פרשני:אגרות הראיה: אגרת כז: הבדלים בין גרסאות בדף
(←האגרת: אנטרים (ומחיקת אנטרים), מחיקת רווחים, טעויות הקלדה) |
יונתן תשס"א (שיחה | תרומות) מ (←האגרת) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
מכתב גלוי | מכתב גלוי | ||
לכבוד אחינו הצעירים האהובים תופשי התורה היושבים על אדמת הקדש, | לכבוד אחינו הצעירים האהובים תופשי התורה היושבים על אדמת הקדש, | ||
שלום. | שלום. | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
ואנחנו בקרבנו פנימה היש בנו רוח? הילין בנו עז? למה הננו הולכים | ואנחנו בקרבנו פנימה היש בנו רוח? הילין בנו עז? למה הננו הולכים | ||
כה שחים, מקומטים, נזחלים ונרעדים, ואנחנו באמת הננו צריכים וחייבים להיות | כה שחים, מקומטים, נזחלים ונרעדים, ואנחנו באמת הננו צריכים וחייבים להיות | ||
מלאי אומץ ונאזרים בגבורה, אין עז אלא תורה <ref>ע' זבחים קטז.</ref>. | מלאי אומץ ונאזרים בגבורה, אין עז אלא תורה<ref>ע' זבחים קטז.</ref>. | ||
העולם, אפילו העברי, עם כל שפלות מצבו, בעוה"ר, מ"מ יש בו תנועה | העולם, אפילו העברי, עם כל שפלות מצבו, בעוה"ר, מ"מ יש בו תנועה | ||
| שורה 42: | שורה 43: | ||
מתגדרים במלאכתנו כך אין לנו להתגדר במלאכתם<ref>ברכות יז.</ref>. | מתגדרים במלאכתנו כך אין לנו להתגדר במלאכתם<ref>ברכות יז.</ref>. | ||
אבל בגבורי-הרוח, העומדים לנגדנו בזרע חשופה בשרביט של אש נורא... | אבל בגבורי-הרוח, העומדים לנגדנו בזרע חשופה<ref>[ע' יחזקאל ד ז]</ref> בשרביט של אש נורא... | ||
העט כבש לו את העולם, הוא רודה במחשבות, ברגשי הלב, וגם במעשים, בבטחה | העט כבש לו את העולם, הוא רודה במחשבות, ברגשי הלב, וגם במעשים, בבטחה | ||
הוא עושה דרכו, חצים שנונים ומדקרות חרב במנוחה הוא שולח. | הוא עושה דרכו, חצים שנונים ומדקרות חרב במנוחה הוא שולח. | ||
היעלה על הדעת, שאנו רשאים לחשות ולא לקנות לנו את הזיין המודרני | היעלה על הדעת, שאנו רשאים לחשות ולא לקנות לנו את הזיין המודרני | ||
הזה? אבל זה העט איננו "נהרא דמכיפיה מיבריך" <ref>שבת סה:.</ref>, הוא לוקח חילו מאוצר המחשבה, | הזה? אבל זה העט איננו "נהרא דמכיפיה מיבריך"<ref>שבת סה:.</ref>, הוא לוקח חילו מאוצר המחשבה, | ||
והמחשבה הפוריה היא באה רק מחיקור דין הבא אחרי הידיעה הרחבה, תולדת | והמחשבה הפוריה היא באה רק מחיקור דין הבא אחרי הידיעה הרחבה, תולדת | ||
הגירסא והעיון יחדיו כשהם מתחברים עם הרגש והחיים. | הגירסא והעיון יחדיו כשהם מתחברים עם הרגש והחיים. | ||
ואנחנו למה לא נעשה לנו גם אנו עט, היבשו מוחותינו, חלילה? והם צריכים | |||
להיות כטל מלאים הגיון-אמת ודעת-קדש. התם כל רעיון מקרב לבנו פנימה? | להיות כטל מלאים הגיון-אמת ודעת-קדש. התם כל רעיון מקרב לבנו פנימה? | ||
ב"ה הננו עוסקים בתורה, בגופי הלכות. צריכים אנחנו לשום לב, שהם הנם | ב"ה הננו עוסקים בתורה, בגופי הלכות. צריכים אנחנו לשום לב, שהם הנם | ||
שערים למחשבה הפנימית ואוצר הגנוז אוצר יראת ד' טהורה, שהיא ראשית דעת | שערים למחשבה הפנימית ואוצר הגנוז אוצר יראת ד' טהורה, שהיא ראשית דעת<ref>[ע' משלי א ז]</ref> | ||
ומקור חכמה. | ומקור חכמה. | ||
| שורה 64: | שורה 65: | ||
שיהיו ראוים להשמע. | שיהיו ראוים להשמע. | ||
הקובלנא הזאת היא ישנה, אבל היא מוכרחת להתחדש כפרוטגמא חדשה <ref>ספרי פ' ואתחנן לג, ויקרא רבה פי"א. </ref>. | הקובלנא הזאת היא ישנה, אבל היא מוכרחת להתחדש כפרוטגמא{{אג|[אולי כדאי להסביר את המילה]}} חדשה<ref>ספרי פ' ואתחנן לג, ויקרא רבה פי"א.</ref>. | ||
רוח הקודש צווחת ואומרת: "ותופשי התורה לא ידעוני", ע"כ תפוג תורה, "חכמת | רוח הקודש צווחת ואומרת: "ותופשי התורה לא ידעוני"<ref>[ירמיה ב ח]</ref>, ע"כ תפוג תורה<ref>[חבקוק א ד]</ref>, "חכמת | ||
סופרים תסרח", ו"עמא דארעא אזלא ודלדלא" <ref>סוטה מט.</ref>, אין דובר דבר ואין מחזיק יד. | סופרים תסרח", ו"עמא דארעא אזלא ודלדלא"<ref>סוטה מט.</ref>, אין דובר דבר ואין מחזיק יד. | ||
לא עת חבוק ידים העת הזאת לנו, נושאי כלי ד'. בידנו טובנו, הודות למי ששכן | לא עת חבוק ידים העת הזאת לנו, נושאי כלי ד'. בידנו טובנו, הודות למי ששכן | ||
שמו בציון כי הביאנו לארץ חמדה, מקום גיא חזיון, שחיי נשמות אוירה המחכים, | שמו בציון כי הביאנו לארץ חמדה, מקום גיא חזיון, שחיי נשמות אוירה המחכים, | ||
| שורה 72: | שורה 73: | ||
אבל אנחנו צריכים מצדנו להתנער מעט, לשום לב לקול ד' הדופק בקרבנו | אבל אנחנו צריכים מצדנו להתנער מעט, לשום לב לקול ד' הדופק בקרבנו | ||
בחדרי לבב פנימה. עת לעשות לד'. אנחנו חייבים להתחיל ללכת בדרך, אשר | בחדרי לבב פנימה. עת לעשות לד<ref>[תהלים קיט קכו]</ref>'. אנחנו חייבים להתחיל ללכת בדרך, אשר | ||
תביאנו לרכש לנו את העט, לבצר לנו מעמד בריא בספרות קבועה והגונה ותמידית, | תביאנו לרכש לנו את העט, לבצר לנו מעמד בריא בספרות קבועה והגונה ותמידית, | ||
ומתגברת בכל גווניה לטובה, באופן שנוכל באמת לקדש שם שמים ולתת כבוד | ומתגברת בכל גווניה לטובה, באופן שנוכל באמת לקדש שם שמים ולתת כבוד | ||
| שורה 85: | שורה 86: | ||
אבל מאד מאד אנחנו חייבים בשמירת הסדר, וחלילה לדלג אף מדרגה קטנה, | אבל מאד מאד אנחנו חייבים בשמירת הסדר, וחלילה לדלג אף מדרגה קטנה, | ||
רק הכל כסדר, בדעה צלולה וגדולת הנפש, בזריזות ובמתינות, בסדר שיביאנו לדבר | רק הכל כסדר, בדעה צלולה וגדולת הנפש, בזריזות ובמתינות, בסדר שיביאנו לדבר | ||
דברינו בשפה ברורה, נאה ומדוייקת, וד' יתן מפיו חכמה דעת ותבונה. | דברינו בשפה ברורה, נאה ומדוייקת, וד' יתן מפיו חכמה דעת ותבונה<ref>[משלי ב ו]</ref>. | ||
חלק גדול רשום ומצוין בכל יום ויום, אמנם רק חלק, כי ארבע אמות של | חלק גדול רשום ומצוין בכל יום ויום, אמנם רק חלק, כי ארבע אמות של | ||
| שורה 92: | שורה 93: | ||
של אוצר הטוב, אוצר יראת ד' ודעת אלקים אמת. הכחות הנרדמים יעורו, המחשבה | של אוצר הטוב, אוצר יראת ד' ודעת אלקים אמת. הכחות הנרדמים יעורו, המחשבה | ||
תשוב ותחיה, וישוב לנו העט, הכתב והמכתב, בעזרת אלקי ישענו, העט שיחולל | תשוב ותחיה, וישוב לנו העט, הכתב והמכתב, בעזרת אלקי ישענו, העט שיחולל | ||
נפלאות בימין ד' רוממה לתת גודל לשם ד' אלקי ישראל, לאוהבי שמו והוגי | נפלאות בימין ד' רוממה<ref>[תהלים קיח יז]</ref> לתת גודל לשם ד' אלקי ישראל, לאוהבי שמו והוגי | ||
תורתו. ביחוד בפי הישיבות הקבועים באהלה של תורה כל ימיהם, שאין עליהם | תורתו. ביחוד בפי הישיבות הקבועים באהלה של תורה כל ימיהם, שאין עליהם | ||
לא עול הוראה ולא טרדת הצבור, שמגמתם היא רק לעסוק בתורה, ודאי אין הפרש | לא עול הוראה ולא טרדת הצבור, שמגמתם היא רק לעסוק בתורה, ודאי אין הפרש | ||
| שורה 100: | שורה 101: | ||
טובות על ישראל, תורתו וארצו, עד שבהמשך הזמן ידע כל עם ד', הצמא מאד | טובות על ישראל, תורתו וארצו, עד שבהמשך הזמן ידע כל עם ד', הצמא מאד | ||
לדבר ד', שמציון תצא תורה ואורה. ולפני בא התור של מחברי ספרים יבואו לנו | לדבר ד', שמציון תצא תורה ואורה. ולפני בא התור של מחברי ספרים יבואו לנו | ||
סופרים טובים מאמרים הגונים, ואיש יחד פני רעהו להיות מחדדים זה את זה <ref>תענית ז.</ref> | סופרים טובים מאמרים הגונים, ואיש יחד פני רעהו להיות מחדדים זה את זה<ref>תענית ז.</ref> | ||
ומדגילים זה לזה <ref>שבת סג.</ref>, גם בהלכה זו של תורת הלב, הכוללת ג"כ כל חכמת ישראל, | ומדגילים זה לזה<ref>שבת סג.</ref>, גם בהלכה זו של תורת הלב, הכוללת ג"כ כל חכמת ישראל, | ||
השבויה עכשיו ביד אדונים קשים, ועלינו החובה לשבר בריחי ברזל, "למפתח בית | השבויה עכשיו ביד אדונים קשים, ועלינו החובה לשבר בריחי ברזל, "למפתח בית | ||
האסורין דילה". אבל חלילה לנו להשתומם ולהתרחק מן החיים, אנחנו חייבים לעבוד | האסורין דילה". אבל חלילה לנו להשתומם ולהתרחק מן החיים, אנחנו חייבים לעבוד | ||
| שורה 116: | שורה 117: | ||
זמר בכל יום"<ref>סנהדרין צט:</ref>, "אבנים שחקו מים"<ref>איוב יד, ט; אבות דר"נ פ"ו.</ref>. | זמר בכל יום"<ref>סנהדרין צט:</ref>, "אבנים שחקו מים"<ref>איוב יד, ט; אבות דר"נ פ"ו.</ref>. | ||
אך הבו לנו לבבות, "הבו האור הצפון" <ref>הקדמת "חובת הלבבות".</ref>. נאמר לציון קומי אורי כי בא | אך הבו לנו לבבות, "הבו האור הצפון"<ref>הקדמת "חובת הלבבות".</ref>. נאמר לציון קומי אורי כי בא | ||
אורך, וכבוד ד' עליך יזרח. ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ד'. | אורך, וכבוד ד' עליך יזרח<ref>[ע' ישעיה ס א]</ref>. ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ד'<ref>[תהלים ט יא]</ref>. | ||
דף 27 @ | דף 27 @ | ||
ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים. כי | ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר<ref>[ישעיה מב כא]</ref>. כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים<ref>[ישעיה ב ג, מיכה ד ב]</ref>. כי | ||
לא יטוש ד' את עמו בעבור שמו הגדול, כי הואיל ד' לעשות אתכם לו לעם. | לא יטוש ד' את עמו בעבור שמו הגדול, כי הואיל ד' לעשות אתכם לו לעם<ref>[שמואל-א יב כב]</ref>. | ||
עבדכם אסיר התקוה לכבוד ציון ומקראיה ולשלום למודי ד' בניה בוניה, | עבדכם אסיר התקוה לכבוד ציון ומקראיה ולשלום למודי ד' בניה בוניה, | ||
גרסה אחרונה מ־09:18, 17 ביוני 2022
|
|
מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.
רקע לאגרת[עריכה]
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]
נמען האגרת[עריכה]
האגרת[עריכה]
מכתב גלוי
לכבוד אחינו הצעירים האהובים תופשי התורה היושבים על אדמת הקדש, שלום.
הנני כותב לא מפני שיש לי כח לכתוב אלא מפני שכבר אין בי כח לדום.
המצב שלנו הוא כ"כ איום ודוקר, עד שלא יתן מנוח ללב. כל מחשבה, כל עצה, מוכרחת להתפרץ בפה ובכתב, אולי נמצא עצה, אולי רוח ד' תניחנו[1] ונשאף דף 25 @ רוח חיים. אנחנו מוכרחים לדבר כעת דברים דוקא אמיצים, דוקא חזקים וגדולים, למרות מה שאנחנו כ"כ שפופים ודלולי כח, ונדמה לנו כאילו אנחנו רק אנחנו הננו המיותרים בעולם, והכל מורים עלינו באצבעותיהם מניעים ראש ותמהים.
ואנחנו בקרבנו פנימה היש בנו רוח? הילין בנו עז? למה הננו הולכים כה שחים, מקומטים, נזחלים ונרעדים, ואנחנו באמת הננו צריכים וחייבים להיות מלאי אומץ ונאזרים בגבורה, אין עז אלא תורה[2].
העולם, אפילו העברי, עם כל שפלות מצבו, בעוה"ר, מ"מ יש בו תנועה וחיים, רק אנחנו אין אנו יכולים לנקף באצבע להראות אות של תחיה.
שמא יאמר אדם שבגבורי-המעשה אין לנו מה לקנא, כשם שהם אינם מתגדרים במלאכתנו כך אין לנו להתגדר במלאכתם[3].
אבל בגבורי-הרוח, העומדים לנגדנו בזרע חשופה[4] בשרביט של אש נורא... העט כבש לו את העולם, הוא רודה במחשבות, ברגשי הלב, וגם במעשים, בבטחה הוא עושה דרכו, חצים שנונים ומדקרות חרב במנוחה הוא שולח.
היעלה על הדעת, שאנו רשאים לחשות ולא לקנות לנו את הזיין המודרני הזה? אבל זה העט איננו "נהרא דמכיפיה מיבריך"[5], הוא לוקח חילו מאוצר המחשבה, והמחשבה הפוריה היא באה רק מחיקור דין הבא אחרי הידיעה הרחבה, תולדת הגירסא והעיון יחדיו כשהם מתחברים עם הרגש והחיים.
