מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת[עריכה]

זהו הטור אליו מתייחס הראי"ה באגרת זו (מתוך "הצבי", י כסליו תר"ע. קישור למקור נוסף בהערות ומקבילות):

מכתבים להמערכת

בבקשה, מערכת נכבדה, לפרסם את דברי הבאים.

ששה ימים ישב בתוכנו הרב קוק מיפו בנוגע להסכסוך, שקם במושבתנו, ביחד עם ששת הבוררים שנבחרו משני הצדדים. סוף כל סוף עלתה בידיהם לקבע פסק-דין בן ל"ה סעיפים. באחד הסעיפים נאמר שכל סכסוך חדש שיקום בין המפלגות, שאיננו מפורש היטב בהפסק, יוגש לפני הרב ואם אפשר לו לפסקו לבדו מוטב, ואם לא – עליו לצרף אליו בורר אחד מכל צד.

ימים אחדים אחרי הפסק קם סכסוך בין הועד והצד שכנגדו. הצדדים הלכו אל הרב הנכבד כל אחד אחד בפני עצמו והרב הואיל לתת לכל אחד ואחד מהם פסקים שהאחד סתר את השני. הדבר הזה, אשר היה כמעט לצחוק במושבתנו, העליב את הפסק שנתקבל בביה"ד של הבוררים. וכאן מתעוררת השאלה: כיצד ישמע הרב את טענות בעלי הדברים כל אחד שלא בפני חברו ונותן לכל אחד מהם פסק-דין?

כראות שני הצדדים כי אין קץ ותכלה לדברים אלה – השתוו ביניהם מעצמם. צריך להעיר כי גם הפעם היו הצעירים המותרים. שלם שלמו את ההערכה במלואה ובחירת הועד מסרו להזקנים אף על פי שהיו בתוך באי-הכח ל"ג צעירים נגד מ"ד זקנים, ולפי הדין, הצדק והיושר היתה גם להם הזכות להכניס אל הועד אי-אלו חברים, יותרו בזה כמו שהותרו על כתב התקשרותם עם הד"ר ברנשטיין-כהן, והועד החדש יצא כלו משל הזקנים במלא מובן המלה – כל זה עשו הצעירים למען השלום.

עתה, קם סכסוך חדש בתוכנו. הסכסוך הזה כבר עמד בפני בית-דינו של הרב קוק וכבר פסק ביחד עם הבוררים פסק-דין אשר נתן להצדדים שחור על גבי לבן לאמר: "החובש מלוד מתפטר ממשמרתו ברה"ש תר"ע". החובש הזה, הוא ומשפחתו הידועים במטרותיהם, היו המחרחרים הראשונים בריב עם הד"ר שטיין שישב בתוכנו שש שנים בשלוה, והם הם, אשר העירו באחרונה את כל הריב עם הד"ר ברנשטיין כהן – את זאת הבין גם בית הדין המפשרים. לכן הוחלט שהחובש סלור יתפטר. עתה כאשר כבשו להם הזקנים עוד פעם את הועד ובתוכם נמצאים גם אחיו, גיסו ודודו של החובש הזה החלו לחבל תחבולות להשיב את קרובם על מכונו וילכו אל הרב גם הפעם, ובלי נוכחות הצד השני נתן להם מכתבים המתירים להם להקהיל אספות ולאסוף חתימות ולעשות תעמולות להשיב את סלור אל משמרתו.

קשה לנו להאמין כי הרב קוק עשה כדבר הזה.

קשה לנו להאמין כי הרב הזה יקח עליו אחריות מרובה כזו, אולם לצערנו הגדול העובדה היא קימה שנעשתה השגיאה מאת הרב. לזאת אנו דורשים ממנו באור על מעשה זה, או – התנצלות מספקת.

משה גיסין.

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

הטור מדובר מופיע בעמוד 4 של גיליון מ"ז של "הצבי" י כסלו תר"ע https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hzv19091123-01.1.4&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"א כסלו תר"עין.

לכבוד הועד הנכבד בפתח תקוה ת"ו, שלו' וברכה.

הובא לפני גליון "הצבי" 47, שבו מאשים אותי מר מ' ג' [משה גיסין] בדברים שאין להם שום ענין. כי חלילה לי לשמע טענות מבע"ד של צד אחד שלא בפני חבריו. רק אחר שידענו כל עקרי הדברים, אי אפשר לחסום פיו של שום איש כשבא ומדבר הרחבת דברים בענין הידוע. ובמכתבי לא נמצאו שום סתירות, כ"א הצעות עצות לטובת שלו' המושבה, שאותו אדרש בכל לבי. וע"ד החובש, לא אוכל להשיב אחרת מצד הדין, כ"א שההתפטרות היתה ע"פ הפס"ד [הפסיקת-דין] לשעתה, אבל לא נוכל להוציא מזה איסור עולם עליו שלא להיות מהקנדידטים[כדאי לבאר]. רק שהעירותי בדרך עצה להתרחק גם בזה מכל צד מחלוקת. ולאסוף חתימות על איזה ענין מעולם לא התרתי, ולא נשאלתי ע"ז כלל.

כמובן איני רוצה להטפל בענינים כאלה, רק אני מוצא לעצמי חובה להעיר את כבוד הועד, אולי ימצא לנכון לפניו להשיב דברי אמת, כמובן בסגנון שאינו מביא שום התרגשות ושום עלבון לשום אדם, רק בדרך אמת ושלו'.

ברגשי כבוד וברכה נאמנה,

הק' אברהם יצחק ה"ק דף 291@

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים