אמה עבריה: הבדלים בין גרסאות בדף

הגדרה[עריכה]

בת ישראל קטנה שאביה מכרה לישראל אחר להיות אמה (הסוגיות בקידושין יד: והלאה).

מקור וטעם[עריכה]

מקורה מהפסוק "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" (דברים טו-יב), ורוב דיניה נלמדים מההיקש הזה לעבד עברי.

במהותה כתב ר' שמואל שהיא זכות נפרדת שהתורה זיכתה לאביה למוכרה, ולא שהאב מוכר לאדון את הזכויות שיש לו בה (דהיינו, זכות מכירתה אינה תולדה משאר זכויותיו בה) (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קמח).

פרטי הדין[עריכה]

אשה גדולה, אביה לא יכול למוכרה (ערכין כט:). ונחלקו הראשונים האם היא יכולה למכור את עצמה: לרמב"ם לא יכולה (עבדים א-ב), ולרמב"ן כן (הובא במשנה למלך שם).

סימני נערות, אמה עבריה יוצאת בהם לחירות (קידושין יד:). וחקרו האם האמה נמכרת לתמיד, והסימנים ומיתת האב מוציאים אותה (כמו יציאת שש ויובל), או שמתחילה נמכרת רק עד הסימנים או מיתת האב (שכיוון שכבר אין לאביה זכות למוכרה יוצאת מרשות האדון) (המידות לחקר ההלכה ב-מ, שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קנא).

ראה גם[עריכה]

• גרעון כסף

• יעוד

• כסף קניין עבד עברי

• מוכר עצמו

• מיתת האדון

• מכרוהו בית דין

עבד עברי (שם דנו בכלל דיני עבד עברי)

• רציעה

• שטר יציאת עבד עברי

• שטר קניין עבד עברי

שש שנים (לגבי יציאת עבד עברי ביובל ע"ע [[יובל עבד_עברי|יובל בסעיף "בעבד עברי"]]).