {{אג|[איגרת כ.]}}</ref> הוא | ביאור דברי, "שכל גדולה כרוכה היא עם חסרונות מקבילים לה"<ref>לעיל סי' כ . {{אג|[איגרת כ.]}}</ref> הוא | ||
פשוט. "פלגא משמיא לא יהבי"<ref>ע' יומא סט: . </ref>, כל הכחות נוצרים בכלליותם, וזאת תורת | פשוט. "פלגא משמיא לא יהבי"<ref>ע' יומא סט:.</ref>, כל הכחות נוצרים בכלליותם, וזאת תורת | ||
האדם לכוין דרכיו, לעשות את עצמו שיהי' הכח הכללי משתמש לטובה ולא לרעה. | האדם לכוין דרכיו, לעשות את עצמו שיהי' הכח הכללי משתמש לטובה ולא לרעה. | ||
כבר קדמו גדולי הקדמונים בזה, שהזכרון המופלא יזכיר לאדם כל החכמה והטוב | כבר קדמו גדולי הקדמונים בזה, שהזכרון המופלא יזכיר לאדם כל החכמה והטוב | ||
שורה 48: | שורה 48: | ||
דבק בטבעם, וממילא הידיעות היותר גדולות והתכונות היותר יקרות הן בע"כ | דבק בטבעם, וממילא הידיעות היותר גדולות והתכונות היותר יקרות הן בע"כ | ||
מחוברות עם חסרונות גדולים לפי מדתם. רק בעליתו של אדם למעלה העליונה, | מחוברות עם חסרונות גדולים לפי מדתם. רק בעליתו של אדם למעלה העליונה, | ||
שרואה את האמת האלהית בגילוי, שם לא יגורהו רע, שאין רע וכיעור נמצא | שרואה את האמת האלהית בגילוי, שם לא יגורהו רע<ref>[ע' תהלים ה ה]</ref>, שאין רע וכיעור נמצא | ||
באמת כ"א לפי אותו הערך שהאורה האלהית נסתרת מכללות המשיגים והמרגישים, | באמת כ"א לפי אותו הערך שהאורה האלהית נסתרת מכללות המשיגים והמרגישים, | ||
כי רק מאשר "לא יהי' לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך, | כי רק מאשר "לא יהי' לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך, | ||
והי' לך ד' לאור עולם ואלהיך לתפארתך", אז "ועמך כולם צדיקים"<ref>ישעיה ס, יט-כא . </ref>. אבל זאת | והי' לך ד' לאור עולם ואלהיך לתפארתך", אז "ועמך כולם צדיקים"<ref>ישעיה ס, יט-כא.</ref>. אבל זאת | ||
ההכנה צריכה הכשר פנימי, עדינות עצמית, עד שהחפץ הנמרץ של החיים עצמם יהי' | ההכנה צריכה הכשר פנימי, עדינות עצמית, עד שהחפץ הנמרץ של החיים עצמם יהי' | ||
בעצמו אור החפץ האלהי, "חי העולם"<ref>דניאל יב ז .</ref>, צדיק חי עלמין דמני' פרחין נשמתין - לבני | בעצמו אור החפץ האלהי, "חי העולם"<ref>דניאל יב ז.</ref>, צדיק חי עלמין דמני' פרחין נשמתין - לבני | ||
נשא" (זוהר)<ref>הק' ת"ז. ועי' זהר ח"א יג. וקצח. וח"ב ע. וקלח.</ref>, ואז אין שטן ואין פגע רע, וממילא אין צורך ללחוץ שום כח ושום | נשא" (זוהר)<ref>הק' ת"ז. ועי' זהר ח"א יג. וקצח. וח"ב ע. וקלח.</ref>, ואז אין שטן ואין פגע רע<ref>[מלכים-א ה יח]</ref>, וממילא אין צורך ללחוץ שום כח ושום | ||
חפץ אנושי שלא יתרחב, וממילא אין צורך אידיאלי לכל מועקה, "וטפשותא | חפץ אנושי שלא יתרחב, וממילא אין צורך אידיאלי לכל מועקה, "וטפשותא | ||
ועניותא"<ref>{{אג|[בפנים הספר הובא ציון להערה 7, אך זו אינה מופיעה בתחתית העמוד. כנראה מקור הציטוט של הזהר הוא גם המקור שמובא בהערה 6]}}</ref>, שהם מכשירי העולם מצד ביצור כח הרשעה הנמצא על ידם, לא תהי' | ועניותא"<ref>{{אג|[בפנים הספר הובא ציון להערה 7, אך זו אינה מופיעה בתחתית העמוד. כנראה מקור הציטוט של הזהר הוא גם המקור שמובא בהערה 6]}}</ref>, שהם מכשירי העולם מצד ביצור כח הרשעה הנמצא על ידם, לא תהי' | ||
להם כל מטרה, וממילא יהיו בטלים ועוברים. וכל צעד שהננו מתקרבים לחפץ ד' | להם כל מטרה, וממילא יהיו בטלים ועוברים. וכל צעד שהננו מתקרבים לחפץ ד' | ||
בעולמו, הננו מנשאים את החיים ומכשירים אותם יותר ויותר למטרה הזאת, של | בעולמו, הננו מנשאים את החיים ומכשירים אותם יותר ויותר למטרה הזאת, של | ||
דף 109 @ | דף 109 @ | ||
תמימות הטוב. ומאשר בעולם צריכים עמים לפעול, ולא אישים פרטיים, ע"כ | תמימות הטוב. ומאשר בעולם צריכים עמים לפעול, ולא אישים פרטיים, ע"כ | ||
הננו מנשאים את נפשנו תמיד לפעול מצד חלקינו בכנסת ישראל, להעלותה לשגבה | הננו מנשאים את נפשנו תמיד לפעול מצד חלקינו בכנסת ישראל, להעלותה לשגבה | ||
לרוממה ולכבדה, וכ"א חייב לומר בשבילי נברא העולם<ref>סנהדרין פ"ד מ"ה.</ref>, ומעשי מתי יגיעו למעשי | לרוממה ולכבדה, וכ"א חייב לומר בשבילי נברא העולם<ref>סנהדרין פ"ד מ"ה.</ref>, ומעשי מתי יגיעו למעשי | ||
אבותי אברהם יוי"ע<ref>תנא דבי אליהו רבא פ' כה.</ref>, שנשאו נפשם להאידיאליות הכלולה בכנסת ישראל גם קודם | אבותי אברהם יוי"ע<ref>תנא דבי אליהו רבא פ' כה.</ref>{{אג|[אולי סדר המילים בציטוט השתבש?]}}, שנשאו נפשם להאידיאליות הכלולה בכנסת ישראל גם קודם | ||
שיצאה מן הכח אל הפועל. וגם היום, אע"פ שאנו משוקעים בכנס"י | שיצאה מן הכח אל הפועל. וגם היום, אע"פ שאנו משוקעים בכנס"י מצד היותה | ||
בפועל, הננו תמיד קשורים ג"כ למעמד של אבות, שהיא הצפיה למה שיצא אל | בפועל, הננו תמיד קשורים ג"כ למעמד של אבות, שהיא הצפיה למה שיצא אל | ||
הפועל לעתיד, ואנו מתעלים והולכים ביחש של כללות האומה, שאינה מתחשבת | הפועל לעתיד, ואנו מתעלים והולכים ביחש של כללות האומה, שאינה מתחשבת | ||
שורה 75: | שורה 73: | ||
סגולותי', כישראל. ע"כ מוכרחים חסרונות גדולים להמצא, אבל הם כולם מעלות | סגולותי', כישראל. ע"כ מוכרחים חסרונות גדולים להמצא, אבל הם כולם מעלות | ||
נפלאות כשיבאו למרום מרכזם. "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, | נפלאות כשיבאו למרום מרכזם. "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, | ||
ד' אלהיו עמו ותרועת מלך בו". | ד' אלהיו עמו ותרועת מלך בו"<ref>[במדבר כג כא]</ref>. | ||
הפסיקוני באמצע כתיבתי, והיום מלא עבודה. אקוה שמכתב זה, אע"פ | הפסיקוני באמצע כתיבתי, והיום מלא עבודה. אקוה שמכתב זה, אע"פ | ||
שורה 81: | שורה 79: | ||
בהם מוצא בהם טעם. | בהם מוצא בהם טעם. | ||
אחתום בברכת השנים בגמח"ט ורב שלו' לך ולעוזריך, כנה"י | אחתום בברכת השנים בגמח"ט ורב שלו' לך ולעוזריך, כנה"י ונפש ידידך | ||
מצפה תפארתך והצלחתך בכל לב, מברכך מההרי קודש, | מצפה תפארתך והצלחתך בכל לב, מברכך מההרי קודש, | ||
גרסה אחרונה מ־19:56, 13 בספטמבר 2022
|
מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.
רקע לאגרת[עריכה]
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]
נמען האגרת[עריכה]
האגרת[עריכה]
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ט' תשרי תרס"ז.
ידידי אהובי חכם-לב לתורה ולתעודה יקר מפז מו"ה משה זיידל שליט"א, גמח"ט וכט"ס.
בדבריך היקרים שמחתני, אהובי. אשמח מאד על קרבתכם זה לזה במקום וברוח, אתה ויקירנו רב"מ[אולי לכתוב מיהו ר' בנימין מנשה הזה] לוין. חמודים אתם לי, עדי אתם שבהם אראה מופת, שדברי-תורה האמורים בעומק רעיון של דעה כפי האפשרי קולעים הם אל המטרה, לטהר ולעדן נפשות יקרות, לרוממם ולשגבם באהבת תורה ויראת שמים. ותקותי נכונה, שבכחכם זה תלכו הלך ועלה, וד' אלקי ישראל יהי' בעזרכם, להופיע אור על דרככם בחיים.
היום מעלי יומא דכיפורי, לולא אהבתנו העזה לא הי' כלל אפשר ליחד זמן לכתיבה אפילו מועטת, אמנם יקרת ונכבדת בעיני, יקירי, ומרחוק מאדמת קודש אזכרך באהבת-אמן. כי ידעתי את כשרונותיך הטובים, את מדותיך היקרות ולבך הנכון להשכיל ולהיטיב, וביותר נוגע לי במה שהנך רגיל בסגנוני, ומוצא את כונתי בדברי יותר קרוב מאלה שלא לקחתי עמהם דברים בע"פ, אפילו אם יהיו מהירי כשרון. אקוה שתשים עיניך גם במחברת השנית הזאת "עה"צ"[1], ואמרי' יהיו לפניך לרצון. תדע ותשכיל לחבר דבר אל דבר ולהוציא מרגליות מבינות לגלגלי הרעיונות הבלולים, להיות נכון בלב שלם לעבודת ד' אלקים אמת, שבראנו לכבודו, לעבדו ולשבחו, ולספר הודו.