ואנחנו למה לא נעשה לנו גם אנו עט, היבשו מוחותינו, חלילה? והם צריכים להיות כטל מלאים הגיון-אמת ודעת-קדש. התם כל רעיון מקרב לבנו פנימה?
ב"ה הננו עוסקים בתורה, בגופי הלכות. צריכים אנחנו לשום לב, שהם הנם שערים למחשבה הפנימית ואוצר הגנוז אוצר יראת ד' טהורה, שהיא ראשית דעת[6] ומקור חכמה.
אבותינו הגדולים הורישו לנו את האוצר הגדול והטוב בלב פנימה, בעמקי הנשמה, באר שכרוה תמיד והוסיפו עליה בכל דור ודור. ואנחנו הננו משתמשים רק מן המוכן, מספיחים ומספיחי-ספיחים, אפילו מבלי חזר על הישנות, ומכל-שכן שאין אנחנו נזקקים להוסיף, להרחיב ולחדש, ליתן פנים להגיוני-לבבנו באופן שיהיו ראוים להשמע.
הקובלנא הזאת היא ישנה, אבל היא מוכרחת להתחדש כפרוטגמא[אולי כדאי להסביר את המילה] חדשה[7]. רוח הקודש צווחת ואומרת: "ותופשי התורה לא ידעוני"[8], ע"כ תפוג תורה[9], "חכמת סופרים תסרח", ו"עמא דארעא אזלא ודלדלא"[10], אין דובר דבר ואין מחזיק יד. לא עת חבוק ידים העת הזאת לנו, נושאי כלי ד'. בידנו טובנו, הודות למי ששכן שמו בציון כי הביאנו לארץ חמדה, מקום גיא חזיון, שחיי נשמות אוירה המחכים, הנותן חכמה חיים ונשמה לעם עליה.
אבל אנחנו צריכים מצדנו להתנער מעט, לשום לב לקול ד' הדופק בקרבנו בחדרי לבב פנימה. עת לעשות לד[11]'. אנחנו חייבים להתחיל ללכת בדרך, אשר תביאנו לרכש לנו את העט, לבצר לנו מעמד בריא בספרות קבועה והגונה ותמידית, ומתגברת בכל גווניה לטובה, באופן שנוכל באמת לקדש שם שמים ולתת כבוד דף 26 @ לתורה, תהלה לארץ חמדתנו, והוד והדר לירושלים עיר קדשנו. העט הוא בן המחשבה, והמחשבה היא מולדת הלמוד. על כן אנחנו כולנו חייבים להתעודד בחיל עוז ואומץ, בבטחון ובגבורה פנימית, לקבע מסכת ברחבה לכל המקצע הגדול של תורת הלב והמחשבה, לכל הלכות הדעות שבתורה, מתחתית המדרגה של הלמוד המוסרי היותר נמוך וקל עד רום פסגת המחשבה היותר עליונה ורוממה, עד מרום שיח קודש של רזי עליון וסתרי תורה.
אבל מאד מאד אנחנו חייבים בשמירת הסדר, וחלילה לדלג אף מדרגה קטנה, רק הכל כסדר, בדעה צלולה וגדולת הנפש, בזריזות ובמתינות, בסדר שיביאנו לדבר דברינו בשפה ברורה, נאה ומדוייקת, וד' יתן מפיו חכמה דעת ותבונה[12].
חלק גדול רשום ומצוין בכל יום ויום, אמנם רק חלק, כי ארבע אמות של הלכה הם היסוד, עיקר כח החיים, שהכל עליו נבנה, שאמנם הוא ג"כ יגדל ויפרח, יחזק וינוב, לפי תחית המחשבה התובעת את תפקידה בחזקה, לפי המעלה הנפשית של אוצר הטוב, אוצר יראת ד' ודעת אלקים אמת. הכחות הנרדמים יעורו, המחשבה תשוב ותחיה, וישוב לנו העט, הכתב והמכתב, בעזרת אלקי ישענו, העט שיחולל נפלאות בימין ד' רוממה[13] לתת גודל לשם ד' אלקי ישראל, לאוהבי שמו והוגי תורתו. ביחוד בפי הישיבות הקבועים באהלה של תורה כל ימיהם, שאין עליהם לא עול הוראה ולא טרדת הצבור, שמגמתם היא רק לעסוק בתורה, ודאי אין הפרש באיזה מקצוע שבתורה שהנם עסוקים, עליהם החובה יותר גדולה לתת כבוד לשם ד' ולירושלים עיר הק' ע"י קביעת מסכת בלמודים הנוגעים לדעת ד' בהרחבה, באופן שמקבוץ כולם יצמחו לנו מחברים, מחדשים, הוגי דעות וחושבי מחשבות טובות על ישראל, תורתו וארצו, עד שבהמשך הזמן ידע כל עם ד', הצמא מאד לדבר ד', שמציון תצא תורה ואורה. ולפני בא התור של מחברי ספרים יבואו לנו סופרים טובים מאמרים הגונים, ואיש יחד פני רעהו להיות מחדדים זה את זה[14] ומדגילים זה לזה[15], גם בהלכה זו של תורת הלב, הכוללת ג"כ כל חכמת ישראל, השבויה עכשיו ביד אדונים קשים, ועלינו החובה לשבר בריחי ברזל, "למפתח בית האסורין דילה". אבל חלילה לנו להשתומם ולהתרחק מן החיים, אנחנו חייבים לעבוד עם החיים ובעד החיים, כדי לקדש את החיים, לרוממו ולעדנו. חלילה לנו ממחשבות קודרות ונוגות, המטמטמות את הלב ומחשיכות את הנפש. הן אינן באות כ"א מלמוד של ארעי והבנה שטחית, אבל הלמוד הקבוע, השואף להגדיל את הרכוש של הידיעה, בפרט בהמקצוע הגדול של הדעה והמחשבה צריך שיעודד את הנפש וישמח את הלב.
"נקרא רע אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות"[16].
נקוה שגם דברים מעטים שהם יוצאים מן הלב, ההומה והבוער, יכנסו אל הלב ויעשו פריהם. נסתפק בהתחלה קטנה, נדבר, נעורר, נכתוב, "זמר בכל יום, זמר בכל יום"[17], "אבנים שחקו מים"[18].
אך הבו לנו לבבות, "הבו האור הצפון"[19]. נאמר לציון קומי אורי כי בא אורך, וכבוד ד' עליך יזרח[20]. ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ד'[21]. דף 27 @ ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר[22]. כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים[23]. כי לא יטוש ד' את עמו בעבור שמו הגדול, כי הואיל ד' לעשות אתכם לו לעם[24].
עבדכם אסיר התקוה לכבוד ציון ומקראיה ולשלום למודי ד' בניה בוניה,
אברהם יצחק הכהן קוק
עבד לעם קדוש על אדמת הקדש פה עה"ק יפו והמושבות, תובב"א.
אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ ישעיה סג יד.
- ↑ ע' זבחים קטז.
- ↑ ברכות יז.
- ↑ [ע' יחזקאל ד ז]
- ↑ שבת סה:.
- ↑ [ע' משלי א ז]
- ↑ ספרי פ' ואתחנן לג, ויקרא רבה פי"א.
- ↑ [ירמיה ב ח]
- ↑ [חבקוק א ד]
- ↑ סוטה מט.
- ↑ [תהלים קיט קכו]
- ↑ [משלי ב ו]
- ↑ [תהלים קיח יז]
- ↑ תענית ז.
- ↑ שבת סג.
- ↑ אבות פ"ו מ"א.
- ↑ סנהדרין צט:
- ↑ איוב יד, ט; אבות דר"נ פ"ו.
- ↑ הקדמת "חובת הלבבות".
- ↑ [ע' ישעיה ס א]
- ↑ [תהלים ט יא]
- ↑ [ישעיה מב כא]
- ↑ [ישעיה ב ג, מיכה ד ב]
- ↑ [שמואל-א יב כב]
הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג