סיום מסכת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
סיום מסכת הוא דבר חשוב מאד, ומצוה לעשות סעודה בעת הסיום.
סיום מסכת הוא אירוע בו מסיימים לימוד מסכת מה[[ש"ס]], ויש מצווה לשמוח בו ולעשות סעודה. נהוג לערוך סיום גם על סדר משניות או על ספרים חשובים אחרים.  


בש"ס יש ששים ושלוש מסכתות. דבר חשוב מאד הוא ללמוד את מסכתות הש"ס, וכאשר אדם מסיים מסכת - יעשה סעודה לכבוד הסיום, והיא סעודת מצוה [ראה ים של שלמה בבא קמא פרק שביעי סימן לז, שהרחיב במעלת הסיום; וכן כתבו הפוסקים ז"ל]. ואפשר לעשות הסעודה במיני מזונות.
המקור לסיום מסכת הוא מדברי [[אביי]] ב{{מקור|בבלי שבת קיח ב}}: "תיתי לי, דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן" (מגיע לי, שכאשר ראיתי תלמיד חכם שהשלים מסכתו, עשיתי יום טוב לחכמים).
והמקור לכך הוא מדברי [[אביי]] בגמרא [שבת דף קיח ע"ב]: "תיתי לי, דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן".


[[הרמ"א]] ז"ל [סימן תקנא סעיף י] מתיר לאכול בשר ולשתות יין ב[[תשעת הימים]] לכל השייכים לסעודת הסיום מסכת, אבל יש לצמצם, ולא להוסיף. וכתב על זה הגאון משנה ברורה ז"ל [ס"ק עג], כי מכל מקום - אם לא נזדמן בלימודו הסיום - לא ימהר או יאחר בשביל זה. וגם אם לא היה עושה סעודה בשאר הימים, אפשר שלא יעשנה גם עתה. אכן אם נזדמן כראוי מותרין לאכול אף אותן שלא למדו עמהן אם היו הולכין ובאין גם בזמן אחר משום ריעות.
[[הרמ"א]] {{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תקנא י|כן}} מתיר לאכול בשר ולשתות יין ב[[תשעת הימים]] לכל השייכים לסעודת הסיום מסכת, אבל יש לצמצם, ולא להוסיף (אמנם, ב[[משנה ברורה]] {{מקור|משנה ברורה תקנא עג$שם ס"ק עג|כן}}, כי מכל מקום - אם לא נזדמן בלימודו הסיום - לא ימהר או יאחר בשביל זה. וגם אם לא היה עושה סעודה בשאר הימים, אפשר שלא יעשנה גם עתה. אכן אם נזדמן כראוי מותרין לאכול אף אותן שלא למדו עמהן אם היו הולכין ובאין גם בזמן אחר משום רעות.


נהוג שלא לומר תחנון במקום שיש סיום מסכת.
סעודת סיום מסכת היא [[סעודת מצווה]], והיא מועילה לפטור את הבכורות מ[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]] ({{מקור|תשובה מאהבה ב רסא}}, ועוד).
== סדר סיום מסכת ==
סיום המסכת מחולק לכמה קטעים. הקטע הראשון, אותו אומרים שלוש פעמים הוא: {{ש}}
"הדרן עלך מסכת... והדרך עלן, דעתן עלך מסכת... ודעתך עלן, לא נתנשי מינך מסכת... ולא תתנשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי" (נחזור עליך מסכת ... וחזרי עלינו, דעתינו עליך מסכת... ודעתך עלינו, לא נעזוב אותך מסכת... ולא תעזבי אותנו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא). {{ש}} 
ואחר כך אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתהא תורתך אומנותינו בעולם הזה, ותהא עמנו לעולם הבא".  


לאחר מכן מזכירים את עשרת בניו של [[רב פפא]] (וראה לקמן טעמי הדבר): "[[חנינא בר פפא]], [[רמי בר פפא]], [[נחמן בר פפא]], [[אחאי בר פפא]], [[אבא מרי בר פפא]], [[רפרם בר פפא]], [[רכיש בר פפא]], [[סורחב בר פפא]], [[אדא בר פפא]], [[דרו בר פפא]].


== סדר סיום מסכת ==
לאחר מכן אומרים את הקטע מברכת התורה: "הערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו ובפיות (ובפיפיות) ונהיה אנחנו וצאצאינו, (וצאצאי צאצאינו) וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך, מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי {{מקור|תהלים קיט צח|כן}}. יהי לבי תמים בחוקיך למען לא אבוש {{מקור|תהלים קיט פ$שם פ|כן}}. לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני {{מקור|תהלים קיט צג$שם צג|כן}}. ברוך אתה ה' למדני חוקיך {{מקור|תהלים קיט יב$שם יב|כן}}. אמן אמן אמן סלה ועד.{{ש}}
בסיום המסכת אומר: הדרן עלך מסכת פלונית, והדרך עלן, דעתן עלך מסכת... ודעתך עלן, לא נתנשי מינך מסכת... ולא תתנשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. ואומר זאת ג' פעמים. ואחר כך אומר - יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתהא תורתך אומנותינו בעולם הזה, ותהא עמנו לעולם הבא; חנינא בר פפא, רמי בר פפא, נחמן בר פפא, אחאי בר פפא, אבא מרי בר פפא, רפרם בר פפא, רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא.
הערב נא וכו',
מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי. יהי לבי תמים בחוקיך למען לא אבוש. לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני. ברוך אתה ה' למדני חוקיך. אמן אמן אמן סלה ועד.
מודים אנחנו לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות; שאנו משכימים והם משכימים - אנו משכימים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים; אנו עמלים והם עמלים - אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר; אנו רצים והם רצים - אנו רצים לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת, שנאמר [ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה, לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך".
יהי רצון מלפניך ה' אלוקי, כשם שעזרתני לסיים מסכת פלונית, כן תעזרני להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ולקייםאת כל דברי תלמוד תורתך באהבה, וזכות כל התנאים והאמוראים ותלמידי חכמים יעמוד לי ולזרעי שלא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם, ותתקיים בי[משלי ו, כב]: "בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך"; [שם ט, יא] "כי בי ירבו ימיך, ויוסיפו לך שנות חיים"; [שם ג, טז] "אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד"; [תהלים כט, יא] "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
ואומר קדיש זה: יתגדל ויתקדש שמיה רבא: בעלמא דהוא עתיד לאתחדתא ואלאחיא מתיא, ולאסקא לחיי עלמא, ולמבני קרתא דירושלם, ולשכלל היכליה בגוה, ולמעקר פולחנא נוכראה מארעא, ולאתבא פולחנא דשמיא לאתריה, וימליך קודשא בריך הוא במלכותיה ויקריה, ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה: בחייכון וביומיכון וכו', יהא שמיה רבא וכו', יתברך וכו', על ישראל וכו' יהא שלמא וכו', עושה שלום וכו'.


== הסבר שמות בני רב פפא ==
לאחר מכן מוסיפים קטע מ[[תפילת בית המדרש]] של [[רבי נחוניא בן הקנה]]: מודים אנחנו לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות<ref>בסידור "[[עולת ראיה]]" מאת [[הרב קוק]], גורס '''קרו"ת'''- ר"ת קרקסאות ותיאטראות.</ref>; שאנו משכימים והם משכימים - אנו משכימים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים; אנו עמלים והם עמלים - אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר; אנו רצים והם רצים - אנו רצים לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת, שנאמר ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה, לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך {{מקור|תהלים נה כד|כן}}.


כנאמר לעיל נהגו לומר בסיום את שמות עשרת בני רב פפא. בטעם הדברים נאמרו כמה הסברים: א. רב פפא זכה לעשרה בנים תלמידי חכמים ולכן זכה שיוזכרו כל סיום מסכת. ב. עשרת בני רב פפא רומזים בשמותיהם ל[[עשרת הדברות]].
לאחר מכן אומרים תפילה: יהי רצון מלפניך ה' אלוקי, כשם שעזרתני לסיים מסכת... כן תעזרני להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, וזכות כל ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] ותלמידי החכמים יעמוד לי ולזרעי שלא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם, ותתקיים בי "בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך" {{מקור|משלי ו כב|כן}}; "כי בי ירבו ימיך, ויוסיפו לך שנות חיים" {{מקור|משלי ט יא$שם ט יא|כן}}; "אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד" {{מקור|משלי ג יט$משלי ג יט|כן}}; "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום" {{מקור|תהלים כט יא$תהלים כט יא|כן}}.


== הקדיש ==
בגמר סיום המסכת, אומר [[קדיש]] מיוחד<ref>קדיש זה הוא כפי נוסחו של ה[[רמב"ם]], כפי שנוהגים חלק מ[[יהדות תימן|יהודי תימן]] לומר בכל הקדישים</ref>: יתגדל ויתקדש שמיה רבא: בעלמא דהוא עתיד לאתחדתא ואלאחיא מתיא, ולאסקא לחיי עלמא, ולמבני קרתא דירושלם, ולשכלל היכליה בגוה, ולמעקר פולחנא נוכראה מארעא, ולאתבא פולחנא דשמיא לאתריה, וימליך קודשא בריך הוא במלכותה ויקרה, ויצמח פורקנה ויקרב משיחה: בחייכון וביומיכון... וממשיך קדיש דרבנן (קדיש "על ישראל").
===הזכרת שמות בני רב פפא===
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
כאמור, נהוג להזכיר את שמותיהם של עשרת בניו של רב פפא, שהיו כולם חכמים, במהלך סיום המסכת. ניתנו לכך כמה טעמים:
כנאמר לעיל נהגו לומר בסיום את שמות עשרת בני רב פפא. בטעם הדברים נאמרו כמה הסברים:


ה[[קדיש]] הנאמר בסוף הסיום הוא קדיש דרבנן הנאמר לאחר כל לימוד תורה, אלא שהוא נאמר בנוסח ה[[רמב"ם]], כפי שנוהגים התימנים לומר בכל השנה.
ר' [[תבנית:הידעת?/ה' שבט ה'תשס"ט]]


== רמזים בסיום ==
==רמזים==
יש שהביאו רמז כי בכל האותיות המרכיבות את המילה סיום יש שלימות, מאחר והם האותיות היחידות שהאותיות הפנימיות שלהם שוות את אותה גימטריא של האות החיצונית, כלומר: ס' = 60 בגימטריא, והאותיות בתוף הסמ"ך הם מ' וכ' (40+20) השוות גם כן 60, וכן בי' = 10, ובפנים ו' וד' (6+4) =10, וכן בו' =6, ובפנים ו' = 6, ובמ' = 40 ובפנים ם' = 40 {הגאון מוילנא)


יש שהביאו רמז כי בכל האותיות המרכיבות את המילה סיום יש שלימות, מאחר והם האותיות היחידות שהאותיות הפנימיות שלהם שוות את אותה גימטריא של האות החיצונית, כלומר: ס' = 60 בגימטריא, והאותיות בתוף הסמ"ך הם מ' וכ' (40+20) השוות גם כן 60, וכן בי' = 10, ובפנים ו' וד' (6+4) =10, וכן בו' =6, ובפנים ו' = 6, ובמ' = 40 ובפנים ם' = 40.
== ראה גם ==
* [[סיום הש"ס]]


== סעודת מצווה ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=17617 שמחת סיום הש"ס - על העבר או על העתיד?] - גיליון 'עלים לתרופה', מתוך: פורטל הדף היומי


הסעודה שנהגו לעשות בסיום מסכת היא סעודת מצווה, ולכן נהגו לעשות סיומים ב[[תענית בכורות]] כדי לפטור מהתענית.
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:תלמוד תורה]]

גרסה אחרונה מ־00:30, 26 במאי 2017

סיום מסכת הוא אירוע בו מסיימים לימוד מסכת מהש"ס, ויש מצווה לשמוח בו ולעשות סעודה. נהוג לערוך סיום גם על סדר משניות או על ספרים חשובים אחרים.

המקור לסיום מסכת הוא מדברי אביי בבבלי שבת קיח ב: "תיתי לי, דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן" (מגיע לי, שכאשר ראיתי תלמיד חכם שהשלים מסכתו, עשיתי יום טוב לחכמים).

הרמ"א (שולחן ערוך אורח חיים תקנא י) מתיר לאכול בשר ולשתות יין בתשעת הימים לכל השייכים לסעודת הסיום מסכת, אבל יש לצמצם, ולא להוסיף (אמנם, במשנה ברורה (שם ס"ק עג), כי מכל מקום - אם לא נזדמן בלימודו הסיום - לא ימהר או יאחר בשביל זה. וגם אם לא היה עושה סעודה בשאר הימים, אפשר שלא יעשנה גם עתה. אכן אם נזדמן כראוי מותרין לאכול אף אותן שלא למדו עמהן אם היו הולכין ובאין גם בזמן אחר משום רעות.

סעודת סיום מסכת היא סעודת מצווה, והיא מועילה לפטור את הבכורות מתענית בכורות בערב פסח (תשובה מאהבה ב רסא, ועוד).

סדר סיום מסכת[עריכה]

סיום המסכת מחולק לכמה קטעים. הקטע הראשון, אותו אומרים שלוש פעמים הוא:
"הדרן עלך מסכת... והדרך עלן, דעתן עלך מסכת... ודעתך עלן, לא נתנשי מינך מסכת... ולא תתנשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי" (נחזור עליך מסכת ... וחזרי עלינו, דעתינו עליך מסכת... ודעתך עלינו, לא נעזוב אותך מסכת... ולא תעזבי אותנו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא).
ואחר כך אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתהא תורתך אומנותינו בעולם הזה, ותהא עמנו לעולם הבא".

לאחר מכן מזכירים את עשרת בניו של רב פפא (וראה לקמן טעמי הדבר): "חנינא בר פפא, רמי בר פפא, נחמן בר פפא, אחאי בר פפא, אבא מרי בר פפא, רפרם בר פפא, רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא.

לאחר מכן אומרים את הקטע מברכת התורה: "הערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו ובפיות (ובפיפיות) ונהיה אנחנו וצאצאינו, (וצאצאי צאצאינו) וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך, מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי (תהלים קיט צח). יהי לבי תמים בחוקיך למען לא אבוש (שם פ). לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני (שם צג). ברוך אתה ה' למדני חוקיך (שם יב). אמן אמן אמן סלה ועד.

לאחר מכן מוסיפים קטע מתפילת בית המדרש של רבי נחוניא בן הקנה: מודים אנחנו לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות[1]; שאנו משכימים והם משכימים - אנו משכימים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים; אנו עמלים והם עמלים - אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר; אנו רצים והם רצים - אנו רצים לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת, שנאמר ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה, לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך (תהלים נה כד).

לאחר מכן אומרים תפילה: יהי רצון מלפניך ה' אלוקי, כשם שעזרתני לסיים מסכת... כן תעזרני להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, וזכות כל התנאים והאמוראים ותלמידי החכמים יעמוד לי ולזרעי שלא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם, ותתקיים בי "בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך" (משלי ו כב); "כי בי ירבו ימיך, ויוסיפו לך שנות חיים" (שם ט יא); "אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד" (משלי ג יט); "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט יא).

בגמר סיום המסכת, אומר קדיש מיוחד[2]: יתגדל ויתקדש שמיה רבא: בעלמא דהוא עתיד לאתחדתא ואלאחיא מתיא, ולאסקא לחיי עלמא, ולמבני קרתא דירושלם, ולשכלל היכליה בגוה, ולמעקר פולחנא נוכראה מארעא, ולאתבא פולחנא דשמיא לאתריה, וימליך קודשא בריך הוא במלכותה ויקרה, ויצמח פורקנה ויקרב משיחה: בחייכון וביומיכון... וממשיך קדיש דרבנן (קדיש "על ישראל").

הזכרת שמות בני רב פפא[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

כאמור, נהוג להזכיר את שמותיהם של עשרת בניו של רב פפא, שהיו כולם חכמים, במהלך סיום המסכת. ניתנו לכך כמה טעמים: כנאמר לעיל נהגו לומר בסיום את שמות עשרת בני רב פפא. בטעם הדברים נאמרו כמה הסברים:

ר' תבנית:הידעת?/ה' שבט ה'תשס"ט

רמזים[עריכה]

יש שהביאו רמז כי בכל האותיות המרכיבות את המילה סיום יש שלימות, מאחר והם האותיות היחידות שהאותיות הפנימיות שלהם שוות את אותה גימטריא של האות החיצונית, כלומר: ס' = 60 בגימטריא, והאותיות בתוף הסמ"ך הם מ' וכ' (40+20) השוות גם כן 60, וכן בי' = 10, ובפנים ו' וד' (6+4) =10, וכן בו' =6, ובפנים ו' = 6, ובמ' = 40 ובפנים ם' = 40 {הגאון מוילנא)

ראה גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בסידור "עולת ראיה" מאת הרב קוק, גורס קרו"ת- ר"ת קרקסאות ותיאטראות.
  2. קדיש זה הוא כפי נוסחו של הרמב"ם, כפי שנוהגים חלק מיהודי תימן לומר בכל הקדישים