ביאור דברי, "שכל גדולה כרוכה היא עם חסרונות מקבילים לה"[2] הוא פשוט. "פלגא משמיא לא יהבי"[3], כל הכחות נוצרים בכלליותם, וזאת תורת האדם לכוין דרכיו, לעשות את עצמו שיהי' הכח הכללי משתמש לטובה ולא לרעה. כבר קדמו גדולי הקדמונים בזה, שהזכרון המופלא יזכיר לאדם כל החכמה והטוב שראה אבל ג"כ כל הסכלות והרשע, וכן כל כחות הנפש כולם, א"כ החסרון הוא דבק בטבעם, וממילא הידיעות היותר גדולות והתכונות היותר יקרות הן בע"כ מחוברות עם חסרונות גדולים לפי מדתם. רק בעליתו של אדם למעלה העליונה, שרואה את האמת האלהית בגילוי, שם לא יגורהו רע[4], שאין רע וכיעור נמצא באמת כ"א לפי אותו הערך שהאורה האלהית נסתרת מכללות המשיגים והמרגישים, כי רק מאשר "לא יהי' לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך, והי' לך ד' לאור עולם ואלהיך לתפארתך", אז "ועמך כולם צדיקים"[5]. אבל זאת ההכנה צריכה הכשר פנימי, עדינות עצמית, עד שהחפץ הנמרץ של החיים עצמם יהי' בעצמו אור החפץ האלהי, "חי העולם"[6], צדיק חי עלמין דמני' פרחין נשמתין - לבני נשא" (זוהר)[7], ואז אין שטן ואין פגע רע[8], וממילא אין צורך ללחוץ שום כח ושום חפץ אנושי שלא יתרחב, וממילא אין צורך אידיאלי לכל מועקה, "וטפשותא ועניותא"[9], שהם מכשירי העולם מצד ביצור כח הרשעה הנמצא על ידם, לא תהי' להם כל מטרה, וממילא יהיו בטלים ועוברים. וכל צעד שהננו מתקרבים לחפץ ד' בעולמו, הננו מנשאים את החיים ומכשירים אותם יותר ויותר למטרה הזאת, של דף 109 @ תמימות הטוב. ומאשר בעולם צריכים עמים לפעול, ולא אישים פרטיים, ע"כ הננו מנשאים את נפשנו תמיד לפעול מצד חלקינו בכנסת ישראל, להעלותה לשגבה לרוממה ולכבדה, וכ"א חייב לומר בשבילי נברא העולם[10], ומעשי מתי יגיעו למעשי אבותי אברהם יוי"ע[11][אולי סדר המילים בציטוט השתבש?], שנשאו נפשם להאידיאליות הכלולה בכנסת ישראל גם קודם שיצאה מן הכח אל הפועל. וגם היום, אע"פ שאנו משוקעים בכנס"י מצד היותה בפועל, הננו תמיד קשורים ג"כ למעמד של אבות, שהיא הצפיה למה שיצא אל הפועל לעתיד, ואנו מתעלים והולכים ביחש של כללות האומה, שאינה מתחשבת לפי ערך פרטיות האישים והדורות כשהם לעצמם, כ"א לפי צירופם הכללי, דוגמת הסיבוב הגדול של השיטה השמשית לעומת פרטי הכדורים, וכל מה שהוא בכח הוא ע"כ מחובר עם איזה חסרון. ומי לנו בכל האומות שבעולם שכ"כ יהי' לה בכח מה שלא יצא אל הפועל, עם כל הקיום של צביון האומה, שמה וערכה וכל סגולותי', כישראל. ע"כ מוכרחים חסרונות גדולים להמצא, אבל הם כולם מעלות נפלאות כשיבאו למרום מרכזם. "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ד' אלהיו עמו ותרועת מלך בו"[12].
הפסיקוני באמצע כתיבתי, והיום מלא עבודה. אקוה שמכתב זה, אע"פ שהוא קצר, תמצא בו איזה גרגר תוכי, כראוי לדברי תורה שכ"ז שאדם ממשמש בהם מוצא בהם טעם.
אחתום בברכת השנים בגמח"ט ורב שלו' לך ולעוזריך, כנה"י ונפש ידידך מצפה תפארתך והצלחתך בכל לב, מברכך מההרי קודש,
אברהם יצחק ה"ק הנ"ל
אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ "עקבי הצאן", שהופיעה אחרי "אדר היקר".
- ↑ לעיל סי' כ . [איגרת כ.]
- ↑ ע' יומא סט:.
- ↑ [ע' תהלים ה ה]
- ↑ ישעיה ס, יט-כא.
- ↑ דניאל יב ז.
- ↑ הק' ת"ז. ועי' זהר ח"א יג. וקצח. וח"ב ע. וקלח.
- ↑ [מלכים-א ה יח]
- ↑ [בפנים הספר הובא ציון להערה 7, אך זו אינה מופיעה בתחתית העמוד. כנראה מקור הציטוט של הזהר הוא גם המקור שמובא בהערה 6]
- ↑ סנהדרין פ"ד מ"ה.
- ↑ תנא דבי אליהו רבא פ' כה.
- ↑ [במדבר כג כא]
הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג