רבי אשר אריאלי: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל איסר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יצחק מלקין (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי אשר אריאלי (נולד בשנת 1957) מכהן כראש ישיבת בית שלום ב[[ירושלים]], כיהן בעבר כאחד מראשי ישיבת [[מיר]], בנוסף, משמש כר"מ ב[[ישיבת תפארת צבי]]. | רבי אשר אריאלי (נולד בשנת 1957) מכהן כראש [[ישיבת בית שלום]] ב[[ירושלים]], כיהן בעבר כאחד מראשי ישיבת [[מיר]], בנוסף, משמש כר"מ ב[[ישיבת תפארת צבי]]. | ||
עיקר פירסומו היה בגין איכות שיעוריו, הנמסרים מידי יום בפני מאות רבות של תלמידים באופן רציף וקבוע במשך עשרות שנים. | עיקר פירסומו היה בגין איכות שיעוריו, הנמסרים מידי יום בפני מאות רבות של תלמידים באופן רציף וקבוע במשך עשרות שנים. | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
נולד לרבי חיים יעקב אריאלי ולשולמית, בת רבי אשר שטרנבוך מלונדון, | נולד לרבי חיים יעקב אריאלי ולשולמית, בת רבי אשר שטרנבוך מלונדון, שמו המלא רבי אשר יהודה לייב. | ||
למד ב[[ישיבת פוניבז']] אצל [[הרב שמואל רוזובסקי|רבי שמואל רוזובסקי]], ואחר כך בישיבת מיר בירושלים, שם היה תלמידו המובהק של [[רבי נחום פרצוביץ]]. לימים השיאו לבתו מלכה, כך הפך לחתנו של הרב פרצוביץ ונכדו של [[רבי חיים שמואלביץ]] ראש ישיבת מיר. | למד ב[[ישיבת פוניבז']] אצל [[הרב שמואל רוזובסקי|רבי שמואל רוזובסקי]], ואחר כך בישיבת מיר בירושלים, שם היה תלמידו המובהק של [[רבי נחום פרצוביץ]]. לימים השיאו לבתו מלכה, כך הפך לחתנו של הרב פרצוביץ ונכדו של [[רבי חיים שמואלביץ]] ראש ישיבת מיר. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
== דרך לימודו == | == דרך לימודו == | ||
קצב הלימוד בשיעוריו מהיר ביחס למקובל | קצב הלימוד בשיעוריו מהיר ביחס למקובל בעולם הישיבות, וכולל עשרות דפים בזמן, בקצב ממוצע של כדף לשבוע, בשיעוריו הוא קורא את דברי הגמרא רש"י והתוספות, ברצף אחיד ומבארם אחד לאחד, | ||
שיטת לימודו דומה מאד לחותנו, רבי נחום פרצוביץ, לפיה היסודות כולם מצויים המה בתוך דברי הגמ' והראשונים | לאחר כלותו, צולל הוא למעמקי הסוגיות בבהירות ובישרות הסברא, | ||
שיטת לימודו דומה מאד לחותנו, הגאון רבי נחום פרצוביץ, לפיה היסודות כולם מצויים המה בתוך דברי הגמ' והראשונים. | |||
בשל כך הוא נודע כמתנגד לפילפולי סרק ולחקירות ישיבתיות שאינן עולות בקנה אחד עם האמור בסוגיא. | |||
== ישיבת בית שלום == | == ישיבת בית שלום == | ||
החל מזמן אלול תשפ"ג, ולאחר מו"מ ממושך, נפתחה בראשותו 'ישיבת בית שלום', בישיבה זו ישנם לעת עתה שלוש קבוצות תלמידים, קבוצת ישראלים (ליטאים), קבוצת אירופאים (חסידים) וקבוצת אמריקאים (ליטאים), כאשר כל אחת מהקבוצות מונה כ-90 בחורים. | החל מזמן אלול תשפ"ג, ולאחר מו"מ ממושך, נפתחה בראשותו 'ישיבת בית שלום', בישיבה זו ישנם לעת עתה שלוש קבוצות תלמידים, קבוצת ישראלים (ליטאים), קבוצת | ||
הישיבה בראשותו, נפרדת מישיבת מיר השוכנת בסמיכות גיאוגרפית אליה, אולם היא מהווה אוטונמיה בפני עצמה, דבר הבא לידי ביטוי בקבלת התלמידים, בזה, נבחנים תלמידיה ונבררים בקפידה בפני אנשי צוות שנסמכו על ידו, אמנם צרכיה הלוגיסטיים והכלכליים משתייכים עדיין לישיבת מיר, ואף המטבח משותף הוא. | אירופאים (חסידים) וקבוצת אמריקאים (ליטאים), כאשר כל אחת מהקבוצות מונה כ-90 בחורים. | ||
הישיבה בראשותו, נפרדת מישיבת מיר השוכנת בסמיכות גיאוגרפית אליה, אולם היא מהווה אוטונמיה בפני עצמה, דבר הבא לידי ביטוי בקבלת התלמידים, | |||
בזה, נבחנים תלמידיה ונבררים בקפידה בפני אנשי צוות שנסמכו על ידו, אמנם צרכיה הלוגיסטיים והכלכליים משתייכים עדיין לישיבת מיר, ואף המטבח משותף הוא. | |||
תלמידיו האמריקאים, מגיעים מישיבות הדגל בארה"ב, כמו ישיבת שער התורה, נר ישראל (בולטימור) ועוד, תלמידיו הישראלים נמנים על טובי בני עליה ממיטב ישיבות העילית, החל מ[[ישיבת תושיה]] (תפרח), [[ישיבת אור ישראל]], [[ישיבת עטרת שלמה]] ([[הרב סורוצקין]]), ישיבת יד אהרון, ישיבת שערי שמועות, [[ישיבת בית מתתיהו]], ישיבת נתיב הדעת (קפלן), [[ישיבת נתיבות חכמה]] (וולפסון), ישיבת נחלת הלויים (חיפה), ועד ל[[ישיבת חברון]] (גבעת מרדכי), ע"פ הוראתו, נע טווח הגילאים בין ועד שלישי לוועד חמישי (19 - 21), על אף הימצאות חריגים הזוכים להתקבל טרם הגיעם לוועד ג', אולם גורמים המקורבים אליו חושפים כי בשנים הקרובות עם הרחבת שערי הישיבה והתבססותה העצמאי, ככל הנראה יוכלו להתקבל אף בני ועד ראשון וועד שני | תלמידיו האמריקאים, מגיעים מישיבות הדגל בארה"ב, כמו ישיבת שער התורה, נר ישראל (בולטימור) ועוד, תלמידיו הישראלים נמנים על טובי בני עליה ממיטב ישיבות העילית, החל מ[[ישיבת תושיה]] (תפרח), | ||
[[ישיבת אור ישראל]], [[ישיבת עטרת שלמה]] ([[הרב סורוצקין]]), ישיבת יד אהרון, ישיבת שערי שמועות, [[ישיבת בית מתתיהו]], ישיבת נתיב הדעת (קפלן), [[ישיבת נתיבות חכמה]] (וולפסון), | |||
ישיבת נחלת הלויים (חיפה), ועד ל[[ישיבת חברון]] (גבעת מרדכי), ע"פ הוראתו, נע טווח הגילאים בין ועד שלישי לוועד חמישי (19 - 21), על אף הימצאות חריגים הזוכים להתקבל טרם הגיעם לוועד ג', | |||
אולם גורמים המקורבים אליו חושפים כי בשנים הקרובות עם הרחבת שערי הישיבה והתבססותה העצמאי, ככל הנראה יוכלו להתקבל אף בני ועד ראשון וועד שני. | |||
ואף הם יזכו לקבל מתורתו ומדרכו הייחודית בלימוד הסוגיות, וכן להתבשם מהנהגותיו, ועדינות הליכותיו. | |||
עת פתיחת ישיבתו, 'ישיבת בית שלום', החל למסור שיעור יומי בעברית, במקביל להיוותרות השיעור הקבוע על כנו, | עת פתיחת ישיבתו, 'ישיבת בית שלום', החל למסור שיעור יומי בעברית, במקביל להיוותרות השיעור הקבוע על כנו, | ||
| שורה 43: | שורה 51: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
סביו הוא [[הרב יצחק אריאלי]], המשגיח של [[ישיבת מרכז הרב]]. אביו של הרב אריאלי הוא רבי חיים יעקב אריאלי, מחבר הספר "באר יעקב". אמו, שולמית, היא בתו של הרב אשר שטרנבוך מלונדון. | סביו הוא [[הרב יצחק אריאלי]], המשגיח של [[ישיבת מרכז הרב]]. אביו של הרב אריאלי הוא רבי חיים יעקב אריאלי, מחבר הספר "באר יעקב". | ||
אמו, שולמית, היא בתו של הרב אשר שטרנבוך מלונדון. | |||
שניים מאחיה הם [[הרב משה שטרנבוך]], ראב"ד העדה החרדית ורבי [[אליהו שטרנבוך]], ראב"ד קהילת מחזיקי הדת באנטוורפן. אחות אמו היא אשתו של הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]]. | שניים מאחיה הם [[הרב משה שטרנבוך]], ראב"ד העדה החרדית ורבי [[אליהו שטרנבוך]], ראב"ד קהילת מחזיקי הדת באנטוורפן. אחות אמו היא אשתו של הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]]. | ||
אחות נוספת היא אשתו של הרב [[חנוך ארנטרוי]] אב"ד בלונדון. | אחות נוספת היא אשתו של הרב [[חנוך ארנטרוי]] אב"ד בלונדון. | ||
אחיו הוא הוא [[הרב שמואל אריאלי]] - ראש [[ישיבת חברון החדשה]]. אחיו הצעיר, הרב שלמה אריאלי, חתנו של רבי [[רפאל טיקוצ'ינסקי]], הוא ר"מ ב[[ישיבת טשעבין]] ומהדיר חידושי [[רבי עקיבא איגר]] על הש"ס. | אחיו הוא הוא [[הרב שמואל אריאלי]] - ראש [[ישיבת חברון החדשה]]. | ||
גיסו, [[הרב אברהם נובוגרוצקי]], הוא ר"מ ב[[ישיבת אור ישראל]] בפתח תקווה. גיס נוסף, הרב אברהם לויסון, מהרמי"ם הידועים ב[[ישיבת חברון]]. | אחיו הצעיר, הרב שלמה אריאלי, חתנו של רבי [[רפאל טיקוצ'ינסקי]], הוא ר"מ ב[[ישיבת טשעבין]] ומהדיר חידושי [[רבי עקיבא איגר]] על הש"ס. | ||
גיסו, [[הרב אברהם נובוגרוצקי]], הוא ר"מ ב[[ישיבת אור ישראל]] בפתח תקווה. | |||
גיס נוסף, הרב אברהם לויסון, מהרמי"ם הידועים ב[[ישיבת חברון]]. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה אחרונה מ־12:00, 13 ביוני 2024
|
|
רבי אשר אריאלי (נולד בשנת 1957) מכהן כראש ישיבת בית שלום בירושלים, כיהן בעבר כאחד מראשי ישיבת מיר, בנוסף, משמש כר"מ בישיבת תפארת צבי. עיקר פירסומו היה בגין איכות שיעוריו, הנמסרים מידי יום בפני מאות רבות של תלמידים באופן רציף וקבוע במשך עשרות שנים.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד לרבי חיים יעקב אריאלי ולשולמית, בת רבי אשר שטרנבוך מלונדון, שמו המלא רבי אשר יהודה לייב.
למד בישיבת פוניבז' אצל רבי שמואל רוזובסקי, ואחר כך בישיבת מיר בירושלים, שם היה תלמידו המובהק של רבי נחום פרצוביץ. לימים השיאו לבתו מלכה, כך הפך לחתנו של הרב פרצוביץ ונכדו של רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר.
מתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.
שיעורו[עריכה]
הוא החל במסירת שיעוריו היומיים בגמרא וראשונים בישיבת מיר, במשך כהונתו בה כר"מ, זאת, בתוקף היותו חתן לראש הישיבה הגאון רבי נחום פרצ'וביץ. שיעוריו נמסרו בשפת היידיש, ומשכו אליהם אלפים רבים של תלמידים, הן מבני הישיבה ואף משאר עולם הישיבות הליטאי לצד תלמידים מבני הציונות הדתית מבני ישיבת מרכז הרב וישיבת הכותל. כיום נמסר שיעורו היומי בישיבתו בשכונת בית ישראל בירושלים, בשעת לפני הצהרים (12:15 - 13:20) בו משתתפים למעלה משמונה מאות תלמידים, רובם בחורים אך ישנם גם אברכים רבים, כמחציתם נמנים על המגזר הירושלמי והחסידי בדגש על תושבי חו"ל, מקומות הישיבה בשיעורו מוקצים לבעלי 'מקום קבוע', משתתפים אחרים יכולים לעמוד מחוץ לאולם. שיעורו מועבר בלייב בערוץ קול הלשון, וזוכה לאלפי צפיות מידי יום.
פירסום דברי תורתו[עריכה]
תקציר משיעוריו מודפס ומופיע בסדר ראשון ביום למחרת, על אף התנגדותו הנחרצת להדפסת שיעוריו ברבים, התנגדות הנובעת מענוותנותו ומהחשש שמא לא יובנו דבריו כדבעי, בין תלמידיו נפוצים מספר ספרים והם נמנעים מהפצתם.
תלמידיו[עריכה]
עקב דמותו ועדינות הליכותיו, התקבצו סביבו תלמידים רבים, חלקם מאלו השומעים שיעוריו בקביעות, וחלקם מאלו שהשתתפו בו בעבר, מלבד רבים אחרים, אשר הלכו שבי אחר כנותו וקומתו הרוחנית, כל אלו רואים בו רבם המובהק, בשל כך הם קוראים לו הֶרֶּבה (הרבי), אלו הנמנים על חוגי החסידים, מוקירים לו עד כדי כך, שנהגו להופיע בחתונות ילדיו כשהם חבושים בשטריימל, כביטוי לקשר האינטימי אותו חשים הם. על אף בקשות חוזרות ונשנות מגדולי ישראל, קבע לו הרב אריאלי למסורת להימנע מעיסוק פומבי בצרכי ציבור, חרף זאת בשנת תשע"ב, בעקבות בקשה אישית מהרב חיים קנייבסקי, חרג מהרגלו ומסר שיחה על הסכנה באינטרנט.
דרך לימודו[עריכה]
קצב הלימוד בשיעוריו מהיר ביחס למקובל בעולם הישיבות, וכולל עשרות דפים בזמן, בקצב ממוצע של כדף לשבוע, בשיעוריו הוא קורא את דברי הגמרא רש"י והתוספות, ברצף אחיד ומבארם אחד לאחד, לאחר כלותו, צולל הוא למעמקי הסוגיות בבהירות ובישרות הסברא, שיטת לימודו דומה מאד לחותנו, הגאון רבי נחום פרצוביץ, לפיה היסודות כולם מצויים המה בתוך דברי הגמ' והראשונים. בשל כך הוא נודע כמתנגד לפילפולי סרק ולחקירות ישיבתיות שאינן עולות בקנה אחד עם האמור בסוגיא.
ישיבת בית שלום[עריכה]
החל מזמן אלול תשפ"ג, ולאחר מו"מ ממושך, נפתחה בראשותו 'ישיבת בית שלום', בישיבה זו ישנם לעת עתה שלוש קבוצות תלמידים, קבוצת ישראלים (ליטאים), קבוצת אירופאים (חסידים) וקבוצת אמריקאים (ליטאים), כאשר כל אחת מהקבוצות מונה כ-90 בחורים. הישיבה בראשותו, נפרדת מישיבת מיר השוכנת בסמיכות גיאוגרפית אליה, אולם היא מהווה אוטונמיה בפני עצמה, דבר הבא לידי ביטוי בקבלת התלמידים, בזה, נבחנים תלמידיה ונבררים בקפידה בפני אנשי צוות שנסמכו על ידו, אמנם צרכיה הלוגיסטיים והכלכליים משתייכים עדיין לישיבת מיר, ואף המטבח משותף הוא.
תלמידיו האמריקאים, מגיעים מישיבות הדגל בארה"ב, כמו ישיבת שער התורה, נר ישראל (בולטימור) ועוד, תלמידיו הישראלים נמנים על טובי בני עליה ממיטב ישיבות העילית, החל מישיבת תושיה (תפרח), ישיבת אור ישראל, ישיבת עטרת שלמה (הרב סורוצקין), ישיבת יד אהרון, ישיבת שערי שמועות, ישיבת בית מתתיהו, ישיבת נתיב הדעת (קפלן), ישיבת נתיבות חכמה (וולפסון), ישיבת נחלת הלויים (חיפה), ועד לישיבת חברון (גבעת מרדכי), ע"פ הוראתו, נע טווח הגילאים בין ועד שלישי לוועד חמישי (19 - 21), על אף הימצאות חריגים הזוכים להתקבל טרם הגיעם לוועד ג', אולם גורמים המקורבים אליו חושפים כי בשנים הקרובות עם הרחבת שערי הישיבה והתבססותה העצמאי, ככל הנראה יוכלו להתקבל אף בני ועד ראשון וועד שני. ואף הם יזכו לקבל מתורתו ומדרכו הייחודית בלימוד הסוגיות, וכן להתבשם מהנהגותיו, ועדינות הליכותיו.
עת פתיחת ישיבתו, 'ישיבת בית שלום', החל למסור שיעור יומי בעברית, במקביל להיוותרות השיעור הקבוע על כנו, השיעור נמסר בשעות הערב (20:45 - 21:40) בו משתתפים בני ישיבתו הישראלים שאינם דוברי יידיש, אליהם מתווספים בחורים מכלל עולם הישיבות החפצים להעשיר את השכלתם בסוגיות הנלמדות, בשיעור זה משתתפים כמאה וחמישים תלמידים.
שיעוריו השבועיים[עריכה]
מלבד שיעורו היומי, מוסר הוא חבורה לאברכים, חבורה שבועית זו מתמצתת לרוב חידושיו במשך השבוע, ונמסרת בישיבתו בימי שלישי, בשעות הערב (18:20 - 19:00) ובה משתתפים אף תלמידים מישיבת מיר הסמוכה. עוד מוסר הוא פעמיים בשבוע, שיעור בישיבת תפארת צבי, שיעור ותיק זה נמסר בעברית, ובניגוד לשאר שיעוריו, בשיעור זה עונה הוא לשאלות, במהלך שיעורו ולאחריו.
משפחתו[עריכה]
סביו הוא הרב יצחק אריאלי, המשגיח של ישיבת מרכז הרב. אביו של הרב אריאלי הוא רבי חיים יעקב אריאלי, מחבר הספר "באר יעקב". אמו, שולמית, היא בתו של הרב אשר שטרנבוך מלונדון. שניים מאחיה הם הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית ורבי אליהו שטרנבוך, ראב"ד קהילת מחזיקי הדת באנטוורפן. אחות אמו היא אשתו של הרב משולם דוד סולובייצ'יק. אחות נוספת היא אשתו של הרב חנוך ארנטרוי אב"ד בלונדון. אחיו הוא הוא הרב שמואל אריאלי - ראש ישיבת חברון החדשה. אחיו הצעיר, הרב שלמה אריאלי, חתנו של רבי רפאל טיקוצ'ינסקי, הוא ר"מ בישיבת טשעבין ומהדיר חידושי רבי עקיבא איגר על הש"ס. גיסו, הרב אברהם נובוגרוצקי, הוא ר"מ בישיבת אור ישראל בפתח תקווה.
גיס נוסף, הרב אברהם לויסון, מהרמי"ם הידועים בישיבת חברון.
לקריאה נוספת[עריכה]
תורה שלמדתי במרתף, אברהם ליבוביץ, משפחה, ט"ו בשבט תשע"ד
- שיעורי הרב אשר אריאלי באתר "קול הלשון"
- דיון עליו בפורום אוצר החכמה
- ישראל שפירא, שינויים בישיבת מיר: "השיעור היומי הגדול" הפך ל"חבורה", באתר כיכר השבת
- משה ויסברג, מהפכה בעולם התורה: הישיבה של ר' אשר אריאלי בתוך ישיבת מיר, באתר בחדרי חרדים 20 באפריל 2023
הערות שוליים
- .1 ^ מחבר הספר "באר יעקב". בנו של רבי יצחק אריאלי - משגיח ישיבת מרכז הרב.
- .2 ^ מפורסם כי זהו השיעור הגדול בעולם מבחינת מספר השומעים.
- .3 ^ ראה למשל: הרב אשר אריאלי, אינטרנט לצורך פרנסה? - אסור!