קודש הקדשים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של Flute) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החדר הקדוש ביותר ב[[בית המקדש]] וב[[משכן]], ולמעשה גם בעולם כולו. | החדר הקדוש ביותר ב[[בית המקדש]] וב[[משכן]], ולמעשה גם בעולם כולו. | ||
קודש הקודשים נקרא גם ה"דביר" - | קודש הקודשים נקרא גם ה"דביר" - משום שהיה הדיבור (דיבורו של הקב"ה) נשמע ל[[משה רבינו]] ממנו. | ||
לקודש הקודשים אסור לכל אדם להכנס, מלבד | לקודש הקודשים אסור לכל אדם להכנס, מלבד ל[[כהן גדול|כהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]], כשהוא מכניס את מחתת ה[[קטורת]], ופעם שניה כשהוא מוציא אותה. לפני כניסתו של הכהן הגדול אל קוה"ק הוא טובל ולובש [[בגדי לבן]]. | ||
מקרים נוספים שמותר בהם להיכנס לקוה"ק הם בשעת שאילה ב[[אורים ותומים]], וכן העובדים המנקים או משפצים אותו, שאותם היו משלשלין בתוך ארון כדי שלא יזונו את עיניהם מן קוה"ק. | מקרים נוספים שמותר בהם להיכנס לקוה"ק הם בשעת שאילה ב[[אורים ותומים]], וכן העובדים המנקים או משפצים אותו, שאותם היו משלשלין בתוך ארון כדי שלא יזונו את עיניהם מן קוה"ק. | ||
בתוך קוה"ק היה מונח [[ארון הברית]] שעליו ה[[כפורת]] וה[[כרובים]], ובתוכו [[ספר תורה]], וכן [[לוחות הברית]] השבורים והשלמים (ראשונים ושניים), צנצנת ה[[מן]], מטה [[אהרן]] שפרח, טחורי ועכברי הזהב ששלחו | בתוך קוה"ק היה מונח [[ארון הברית]] שעליו ה[[כפורת]] וה[[כרובים]], ובתוכו [[ספר תורה]], וכן [[לוחות הברית]] השבורים והשלמים (ראשונים ושניים), צנצנת ה[[מן]], מטה [[אהרן]] שפרח, טחורי ועכברי הזהב ששלחו ה[[פלשתים]] יחד עם הארון. | ||
ב[[בית ראשון]] העמיד [[שלמה המלך]] 2 כרובי ענק, בגובה 10 אמות וכל כנף שלהם באורך 5 אמות <ref>[[רש"י]] מבאר שנעשה פה נס, שהרי קוה"ק היה 20*20 אמה, ואם כל כרוב בעל 2 כנפיים של 5 אמות נמצא שהם ממלאים את כל האורך, ואין עוד מקום לגוף הכרובים, אלא ש"מקום כרובים אינו מן המידה. בדומה לכך מצינו כי [[מקום ארון אינו מן המידה]]</ref> עשויים מעץ שמן (ע"פ התרגום: עצי זית) ומצופים זהב בקוה"ק. | ב[[בית ראשון]] העמיד [[שלמה המלך]] [[הכרובים|2 כרובי ענק]], בגובה 10 אמות וכל כנף שלהם באורך 5 אמות <ref>[[רש"י]] מבאר שנעשה פה נס, שהרי קוה"ק היה 20*20 אמה, ואם כל כרוב בעל 2 כנפיים של 5 אמות נמצא שהם ממלאים את כל האורך, ואין עוד מקום לגוף הכרובים, אלא ש"מקום כרובים אינו מן המידה. בדומה לכך מצינו כי [[מקום ארון אינו מן המידה]]</ref> עשויים מעץ שמן (ע"פ התרגום: עצי זית) ומצופים זהב בקוה"ק. | ||
קודש הקדשים היה ריבוע של 20 [[אמה]] אורך על 20 אמה רוחב על 20 אמה גובה. | |||
גרסה אחרונה מ־08:16, 27 באוגוסט 2012
|
|
החדר הקדוש ביותר בבית המקדש ובמשכן, ולמעשה גם בעולם כולו.
קודש הקודשים נקרא גם ה"דביר" - משום שהיה הדיבור (דיבורו של הקב"ה) נשמע למשה רבינו ממנו.
לקודש הקודשים אסור לכל אדם להכנס, מלבד לכהן הגדול ביום הכיפורים, כשהוא מכניס את מחתת הקטורת, ופעם שניה כשהוא מוציא אותה. לפני כניסתו של הכהן הגדול אל קוה"ק הוא טובל ולובש בגדי לבן.
מקרים נוספים שמותר בהם להיכנס לקוה"ק הם בשעת שאילה באורים ותומים, וכן העובדים המנקים או משפצים אותו, שאותם היו משלשלין בתוך ארון כדי שלא יזונו את עיניהם מן קוה"ק.
בתוך קוה"ק היה מונח ארון הברית שעליו הכפורת והכרובים, ובתוכו ספר תורה, וכן לוחות הברית השבורים והשלמים (ראשונים ושניים), צנצנת המן, מטה אהרן שפרח, טחורי ועכברי הזהב ששלחו הפלשתים יחד עם הארון.
בבית ראשון העמיד שלמה המלך 2 כרובי ענק, בגובה 10 אמות וכל כנף שלהם באורך 5 אמות [1] עשויים מעץ שמן (ע"פ התרגום: עצי זית) ומצופים זהב בקוה"ק.
קודש הקדשים היה ריבוע של 20 אמה אורך על 20 אמה רוחב על 20 אמה גובה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ רש"י מבאר שנעשה פה נס, שהרי קוה"ק היה 20*20 אמה, ואם כל כרוב בעל 2 כנפיים של 5 אמות נמצא שהם ממלאים את כל האורך, ואין עוד מקום לגוף הכרובים, אלא ש"מקום כרובים אינו מן המידה. בדומה לכך מצינו כי מקום ארון אינו מן המידה