יד שחט דם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: סימן לשבעת המשקין המכשירין אוכלים לקבל טומאה. מהדין אין אוכל חולין יכול להיטמא אלא אם כן נרטב קוד...)
 
(←‏השלכות הלכתיות: תיקנתי שגיאה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
סימן לשבעת המשקין המכשירין אוכלים לקבל [[טומאה]].
'''י"ד שח"ט ד"ם''' הם [[ראשי תיבות]] לשבעת המשקין המכשירין אוכלים לקבל [[טומאה]].
 
מהדין אין אוכל [[חולין]] יכול להיטמא אלא אם כן נרטב קודם מאחד משבעת המשקין לרצונו של הבעלים.


== מקור הדין ==
== מקור הדין ==


דין זה נלמד ב[[גמרא]] (בבא מציעא כב: ועוד): "רב פפא רמי (הקשה): כתיב "כי יתן" וקרינן "כי יותן", הא כיצד? בעינן (אנו צריכים), "כי יותן" דומיא ד"כי יתן"; מה "יתן" לדעת - אף "כי יותן" נמי לדעת".  
דין זה נלמד ב[[גמרא]]<ref>{{מקור|בבלי:בבא מציעא כב ב$בבלי בבא מציעא כב, ב}}</ref>: "רב פפא רמי (הקשה): כתיב "כי יתן" וקרינן "כי יותן", הא כיצד? בעינן (אנו צריכים), "כי יותן" דומיא ד"כי יתן"; מה "יתן" לדעת - אף "כי יותן" נמי לדעת".  


כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם". הכתיב הוא "יתן" - משמע בנתינת האדם, ואילו הקרי הוא "יותן" - משמע באופן פסיבי, ללא האדם. אלא מסבירים שהכוונה גם לנתינה שלא בידי אדם, אלא ששמח בה האדם, כגון ששטפו את פירותיו.  
כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם". הכתיב הוא "יתן" - משמע בנתינת האדם, ואילו הקרי הוא "יותן" - משמע באופן פסיבי, ללא האדם. אלא מסבירים שהכוונה גם לנתינה שלא בידי אדם, אלא ששמח בה האדם, כגון ששטפו את פירותיו.  


דין זה הוא דווקא אם שמח בעוד האוכלין רטובין.
דין זה הוא דווקא אם שמח בעוד האוכלין רטובין.
שורה 15: שורה 13:
ראשי התיבות של יד שחט דם הם:
ראשי התיבות של יד שחט דם הם:


* '''י'''ין.
* '''י'''ין
* '''ד'''בש.
* '''ד'''בש
* '''ש'''מן.
* '''ש'''מן
* '''ח'''לב.
* '''ח'''לב
* '''ט'''ל.
* '''ט'''ל
* '''ד'''ם.
* '''ד'''ם
* '''מ'''ים.
* '''מ'''ים
 
==השלכות הלכתיות==
* מהדין אין אוכל [[חולין]] יכול להיטמא אלא אם כן נרטב קודם מאחד משבעת המשקין לרצונו של הבעלים.
* קודם אכילת מאכל כלשהו שרטוב באחד משבעת המשקים הנ"ל יש [[נטילת ידיים|ליטול ידיים]].
 
==ראה גם==
* [[דבר שטיבולו במשקה]]
 
==הערות שוליים==
<references/>


[[קטגוריה: טומאה וטהרה]]
[[קטגוריה: טומאה וטהרה]]

גרסה אחרונה מ־06:55, 27 ביוני 2022

י"ד שח"ט ד"ם הם ראשי תיבות לשבעת המשקין המכשירין אוכלים לקבל טומאה.

מקור הדין[עריכה]

דין זה נלמד בגמרא[1]: "רב פפא רמי (הקשה): כתיב "כי יתן" וקרינן "כי יותן", הא כיצד? בעינן (אנו צריכים), "כי יותן" דומיא ד"כי יתן"; מה "יתן" לדעת - אף "כי יותן" נמי לדעת".

כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם". הכתיב הוא "יתן" - משמע בנתינת האדם, ואילו הקרי הוא "יותן" - משמע באופן פסיבי, ללא האדם. אלא מסבירים שהכוונה גם לנתינה שלא בידי אדם, אלא ששמח בה האדם, כגון ששטפו את פירותיו.

דין זה הוא דווקא אם שמח בעוד האוכלין רטובין.

ראשי התיבות[עריכה]

ראשי התיבות של יד שחט דם הם:

  • יין
  • דבש
  • שמן
  • חלב
  • טל
  • דם
  • מים

השלכות הלכתיות[עריכה]

  • מהדין אין אוכל חולין יכול להיטמא אלא אם כן נרטב קודם מאחד משבעת המשקין לרצונו של הבעלים.
  • קודם אכילת מאכל כלשהו שרטוב באחד משבעת המשקים הנ"ל יש ליטול ידיים.

ראה גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]