מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת[עריכה]

פעיה"י
ירושלים לג בעומר תרסט
שלום וישע רב, למע"כ הגאון הצדיק המפורסם איש אמונה ואיש יושר במלא המובן רבינו אברהם יצחק קוק נ"י.

שלום!

במכתבו היקר בעד הרב הגאון רבי דון יחיה הי"ו נתכבדים וברגשותיו הטהורים הנובעים ממקור טהור מלא אהבה וידידות לכל מוסד טוב ומועיל, לכל פעולה רוויה פאה"ק – נתבשמתי עד כי תאמרנה שפתי להביע די תהילה.

מדוע בחר רום מעלת כבוד גדולתו הגירסא "בריחי דמערבא"^[1] ולא בריהי דמערבא מלשון דבריה רוחיה (קוצר רוח כמו קצירי ומריעי), או מלשון בריחי המוכרחים והמנוסים והדחוקים, ודברי חכם כמוהו צריכים למוד. כי בודאי לאו דוקא שיגרא דלשון רש"י הוא בפיו, פי כהן דומה סו'.

יתן ה' ובענפיהי דמר יהון נייחין כל הבריחים והבריחים הצמאים לדבר ה' ותורתו, והוסר כל שטן מלפניו ומאחוריו, למלא נפשו לא יהא כקיקיון דיונה.

כצאת בעזה"י לפועל קיים – אמן.
הקשור ברומע"ז קשר רוחני ומהודק
חיים מיכל מיכלין.

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך' אייר תרס"ט.

כ' ידידי הרה"ח היקר מר חיים מיכל מיכלין נ"י, שלו' וברכה.

מכתבו היקר הגיעני. וע"ד דדייק בלישנא, שכתבתי^[2] "בריחי", כל' רש"י וכגי' שלנו בב' המקומות, כ"א וקמ"ה דשבת, כך נאה לנו לדבר בלשון השגור ע"פ הגירסא הפשוטה. ולא רחוקה היא בעיני, שאם האמת כד' הפלאה שבערכין, שיש בלשון הארמית הוראת כרח, כלומר בעל כרחו, שלא ברצונו, בא הסגנון הארץ- ישראלי, נגד נחמתא דבבלאי, דאמרי מאי אפשר למיעבד, ב"ק ל"ח, אלא מקבלין ברצון ושמחים ביסורין, ונקטו סימנא ברי-חי, בחילוף האותיות, ע"ד וישתכחו וישתבחו, גיטין נ"ו, והדרת חרדת, ברכות ל', ברי-וחי, וסימנא מילתא ככריתות ו'. וכן יהי סי' טוב לכל חולי עם ד', ובפרט חולי העם היושב בציון, להיות בריאים וחיים לאוי"ט, והסיר ד' מעמו כל מדוה, ולציון תעלה ארוכה בב"א, כנה"י ונפש מכבדו ומוקירו,

הק' אברהם יצחק ה"ק

ודניאל ז' ט"ו "אתכריית רוחי", ודאי הכונה נחלשה, דלא כהמפ'. ולשון ס"נ מורגל הרבה, ע"כ אין לשבש גי' שלנו, כנ"ל.

הנ"ל

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים